Sunday, February 18, 2018

2018-02-19 מרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית, אבטחת סייבר, ושופטי בית המשפט העליון

מרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית, אבטחת סייבר, ושופטי בית המשפט העליון
הבחירות הולכות וקרבות, ובראש ועדת הבחירות עומדים עורכי דין העוסקים במרמה שוב ושוב, ושופטי בית המשפט העליון שתפקודם בלתי כשיר במקרה הטוב...
במהלך השנה האחרונה נתנו בכירי הוועדה שוב ושוב תשובות מרמתיות ו/או חסרות פשר על בקשות חופש המידע הנוגעות למחשוב הוועדה. יחד עם זאת, תיעדו תשובות אלה שוב ושוב את אי תקינות מערכות המידע של הוועדה. 
עתה, לאחר פרסום נרחב של הכשל במחשוב הוועדה - הוועדה פירסמה מכרז ל"ממונה סייבר", מינוי כזה לא ישנה דבר.
בקשת חופש המידע שהוגשה אמש מנסה להבהיר ביתר פירוט את תיפקודם של יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון.
הוועדה זקוקה לתיקון יסודי דחוף ולפיקוח ציבורי יעיל, על מנת לחדש את אימון הציבור במערכת הבחירות הכלליות.  עד לתיקון הוועדה  מן הראוי לנהל בחירות כלליות תוך הימנעות משימוש במערכות המידע הקיימות, ומן הראוי להזמין משקיפים בינלאומיים למערכת הבחירות לכנסת.
כשלים אלה מתנהלים על רקע הקמת "רשות הסייבר" ו"מטה אבטחת סייבר" במשרד ראש הממשלה ללא בסיס ראוי בחוק, צעד שתואר על ידי ח"כ נחמן שי "לא דמוקרטי", ולנוכח התנגדות נמרצת של ראשי מערכת הביטחון: המוסד, השב"כ, צה"ל ומשרד הביטחון!
תמונה. שופט בית המשפט העליון חנן מלצר מכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. תפקודם של שופטי בית המשפט העליון בעשור האחרון כיושבי ראש הוועדה בלתי כשיר במקרה הטוב.
____


   
תמונה. מר לזר דודוביץ' - "מנהל אגף מערכות מידע", עו"ד דין ליבנה - היועץ המשפטי, ועו"ד אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית  -  החשודים המרכזיים במרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.  
____  


תמונה.  מודעה בעיתון על מכרז לאיוש "ממונה סייבר" בוועדת הבחירות המרכזית, לאחר סדרת פרסומים על מרמה בפיתוחן, בדיקתן, אישורן, ואבטחתן של  מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית.  אולם ללא שינוי מהותי בהנהגת הוועדה, אין במינוי מסוג זה כל תיקון של המצב הקיים.
___ 



תמונה. תוצאות בדויות של ההצבעה בבחירות לכנסת בשנת 2013, שהתפרסמו באתר ועדת הבחירות המרכזית.  בקשת חופש המידע שאלה: מי אחראי על אישור פרסום התוצאות באתר הוועדה?  תשובה מרמתית של הוועדה ניסתה לייצר מיצג שווא - שתהליך הפרסום ממוכן לחלוטין, ללא מגע יד אדם.  לאחר שהוצגו לוועדה התוצאות הבדויות, שהתפרסמו באתר וועדה, הסבירו שמישהו שלף את הקובץ הלא נכון... (תודה לזאב לביא על הנתונים).
___


תמונה. בקשת חופש המידע שאלה: מי בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה?  תשובה מרמתית של הוועדה אמרה שהשב"כ בדק ואישר את המערכות.  אולם השב"כ הכחיש את הדבר מכל וכל.  לאחר מכן, הוועדה תקנה את עצמה - אין יודעים מי בדק ואישר את המערכות...  וגם לאחר שהעניין פורסם בהרחבה, לא היססה מנכלית הוועדה עו"ד אורלי עדס לחזור על המרמה בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת...
___

תל-אביב, 19 לפברואר - בקשת חופש המידע שהוגשה אמש לוועדת הבחירות המרכזית מנסה להבהיר ביתר פירוט את תיפקודם של שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה.  מתוך תשובות שניתנו עד עתה, נראה שתפקוד השופטים כיושבי ראש הוועדה הוא בלתי כשיר במקרה הטוב.
במהלך השנה האחרונה סיפקו בכירי הוועדה סידרת תשובות מרמתיות, או חסרות כל פשר על בקשות חופש המידע. בין השאר:
בקשת חופש המידע שאלה: מי בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה?  תשובה מרמתית של הוועדה אמרה שהשב"כ בדק ואישר את המערכות.  אולם השב"כ הכחיש את הדבר מכל וכל.  לאחר מכן, הוועדה תקנה את עצמה - אין יודעים מי בדק ואישר את המערכות...  המרמה בהתנהלות הוועדה פורסמה בהרחבה, והמידע גם נשלח לראשי כל הסיעות בכנסת. בהמשך, קיימה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיון בעניין, במסווה מגוחך של חששות לפריצה רוסית.  מנכלית הוועדה, עו"ד אורלי עדס לא היססה לחזור לפני ועדת החוץ והביטחון על המרמה לגבי בדיקה ואישור של מערכות המידע של הוועדה על ידי השב"כ...  הסיכון המרכזי ליושרת מערכת הבחירות אינו גורם חיצוני כלשהו, אלא ועדת הבחירות המרכזית עצמה - INSIDE JOB! הדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת גם הדגים, שלמרות שחברי הכנסת מודעים היטב לכשל בתפקוד הוועדה הם חוסר האונים לנוכח מצב זה.
* בקשת חופש המידע ביקשה אישור של עמידת מערכות המחשוב של הוועדה בתקנים המחייבים על פי החקיקה בישראל לאבטחת מערכות מידע של ארגונים. הוועדה לא מצאה כל אישור מסוג זה (תודה ליואב חבקין על ייעוץ בעניין זה).
* בקשת חופש המידע ביקשה תיעוד של מינויו כדין ותיאור תפקידו של מר לזר דודוביץ' - "מנהל אגף מערכות מידע".  הוועדה לא מצאה כל מסמך מתאים.
* בקשת חופש המידע שאלה: מי אחראי על אישור פרסום תוצאות הבחירות באתר הוועדה?  תשובה מרמתית של הוועדה ניסתה לייצר מיצג שווא - שהליך הפרסום הוא ממוכן לחלוטין, ללא מגע יד אדם.  לאחר שהוצגו לוועדה התוצאות הבדויות, שהתפרסמו באתר הוועדה, הסבירו שמישהו שלף את הקובץ הלא נכון...
* בקשת חופש המידע ביקשה תיעוד של מפרט טכני עשוי כדין, בקשר לחתימת חוזים לפיתוח המערכות. תשובה מרמתית של הוועדה סיפקה אוסף נרחב של מסמכים כוזבים, חסרי כל תוקף.

חלק מהכשלים במחשוב הוועדה גם תועדו בפירוט בדוחות מבקר המדינה לאחר בחירות 2013 ולאחר בחירות 2015.  שחיתות בהתנהלות הוועדה, בפרט בקשר להתקשרויות עם גורמים חיצוניים לגבי מחשוב הוועדה, תועדה בדוחות מבקר המדינה עוד קודם לכן.

הוועדה זקוקה לתיקון יסודי דחוף ולפיקוח ציבורי יעיל, על מנת לחדש את אימון הציבור במערכת הבחירות הכלליות.  
עד לתיקון הוועדה  מן הראוי לנהל בחירות כלליות תוך הימנעות משימוש במערכות המידע הקיימות, ומן הראוי להזמין משקיפים בינלאומיים למערכת הבחירות לכנסת.  

כשלים אלה מתנהלים על רקע הקמת "רשות הסייבר" ו"מטה אבטחת סייבר" במשרד ראש הממשלה ללא בסיס ראוי בחוק, צעד שתואר על ידי ח"כ נחמן שי "לא דמוקרטי", ולנוכח התנגדות נמרצת של ראשי מערכת הביטחון: המוסד, השב"כ, צה"ל ומשרד הביטחון!
___________________________

להלן בקשת חופש המידע שהוגשה היום לוועדת הבחירות המרכזית

19 לפברואר, 2018

עו"ד אלעד נוה
הממונה על יישום חוק חופש המידע בוועדת הבחירות המרכזית
ירושלים
בדוא"ל:  
בפקס: ‫‪02-5669855‬‬

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי נהלי ישיבות פורמליות, פרוטוקולים, תיעוד מינויים כדין

עו"ד אלעד נוה הנכבד,
אנא קבל את הבקשה על פי חוק חופש המידע שלהלן. אנא אשר קבלה בדוא"ל חוזר, יחד עם הנפקת מספר בקשה כראוי.
I. פרטי המבקש
שם: יוסף צרניק
ת"ז
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל:
פקס: 077-3179186
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
הבקשה היא לגבי תיעוד בכתב של המידע המבוקש בהעתקים של מסמכים אמתיים (אותנטיים) עשויים כדין וחתומים על ידי עובדי מדינה בעלי הסמכויות המתאימות.
א) נוהלי ישיבות פורמליות, לפרוטוקול, של ועדת הבחירות המרכזית
 1. כל מסמך המבהיר את נוהלי ישיבות פורמליות של ועדת הבחירות המרכזית עצמה, בתוקף נכון ליום זה, ובכללם:
 (א) כל מסמך המבהיר מיהם "חברי הוועדה”;
 (ב) כל מסמך המבהיר מיהם נושאי התפקידים, שנוכחותם מחויבת לקיום ישיבה בת-תוקף של ועדת הבחירות המרכזית;
 (ג) כל מסמך המבהיר מהן הישיבות בהן חייב יו"ר הוועדה (שופט/ת בית המשפט העליון) להשתתף;
 (ד) כל מסמך המבהיר מיהם חברי הוועדה ו/או נושאי התפקידים, שחתימתם מחויבת על פרוטוקול בר-תוקף של ועדת הבחירות המרכזית;
 (ה) כל מסמך המבהיר מהו הקוורום של חברי הוועדה, המחויב לקיום ישיבה רשמית, מן המניין, של ועדת הבחירות המרכזית.
 2. העתק של המסמך האותנטי, אם הוא קיים, של "פרוטוקול ועדת הבחירות המרכזית" מיום 24 למאי, 2016, סימוכין ‫‪2184516‬‬.
 3. שמות תפקידיהם של אלה, הרשומים כ"חברי הוועדה" בפרוטוקול הנ"ל: ישי רז, אורלי שליו, שלומי יחס, דנה דור, יואב ונטורה, רועי לאונה, חן שהרבני, יניב קרמר, אסתי פייפל, גיא יוסף, עדי ארדיטי, שי אסקיו.
ב) פרוטוקולים של ישיבות פורמליות של ועדת הבחירות המרכזית בהשתתפות יו"ר הוועדה (שופט/ת בית המשפט העליון)
 1. כל מסמך שהוא פרוטוקול עשוי כדין של ועדת הבחירות המרכזית ו/או נשיאות ועדת הבחירות המרכזית בשבע (7) השנים האחרונות, בו מופיע שופט/ת בית המשפט העליון, שכיהן באותה עת כיו"ר הוועדה.
ג) מינויים
2. העתק פרוטוקול עשוי כדין של ישיבת נשיאות ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, מיום א' בניסן התש"ע (16 במרס 2010 ) בה מונתה עו"ד אורלי עדס למנכלית ועדת הבחירות המרכזית.
3. כל מסמך עשוי כדין המתעד מינוי כדין על פי התקשיר של עו"ד דין ליבנה כיועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית.
4. כל מסמך עשוי כדין המתעד מינוי כדין על פי התקשיר של חשב/ת ועדת הבחירות המרכזית.
5. כל מסמך עשוי כדין, המתעד מינוי כדין על פי התקשיר של מר עופר ישי, “היועץ למחשוב של הוועדה", וכן כל מסמך המתאר את תפקידו.
הערה: ככל שהתיעוד של מינויים כדין הוא על פי חוזי העסקה, אין כל עניין במידע אישי (מספר ת.ז., משכורת, דרגה, וכו’), וניתן להשחיר פרטים אלה.
III תשלום:
אגרת בקשה שולמה באתר התשלומים הממשלתי, אסמכתה 98431665.
בברכה,

דר' יוסף צרניק

העתקים: ראש השב"כ מר נדב ארגמן, הכנסת, תפוצה רחבה

2018-02-18 שחיתות השופטים ועורכי הדין היא קדקוד השחיתות השלטונית!


סקר אחרי סקר מראים שרובו המוחלט של הציבור בישראל איבד אימון במערכת החוק והמשפט בישראל.
חנה קים Haim Shchupak
LikeShow more reactions
Comment
Comments
Ofer Katz
רסטיניאק, איזה זיכרון רחוק
Manage
Reply3h
Joseph Zernik
ועוד נתון מעניין: החוקה האמריקאית היא ללא ספק מסמך חוקי בעל חשיבות היסטורית ייחודית. אבל פרופ' למשפטים מאוניברסיטת דיוק, ארתור סגווין מילר מציין שבשנים בהן נוצרה החוקה, הלך הרוח בארה"ב היה של אנטגוניזם רווח לחוק ולעורכי הדין... אין ספק שהאבות המייסד...See More
Manage
Reply2hEdited
Dani Carmi
אתה חייב בבקשה לפרסם תגובתך כפוסט נפרד .
ראוי לשיתוף נרחב !
Manage
Reply1h
Joseph Zernik
השופטת ורדה אלשייך ואחד "הפרוטוקולים המפוברקים". אצלנו המציאו "חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות השופטים.
Manage
Reply2hEdited
Joseph Zernik
השופט מנחם הכהן והחלטה מפוברקת מפרשת ג'ואל בן-סימון. אצלנו המציאו "חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות השופטים.
Manage
Reply2h
Joseph Zernik
השופטת אסתר הלמן ואחת הגרסאות של "הכרעת דין" מפוברקת בפרשת רומן זדורוב. אצלנו המציאו "חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות השופטים.
Manage
Reply2h
Joseph Zernik
ומי מאתרג את השופטים ומסרב להתיר חקירות משטרה נגד שופטים מכהנים, למרות ראיות חותכות למרמה והפרת אימונים??? היועמ"ש אביחי מנדלבליט כמובן!
Manage
Reply2h
Joseph Zernik
האתרוג הוא כמובן הדדי. היועמ"ש מאתרג את השופטים העבריינים, ובית המשפט העליון מאתרג את היועמ"ש... מלכוד!
Manage
Reply2h
Uri Yaakov
למה אתה משנה מה שאמר בלזק
Manage
Reply2h
Joseph Zernik
הנוסח בתמונה הוא תרגום מדויק של דבריו של בלזק. הנוסח האגנלי שלפני אומר: "To distrust the judiciary marks the beginning of the end of society. " מה המקור שלך?
Manage
Reply1h
Joseph Zernik
לגבי הניסוח החלופי שלי: הניסוח המקורי של בלזק לקוי בראייה עכשווית. אבדן האימון בשופטים אינו "סופה של חברה". החברה עצמה ממשיכה להתקיים, אבל היא לא "חברה אזרחית מתוקנת" CIVIL SOCIETY. היא חברה מושחתת.
Manage
Reply1m
Moti Hammer's comment was marked as spam.Show comment
Moti Hammer's comment was marked as spam.Show comment
Joseph Zernik
כותב Moti Hammer (אבל נחסם על ידי צוקי):
למדו "ממשנתו"של "האב הרוחני העליוני", מישאל חשין,
איך "להחליק החוצה מסיבוכים" את השופטים המושחתים !!!...See More
Manage
YNET.CO.IL
ReplyRemove Preview1h
Moti Hammer
תודה יוסף על הפרסום !!!

מיהו צוקי הזה שדיווח על הפוסט הזה שלי שכאילו מדובר בספאם ?
Manage
Reply1h
Hilik Duvdevani
אין כתבההההה ואין כתבההההה
שקיפות שלטונית זה קצת סתירה רעיונית
You can either be open or be government you cannot be both
Manage
Reply1h
Joseph Zernik
המצב בו התרעת הציבור על שחיתות השופטים הפכה לעניין לצנזורה, או "טרור רשתי" - מראה בעצמו על המצב בישראל...
Manage
Reply1h
שלי כהן
הוא משלם בשוטף + נצח
Manage
Reply52m
Joseph Zernik
"בית-הדין למשמעת של השופטים" - הוא מוסד סודי, פסול מעיקרו. הוא מייצג את מהותה של ה"חבריינות" - החסינות הבדויה לעבריינות השופטים. אין לשופטים חסינות על עבריינות. חייבים לדרוש את העמדת השופטים העבריינים לדין כמו כל אדם אחר - בכפוף לחוק העונשין, הזכות להליך ראוי, ומשפט הוגן ופובמי!
Manage
Reply1h
Moti Eran Ariel-Levi
כיום שופט שעובר עבירת תנועה למשל, עניינו לא מגיע לבית הדין לתעבורה, פשוט סוגרים זאת בוועדת השופטים כאילו לא קרה כלום. בדיוק כמו שמתייחסים לנאד של שכן חביב במעלית. הנימוק הרשמי הוא שלא יתכן ששופט בימ"ש מחוזי או עליון יעמוד לדין לפני שופט זוטר מבית הדין לתעבורה. הצחנה העולה עוברת כל גבול. אני אישית שמעתי ממקור מוסמך על שופט מחוזי מסויים (כיום כבר לא מכהן) שעשה לו למנהג קבע לנסוע בכביש 1 מירושלים לת"א במהירות 130-140 קמ"ש. מעולם הוא לא קיבל דו"ח.
Manage
Reply38mEdited
טובה ש.
השופטים הם "כל יכול" ולהם מותר הכל.
Manage
Reply17m
Moti Hammer
תודה שפירסמת יוסף !!!
Manage
Reply56m
Moti Eran Ariel-Levi
למעשה כבר לא נותר אמון במערכת המשפט מכיוון שאותם 10-15 אחוזים שמביעים בסקרים את אמונם במערכת המשפט, מורכבים בעיקר משופטים, עובדי פרקליטות ובני משפחותיהם ואולי עוד כמה יחסנים. העם עצמו כבר הבין שמדובר בחבורה של פונקציונרים.... מרבית העם לא רוחש כבוד לבג"ץ ולבית המשפט העליון למרות הנסיונות הנואשים שלהם להציג פסיקות ליברליות. בכל פסיקה ליברלית מסתתר עוקץ ורעל והעם לא טיפש. בקיצור איך אומרים בני דודנו בערבית מדוברת: אלאִסם כּבּיר ואלמזרעה חַ'רבּאנֶה.
Manage
Reply52m
Adi Ben Yaccov
חשין זה סוגה עלית מיוחדת. האיש היתה לו בת מחוץ לנישואין זה שלעצמו לא עבירה אבל הוא התכחש לה, הלך למשפט אבהות והפסיד (כלומר בעדינות גרסתו לא התקבלה בבית המשפט) אבל התכחש לה עד בגרותה וסרב לפגוש אותה למרות בקשות שלה. כל החברים שלו בעליון דעו והסתירו.
בעייני זה לא פלילי אבל פוסל אותו מלהיות שופט.
Manage
Reply50m
Moti Hammer
"צדיק שבצדיקים" היה האיש - "עליוני במעשיו" !!!
Manage
Reply42m
Moti Hammer
מכיוון שפייסבוק חוסמים אותי שוב ושוב מפרסום הכתבה הזו על חשין "ומעשיו הצדיקיים" וחןסמים אפילו רק את הקישור למאמר, החלטתי להעתיק את תוכן המאמר עצמו שפורסם באתר ידיעות אחרונות:

הנה תוכנו:

תיבת הפנדורה של מישאל חשין
על אלו מקרים חמורים מזיוף פרוטוקולים הוא מדבר - קבלת שוחד, גניבה, הטיית משפט למקורבים? הציבור כבר לא יידע
רוני אלוני-סדובניקפורסם: 04.06.06 , 09:58
יש להודות לשופט העליון מישאל חשין על שפתח למעננו את תיבת הפנדורה של שופטי ישראל. ראיונות הפרישה עם השופט הפורש חשפו דעות אפלות, שהוחבאו מעין הציבור ומחזקים את התחושה שהנוהג לפיו שופטים בישראל אינם מתראיינים בתקופת כהונתם לא רק ארכאי, אלא אף מסוכן לדמוקרטיה.

כל מי שקרא ולו פסק דין אחד פרי עטו של השופט חשין, אינו יכול שלא להעריץ את השובבות והאומץ שאפיינו הן את מהות דעתו והן את תכליתה. יחד עם זאת, נחשפה במלוא כיעורה קשת דעות שבבסיסן האמונה כי יש כאלה השווים יותר, וגם אם סרחו, אסור לשפוט אותם. אלו מורמים מעם, גילדת השופטים.

חשין נשאל מה דעתו על פיטוריה של השופטת הילה כהן, שנתפסה בזיוף פרוטוקולים. תשובתו מדהימה ומקוממת: "ישבתי במשפטי משמעת קודמים. הם פשוט לא הודלפו. היו מקרים יותר גרועים מזה, שעברו בלא כלום, נגמרו באזהרה ואף אחד לא יודע, לא שומע. ככה צריכים להיגמר דברים, כי ברגע שאתה מפרסם דבר כזה - באותו הרגע השופט נשרף".

מדברים ברורים אלו עולה כי יש שופטים בישראל שמאמינים שהם מעל לחוק. הוא מעיד בעצמו כי על שולחן בית-הדין למשמעת של השופטים נידונו מקרים רבים קשים וחמורים בהרבה מזיוף פרוטוקולים. מה יכול להיות חמור יותר משופט שמזייף מסמכים? קבלת שוחד? הטיית משפט למקורבים? שופט שגנב? או אולי שופט שברח ממקום בו ביצע תאונת דרכים?

השיטה הרצויה ביותר, לדעת חשין, היא למנוע שקיפות ציבורית של מעשי השחיתות של שופטים. הרי אם המקרים החמורים נגמרו באזהרה מוועדת השופטים, משמע שהיו דברים בגו, ואותו שופט אכן עשה את מה שעשה. האם אין זכות לציבור לדעת את הדברים?

בזכות הפה חסר הרסן של השופט חשין, נפתחה עבורנו סוף-סוף תיבת הפנדורה של שופטי ישראל. החומות הבצורות בהן הקיפו עצמם השופטים מפני ביקורת ציבורית חשפו בעת האחרונה עוד שורת שערוריות, בראשן תופעת הנפוטיזם במערכת המשפט ובמשרד המשפטים: נשותיהם של שופטים שזוכות לקידום מטאורי, העלמת עין ממחדלים של שופטים המקורבים לבית-המשפט עליון, תפירת מכרזים לילדים של בכירי המערכת, ומסלול קידום מהיר למי שהעליון חפץ ביקרו.

פרשה זו מחייבת שתי פעולות דחופות: יש לדרוש שקיפות מלאה של כל פסקי הדין שיוצאים מבית-הדין למשמעת של שופטים; זכות הציבור לדעת מתחילה בדיוק שם - אצל אלו המטיפים לה. שנית, מערכת השיפוט צריכה להתאים עצמה לעידן המידע הטכנולוגי, ולאפשר פתיחות כלפי הציבור וכיבוד זכות הציבור להכיר את האנשים שמאחורי הגלימה השחורה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו

לפנייה לכתב/ת
Manage
Reply43m