זכויות האדם בישראל- מצפים לתוצאות הבדיקה התקופתית של האו"ם בז'נבה...
הבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2018 נערכת בימים אלה בז'נבה. למרות שההליך עדיין לא הסתיים, חלק מהמסמכים המקדמיים שהוגשו במסגרת ההליך כבר התפרסמו. יש במסמכים אלה מידע מפורט לגבי המצב בישראל ובשטחים. המסמכים המקדמיים, ממליצים למשל:
* לתקן את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - ולכלול בו במפורש שוויון ואיסור אפליה, בפרט לגבי נשים...
* לבטל את החוק הפלילי לגבי הכפשה ודיבה...
* לחזק את ההגנה החוקית על חיסיון מקורות עיתונאיים...
* לתקן את המצב השורר של חבריינות (חסינות בדויה לעבריינות - impunity) של אנשי מערכת החוק...
הדו"ח שחיברתי, ושהוגש תחת Human Rights Alert- NGO נכלל כבר בסיכום המקדמי. הדו"ח טוען "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל". הדו"ח מתבסס בעיקר על תיעוד מפורט של בפברוק הליכים וכתבי בית דין. בסיכום המקדמי, הדו"ח מוזכר כ"מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק..." מצב בו "יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפק במקרה הטוב."
יש להצטער שלא הוגשו דוחות נפרדים על ידי חושפי שחיתויות ופעילי מחאה, נפגעי בתי המשפט לענייני משפחה וההונאות בהוצאה לפועל. שהדו"ח שלי ניסה לכסות גם תחומים אלה.
יש לצפות שהדוחות הסופיים יתפרסמו בשבוע הקרוב, ואז תתחיל הצפה של התקשורת בישראל בטענות הרגילות - שהאו"ם אנטישמיים ופרו-פלסטינים...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/01/2018-01-28_28.html
1. עם תחילת הסבב השלישי של הבדיקה התקופתית, ישראל, מדינה דמוקרטית, בה הממשל פועל תחת שלטון החוק, ממשיכה את מחויבותה לשמירת זכויות האדם ואבטחתן...1. As it embarks on its third cycle of the UPR, Israel, as a democratic country governed by the rule of law, remains committed to protecting and ensuring human rights. ב) הדו"ח של נציב זכויות האדם של האו"ם [2] דו"ח זה הוא סיכום של מידע מגופים שונים של האו"ם, שעוסקים בעניינים הנוגעים לישראל. הדו"ח פותח בלשון דיפלומטית בציון העובדה שישראל "הוזמנה" להצטרף (אך לא הצטרפה) לסדרת אמנות בינלאומיות: לשמירת זכויות מהגרי עבודה ומשפחותיהם, לאיסור העלמת אנשים, בית המשפט הפלילי הבינלאומי, פרוטוקול נספח לאמנה למניעת עינויים... הדו"ח מציין גם: ישראל בגבולות 1967 * המלצה קודמת עומדת בעינה - שישראל תתקן את חוק היסוד כבוד האדם וחירותו ותכלול בו במפורש את עקרונות השוויון ואיסור האפליה (בכלל), ובמפורש - איסור האפליה נגד נשים. * מצב השורר באופן קבוע - של חבריינות לאנשי מערכת החוק, ואי העמדתם לדין כראוי. * המלצה קודמת עומדת בעינה - לבטל את החוק הפלילי בעניין הכפשה והוצאת דיבה (כלמר להשאיר את העניין בחוק האזרחי בלבד)! * התנכלות מתמשכת ואיומים על פעילי זכויות אדם בישראל, וכן החוק שעבר בשנת 2016 לגבי מימון ארגוני זכויות אדם ממקורות זרים. * אפליה נגד נשים בבתי המשפט הרבניים. * צורך לשפר את הגישה לחינוך של קבוצות מוחלשות. * ליקויים בדיווח ואכיפה במקרים של אלימות נגד נשים בקהילות האורתודוקסית, הערבית, הבדואית, והדרוזית. * המלצה קודמת להרחיב את ההגנה בחוק לקטינים בהליכים פליליים מגיל 14 ועד גיל 18. * חוסר ייצוג הולם של המיעוט הערבי בשירות המדינה, בפרט בעמדות של קבלת החלטות. * חוסר תשתיות ביישובים הבדואים בנגב, פינויים, ואי שיתוף הבדואים בתכניות לגבי יישובם. השטחים * סירובה של ישראל להתיר כניסת רפורטור (משקיף) מטעם האו"ם בשלושה תחומים שונים, ביחס למצב בשטחים הפלסטיניים (המונח בדוחות האו"ם כולל באופן קבוע את הגדה, עזה, מזרח ירושלים, והגולן), בטענה שהמשקיפים מוטים מסיבות פוליטיות. * תלונות של גופים שונים לגבי המצב בשטחים ביחס לשלטון החוק, מערכת המשפט וחבריינות (חסינות בדויה לעבריינות - IMPUNITY), והדילמה הקבועה - האם בכלל לפנות למערכות המשפט האזרחית והצבאית של ישראל בניסיונות לקבלת סעד. * מעצרים של ילדים פלסטיניים מגיל 12. * חידוש משנת 2015 - מעצרים מנהליים של ילדים פלסטיניים - בסוף פברואר 2016 היו 440 ילדים במעצר מנהלי. * היחס לבדואים בשטחים נחזה כעבירה על החוק הבינלאומי לגבי טרנספר. * המשך הרחבת ההתנחלויות והמאחזים. * החוק משנת 2017 להכשרת הפקעת קרקעות של פלסטינים. * הגינוי העומד של הצעדים של ישראל לשינוי הרכב האוכלוסיה בשטחים. * סירובה של ישראל לקבל את תחולתה של אמנת ז'נבה להגנת אזרחים באזורי מלחמה לגבי השטחים. מבקשי מקלט, סחר בנשים, נתינים זרים * ישראל לא סיפקה מידע על המנגנונים לטיפול במבקשי מקלט.
* גישה מוגבלת של מבקשי מקלט לשירותי בריאות. * ליקויים במתן אישורי לידה לילדים שנולדים למבקשי מקלט בישראל. * העדר מנגנון מיון ובדיקה של נשים, שהן קורבנות סחר בנשים (והברחתן לתוך ישראל), לפני מעצרן. ג) סיכום מקדמי של דוחות של בעלי העניין [stakeholders] [3] יש להצטער שארגוני זכויות אדם בישראל ברובם לא הגישו דוחות. רוב הדוחות שהוגשו היו של ארגונים בינלאומיים העוסקים בתחומים מוגדרים, או של ארגונים למען זכויות המיעוט הערבי בישראל, או למען זכויות הפלסטינים בשטחים. * דו"ח HRA-NGO -דו"ח זה נכתב על ידי, ונכלל בסיכום המקדמי של דוחות של בעלי העניין בפסקה 24:
24. דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. [קישור לצרופה 52, שהיא הדו"ח המקוצר של HRA-NGO]24. HRA-NGO highlighted the serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems. It affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best. 52 הניסוח מפתיע, לגבי מסמך דיפלומטי, ביחס לשימוש במילה "מאשר". ייתכן שהם החליטו להשתמש במילה זאת לאור הדו"ח הסופי הקודם, משנת 2013, שכלל את דו"ח HRA-NGO בצירוף ההערה:
חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל.הדו"ח עצמו טוען "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל". [4] הדו"ח הקצר של HRA-NGO כולל אוסף של מסמכים משפטיים מפוברקים, הקשורים לשיבוש הליכי משפט ולהתעללות באזרחים, כולל משפט רומן זדורוב, תיקי בית המשפט לענייני משפחה של ז'ואל בן-סימון והאשפוז הכפוי שלה, ופרשת ורדה אלשייך. הדו"ח המורחב (יותר מ- 350 עמודים עם קישורים רבים) [5] מספק אוסף נרחב הרבה יותר של כתבים מפוברקים מבתי המשפט בקשר להפרות של זכויות האדם - מבית המשפט העליון, מהמחוזיים, השלום, ואפילו תביעות קטנות. בין המקרים שנסקרו בהרחבה (בנוסף להנ"ל) - פרשת רשות המיסים, רפי רותם, שוקי משעול, פרשת הבלוגרים לורי שם-טוב, מוטי לייבל, פרשת רות דוד, ורבים אחרים.
* דו"ח ACCESSNOW - הארגון הבינלאומי לזכויות דיגיטליות - מציין שחברות ישראליות מייצרות מערכות לניטור בלתי חוקי והפרת הפרטיות, המופעלות על ידי ממשלות ברחבי העולם לדיכוי פעילי זכויות אדם. * דו"ח ADF - ארגון בינלאומי לחופש הדת - מציין את העדר מנגנון חוקי לנישואים אזרחיים, והקשיים בנשואים בין בני דתות שונות. * דו"ח JS6 - דו"ח מקובץ של מספר ארגונים - מציין את הקשיים באימוץ ילדים ביולוגיים של בן זוג אחד על ידי בן הזוג השני בזוגות הומואים. * דו"ח JS2 - דו"ח מקובץ של מספר ארגונים- מציין שנשים במזרח ירושלים נמנעות מלפנות לרשויות בעניין אלימות במשפחה, כיוון שקרוב לוודאי ישלחו מחוץ לי-ם לרשות, ואז יאבדו קשר ומשמורת לגבי ילדיהן. * דו"ח EAFORD - מציין אפליה נגד המיעוט הערבי בישראל כפי שהיא מתבטאת בהבדלים בתעסוקה ובהכנסה. * דו"ח עדאללה -מסוכם בקשר לאפליה בתכנון ובניה - מניעת בנייה חוקית על ידי המיעוט הערבי בישראל, ובמקביל - אכיפה בררנית. * דו"ח ECPAT - מסוכם ביחס למצבם הפגיע של ילדים החיים ברחוב, ילדים במוסדות, ילדים בקהילות המיעוט הערבי והבדואי. קישורים [1] Human Rights Council: National report submitted by Israel https://documents-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G17/337/42/PDF/G1733742.pdf?OpenElement [2] Report of the Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights - Israel https://documents-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G17/337/55/PDF/G1733755.pdf?OpenElement [3] Human Rights Council: Summary of Stakeholders’ submissions on Israel* https://documents-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G17/332/74/PDF/G1733274.pdf?OpenElement [4] HRA-NGO - הדו"ח המקוצר HRA-NGO בתרגום עברי http://inproperinla.blogspot.com/2017/06/2017-06-29.html [5] HRA-NGO - נספח - הדו"ח המורחב https://www.scribd.com/document/351709301/ https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5a2ktaEhqdHk0b1U/view?usp=sharing
