2018-03-11 לורי שם טוב, חופש הביטוי, חופש העיתונות, וזכות המחאה
----
מאמר שלי בתקשורת בארה"ב היום:
הבלוגרית לורי שם-טוב – פעילה מרכזית במחאה נגד בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בעניין לקיחת ילדים מהוריהם - מוחזקת במעצר טרום משפט כבר יותר משנה. זהו ללא ספק מקרה חריג ביותר. יחד עם זאת, אינו זוכה לסיקור תקשורתי ראוי. להתפתחויות האחרונות במקרה זה השלכות חמורות על חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות המחאה בישראל.
במהלך מעצרה, נדחה בסוף החודש שעבר ערעורה של שם-טוב בתיק פלילי נפרד, שמקורו בשנת 2014, ובו הורשעה לורי בהפרת חוק הגנת הפרטיות. הרקע להרשעה זאת היה בפרסום פרטים אישיים, שהצביעו על כך שמנכ”ל משרד הרווחה אז התנהל באופן המצביע על חשש לפטור בפועל מקיום החוק.
הן במשפט עצמו, והן בערעור טענה שם-טוב להגנתה, שפרסום זה מוגן תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות. בפסק הדין בתיק הערעור שם-טוב נ פרקליטות מחוז ת”א (29531-02-17), דחו השופטים רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל טענות אלה, ופסקו:
'עניין ציבורי' המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום, הינו עניין כזה שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם לשיפור אורחות חייו... מדובר בנוסחה גמישה למדי, אשר הקביעה לגבי תכנה תיעשה על-פי השקפתו האובייקטיבית של בית המשפט, אשר יפעיל את הכלל המשפטי לאור נסיבות העניין. פרשנות זו יש עימה, לדעתנו, משום החמרה עם כלי התקשורת, אלא שנראה לנו שאמת מידה ליברלית יותר כלפי פרסומים יהא בה משום התעלמות מן הערך הגלום בזכות לפרטיות.
מעבר לניסוח הרשלני, והלוגיקה הכושלת שבבסיסו, יש לראות במצב בו שופטים ממציאים "נוסחה גמישה למדי", על מנת להבחין, לאחר מעשה, בין פרסום המוגן תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות לבין מעשה פלילי, התנהלות שיפוטית תמוהה. כפי שהשופטים עצמם מציינים, יש לצפות של"נוסחה גמישה למדי" מסוג זה תהיה תוצאה חמורה לגבי התקשורת בישראל. יתרה מכך, יש לראות בהמצאת "נוסחה גמישה למדי", עמומה ומעורפלת, לאבחנה בין זכות "חוקתית" לבין עבריינות, הפרה חמורה של זכויות האדם.
יש לראות פסק דין זה גם כחלק מסדרת פסקי דין של בתי המשפט בת"א בשנים האחרונות שבפועל מדכאים את חופש הביטוי, חופש העיתונות, ואת המחאה נגד השחיתות השלטונית.
https://www.opednews.com/…/Jailed-Israeli-blogger-Lor-by-Jo…
----
מאמר שלי בתקשורת בארה"ב היום:
הבלוגרית לורי שם-טוב – פעילה מרכזית במחאה נגד בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בעניין לקיחת ילדים מהוריהם - מוחזקת במעצר טרום משפט כבר יותר משנה. זהו ללא ספק מקרה חריג ביותר. יחד עם זאת, אינו זוכה לסיקור תקשורתי ראוי. להתפתחויות האחרונות במקרה זה השלכות חמורות על חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות המחאה בישראל.
במהלך מעצרה, נדחה בסוף החודש שעבר ערעורה של שם-טוב בתיק פלילי נפרד, שמקורו בשנת 2014, ובו הורשעה לורי בהפרת חוק הגנת הפרטיות. הרקע להרשעה זאת היה בפרסום פרטים אישיים, שהצביעו על כך שמנכ”ל משרד הרווחה אז התנהל באופן המצביע על חשש לפטור בפועל מקיום החוק.
הן במשפט עצמו, והן בערעור טענה שם-טוב להגנתה, שפרסום זה מוגן תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות. בפסק הדין בתיק הערעור שם-טוב נ פרקליטות מחוז ת”א (29531-02-17), דחו השופטים רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל טענות אלה, ופסקו:
'עניין ציבורי' המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום, הינו עניין כזה שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם לשיפור אורחות חייו... מדובר בנוסחה גמישה למדי, אשר הקביעה לגבי תכנה תיעשה על-פי השקפתו האובייקטיבית של בית המשפט, אשר יפעיל את הכלל המשפטי לאור נסיבות העניין. פרשנות זו יש עימה, לדעתנו, משום החמרה עם כלי התקשורת, אלא שנראה לנו שאמת מידה ליברלית יותר כלפי פרסומים יהא בה משום התעלמות מן הערך הגלום בזכות לפרטיות.
מעבר לניסוח הרשלני, והלוגיקה הכושלת שבבסיסו, יש לראות במצב בו שופטים ממציאים "נוסחה גמישה למדי", על מנת להבחין, לאחר מעשה, בין פרסום המוגן תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות לבין מעשה פלילי, התנהלות שיפוטית תמוהה. כפי שהשופטים עצמם מציינים, יש לצפות של"נוסחה גמישה למדי" מסוג זה תהיה תוצאה חמורה לגבי התקשורת בישראל. יתרה מכך, יש לראות בהמצאת "נוסחה גמישה למדי", עמומה ומעורפלת, לאבחנה בין זכות "חוקתית" לבין עבריינות, הפרה חמורה של זכויות האדם.
יש לראות פסק דין זה גם כחלק מסדרת פסקי דין של בתי המשפט בת"א בשנים האחרונות שבפועל מדכאים את חופש הביטוי, חופש העיתונות, ואת המחאה נגד השחיתות השלטונית.
https://www.opednews.com/…/Jailed-Israeli-blogger-Lor-by-Jo…
