In a criminal prosecution pertaining to government agencies, Judge Ruth Lorch is unlawfully hiding the records.
Abstract:
Ongoing efforts are underway to access court records in the criminal
prosecution of Attorney David Levy in the Center District Court.
Attorney Levy, who was acting as an outside attorney for the Israeli Tax
Authority in collection procedures in the Debtors' Courts is charged
with embezzlement of NIS 16-17 millions. The case is of high public
policy interest, since it involves two law enforcement agencies – the
Tax Authority and the Debtors' Courts, where plenty of evidence
indicates widespread corruption, which should be deemed organized state
crime. Today, access was gained to the Indictment record, which raises
numerous concerns. Among others – it appears that the fundamental
records of engagement of Attorney Levy by the Tax Authority were never
filed as evidence in this case. Over the past decade, public access to
court records in the State of Israel has been drastically restricted.
However, beyond the restrictions, provided by law, judges have grabbed
the permit to unlawfully hide court records from public access. Public
access to court records, particularly in criminal prosecutions is
considered part of the Human Right for a fair, public hearing. Public
access to court records was also recognized by the Israeli Supreme Court
as a “constitutional right” - in a nation with no constitution. The
unlawful hiding of court records is particularly noticeable in cases
pertaining to government corruption. Such conduct was enabled by the
implementation of new fraudulent IT systems in the courts. Hiding the
records in criminal prosecutions created conditions, where the public
cannot ascertain what a person was indicted for, what a person was
convicted of, what person's sentences was, and whether a person is held
in prison pursuant to a lawfully made and executed arrest warrant. Such
conditions fit in tribunals of a military dictatorship, but not in a
civil society.
בהליכים פליליים הנוגעים לרשות האכיפה ולרשות המסים השופטת רות לורך ממשיכה להחביא את הכתבים שלא כדין
היום הושגה גישה לכתב האישום בתיק מדינת ישראל נ דוד לוי כחלק ממאמצים מתמשכים לממש את זכות גישת הציבור לכתבי בית המשפט בתיק זה. כתב האישום מעלה תהיות רבות. כפי שמודגם בתיק התביעה הפלילית נגד עו"ד דוד לוי, הקשורה להתנהלות רשות המסים וההוצאה לפועל – שתי רשויות אכיפת החוק, לגביהם ראיות למכביר מצביעות על שחיתות מאורגנת, השופטים נטלו לעצמם חירות להסתיר את הכתבים שלא כדין. בעשור האחרון, הוגבלה גישת הציבור לכתבים במדינת ישראל בצורה קיצונית. גישת הציבור לכתבים, בפרט בהליכים פליליים היא מיסודות זכויות האדם, ואף הוכרה על ידי בית המשפט העליון כזכות "חוקתית". גישת הציבור לכתבים הכרחית על מנת לשמור על שקיפות ההליך השיפוטי וישרת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין. התנהלות זאת בולטת במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון. מצב זה מתאפשר עקב התקנת מערכת מידע הונאתית בבתי המשפט – נט המשפט. מעבר לכך, הסתרת הכתבים בהליכים פליליים יצרה מצב בו אין הציבור יכול לדעת במה הואשמו אנשים, במה הורשעו, מה גזר דינם, והאם הם מוחזקים בבתי הסוהר על פי צווי מאסר עשויים כדין. המצב שנוצר תואם טריבונלים של דיקטטורה צבאית, אך לא חברה אזרחית מתוקנת.
תמונות: השופטת רות לורך, מנהל רשות האכיפה והגבייה דוד מדיוני, מנהל רשות המסים משה אשר
______
מאהל
המחאה ת"א, 28 לאפריל - דר' יוסף צרניק הגיש היום לשופטת רות לורך בבית
המשפט המחוזי, מרכז-לוד, בקשה חוזרת לעיון בכלל הכתבים בתיק מדינת ישראל נ
דוד לוי. [1] תיק זה נובע מטענה על גניבת 16-17 מליון ש"ח על ידי עו"ד דוד לוי, שעסק בגביה עבור רשות המסים בהוצאה לפועל.
הבקשה שהוגשה היום היא המשך הניסיון המתמשך של דר' צרניק ואחרים לממש את
זכות העיון בכתבים בתיק זה, שיש בו עניין ציבורי רב. בתיק זה מעורבות בו
שתי רשויות אכיפת החוק – רשות האכיפה והגביה ורשות המסים - לגביהן הועלו
בעשור האחרון טענות חוזרות על שחיתות רחבת ממדים.
הבקשה הראשונה לעיון בתיק זה הוגשה ביום 28 לפברואר, 2015. [2]לאחר בקשות חוזרות לבית המשפט, התקבלה החלטה של השופטת רות לורך ביום 26 לאפריל, 2015, המתירה למבקש עיון בכתב האישום בלבד. [3] החלטתה של השופטת לורך מציינת בפירוש שהצדדים בתיק זה לא הגישו כל תשובה או כל התנגדות לבקשה לעיון. לפיכך, מציינת הבקשה החוזרת שהוגשה היום, כי אין זה ברור כלל, מדוע הוגבלה זכות העיון לכתב האישום בלבד.
יחד עם זאת, מומשה היום זכות העיון בכתב האישום בתיק זה. כתב האישום עצמו מעלה תהיות רבות. על פי כתב האישום, "ייצג הנאשם את רשות המסים בשלל תיקי הוצאה לפועל, כב"כ הזוכה וככונס נכסים על פי חוק ההוצאה לפועל"... "במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בשנת 1999, נכרת חוזה בין משרד האוצר, נציבות מס הכנסה לבין הנאשם (להלן "ההסכם הראשון") לקבלת שירותי הנאשם, במיקור חוץ, לאיתור ומימוש נכסי מקרקעין של החייבים..." וכן, "במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בשנת 2005, נכרת חוזה חדש בין רשות המסים במשרד האוצר לבין הנאשם לקבלת שירותי הנאשם (להלן "ההסכם השני"). הסכם זה הארך מעת לעת." "בהסכמים אלה נקבעו תפקידיו של עורך הדין, חובותיו וזכויותיו..." [4]
כלומר, פרקליטות המדינה מנהלת את התביעה בתיק זה ללא הצגת המסמכים הבסיסיים לגבי ההתקשרות בין עו"ד לוי לבין רשות המסים. מן הראוי לראות מצב בו רשות אכיפת חוק, דהיינו רשות המסים, אינה מוכנה, רוצה, או יכולה להציג את הכתבים המשפטיים הבסיסיים לגבי התקשרויות חוזיות עם עורך דין חיצוני לגבי שלל הליכים משפטיים במשך שנים רבות, כהשתקפות של כשל בסיסי מבחינת המנהל תקין. ההסברים האפשריים והסבירים לתופעה זאת הם: א) הסכמים אלה כוללים עניינים שאין יפה להם להחשף אפילו לעין בית המשפט, כל שכן לעין הציבור, או ב) עו"ד לוי הופיע כב"כ רשות המסים ללא ייפוי כוח כלל – תופעה שכיחה בלשכות ההוצאה לפועל, שיש לראות בה הונאה.
יש לציין שכתב האישום בתיק זה שהוגש לרישום ככתב נייר, התקבל לרישום ללא חתימה מקורית. במקום זאת מופיעה עליו חתימה גרפית - כלומר תמונה ממוחשבת של חתימת יד, שאינה חתימת יד. מן הראוי היה שלא לקבל כתב אישום זה לרישום.
כמו כן יש לציין שבעת העיון בתיק היום התברר שאין בנט המשפט בתיק זה "הזמנה למשפט", הנדרשת, בדומה ל"הזמנה לדין" בהליך אזרחי, לפתיחת הליך בר-תוקף בבית המשפט, על פי תקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, תקנה 20. העתקי "ההזמנה למשפט" ו"הזמנה לדין" לא נמצאו גם בעיון בתיקים אחרים, והנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשה על פי חופש המידע כיצד נשמרים כתבים אלה, שהם חיוניים לאמיתות ההליכים במערכת נט המשפט, אם הם נשמרים כלל.
בנוסף, התגלה בעבר כתב שונה, הנושא אותה חתימה, ככתב אישום כביכול בתיק זה, ונושא את התאריך 1 למרץ 2015. הכתב מיום 1 למרץ, 2015, אינו כתב בית דין אותנטי (אמיתי), ואינו מופיע בתיק בית המשפט. לא ברור מי יצר כתב אישום זה ולאיזו מטרה, אך הוא נוצר ככל הנראה במשרד התביעה המחוזית ת"א.
מדינת ישראל נ דוד לוי, רשות המסים וההוצאה לפועל
על פי כתב האישום ודיווחי התקשורת, התיק נובע מטענה על גניבת 16-17 מליון ש"ח על ידי עו"ד דוד לוי, שפעל במשך שנים עבור רשות המסים כגובה חובות בהוצאה לפועל, ונחשב בעבר למקורב לבכירים ברשות המסים. [5] לפיכך, ניתן לצפות שתיק זה כולל כתבים המפרטים את דרכי עבודתן של שתי רשויות אכיפת החוק – ההוצאה לפועל ורשות המסים. לגבי שתי רשויות אלה קיימים חששות חמורים לשחיתות רחבת-ממדים.
ההוצאה לפועל: ראיות למכביר מצביעות על הונאות ענק על החייבים בהליכי אכיפה וגביה בהוצאה לפועל. בהליכים אלה מעורבים בד"כ עורכי דין חיצוניים, המופיעים בשם בנקים וחברות גדולות, בעוד שהחייבים אינם מיוצגים ברוב המכריע של המקרים. הראיות מצביעות על גבית חובות שאינם קיימים כלל, ועל לקיחת כספים מהחייבים על ידי עורכי דין ללא רישום מתאים וללא העברת הכספים שנגבו לבעלי החוב. [6] כתב האישום בתיק זה, כפי שתואר בתקשורת, מעלה טענות מסוג דומה.
רשות המסים: בראיון לתקשורת, אמר שופט בית המשפט העליון מנחם מזוז (היועץ המשפטי לממשלה לשעבר דאז), שפרשת השחיתות ברשות המסים היא הקרובה ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים. [7] תלונות שהגיש רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המסים, מעלות בין השאר טענות על סגירת תיקי חקירה וערעור חקירות על חבויות מסים בעשרות ומאות מיליוני ש"ח נגד טייקונים, בכירים בארגוני פשע, וחברות הקשורות למפלגת השלטון. [8] תשובת הנאשם בתיק זה, כפי שתוארה בתקשורת, מעלה טענות מסוג דומה.
גישת הציבור לכתבים מוגבלת בצורה קיצונית
הבקשות
לעין בכתבים בתיק מדינת ישראל נ לוי הן חלק מפרוייקט מחקר אקדמי המתנהל
כבר מספר שנים, לתיעוד המצב לגבי גישת הציבור ובעלי דין לכתבי בתי המשפט
במדינת ישראל היום. הבקשות המוגשות בתיקים השונים הן בקשות שגרתיות ללא כל
הצדקה מיוחדת, פרט למחקר האקדמי עצמו. גישת הציבור לתיקים עברה מהפך בעשור
האחרון במקביל לתהליכים שכללו את יישום חוק החתימה האלקטרונית, תקנות חדשות
בבתי המשפט (מזכירות ועיון בתיקים), הטמעת מערכת נט המשפט, ופסק הדין משנת
2009, בתום עתירה בת תריסר שנים של האגודה לזכויות האזרח ואח' נ שר
המשפטים ואח' בעניין גישת הציבור לתיקים.
תיק מדינת ישראל נ דוד לוי רשום כתיק שאינו חסוי - "פתוח לציבור" - אך על פי המצב השורר היום בבתי המשפט ובמערכת נט המשפט, אין לציבור גישה לכתב האישום בתיק, לא לכתבים שהוגשו על ידי הצדדים, ולא לאף אחת מן ההחלטות בהליך בתיק עצמו (להוציא חלק מן ההחלטות לגבי עיון בתיק).
על
פי תקנות בתי המשפט - עיון בתיקים, מותרת גישת הציבור להחלטות ופסקי דין
שאינם חסויים כדין. פסק הדין משנת 2009 בעתירה האגודה לזכויות האזרח ואח' נ
שר המשפטים ואח' (בג"ץ 5917/97) , מתאר מצב בו מתקיימת כביכול גישת הציבור
להחלטות ולפסקי הדין שאינם חסויים באופן שוטף במערכת נט המשפט.
תיק מדינת ישראל נ דוד לוי מספק דוגמה טובה לכך שמצב זה אינו מתקיים בפועל כלל ועיקר.
א)
ב)
תמונות: מדינת ישראל נ דוד לוי (4284-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז, לוד, רשימת "החלטות בתיק" בתיק שאינו חסוי - "פתוח לציבור": א) גישת הציבור - הרשימה, כפי שהיא נראית בנט המשפט ממסוף מרוחק לגישת הציבור ביום 23 למרץ, 2015, כוללת שתי החלטות בלבד. שתי החלטות אלה נוגעות לדחיית בקשות לעיון בתיק על ידי השופטת רות לורך. מצב זה ממשיך להתקיים עד היום, והחלטותיה של השופטת לורך בנידון בקשותיו של דר' צרניק לעיון בכתבים אינן מופיעות בין ההחלטות במערכת גישת הציבור. ב) גישת המזכירות - הרשימה, כפי שהיא נראית בנט המשפט ממסוף מזכירות ביום ה-22 למרץ, 2015, כוללת 21 החלטות.
____
הבדיקה מראה שבזמן שמערכת גישת הציבור בנט המשפט מציגה רק שתי (2) החלטות בתיק זה (שתיהן נוגעות לדחיית בקשות לעיון), מערכת גישת המזכירות בנט המשפט הציגה כבר יותרמ-20 החלטות באותו התיק. ההחלטות האחרונות של השופטת לורך לגבי בקשותיו של דר' צרניק לעיין בתיק זה, גם הן אינן מופיעות במערכת גישת הציבור.
יש להדגיש גם את העובדה שכתבי ההחלטות ופסקי הדין בנט המשפט אינם ממוספרים, דבר המאפשר הצגת רשימות שונות של ההחלטות בתיק במערכת גישת הציבור ובמערכת גישת המזכירות, ללא ידיעת הציבור.
כמו כן בולט בהעדרו של כל סימן המעיד על מעורבות של מזכירות בית המשפט בקבלת כתבי ההחלטות לרישום, בניגוד למה שהיה מפורש בתקנות המזכירות על לעשור האחרון. למעשה, עם התקנת מערכת נט המשפט, ביטלו השופטים את קיומה של מזכירות כדין בבתי המשפט. היום, שופטים במדינת ישראל אינם מגישים את החלטותיהם לרישום על ידי המזכירות ובאחריות המזכיר הראשי. במקביל, הושמטה מתקנות המזכירות החדשות חובת האחריות של המזכירים הראשיים "לשמירה המעולה של פנקסים וכתבים של בתי המשפט". במקום זאת, השופטים רושמים, או שאינם רושמים את כתבי ההחלטות במערכת גישת המזכירות; רושמים, או שאינם רושמים את כתבי ההחלטות במערכת גישת הציבור; גורמים להמצאה, או אי המצאה של ההחלטות לצדדיםן. מצב עניינים זה פותח פתח נרחב לשיבוש הכתבים וההליכים בבתי המשפט. אין ספק שמצב עניינים זה ייחשב בעיני משקיפים בינלאומיים כהתנהלות של בתי משפט שאינם כשירים.
המצב בתיק זה ובתיקים אחרים מדגים שלמעשה השופטים מחליטים היום בצורה שרירותית וגחמנית לגבי גישת הציבור לכתבי החלטות ופסקי דין, ללא כל חסיון כדין. תחת מצב עניינים זה, העיון ב"רשימת ההחלטות" במערכת גישת הציבור לכתבים בנט המשפט מציג תמונה כוזבת של ההליכים בתיק, ואדם המעוניין לדעת מהן ההחלטות בתיק, כולל ההחלטות שאינן חסויות, יאלץ להגיש בקשה לעיון. כפי המודגם במאמצים למימוש זכות העיון בתיק זה, עניין זה אינו פשוט וקל כלל ועיקר, ויכול לקחת חדשים רבים, אם יוכתר בהצלחה.
זהו אינו המצב כפי שהיה אמור להתקיים על פי תקנות בתי המשפט - עיון בתיקים, ופסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח משנת 2009.
בקשות לעיון
תיק מדינת ישראל נ דוד לוי הוא תיק שמן הראוי שהציבור יהיה מעורה בפרטיו, שכן הוא עשוי ללמד רבות על התנהלות שתי רשויות אכיפת החוק – ההוצאה לפועל ורשות המסים. בהתאם, מספר אנשים, ובהן המחבר, שאינם צדדים בתיק, הגישו בקשות לעיון בכתבים בתיק זה.
שני
הצדדים בתיק התנגדו בעבר לעיון בתיק זה על ידי אחרים. החלטתה של השופטת
לורך, הדוחה את בקשתו של מר אהרן ליפשיץ לעיין בתיק, אומרת בין השאר:
"עקרון פומביות הדיון, עליו מבסס המבקש את בקשתו, אין משמעו מתן זכות עיון
וצילום התיק לכל דורש..." [6]
פסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח משנת 2009
מתאר מצב בו הגשת בקשה לעיון של מי שאינו צד בתיק היא הליך פשוט וקל,
שאינו יוצר נטל כבד על המבקש, ואינו מגביל בצורה בלתי מידתית את גישת
הציבור לכתבים. תיק מדינת ישראל נ דוד לוי מספק דוגמה טובה לגבי המצב
בפועל. היום, במקרים רבים מצריך מימוש הגישה לכתבים, ואפילו כתבי החלטות
שאינן חסויות, ערעור לערכאות והשקעת זמן ומשאבים ניכרים.
פסק הדין בעתירת האגודה לזכויות האזרח משנת 2009
הצדיק את הגבלת גישת הציבור לכתבים ב"זכות הפרטיות". זכות הפרטיות היא
מזכויות הפרט. אולם פסק הדין הנ"ל העניק זכות זאת באופן גורף גם לרשויות
השלטון (כפי הנראה בתיק כאן) ולחברות. יש לראות במתן הזכות לפרטיות לישויות
אלה אבסורד.
קיום ספרים כפולים לגבי "החלטות בתיק" מתעד את ההונאה הבסיסית במערכת נט המשפט
תיק
מדינת ישראל נ דוד לוי גם מדגים מצב בו מקיימת השופטת רות לורך בו בזמן
שתי גרסאות שונות בתכלית של רשימת ה"החלטות בתיק". עצם המצב בו מערכת נט
המשפט מאפשרת לקיים שתי גרסאות שונות בתכלית של רשימת "החלטות בתיק", ללא
כל ציון שהרשימה האחת היא רשימה חלקית ביותר, היא הוכחה ברורה לאי-תקינותה
של מערכת נט המשפט כמערכת ניהול תיקים וניהול גישת הציבור לכתבי בתי המשפט.
דו"ח הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2013) אומר: "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
מאמר שהתקבל לפרסום, בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית בינלאומית, בכנס האירופי על מערכות מידע ממשלתיות (2015), אומר: "מערכות מידע הונאתייות חדשות בבתי המשפט בישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?"
מניעת גישת הציבור לכתבים בהליכים פליליים אינה תואמת חברה אזרחית מתוקנת
תקנות
בתי המשפט - עיון בתיקים ופסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח
הגבילו את גישת הציבור לכתבים בישראל בצורה קיצונית לעומת אומות אחרות,
בהן מקורם של בתי המשפט במשפט האנגלי המקובל. במשפט האנגלי המקובל, זכות
הציבור לגישה לכתבי בתי המשפט מעוגנת כבר מאות שנים כזכות אזרחית בסיסית,
והיא נחשבת כזכות חיונית לשמירה על שקיפות ההליך השיפוטי וישרת בתי המשפט.
יתרה
מכך, בפסק דין ידוע של בית המשפט העליון של ארה"ב (ניקסון נ וורנר
קומוניקיישנס, 1976), אושרה זכות זאת שוב, בין השאר - "לאפשר לציבור לשמור
עין פקוחה על רשויות השלטון".
זאת הייתה גם אחת מן הטענות המרכזיות של האגודה לזכויות האזרח בעתירתה, כפי שהובא בפסק הדין:" "הרציונל השלישי נשען על חשיבותו של עקרון זה [גישת הציבור לכתבי בתי המשפט - יצ] ביצירת אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט, שכן הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה".
תיק
מדינת ישראל נ דוד לוי מציג את המצב ההפוך בישראל: על ידי מניעת גישת
הציבור לכתבים, נמנעת מן הציבור האפשרות לשמור עין פקוחה על רשות המסים
ורשות האכיפה והגבייה – שתי רשויות לגביהן קיימות ראיות למכביר לשחיתות
רחבת-ממדים. יתרה מכך, הסתרת הכתבים שלא כדין בבתי המשפט בישראל בולטת
במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון.
אולם
חמור מכל, המצב שנוצר במדינת ישאל ייחשב ללא כל ספק להפרה חמורה של זכויות
האדם - הזכות לפומביות המשפט בהליכים פליליים: השופטים בארץ יצרו מצב בו
אין הציבור יכול לדעת במה הואשם אדם, במה הורשע, מה גזר דינו, והאם הוא
מוחזק בבית הסוהר על פי צו מאסר עשוי כדין.
מצב
זה הודגם לאחרונה בבהירות בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח' (פרשת הולילנד)
בבית המשפט המחוזי ת"א. בתיק זה, מן החשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא
רשם השופט דוד רוזן את פסקי הדין לגבי הנאשמים אהוד אולמרט ושולה זקן
ברשימת "החלטות בתיק" ו"פסקי דין" – לא במערכת גישת המזכירות ולא במערכת
גישת הציבור. כמו כן לא רשם השופט דוד רוזן בתיק זה את צו המאסר לגבי
הנאשמת זקן, שכבר הוחזקה בבית הסוהר. בתיק פרשת הולילנד, שגם הוא רשום כתיק
שאינו חסוי, ניתנת גישת הציבור בצורה שרירותית וגחמנית לכ- 60 החלטות מתוך
יותר מ- 260 החלטות בתיק. [9]
בדומה,
דחה אתמול בית המשפט העליון בקשה לעיין בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב.
בתיק זה הורשע רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה, אך מומחים בכירים למשפט
פלילי כתבו שהתנהלות הפרקליטות בתיק זה "מפחידה", ושההרשעה בתיק זה אינה
מבוססת על "ראיות של ממש". עשרות אלפי פעילים מן השורה שותפים למאמצים
להביא לחקירה של התנהלות רשויות אכיפת החוק בתיק זה, ותלונות הטוענות בדיית
הראיות נגד זדורוב והונאה על בית המשפט על ידי התביעה הוגשו נגד אנשי מפתח
בתיק רומן זדורוב. [10]
המצב
שנוצר במדינת ישראל, בו נמנעת גישת הציבור לכתבי אישום, להחלטות, פסקי דין
וצווי מאסר בהליכים פליליים, תואם טריבונלים של דיקטטורה צבאית, אך לא
חברה אזרחית מתוקנת.
קישורים
[1] 2015-04-28 State of Israel v David Levy (42814-10-14) – Dr Zernik's Repeat Request to Inspect court file //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשה חוזרת של דר' צרניק לעיין בתיק
[2] 2015-02-28 State of Israel v David Levy (42814-10-14) - Dr Zernik's Request to Inspect
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשתו של דר' יוסף צרניק לעיין בתיק
[3] 2015-04-26 State of Israel v David Levy (42814-10-14) – Judge Lorch's Decision, permitting inspection of indictment only //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – החלטת השופטת לורך, המתירה עיון בכתב האישום בלבד.
[4] 2014-10-27 State of Israel v David Levy (42814-10-14) in the Lydia-Center District Court – Indictment, obtained on April 28, 2015 inspection of court file //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד: כתב האישום, כפי שהתגלה בעיון בתיק ביום 28 לאפריל, 2015.
[5] 0000-00-00 State of Israel v David Levy (42814-10-14) in the Lydia-Center District Court – Index of Records //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד: רשימת כתבים וקישורים
הוצאה לפועל: רשימת כתבים וקישורים
ארכיון הוצאה לפועל
[7] 2013-06-07 ראיון עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנחם מזוז, הארץ
[8] 0000-00-00 Tax Authority whistle-blower Rafi Rotem - index of records and links by subject
חושף השחיתויות ברשות המסים רפי רותם - רשימת כתבים וקישורים על פי נושאים
[9]
2015-04-14 Holyland II: Senseless decisions by Judge Rosen on requests
to inspect missing former PM Olmet's and Zaken's corruption judgments.
//
הולילנד 2: החלטות בלתי מתקבלות על הדעת של השופט דוד רוזן לגבי עיון בפסקי הדין החסרים של אולמרט וזקן
[10] 2015-04-27 Roman Zadorov v State of Israel (7939/10) in the Supreme Court – Decision denying access to court records to inspect and to copy //
זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) בבית המשפט העליון – החלטה הדוחה את הבקשה לעיין בכתבי בית המשפט
https://www.scribd.com/doc/263312264/