2018-02-09 הסכם עם רואנדה בעניין הפליטים, בית המשפט העליון, מור יוסף, חתימות, ופברוקים...
===
כאן: ראיון עם פרופ מור יוסף בעניין ההסכם עם רואנדה. בתחילת הראיון מור יוסף אינו מהסס לצטט ישירות מההסכם כביכול בין ישראל לרואנדה. אבל כשהוא נשאל אם ההסכם בכלל חתום כדין, פתאום זה הופך לסודי. למה זה בכלל לא מפתיע???
^ השאלה היא אם יש הסכם כזה ואם ראית אותו.
ממשלת ישראל הראתה את ההסכם לבית המשפט העליון. יש התייחסות לכך שההסכם הוא סודי, ואם זה בסדר או לא בסדר, ומגיע למסקנה שלמרות אי הנוחות, הסכם סודי הוא בסדר. בתוכן העניינים של פסק הדין בה' 2 א' כתוב: "הסכמים להרחקה למדינה שלישית", בה' 2 ב' כתוב "חשאיותו של ההסכם" ובה' 2 ג' כתוב "תוכנו של ההסכם והסטנדרטים לפי המשפט הבינלאומי". זאת אומרת, אין שאלה אם יש הסכם. בית המשפט, שאני מאוד מעריך אותו, ראה את ההסכם. אז יש הסכם.
^ ראית את ההסכם? אתה אומר מה כתוב בו. ראית אותו?
את החלקים שרלוונטיים לי, ראיתי.
^ ראית חתימה של נציג מוסמך של נציג הממשלה הקולטת?
יש דברים שיש להם חשאיות, ולכן לא אתייחס.
^ שאלתי רק על החתימה.
אני יודע מה אתה שואל, אני לא רוצה לענות. אני לא מתייחס להסכם.
ברקע: החוק מחייב חתימת שופט שישב בדין על החלטה או פסק דין, ובלעדי חתימה זאת, ההחלטה או פסק הדין הם בגדר טיוטה בלבד. חסרי כל תוקף ואינם בני אכיפה. ערעור צרניק נ מדינת ישראל ואח' 7631/17, עוסק בהונאות של שופטים בהליכי כליאה (מעצרים ומאסרים) - הנפקת החלטות ופסקי דין בלתי חתומים בענייני כליאה... ובמקביל - מניעת גישת בעלי דין והציבור לעיון בחתימות עצמן. חתימות השופטים על החלטות ופסקי דין בישראל הפכו לסודיות...
העניין בבסיסו של הערעור מוגדר בערעור כך:
השאלה בבסיסו של ערעור זה היא לגבי זכותו של אדם, שקיבל המצאה כביכול מבית המשפט, בהליך פלילי, של מסמך אלקטרוני, הנחזה ככתב בית דין, לעיין בחתימה האלקטרונית של אותו מסמך עצמו, בכדי לוודא את אמיתות (אותנטיות) אותו מסמך ככתב בית-דין שהוא החלטה שיפוטית תקפה. במלים אחרות: האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?הערעור הוגש ביום 01 לאוקטובר, אבל בית המשפט העליון לא מצליח להחליט בעניין...
העניין ברור בהלכה היהודית כבר 2000 שנה, ברחבי העולם המערבי כבר מאות שנים רבות. אבל השופטים ובכירי המשפטנים בישראל, משום מה שכחו את כל זה בעשרים השנים האחרונות. נטלו לעצם את הזכות לפברק - לעסוק במרמה על כס המשפט.
אז מי שסומך על בית המשפט העליון בעניין תקפות ההסכם עם רואנדה הוא תמים או טיפש!
Discovering, archiving, and disseminating knowledge regarding abuse of the People by governments and corporations in the Medieval Digital Era// גילוי, ארכיבאות, והפצת מידע על התעללות בציבור על ידי ממשלות ותאגידים בימי הביניים הדיגיטליים
