2015-04-28 Murder conviction of Roman Zadorov in a secret trial... // הרשעתו ברצח של רומן זדורוב במשפט חסוי...

Regarding the murder conviction of Roman Zadorov, Prof Kremniter, senior criminal law expert wrote: "Conduct of the state prosecution is scary."
Regarding the murder conviction of Roman Zadorov, Prof Sangero, senior criminal law expert said: "Conviction with no real evidence".
Yesterday, Supreme Court Justice Yoram Danziger denied my request to inspect and to copy the court file: The courts are keeping this case effectively sealed...
Regarding the murder conviction of Roman Zadorov, the parent of the murder victim - the young girl Tair Radah said that they do not believe that Zadorov is the murderer.
In one Facebook group alone there are 40,000 activists supporting the cause of freedom for Roman Zadorov, true investigation of the murder, and prosecution of the law enforcement persons who falsified evidence and framed Zadorov.

• תיק זדורוב - ע"פ 7939/10, החלטה חדשה בקשר לבקשה לעיון בתיק.
  החלטה
  1. המבקש, העוסק לטענתו שנים "במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתובים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתובים", מבקש לעיין ב"כל כתבי הנייר והכתבים האלקטרוניים בתיק זה".
  

  2. המערער מסכים לבקשה, בעוד שהמדינה מתנגדת לה בנימוק שאינה בהירה ומאחר שהתיק כולל חומרים רגישים, דיונים שנערכו בדלתיים סגורות וחומרים שהעיון בהם עלול לפגוע בצנעת הפרט.
  3. דין הבקשה להידחות. כפי שטענה המדינה, המבקש לא הבהיר די הצורך את טיב המחקר שהוא עורך וכיצד החומרים בתיק זה מקדמים אותו. יתרה מזאת, התיק אכן כולל מוצגים רבים המכילים חומרים רגישים וכן חומרים שהעיון בהם יביא לפגיעה בצנעת הפרט. העמדת התיק לעיונו של המבקש כרוכה בסיווג החומרים שבו והבחנה בין החומרים המותרים לעיון לבין אלו שלא ניתן לעיין בהם. מדובר בתיק בהיקף גדול ביותר המכיל מוצגים וראיות רבים. בנסיבות אלה, כאשר הבקשה מנוסחת בצורה גורפת ואינה בהירה די צורכה, ובשלב זה של הדיון, כשהתיק תלוי ועומד בבית המשפט ומצויים בו חומרים רגישים רבים, איננו סבורים כי יש מקום להתיר למבקש את העיון בו ועל כן הבקשה נדחית.
  ניתנה היום, ח' באייר התשע"ה (27.4.2015).
  

  החלטה בתיק ע"פ 7939/10

  elyon2.court.gov.il

  Like · Comment · Share

  • ‎רועי וייס‎, Yosi Ilan and 3 others like this.
  • 
• Yosi Ilan

  פחדנים, זבלים

  14 hrs · Like
• 
• Nimrod Gisis

  מי ביקש ?

  13 hrs · Like
• 
• Mar Mara

  גועל נפש

  10 hrs · Like
• 
• Shani Daus

  נימרוד, יוסף צ'רניק. הוא אחד החברים בקבוצה.

  10 hrs · Like
• 
• Joseph Zernik

  מה שהשופט דנציגר לא מבין, שחלק בלתי נפרד מהמחקר שלי הוא פשוט הגשת בקשות לעיון בתיקים, ואיסוף המקרים בהם מונעים בתירוצים שונים את גישת הציבור לכתבים בתיקים. בפרט בתיקים פלילייים. עניין זה לעצמו ייחשב בעיני משקיפים בינלאומיים כראיה לשחיתות בתי המשפט בישראל, והפרה חמורה של זכויות האדם. סעיף 10 להצהרה לכל באי עולם על זכויות האדם אומר: "כל אחד זכאי לשוויון מלא לשימוע הוגן וציבורי..." האמירה "שימוע הוגן וציבורי" מובנת ברחבי העולם הנאור ככוללת את גישת הציבור לכתבים, בפרט במשפט פלילי. במשפט האנגלי המקובל זאת זכות אזרחית בסיסית כבר מאות שנים. בארה"ב זאת זכות חוקתית המעוגנת בתיקון הראשון לחוקה.

  9 hrs · Like · 2
• 
• Joseph Zernik

  אבל בארץ - בשנים האחרונות מונעים בעקביות את גישת הציבור לכתבים. האגודה לזכויות האזרח ניהלה בעניין זה מאבק של 12 שנים. ב-2009, בייניש הוציאה פסק דין, שאומר בין השאר,לגבי חובת ההנמקה של הבקשה לעיון:
  "יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון..."
  "על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון... הנטל הוא לא על מבקש העיון כי אם על המתנגד לו. במצב דברים זה, אין בדרישת ההנמקה הקבועה בתקנות - שהינה כאמור דרישה מזערית אשר אינה מוגבלת בעילותיה - משום הטלת נטל השכנוע להתרת העיון בתיק על מבקש העיון... הפגיעה בזכות העיון - אם נגרמת - כתוצאה מדרישת ההנמקה הינה פגיעה שולית וקטנה ביותר..."

  8 hrs · Edited · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים
  http://elyon1.court.gov.il/.../170/059/n25/97059170.n25.htm

  פסק-דין בתיק בג"ץ 5917/97

                                                                                                      

  elyon1.court.gov.il

  9 hrs · Like · 1 · Remove Preview
• 
• Joseph Zernik

  בייניש אומרת שם בין השאר: "תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך:
  "2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.""
  כביכול, כל החלטות בתי המשפט שאינן חסויות, היו אמורות להיות נגישות לציבור בנט המשפט. אבל באין ספור תיקים תיעדתי שהם מסתירים שלא כדין את ההחלטות.

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  דוגמה נחמדה: בתיק הולילנד יש יותר מ-260 החלטות. אבל השופט דוד רוזן מאפשר את גישת הציבור רק לפחות מ-70 החלטות. ובין 70 כתבי ההחלטות שלהן ניתנת גישת הציבור - רוב הכתבים קטועים או בלתי חתומים בכל צורה שהיא - כלומר אין שם כמעט בכלל כתבי בית משפט תקינים נגישים לציבור.

  8 hrs · Edited · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  בייניש אומרת שם: "חלוף הזמן הביא עימו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט כמו גם לנגישות אליהם, וכיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין."
  אבל באין ספור תיקים תיעדתי שהשופטים מסתירים את ההחלטות שלא כדין
  לדוגמה - בתביעה הפלילית נגד רפי רותם, הנובעת מפרשת השחיתות ברשות המסים - יש כמעט 20 החלטות. עד לפני כמה חודשים, במערכת גישת הציבור היו אפס החלטות!

  8 hrs · Edited · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  בתיק מדינת ישראל נ דוד לוי, שקשור לשחיתות ברשות המסים יש כ-20 החלטות. רק שתיים נגישות לציבור. ושתי אלה שנגישות לציבור - החלטות שלא להתיר את גישת הציבור... כלומר אין אף החלטה שבתיק עצמו נגישה לציבור. וזהו כמובן תיק "פתוח לציבור" - לא חסוי.

  8 hrs · Edited · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  האגודה לזכויות האזרח התנגדה לדרישה להצדקת זכות העיון בתיקים. וכך סיכמה את זה בייניש:
  "לשיטת העותרים, שני טעמים מרכזיים מצדיקים את ביטולה של תקנה 4 לתקנות העיון, וליתר דיוק, את דרישת ההנמקה הכלולה בה-
  הטעם הראשון, עניינו בסמכות להתקנתן של התקנות (להלן: טענת הסמכות). בהיבט זה טוענים העותרים כי ההסדר שנקבע בתקנות פוגע בעקרון החוקתי של פומביות הדיון, הקבוע בחוק יסוד: השפיטה, ומכאן שהיא בגדר חקיקת משנה הסותרת חוק יסוד. על-פי הטענה, רק הסדר הקבוע בחוק או מכח הסמכה מפורשת בו - בכפוף לתנאיה של פסקת ההגבלה - יכול לפגוע בחוק יסוד. לפיכך, סבורים העותרים כי התקנות, המהוות חקיקת משנה, הותקנו בחוסר סמכות. העותרים מודעים לכך כי חוק בתי המשפט, שגם בו קבוע עקרון פומביות הדיון, מסמיך את מחוקק המשנה להתקין תקנות לביצועו של החוק, אך לטענתם, בסעיפי ההסמכה שבו אין הסמכה מפורשת או משתמעת לפגוע בזכות העיון או להגבילה. לשיטת העותרים, ההסמכה הקיימת מאפשרת לכל היותר קביעת הגבלות סבירות של הזמן, המקום והאופן שבו ייערך העיון בתיקים. בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעמם ביקשו העותרים להדגיש היבט נוסף. לשיטתם, ההסדר הקבוע בתקנות הינו מסוג ההסדרים שיש לקבוע בחקיקה ראשית, ואף בשל כך יש להורות על בטלותו.
  הטעם השני, עניינו במהות ההסדרים הקבועים בתקנה, והוא מתמקד בחובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון. לשיטת העותרים, נוכח העובדה כי זכות העיון הינה חלק מהעקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, אין להטיל על מבקש העיון לנמק את בקשתו שכן דרישה זו עומדת בסתירה לתפיסה חוקתית זו, ופוגעת בה. להשקפתם, חובת ההנמקה משקפת גישה לפיה אין לציבור זכות לעיין בתיקי בית המשפט. לפיכך, טוענים העותרים כי יש להכריז על בטלותה של התקנה ולקבוע הסדר חלופי תחת ההסדר הקיים. העותרים מציעים כי יקבע הסדר לפיו מי שחפץ להגביל את העיון (להלן: המתנגד לעיון), בין אם הוא בעל דין בתיק ובין אם לאו, יהיה רשאי להגיש בקשה להגבלת העיון. לפי הצעה זו, מבקש העיון יגיש בקשת עיון בלתי מנומקת, ולאחר הגשתה יוכלו המתנגדים לעיון להגיש בקשה להגבלת עיון, כאשר נטל השכנוע ירבוץ על המתנגדים לעיון לנמק ולהראות מדוע מוצדק להגביל את העיון. "

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ובייניש, באקרובטיקה משפטית, מודה תחילה שזכות העיון בתיקים היא זכות חוקתית, בסיסית לכל משטר דמוקרטי:
  "עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק "

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ונימוק מכרזי לחשיבות זכות העיון בתיקים כזכות חוקתית על פי בייניש:
  "הרציונל השלישי נשען על חשיבותו של עקרון זה ביצירת אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט, שכן הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה "

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  כלומר - מה שחסר פה בתיק זדורוב, הוא אימון הציבור. אבל דווקא בתיק זה בית המשפט העליון לא יאפשר את זכות העיון. אבל השופט דנציגר עצמו, התיר לי לפני מספר שנים את זכות העיון בתיק משה קצב. שם היה מקרה אונס, ועניין הפרטיות היה שם הרבה יותר מהותי מאשר בתיק זדורוב...

  9 hrs · Edited · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ובייניש עצמה מציינת שעד לאותה תקופה הייתה זכות העיון מבוססת בישראל:
  "הזכות לעיין במסמכי בית המשפט ואף הזכות לפרסם את תוכנם נגזרות מסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע את עקרון פומביות הדיון, ומן הכלל החל על כל רשות ציבורית הממלאת תפקיד על-פי דין, ולפיו, בהעדר הוראה חקוקה הקובעת אחרת, מסמכים שברשותה צריכים להיות גלויים ופתוחים...". פסק הדין בע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2001

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ויש לציין שבהחלטתו מהיום מבקר השופט דנציגר את מיעוט ההנמקה בבקשתי. אולם ההנמקה שהיגשתי בתיק זדורוב היא סטנדרטית, וכמוה היגשתי בכל הבקשות הקודמות שהתקבלו בבית המשפט העליון - סדרה שלמה של תיקים בהם הותר העיון על פי אותה הנמקה עצמה.

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ולגבי חובת ההנמקה, שהייתה נקודה מרכזית בעתירת האגודה לזכויות האזרח, אומרת בייניש:
  "היקף זכות העיון וחובת ההנמקה - ההלכה"
  ...
  עיננו הרואות, כי בהתאם לגישה הפרשנית האמורה, המיושמת בבית משפט זה, נקודת המוצא הינה כי יש להתיר את העיון, ובהתחשב בנקודת מוצא זו, על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו (והשוו: עניין תורג'מן, בעמ' 666). חובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון אינה הופכת נטל זה. לא הרי נטל הנמקה - במצב שבו נקודת המוצא היא לאפשר עיון - כהרי נטל שכנוע. מסקנה זו משליכה באופן ישיר על היקפה של הפגיעה הנגרמת בעצם קיומה של חובת הנמקה. נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים, בהם האינטרסים המוגנים בהוראות חקוקות אחרות כגון החריגים לסעיף 68 לחוק בתי המשפט, הוראות המגינות על הזכות לפרטיות או על זכויות אחרות. איזון זה מהווה נדבך מהותי בקבלת החלטה אודות התרת העיון בתיק. "

  9 hrs · Edited · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  מילות המפתח בפסקה זאת:
  "יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, "

  9 hrs · Edited · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ובייניש ממשיכה ואומרת:
  "נוכח האמור לעיל, ניתן לומר ככלל, שרשות עיון בתיקי בית המשפט ניתנת היום כדבר שבשגרה, מתוך הכרה בכך שעל-פי התקנות כנוסחן כיום מוקנית לכל אדם זכות עיון. כך ראוי שיעשה, וכך נראה כי נעשה אף הלכה למעשה. יוער כי העותרים לא הציגו בפנינו נתונים שילמדנו אחרת. מצב דברים זה נכון גם למקרים בהם נתעוררו קשיים במימושה של זכות העיון, למשל, נוכח מצבו הפיסי של התיק בו התבקש העיון, וחרף זאת הורה בית המשפט על נקיטה באמצעים שיאפשרו עיון בתיק, והכל נוכח החשיבות שיש לייחס לזכות העיון (ראו עניין יראקצ'י). אמנם, קיימים מקרים חריגים ונדירים במסגרתם נמנעת אפשרותו של הפרט מלעיין בתיק וזאת כאשר קיים טעם המצדיק לעשות כן, בין היתר בשים לב לאינטרסים השונים העומדים מנגד (ראו למשל, בש"א 9676/04 יחזקאל אלישיב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם, 10.4.2005)), אך ברי כי הכלל הינו כי יש להתיר עיון בתיקי בית משפט כך שנטל השכנוע בדבר מניעת העיון מוטל על המתנגד לו.
  
  
  
  26. הנה כי כן, על-פי הפרשנות המקובלת והראויה של חובת ההנמקה, על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון, וזאת על מנת לאפשר לבית המשפט לערוך את האיזון הנדרש בין זכות העיון שלו לבין הזכויות או האינטרסים של העומדים מנגד; של המתנגד לעיון או של הציבור בכללותו. חובה זו אינה עולה כדי נטל שכנוע, שכן נטל זה - להצדיק מדוע יהיה על בית המשפט לסטות מנקודת המוצא של פומביות הדיון - מוטל על המתנגד לעיון ולא על מבקשו.
  
  
  
  נוכח האמור לעיל, לאור תוכנה המצומצם של חובת ההנמקה (שככלל מבקש העיון יכול לעמוד בה ללא צורך בסיוע משפטי מקצועי) ובשים לב לפרשנות הראויה של זכות העיון כפי שפורשה בפסיקתו של בית משפט זה, נראה כי מידת הפגיעה בזכות העיון הנגרמת - אם בכלל - נוכח קיומה של חובת ההנמקה, הינה מצומצמת ביותר. "

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ועכשיו השוו לפסיקתו של דנציגר מהיום בתיק זדורוב:
  "דין הבקשה להידחות. כפי שטענה המדינה, המבקש לא הבהיר די הצורך את טיב המחקר שהוא עורך וכיצד החומרים בתיק זה מקדמים אותו."

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ויתרה מכך, לא המדינה ולא בית המשפט המציאו לי את התגובה הטוענת ש"לא הבהיר די הצורך את טיב המחקר"... למרות שהיגשתי בקשה להליך הוגן, בה הבהרתי שלא המציאו לי את תגובת המדינה.
  ומתוך כך, ברור שנמנעה ממני הזכות להשיב על טענה זאת, ולהרחיב...

  9 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ומה אומרת בייניש בנידון ב-2009?
  "על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון,.. על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון... הנטל הוא לא על מבקש העיון כי אם על המתנגד לו. במצב דברים זה, אין בדרישת ההנמקה הקבועה בתקנות - שהינה כאמור דרישה מזערית אשר אינה מוגבלת בעילותיה - משום הטלת נטל השכנוע להתרת העיון בתיק על מבקש העיון... הפגיעה בזכות העיון - אם נגרמת - כתוצאה מדרישת ההנמקה הינה פגיעה שולית וקטנה ביותר, אשר בכל מקרה אינה עולה כדי הפגיעה המחייבת את בחינת התקנות במשקפי הבחינה החוקתית... "

  8 hrs · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  ועוד אומרת בייניש:
  "משקלה של זכות העיון של מי שמבקש לעיין בתיק מתוך סקרנות גרידא פחוּת ממשקל זכותו של מי שמבקש לעיין בתיק לצורך לימוד או מחקר. "

  8 hrs · Edited · Like · 1
• 
• Joseph Zernik

  קיצורו של דבר: החלטתו של השופט דנציגר מהיום היא ראיה ברורה להגבלה הקיצונית על זכות העיון בתיקים ופומביות הדיון במדינת ישראל היום, ובפרט בהליכים פליליים.
  בניגוד לאמירותיה המפורשות והחוזרות של בייניש בפסק הדין מ-2009:
  * אין החלטות בתי המשפט, ובפרט בתיקים פליליים, נגישות לציבור באופן שוטף בנט המשפט,
  *חובת ההנמקה הפכה לנטל על המבקש לעיין - אין די בגילוי תמציתי של מטרת העיון, ובוודאי שחובת ההנמקה כפי שהיא נדרשת היום, אינה עוד "דרישה מזערית"...

  8 hrs · Like · 1
• 
Joseph Zernik
ובכך סיפק למעשה השופט דנציגר בהחלטתו מהיום את אחת המטרות המרכזיות במחקר שלי - סקר חסר תקדים בהיקפו, המבוסס על הגשת בקשות שיגרתיות ובהן הנמקה תמציתית לגבי מטרת העיון בתיקים בבתי המשפט השונים - מבתי הדין לעבודה, דרך בתי המשפט השלום והמחוזיים ועד לעליון - סקר המדגים את מידת ההגבלה על זכות הציבור לעיון בכתבי בתי המשפט במדינת ישראל היום.