2017-09-12 חשש לחוסר ישרה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע הוגשה לוועדה

חשש לחוסר ישרה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע הוגשה לוועדה

בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית.  הבקשה מתייחסת למידע טכני מפורט לגבי מערכות המידע של הוועדה בקשר לדוחות מבקר המדינה על הוועדה. הוועדה סיפקה בעבר תשובה שקרית ומטעה על בקשה ראשונה על פי חוק חופש המידע, ולא אישרה עד היום את קבלתן של שלש בקשות נוספות.  המצב, בו וועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד היום שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, עוסקת בעקביות בזילות חוק חופש המידע הוא בלתי נתפס. הבקשות שהוגשו לאחרונה כולן נובעות מחשש לחוסר ישרה במחשוב הוועדה. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית נחזית כמרמה ושחיתות, ולמולה אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון. העתק הבקשה נשלח לראש השב"כ נדב ארגמן, שכן השב"כ מופקד על פי החוק על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/09/2017-09-12.html

תמונה. שופט בית המשפט העליון חנן מלצר מכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. שופטי בית המשפט העליון שכיהנו בעשור האחרון כיושבי ראש הוועדה נחזים כבלתי כשירים, או גרוע מכך.

  

תמונה. עו"ד אורלי אדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ולזר דודוביץ -  החשודים המרכזיים בהונאה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.

____

תל-אביב, 12 לספטמבר - בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית. [1] הבקשה מתייחסת למידע טכני מפורט לגבי מערכות המידע של הוועדה בקשר לדוחות מבקר המדינה על הוועדה. הבקשה עוסקת בארבעה תחומים מרכזיים:

א) אבטחת מידע 

ב) תת-מערכת לניהול הבחירות במשרד הפנים 

ג) הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות

ד) פנקס בוחרים ממוחשב לתהליך בדיקת זכות ההצבעה 

בתחומים אלה ואחרים, נמצאו ליקויים חמורים בדוחות מבקר המדינה.

לדוגמה, כבר דו"ח מבקר המדינה 55ב’-ג’ - ועדת הבחירות המרכזית - היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת ה-19 (2013) מצא ש"יומן האירועים של מערכת "דמוקרטיה" לא כלל את רוב הפעולות המקוונות שנעשו במערכת, ואף לא את נסיונות הכניסה הכושלים".  ודו"ח מבקר המדינה  66ג’ - ועדת הבחירות המרכזית - היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת ה-20 (2015) מצא:

בביקורת קודמת עלה כי יומן האירועים של מערכת "דמוקרטיה" לא כלל את רוב הפעולות המקוונות שנעשו במערכת, ואף לא את נסיונות הכניסה הכושלים.  כמו כן, הוועדה לא קבעה אחראי לבדיקת יומן האירועים.  ביקורת המעקב העלתה כי ליקויים אלה טרם תוקנו במלואם.

בנוסף,  דו"ח מבקר המדינה  66ג’ (ועדת הבחירות המרכזית - היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת ה-20 (2015)) מצא שעד ספטמבר 2015 לא חודשה פעולתה של הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. הוועדה הוקמה בסוף דצמבר 2013, והייתה אמורה להגיש המלצות בתוך 6 חדשים...

הועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות הוקמה תחת משרד הפנים, אך אמורה לפעול בשיתוף פעולה עם וועדת הבחירות המרכזית.  לפיכך, הוגשה במקביל גם בקשה על פי חוק חופש המידע למשרד הפנים. [2]

התנהלות ועדת הבחירות המרכזית לגבי הבקשות על פי חוק חופש המידע מעוררת חששות חמורים בפני עצמה:

• במשך שנים, טענה הוועדה שהיא פטורה מחוק חופש המידע.  בעקבות כך, העבירה הכנסת תיקון מיוחד לחוק, שהחיל אותו על הוועדה לקראת שנת 2016.  
• על הבקשה הראשונה שהוגשה בעקבות החלת החוק, השיבה הוועדה בתשובה שקרית ומטעה. הוועדה כתבה שהשב"כ אישר ובדק את מערכות המידע שלה.  אולם בתשובה על פנייה לשב"כ, השב"כ הכחיש את תשובת הוועדה מכל וכל.

על שלוש בקשות נוספות, שהוגשו לוועדה בחודשיים האחרונים, לא התקבלו עד היום אישורי קבלה ומספרי בקשות:

• ביום 15 לאוגוסט 2017 - הוגשה בקשה שנייה, הנוגעת למינוי כדין של מר לזר דודוביץ (שהוועדה הציגה כאיש מפתח בכל הקשור למערכות המידע), וכל מסמך המראה מעורבות של השופטים שהם יושבי ראש הוועדה בקשר למחשוב הוועדה.
• ביום 29 לאוגוסט 2017 הוגשה בקשה שלישית, לגבי עמידת המערכות בתקנים המחייבים לגבי אבטחת מערכות מידע.
• ביום 03 לספטמבר 2017 הוגשה בקשה רביעית, לגבי מפרטים טכניים מאושרים על ידי מנכ"לית הוועדה.  פרוטוקול ועדת המכרזים, שצורף לבקשה זאת מציין את מה שהיה ברור - שצריכים להיות מפרטים מאושרים על ידי עובד מדינה לפני חתימת חוזים.  אבל בתשובה לבקשת חוה"מ הראשונה הוועדה לא סיפקה אף מסמך אמתי.  

המצב, בו ועדה, שהיא קריטית למהות המשטר בישראל, ובראשה עומדים שופטי בית המשפט העליון, עוסקת בזילות חוק חופש המידע, הוא בלתי נתפס.

התנהלות ועדת הבחירות המרכזית בכללה נחזית כמרמה ושחיתות, ולמולה - אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון. [3-4]

הבקשות שהוגשו היום לוועדת הבחירות המרכזית ולמשרד הפנים, נשלחו במקביל לראש השב"כ נדב ארגמן, שכן על פי חוק השב"כ (2002), השב"כ מופקד על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

להלן העתק המכתב היום לראש השב"כ נדב ארגמן

12 לספטמבר, 2017

‫ראש השב"כ‬ נדב ארגמן‬
משרד ראש ‫הממשלה‬‬
בניין ג’, קריית בן ‫גוריון‬
91950 ‫ירושלים
בדוא"ל:

הנידון: מחשוב ועדת הבחירות המרכזית – בקשות חופש המידע נוספות, שהוגשו היום לוועדת הבחירות המרכזית ולמשרד הפנים

מר ארגמן הנכבד,
רוב תודות על תשובת השב"כ על פנייה קודמת בעניין חוסר ישרה ו/או הונאה בתשובת ועדת הבחירות המרכזית לגבי בבקשה על פי חוק חופש המידע בעניין מערכות המידע של הוועדה.
מצורפות בזאת:
א. בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע, שהוגשה היום לוועדת הבחירות המרכזית, לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית – מסמכים הקשורים לממצאים והמלצות בדוחות מבקר המדינה, וכן
ב. בקשה על פי חוק חופש המידע, שהוגשה היום למשרד הפנים, לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית
סה"כ, ארבע (4) בקשות על פי חוק חופש המידע, המבקשות מידע טכני ומנהלי מפורט לגבי מחשוב ועדת הבחירות ואחריותם של עובדי מדינה שונים לגבי התנהלות ועדת הבחירות בנושא זה, תלויות ועומדות עתה לפני הוועדה. ככל שאקבל תשובות מהוועדה על בקשות אלה, אעביר אותן למשרדך.
הן דוחות מבקר המדינה בעניין מחשוב הוועדה (המצוטטים בהרחבה בבקשה המצורפת), והן התנהלות הוועדה לגבי הבקשות על פי חופש המידע, מעוררים חשש למרמה והפרת אמונים במחשוב ועדת הבחירות – עניין חיוני/קריטי למהות המשטר הדמוקרטי.
הדמויות המרכזיות החשודות בעניין זה הן:
א) עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, וכן
ב) מר לזר דודוביץ – תשובה קודמת של הוועדה הציגה אותו כאיש מפתח לגבי מחשוב ועדת הבחירות.  בקשה קודמת, שעדיין לא נענתה, מבקשת פרטים נוספים על תפקידו ומינויו כדין.
חוק השב”כ (2002), סעיף 7 (א), אומר:

השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות...

אודה על תשומת לבך לעניין חשוב זה.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO

העתקים: מומחים למחשוב, משפטנים, פעילים, תפוצה רחבה

__________________________________________
קישורים

[1] 2017-09-12 ועדת הבחירות המרכזית: בקשה (מס’ ) על פי חוק חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ודוחות מבקר המדינה

https://www.scribd.com/document/358652894/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5Wk1MTmR6b1Atak0/view?usp=sharing 

[2] 2017-09-12 משרד הפנים: בקשה (מס’ )על פי חוק חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ודוחות מבקר המדינה

https://www.scribd.com/document/358652792/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5UUlWRzJDcmlfSlU/view?usp=sharing 

[3] שופט בית המשפט העליון חנן מלצר מתבקש למלא את חובותיו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית

השופט חנן מלצר, המכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, התבקש לוודא שהוועדה מקיימת את חוק חופש המידע, ומספקת תשובות נאותות ובמועדן. הבקשות שהוגשו לאחרונה כולן נוגעות לישרת מחשוב הוועדה. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית נחזית כמרמה ושחיתות, ולמולה אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-07.html

[4] מרמה ושחיתות במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון

הכנסת מודעת כבר שנים לשחיתות בוועדת הבחירות המרכזית. החשודים המרכזיים בעניין מרמה במחשוב הוועדה הם המנכ"לית עו"ד אורלי עדס ומר לזר דודוביץ. הכנסת מראה אזלת יד מפתיעה בנושא. ישרת הוועדה מופקדת בידי שופטי בית המשפט העליון, המכהנים כיושבי הראש של הוועדה - אך התנהלותם, כולל הנשיאה החדשה אסתר חיות, מעוררת חששות כבדים. גופי הבטחון, בפרט בטחון הסייבר, מתרחבים במהירות, וכולם כפופים ישירות לראש הממשלה. אולם אף אחד מהגופי הביטחון אינו נושא היום באחריות לשמירה על מערכות מחשוב קריטיות ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". המצב בכללותו נחזה כחלק מקריסת שיטת המשטר באומה ללא חוקה.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-06.html