עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר - המכון הישראלי לדמוקרטיה - התבקשה להעיר על מחשוב בתי המשפט וזכויות האדם בישראל
טיוטת פרק לספר על מחשוב ממשלתי, שעתיד להתפרסם בחו"ל, נשלחה לבדיקה על ידי עו"ד דר' תהילה שוורץ אלשולר. הפרק מתאר הונאה נרחבת במחשוב ובניהול בתי המשפט, שהחלה תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, ושיש לראותה כמשבר חוקתי באומה ללא חוקה. הפרק כולל כתבי החלטות למראית עין (מפוברקים/טיוטות) ו/או זיופים מתיקים שונים - החל מתיקים הנוגעים לרומן זדורוב בנצרת ובבית המשפט העליון, דרך תיק פרשת הולילנד בבית המשפט המחוזי ת"א, וכלה בבתי המשפט לענייני משפחה בירושלים ובחיפה... הפרק מתאר את מערכת נט-המשפט כמכשיר המאפשר מגפת הונאות של השופטים בבתי המשפט...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/09/2016-09-15.html
תמונה 1: עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר היא מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים וראשת הפרויקטים רפורמות במדיה וממשל פתוח במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. בין תחומי המחקר שלה: הממשק בין טכנולוגיה לדמוקרטיה ובין אדם ומכונה בשירות הציבורי.
____
מאהל המחאה ת"א - טיוטת פרק על "מחשוב בתי המשפט וזכויות האדם", העוסק במחשוב בתי המשפט בישראל, נשלחה לקבלת הערות על ידי עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר היא מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים וראשת הפרויקטים רפורמות במדיה וממשל פתוח במכון. עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר היא גם מרצה בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובין תחומי המחקר שלה - הממשק בין טכנולוגיה לדמוקרטיה ובין אדם ומכונה בשירות הציבורי.
הבקשה מציינת את מומחיותה הייחודית של עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר בתחום זה. בפגישה עם עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר בשנת 2010, היא גם הבהירה שהייתה מעורבת ישירות כיועצת בפרויקט מחשוב בתי המשפט בישראל. באותה פגישה גם קבעה שהמערכות תקינות וישרות, ואין בעיה באמינותן.
הבקשה הועתקה לסגני הנשיא של המכון - פרופ' מוטה קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן.
טיוטת הפרק, שהועברה לבדיקתה של עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר, מתארת הונאה נרחבת במחשוב ובניהול בתי המשפט, שהחלה תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, ושיש לראותה כמשבר חוקתי באומה ללא חוקה.
הפרק כולל כתבי החלטות למראית עין (מפוברקים/טיוטות) ו/או זיופים מתיקים שונים - החל מתיקים הנוגעים לרומן זדורוב בנצרת ובבית המשפט העליון, דרך תיק פרשת הולילנד בבית המשפט המחוזי ת"א, וכלה בבתי המשפט לענייני משפחה בירושלים ובחיפה...
בקשה דומה, אליה צורפו דוגמאות רבות של כתבי בית דין למראית עין (מפוברקים/טיוטות), הועברה בעבר למנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר. בתגובה התקבל מכתב קצר מהמבקרת הפנימית של הנהלת בתי המשפט, האומר, שיושרת בתי המשפט מעבר לכל ספק...
החל בימי הביניים המאוחרים, התפתחה מסורת של "בתי משפט שבכתב" בעולם המערבי - בתי משפט בהם נשמרים בקפדנות כתבים תקינים ותקפים של התנהלות בית המשפט. בתי משפט בהם אין ניתן למצוא כתבים תקפים - החל מענייני משמורת קטינים, עבור במינוי אפוטרופסים לחסויים, וכלה במשפטי שחיתות ממשלתית ורצח - הם בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים בעליל, או במילים אחרות - בתי משפט ימי ביניימיים...
להלן כמה דוגמאות מתוך הפרק "מחשוב בתי המשפט וזכויות האדם" - מהתיקים של רומן זדורוב
תמונה 2: רומן זדורוב מוחזק על ידי רשויות מדינת ישראל בכלא שיטה. תלונה שהוגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם - קבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים - מראה שרומן זדורוב מוחזק כנידון כביכול שהורשע כביכול ברצח, אולם ללא הכרעת דין עשויה כדין, ללא גזר דין עשוי כדין, וללא פודת מאסר (הנדרשת בדין לקבלת נידון למאסר בבית הכלא) כלל. הן בית המשפט המחוזי נצרת והן בית המשפט העליון מסרבים לספק כתבי החלטות חתומים ומאושרים כדין בתיקים של רומן זדורוב. הן בית המשפט המחוזי נצרת והן בית המשפט העליון מונעים את העיון בכתבי החלטות בתיקים, שכבר התפרסמו כביכול. על פי דין, "כל אדם ראשי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין." ובית המשפט העליון הכריז על זכות העיון, "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..."
השופטים בתיק רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת: יצחק כהן (כעת מועמד לנאשם בעברות מין), אסתר הלמן, חיים גלפז
א.
ב.
ג.
תמונה 3: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) בית המשפט המחוזי נצרת - א. כתב "הכרעת דין" משובש, חסר תוקף, של השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, חיים גלפז - כפי שנמצא בעיון במזכירות בית המשפט. ב. מסמך מ"נבו, הוצאה לאור בע"מ", שהוגש עם הודעת הערעור בבית המשפט העליון (במקום כתב בית דין של "גזר דין" חתום ומאושר). על פסק הדין של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק זדורוב, כתב עו"ד פלדמן, שניסיונותיו לגלותו לא צלחו, כי פסק הדין הלך לאיבוד ב"רוח המייללת... לאורכו ולרחבו של עמק יזרעאל". ג. על פי יומן בית המשפט המחוזי נצרת, השופטת אסתר הלמן קיימה כביכול שבעה (7) דיונים שונים בשעת הקראת "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" של רומן זדורוב באולם הדיונים בבית המשפט המחוזי נצרת...
____
נשיא בית המשפט המחוזי נצרת השופט אברהם אברהם, והתובעת שילה ענבר - פרקליטות המדינה
א.
ב.
תמונה 3: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) בית המשפט המחוזי נצרת - מסמכים שנוצרו בתגובה על בקשות עיון בכתבי החלטות שכבר התפרסמו: א. "החלטה" של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם: "אלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". ב. "תשובה" סודית של פרקליטות המדינה על ידי עו"ד שילה ענבר:"טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכלית העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים."
____
בית המשפט העליון: הרשם גלעד לובינסקי, השופט סלים ג'ובראן
תמונה 1: עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר היא מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים וראשת הפרויקטים רפורמות במדיה וממשל פתוח במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. בין תחומי המחקר שלה: הממשק בין טכנולוגיה לדמוקרטיה ובין אדם ומכונה בשירות הציבורי.
____
מאהל המחאה ת"א - טיוטת פרק על "מחשוב בתי המשפט וזכויות האדם", העוסק במחשוב בתי המשפט בישראל, נשלחה לקבלת הערות על ידי עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר היא מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים וראשת הפרויקטים רפורמות במדיה וממשל פתוח במכון. עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר היא גם מרצה בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובין תחומי המחקר שלה - הממשק בין טכנולוגיה לדמוקרטיה ובין אדם ומכונה בשירות הציבורי.
הבקשה מציינת את מומחיותה הייחודית של עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר בתחום זה. בפגישה עם עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר בשנת 2010, היא גם הבהירה שהייתה מעורבת ישירות כיועצת בפרויקט מחשוב בתי המשפט בישראל. באותה פגישה גם קבעה שהמערכות תקינות וישרות, ואין בעיה באמינותן.
הבקשה הועתקה לסגני הנשיא של המכון - פרופ' מוטה קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן.
טיוטת הפרק, שהועברה לבדיקתה של עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטשולר, מתארת הונאה נרחבת במחשוב ובניהול בתי המשפט, שהחלה תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, ושיש לראותה כמשבר חוקתי באומה ללא חוקה.
הפרק כולל כתבי החלטות למראית עין (מפוברקים/טיוטות) ו/או זיופים מתיקים שונים - החל מתיקים הנוגעים לרומן זדורוב בנצרת ובבית המשפט העליון, דרך תיק פרשת הולילנד בבית המשפט המחוזי ת"א, וכלה בבתי המשפט לענייני משפחה בירושלים ובחיפה...
בקשה דומה, אליה צורפו דוגמאות רבות של כתבי בית דין למראית עין (מפוברקים/טיוטות), הועברה בעבר למנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר. בתגובה התקבל מכתב קצר מהמבקרת הפנימית של הנהלת בתי המשפט, האומר, שיושרת בתי המשפט מעבר לכל ספק...
החל בימי הביניים המאוחרים, התפתחה מסורת של "בתי משפט שבכתב" בעולם המערבי - בתי משפט בהם נשמרים בקפדנות כתבים תקינים ותקפים של התנהלות בית המשפט. בתי משפט בהם אין ניתן למצוא כתבים תקפים - החל מענייני משמורת קטינים, עבור במינוי אפוטרופסים לחסויים, וכלה במשפטי שחיתות ממשלתית ורצח - הם בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים בעליל, או במילים אחרות - בתי משפט ימי ביניימיים...
להלן כמה דוגמאות מתוך הפרק "מחשוב בתי המשפט וזכויות האדם" - מהתיקים של רומן זדורוב
השופטים בתיק רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת: יצחק כהן (כעת מועמד לנאשם בעברות מין), אסתר הלמן, חיים גלפז
ג.
תמונה 3: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) בית המשפט המחוזי נצרת - א. כתב "הכרעת דין" משובש, חסר תוקף, של השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, חיים גלפז - כפי שנמצא בעיון במזכירות בית המשפט. ב. מסמך מ"נבו, הוצאה לאור בע"מ", שהוגש עם הודעת הערעור בבית המשפט העליון (במקום כתב בית דין של "גזר דין" חתום ומאושר). על פסק הדין של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק זדורוב, כתב עו"ד פלדמן, שניסיונותיו לגלותו לא צלחו, כי פסק הדין הלך לאיבוד ב"רוח המייללת... לאורכו ולרחבו של עמק יזרעאל". ג. על פי יומן בית המשפט המחוזי נצרת, השופטת אסתר הלמן קיימה כביכול שבעה (7) דיונים שונים בשעת הקראת "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" של רומן זדורוב באולם הדיונים בבית המשפט המחוזי נצרת...
____
תמונה 3: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) בית המשפט המחוזי נצרת - מסמכים שנוצרו בתגובה על בקשות עיון בכתבי החלטות שכבר התפרסמו: א. "החלטה" של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם: "אלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". ב. "תשובה" סודית של פרקליטות המדינה על ידי עו"ד שילה ענבר:"טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכלית העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים."
____
תמונה 4: צרניק נ זדורוב ומדינת ישראל (4650/16) - ערעור על החלטת הרשם גלעד לובינסקי, שמנע את הגישה לעיון בכתבי המקור של החלטות, שכבר התפרסמו, מתיק הנייר מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) מבית המשפט המחוזי נצרת, בהנמקה של "ערבוביה" בתיק. כאן - זיוף של אישור החלטה של השופט סלים ז'ובראן הדוחה את הערעור. כתב זה התקבל בתגובה על בקשה לקבלת כתב החלטה חתום על ידי השופט ג'ובראן ומאושר "העתק מתאים למקור" על ידי מזכירה ראשית או רשם, לצורך הגשה בחו"ל, על פי אמנת האפוסטיל (1961), והתקנות למימושה (1977). כתב זה אינו חתום על ידי השופט ז'ובראן, והאישור מזויף - חתום על ידי דני לוי, "בשם" "מזכירה ראשית", ששמה אינו נזכר... למרות בקשות חוזרות, לא ניתן לקבל כל כתב החלטה תקין ותקף מבית המשפט העליון בתיקים של רומן זדורוב...