משטרת ת"א - עבריינים במדים: השוטר סייף קבלאן, החוקר עידן מלכה, ופקד
אלון לוריא - אלימות, נסיון פריצה למחשב, נסיון סחיטה באיומים...
אירוע # 83 תל-אביב, דרך נמיר (רישום שגוי של המשטרה: דרך בגין).בערך בשעה 9:30-9:45 יצאתי מהמאהל. על דרך נמיר, מעט דרומה למאהל, עצרה לידי ניידת שנסעה בכביש, והשוטר סייף קבלאן (דומני שהיה מעורב במקרי אלימות אחרים במאהל בעבר), הורה לי לעצור.אני נשאתי תיק מחשב וכרית. הוא שאל אותי מאיפה אני. עניתי שאני מהמאהל. מיד הוא הפך לתוקפני.
הוא ביקש את תעודת הזהות שלי. אני ביקשתי לראות תחילה את תעודת השוטר שלו. הוא הראה לי את תעודת השוטר. הצגתי את תעודת הזהות שלי, הוא לקח אותה בכדי לבדוק נתונים במחשב שבניידת, ולא החזיר לי אותה.
הוא שאל אותי מה יש בתיק המחשב - עניתי שיש בו מחשב. הוא ביקש לראות, והראיתי לו.הוא אמר שהמחשב חשוד כגנוב, ושאל אם יש לי קבלה. עניתי שיש לי קבלה, אבל היא לא עלי. אבל הסברתי, שיש לי קבלה בדיסק און קי שהיה עלי, ובנוסף יש קבלה בחנות באבן גבירול.הוא דרש שאפעיל את המחשב לראות מה יש בו. אני סירבתי, אמרתי שאין לו כל עילה וכל סמכות לערוך חיפוש במחשב שלי.אז הוא התחיל לאיים. אני המשכתי לסרב. הוא אמר שאם כך - לוקחים אותי לתחנה לחקירה...אז הוא זרק ברחוב את הכרית שלי, למרות שביקשתי שוב ושוב שייתן לי לקחת אותה אתי.בדרך עברנו באבן גבירול, ליד החנות בה קניתי את המחשב. אמרתי לו שאפשר לעצור ולבדוק את הקבלה במקום. הוא סירב.בתחנה החזיקו אותי עד שעה 13:00.
קבלאן לקח את כל מה שהיה עלי, כולל דברי ערך ומזומנים ואמר שהם “מוחרמים”. דרשתי שיתעד מה הוא לקח. הוא כעס, ואמר שיש מצלמה בחדר. אבל אני הייתי עם הגב למצלמה. אז הסתובבתי, כך שיראו מה הוא לוקח ממני. דרשתי שיתעד מה הוא לקח. הוא כעס, ואמר שיש מצלמה בחדר. אבל אני הייתי עם הגב למצלמה. אז הסתובבתי, כך שיראו מה הוא לוקח ממני.זה הרגיז אותו, והוא גרר אותי לחדר סמוך (חדר המרחב מוגן) סגר את הדלת מאחוריו, והתחיל להכות אותי, לחנוק אותי, שבר לי שעון יקר. אח"כ הכריח אותי להתפשט.
אח"כ הוא סיים את "ההחרמה" של הרכוש שלי במסדרון, שבו אין מצלמה כלל.בהמשך, ניסו הוא ואחרים שוב ושוב לאיים עלי שאם לא אפתח את המחשב ואתן להם לבדוק מה יש בו, "יעצרו אותי באבו כביר”, "יפתחו לי תיק", וכו.אני המשכתי לסרב.הם לקחו את המחשב למקום אחר, וככל הנראה ניסו לפרוץ אותו. כשקיבלתי אותו בסופו של דבר, המחשב היה דלוק, אבל הם לא הצליחו לפרוץ (אני לא ילד קטן, וגם לא מחזיק כל נתונים ומסמכים על המחשב... )אחרי כשעה הופיע חוקר בשם עידן מלכה. שוב ניסה לאיים עלי, שאם אני לא אתן להם להיכנס למחשב - אני "הולך איתם ראש בראש", יעצרו אותי, יפתחו לי תיק.אחרי כשעה נוספת, הגיע פקד אלון לוריא, שהציג את עצמו כמפקד התחנה. שוב חזר הסיפור, שאני "לא הגיוני”, "לא משתף פעולה”, וכו... שוב ושוב הסברתי שיש לי קבלה בדיסק און קי שהם לקחו ממני, ועותק גם בחנות באבן גבירול. הוא ענה שאני "לא עונה לעניין”, הוא "מנסה לפתור את הבעיה" ואני "לא מקשיב”. הוא שוב ושוב דרש שאפתח עבורם את המחשב. אני המשכתי לסרב.כששאלתי אותו מה העילה לעיכוב ולקיחתי לתחנה פקד אלון לוריא ענה שהמחשב חשוד כגנוב. אני עניתי שאם זה החשד, יש לי קבלה.שאלתי, על סמך מה סייף קבלאן החליט שיש חשד סביר שהמחשב גנוב. לוריא השיב שקבלאן כתב בדו"ח שניסיתי להסתיר את המחשב. אמרתי לו שזה שקר. הלכתי עם תיק מחשב עלי. מה ניסיתי להסתיר?בסוף הם לא הצליחו לפרוץ, ונתנו לי ללכת.הם מחרימים לדרי רחוב מחשבים, ניידים, וכו באופן שיטתי. לאן הכסף הולך - אין לי מושג.נ.ב. כרגיל בעונה זאת, אני לובש סווטשירט שעליה כיתוב גדול מלפנים "סרבנות נאורה", ומאחור - תמונה של גאנדי. בעבר הסווטשירט הזה היה סיבה מספקת ל"עיכוב". משום מה הוא מכניס את משטרת ישראל לוויברציות...
קבלאן לקח את כל מה שהיה עלי, כולל דברי ערך ומזומנים ואמר שהם “מוחרמים”. דרשתי שיתעד מה הוא לקח. הוא כעס, ואמר שיש מצלמה בחדר. אבל אני הייתי עם הגב למצלמה. אז הסתובבתי, כך שיראו מה הוא לוקח ממני. דרשתי שיתעד מה הוא לקח. הוא כעס, ואמר שיש מצלמה בחדר. אבל אני הייתי עם הגב למצלמה. אז הסתובבתי, כך שיראו מה הוא לוקח ממני.זה הרגיז אותו, והוא גרר אותי לחדר סמוך (חדר המרחב מוגן) סגר את הדלת מאחוריו, והתחיל להכות אותי, לחנוק אותי, שבר לי שעון יקר. אח"כ הכריח אותי להתפשט.
אח"כ הוא סיים את "ההחרמה" של הרכוש שלי במסדרון, שבו אין מצלמה כלל.בהמשך, ניסו הוא ואחרים שוב ושוב לאיים עלי שאם לא אפתח את המחשב ואתן להם לבדוק מה יש בו, "יעצרו אותי באבו כביר”, "יפתחו לי תיק", וכו.אני המשכתי לסרב.הם לקחו את המחשב למקום אחר, וככל הנראה ניסו לפרוץ אותו. כשקיבלתי אותו בסופו של דבר, המחשב היה דלוק, אבל הם לא הצליחו לפרוץ (אני לא ילד קטן, וגם לא מחזיק כל נתונים ומסמכים על המחשב... )אחרי כשעה הופיע חוקר בשם עידן מלכה. שוב ניסה לאיים עלי, שאם אני לא אתן להם להיכנס למחשב - אני "הולך איתם ראש בראש", יעצרו אותי, יפתחו לי תיק.אחרי כשעה נוספת, הגיע פקד אלון לוריא, שהציג את עצמו כמפקד התחנה. שוב חזר הסיפור, שאני "לא הגיוני”, "לא משתף פעולה”, וכו... שוב ושוב הסברתי שיש לי קבלה בדיסק און קי שהם לקחו ממני, ועותק גם בחנות באבן גבירול. הוא ענה שאני "לא עונה לעניין”, הוא "מנסה לפתור את הבעיה" ואני "לא מקשיב”. הוא שוב ושוב דרש שאפתח עבורם את המחשב. אני המשכתי לסרב.כששאלתי אותו מה העילה לעיכוב ולקיחתי לתחנה פקד אלון לוריא ענה שהמחשב חשוד כגנוב. אני עניתי שאם זה החשד, יש לי קבלה.שאלתי, על סמך מה סייף קבלאן החליט שיש חשד סביר שהמחשב גנוב. לוריא השיב שקבלאן כתב בדו"ח שניסיתי להסתיר את המחשב. אמרתי לו שזה שקר. הלכתי עם תיק מחשב עלי. מה ניסיתי להסתיר?בסוף הם לא הצליחו לפרוץ, ונתנו לי ללכת.הם מחרימים לדרי רחוב מחשבים, ניידים, וכו באופן שיטתי. לאן הכסף הולך - אין לי מושג.נ.ב. כרגיל בעונה זאת, אני לובש סווטשירט שעליה כיתוב גדול מלפנים "סרבנות נאורה", ומאחור - תמונה של גאנדי. בעבר הסווטשירט הזה היה סיבה מספקת ל"עיכוב". משום מה הוא מכניס את משטרת ישראל לוויברציות...