[pics ]The Israeli Supreme Court under its new Presiding Justice Asher Grunis
Jerusalem, March 21 - in a split along gender lines, a nice justice conference of the Israeli Supreme court decided that home-care assistants, who are non-Israeli citizens on work visas, are exempt from labor laws.
The decisions will affect tens of thousands, mostly female, Filipino, home-care nurse assistants.
Justice Arbel (female): "Conditions, where a laborer works 24 hours a day, 6 or 7 days a week, continuously, is unacceptable in modern society".
[not sure what kind of labor or societal standard is "modern" - jz ]
Below are excerpts from Haaretz reporting in the Hebrew edition.
________
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert (NGO)
________
< josephzernik@humanrightsalertngo.org>
Sent from "1984" - Iceland-based internet service provider
הרכב של תשעה שופטי בג"ץ דחה אתמול בדעת רוב את עתירתה של יולנדה גלוטן, עובדת פיליפינית בתחום הסיעוד, שדרשה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה לקבל תשלום נוסף בעבור שעות עבודה נוספות בעבודתה, לה הקדישה את כל זמנה - סביב השעון. דעת הרוב בפסק הדין שדחה את העתירה הכשירה את אי תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה על מהגרות עבודה בתחום הסיעוד. משמעות ההחלטה היא החרגתן של עשרות אלפי עובדות מדיני העבודה בישראל, והלכה למעשה פגיעה בזכויותיהן.
העתירה נדחתה בדעת רוב של חמישה שופטי עליון גברים – הנשיא אשר גרוניס, והשופטים מלצר, רובינשטיין, ג'ובראן ודנציגר. דעת המיעוט, בסוגיית עבודת הסיעוד שמתבצעת על ידי נשים בלמעלה מ-80% מהמקרים, נשמעה על ידי שלוש שופטות העליון – המשנה נאור והשופטות ארבל וחיות. לדעת המיעוט של שלוש השופטות הצטרף באופן חלקי השופט הנדל שטען כי "לא ניתן להותיר את עובדי הסיעוד משוללי זכויות עד שהמחוקק יתפנה לומר את דברו". הוא טען כי יש להעניק לעותרת תוספת מעבר לשכר המינימום, אולם קבע כי החוק אינו חל על עובדי הסיעוד.
בשנת 2009 פסק בית-המשפט העליון כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עבודתן של מהגרות עבודה בתחום הסיעוד הביתי. החוק מסדיר, בין היתר, סוגיות יסודיות ובהן מספר שעות העבודה ביום, הפסקות במהלך יום העבודה, ימי מנוחה שבועית ותשלום תמורת עבודה בשעות נוספות, בימי שבת ובחג. החרגתן של עובדות הסיעוד מאפשר להעסיקן סביב היממה, ללא הפסקות וללא מנוחה שבועית, וללא חובה לשלם להן בגין עבודה בשעות נוספות. פסק הדין הובא לדיון נוסף באופן חריג בשל החלטתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש, בהרכב מורכב של תשעה שופטים.
לדברי עו"ד חני בן ישראל, שייצגה את גלוטן בעתירה מטעם עמותת קו לעובד, "הכרעת בית המשפט העליון מצערת ומדאיגה. משמעותה בפועל היא הותרת עובדות הסיעוד - עובדות בלתי מאורגנות, נעדרות קול קיבוצי, מהגרות ברובן, המועסקות בעבודה פיזית קשה ובלתי מקצועית ומשתכרות שכר זעום – מחוץ להגנות המינימום של משפט העבודה. פסק הדין עשה את תכליתו הסוציאלית של חוק שעות עבודה ומנוחה פלסתר, וערער מן היסוד את מערך האיזונים שבבסיס משפט העבודה. קשה להלום כי תוצאה קשה זו תוגבל לעובדות הסיעוד בלבד, וסופה שתתרחב אף לקבוצות עובדים נוספות".
על פי השופטת עדנה ארבל: "המצב בו מועסק עובד 24 שעות ביממה, 6 או 7 ימים בשבוע, ברציפות ללא הפוגה, הוא מצב שאין לקבלו בחברה מודרנית ואין להשלים אתו. תשלום עבור שעות נוספות, מלבד התכלית העצמאית שבבסיסו, עשוי להשיג גם תכלית חשובה זו של הענקת שעות פנאי לעובד".
השופטת אסתר חיות כתבה בדבריה כי "העובדה כי יישום הזכויות המוקנות לעובדים בחקיקת המגן שבדין העבודה הישראלי כרוך בעלויות כספיות, היא כשלעצמה אינה יכולה להצדיק פגיעה או גריעה מזכויות אלה גם אם המעסיקים נמנים עם קבוצה מוחלשת".
את עמדתה באשר לעובדה שהיות המעסיק נמנה עם קבוצה נחלשת אין לראות כהצדקה להיעדר תשלום על פי חוק בכך ש"אין לצפות מרופאים המטפלים במטופלים הסיעודיים שלא יקבלו שכר הולם עבור הטיפול או כי חברות התרופות יעניקו למטופלים הסיעודיים תרופות בחינם. עם זאת, אנו מצפים מהמדינה להסדיר ביטוח בריאות שיספק שירותים רפואיים ברמה סבירה גם למטופלים סיעודיים ולדאוג כי סל התרופות יכיל את מירב התרופות להן הם זקוקים".
עוד הוסיפה כי "על המדינה ליטול אחריות על רווחת אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים המוחלשת החיה בקרבה בדרך של מתן סיוע מתאים לצורך העסקת עובדים סיעודיים, על כל העלויות הכרוכות בכך מתוקף דיני העבודה, וזאת ככל שהמטופל הסיעודי אכן נזקק לסיוע מן המדינה".
בספק הדין כתב הנשיא גרוניס כי "אנו ערים לתוצאה הקשה הכרוכה בפסק הדין, אך למרבה הצער, דומה שאין מנוס מכך, נוכח היכולת המוגבלת של בית המשפט לגבש פתרון מספק לבעיה אשר עומדת בבסיסו של הליך זה".
השופטים ציינו כי "תחום זה מצריך הסדרה יסודית ומקיפה, אשר תטפל בבעיה מן השורש. הבעיה הקשה שבאה בפנינו בעתירה זו יכולה לבוא על פתרונה אך ורק במסגרת הסדר חקוק. בעקבות דברים שנאמרו בפסק...יש לקוות שהליכים אלה יושלמו במהרה, וכי נזכה להסדרה מקיפה ומושכלת של הנושא בזמן הקרוב".
השופטים דחו את עתירת קו לעובד שהגיעה לדיון חוזר בהרכב של תשעת השופטים. בפסק הדין הוסבר כי "דיננו אינו מייסד הלכה עקרונית וגורפת, לפיה כל אימת שהמציאות בשוק העבודה אינה תואמת את רוח חוקי העבודה, המסקנה תהא כי אין לחוקים אלה תחולה. קביעותינו בפסק הדין מיוחדות לסוגיה הספציפית אשר באה בפנינו במסגרת הליך זה, אשר כפי שפורט בפסק הדין, מעלה בעיות ייחודיות וחריגות. אין בפסיקתנו זו כדי לפגום בקוגנטיות של חוקי המגן באופן כללי או להביא למהפכה בדיני העבודה, על דרך ערעור על מושכלות יסוד באשר למעמדם של חוקי המגן וכללי הפרשנות הנוגעים להם".
לסיפור הזה יש שתי גיבורות טרגיות: יולנדה גלוטן, מהגרת עבודה מהפיליפינים שעבדה בעבודות סיעוד ומשק בית, ולאה יעקב, ישראלית שהיתה מרותקת למיטתה ולמכונת הנשמה. גלוטן השגיחה על יעקב כל שעות היממה וגם ניקתה וכיבסה תמורת כ-2,000 שקלים לחודש. שתי הנשים כבר לא אתנו: יעקב מתה, וגלוטן נעלמה וכנראה חזרה לפיליפינים. הן בגדר נוכחות נפקדות, שסיפור חייהן שורה על פסק הדין המטריד הזה. בפסק הדין שניתן בדיון נוסף בבג"ץ נדחתה על חודו של קול (5:4), בסיבוב הרביעי והאחרון, התביעה של גלוטן לתשלום שעות נוספות. בג"ץ קבע שחוק שעות עבודה ומנוחה לא מתאים לתחום הסיעוד, שמתכונת העבודה בו חורגת ממגבלת השעות הקבועות...
