מרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית? יו"ר הועדה, השופט חנן מלצר משחק במחבואים...
קריאה נשלחה היום למשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר: "מלצר, השמיע קול! קוקוריקו תרנגול!"
מידע מקיף על מחשוב ועדת הבחירות המרכזית מצביע על כשל חמור במחשוב הועדה. אבל חמור עוד יותר, תשובות חופש המידע של הוועדה, שניתנו על ידי נושאי תפקידים בכירים בוועדה - עו"ד אלעד נווה – ממונה חופש המידע, עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית הוועדה, ועו"ד דין לבנה – היועץ המשפטי של הוועדה - מצביעות על חוסר ישרה ו/או מרמה והפרת אמונים. שופט בית המשפט העליון חנן מלצר הוא יושב ראש הוועדה. אבל הוא מסרב להגיב מאז פברואר על פנייה בנושא, ובקשה למלא את חובת הדיווח - אי מניעת פשע, או חיפוי על עבירה. הרושם הכללי מהתכתבות עם הוועדה ובקשות חופש המידע מאז סוף שנת 2016 הוא שהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר משחק במחבואים, בעזרתם הפעילה של הבכירים בוועדה.
מצב בו השב"כ יוצא אמין יותר משופט בית המשפט העליון בעניין הנוגע ליסודות סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מצביע על הכשל הטוטלי בישרת בית המשפט העליון. כבר יותר מעשר שנים, ועדת הבחירות המרכזית היא הביזיון של העליון! הפרשה כולה עומדת בניגוד מוחלט לטענות המגוחכות של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על התפקיד "החוקתי" שממלא בית המשפט העליון... במצב הנוכחי, בית המשפט העליון הוא חלק מרכזי בבעיה, והוא לא חלק מהפתרון!
קריאה נשלחה היום למשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר: "מלצר, השמיע קול! קוקוריקו תרנגול!"
מידע מקיף על מחשוב ועדת הבחירות המרכזית מצביע על כשל חמור במחשוב הועדה. אבל חמור עוד יותר, תשובות חופש המידע של הוועדה, שניתנו על ידי נושאי תפקידים בכירים בוועדה - עו"ד אלעד נווה – ממונה חופש המידע, עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית הוועדה, ועו"ד דין לבנה – היועץ המשפטי של הוועדה - מצביעות על חוסר ישרה ו/או מרמה והפרת אמונים. שופט בית המשפט העליון חנן מלצר הוא יושב ראש הוועדה. אבל הוא מסרב להגיב מאז פברואר על פנייה בנושא, ובקשה למלא את חובת הדיווח - אי מניעת פשע, או חיפוי על עבירה. הרושם הכללי מהתכתבות עם הוועדה ובקשות חופש המידע מאז סוף שנת 2016 הוא שהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר משחק במחבואים, בעזרתם הפעילה של הבכירים בוועדה.
מצב בו השב"כ יוצא אמין יותר משופט בית המשפט העליון בעניין הנוגע ליסודות סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מצביע על הכשל הטוטלי בישרת בית המשפט העליון. כבר יותר מעשר שנים, ועדת הבחירות המרכזית היא הביזיון של העליון! הפרשה כולה עומדת בניגוד מוחלט לטענות המגוחכות של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על התפקיד "החוקתי" שממלא בית המשפט העליון... במצב הנוכחי, בית המשפט העליון הוא חלק מרכזי בבעיה, והוא לא חלק מהפתרון!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/05/2018-05-17.html
צפו בוידאו:
ביוטיוב - https://youtu.be/i8OSC-MO0Ts
____
תל-אביב, 17 למאי -
לצופים ולצופות שלום,
הפעם אדבר שוב על המצב בוועדת הבחירות המרכזית - הביזיון של בית המשפט העליון!
נפתח בקריאה למשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר: "מלצר, השמיע קול! קוקוריקו תרנגול!" זה מה שהיינו עושים בתור ילדים במשחקי המחבואים, אם לא מוצאים את זה שמתחבא... המצב בוועדת הבחירות המרכזית הוא בלתי נסבל. והשופט חנן מלצר, זה שבו תלוי אמון הציבור בוועדה ובהליך הבחירות - מתחבא!
אז מה קורה בוועדת הבחירות המרכזית?
מידע רב שהצטבר בשנה וחצי האחרונות מצביע על כשל חמור במחשוב ועדת הבחירות המרכזית. אבל עוד חמור מכך - המידע מצביע על חוסר ישרה ו/או מרמה בהתנהלותם של נושאי תפקידים בכירים בוועדה: המנכלית - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי - עו"ד דין ליבנה, והממונה על חופש המידע - עו"ד אלעד נווה.
עוד לפני כן, דוחות מבקר המדינה לאחר בחירות 2013 ובחירות 2015 מצביעים על התנהלות בלתי סבירה לחלוטין בקשר למחשוב וועדת הבחירות המרכזית.
ועוד לפני כן, לפני יותר מ-10 שנים, דוחות מבקר המדינה מצביעים על התנהלות מושחתת בוועדת הבחירות המרכזית. המצב הגיע לידי כך, שיו"ר הכנסת אז, דליה איציק, ערכה "שימוע" לוועדה לקראת סילוקה ממשכן הכנסת, כדי להסיר את ה"כתם" מהכנסת..
מה עושה בעניין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר?
על המצב בוועדת הבחירות המרכזית דיווחתי ליו"ר הוועדה - השופט חנן מלצר כבר בעבר.
* בפברואר 2018, הוא התבקש לראשונה למלא את חובת הדיווח בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. על פי פסיקת בית המשפט העליון עצמו, העניין לא מסובך בכלל.... כל מה שהוא צריך לעשות הוא להרים את הטלפון למשטרה או לשב"כ... ואי קיום חובת הדיווח היא כמובן עבירה פלילית.. אבל השופט חנן מלצר לא עונה... למרות שהחוק מורה על תשובה בתוך 45 יום.
* ב- 03 מאי 2018 שלחתי לשופט מלצר תזכורת. וכדי לעשות לו את החיים יותר קלים, צירפתי "חוות דעת" קצרה, שמסכמת את המצב:
א) התנהלות נושאי תפקידים בכירים בוועדה - מנכלית - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי- עו"ד דין ליבנה, והממונה על חופש המידע - עו"ד אלעד נווה - לוקה בחוסר ישרה ו/או במרמה. נתתי שתי דוגמאות בולטות, למרות שיש רבות אחרות:
הדוגמה הראשונה: הועדה כתבה שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע שלה. השב"כ הכחיש בתוקף. אח"כ הוועדה כתבה שהיא לא יודעת מי בדק ואישר את המערכות - מצב הזוי לחלוטין. אבל מה שעוד יותר חמור - אחרי כל זה, מנכלית הוועדה מופיעה בוודעת חוץ וביטחון של הכנסת, וחוזרת על השקר, שהשב"כ בדק ואישר את המערכות של הוועדה...
הדוגמה השנייה: על הבקשה: מי אחראי על אישור המידע לגבי תוצאות הבחירות, המתפרסם באתר הוועדה? הוועדה כתבה תשובה מרמתית בבירור. הוועדה ניסתה לייצר רושם כוזב, שזהו תהליך אוטומטי, ללא מגע יד אדם. אבל לאחר שהוצג מידע שמראה על פרסום נתונים כוזבים, הוועדה כתבה "תיקון" - שאומר שמישהו העלה את הקובץ הבלתי נכון. אבל עד היום, הוועדה לא ענתה: מי אחראי על אישור המידע שהיא מפרסמת באתר הוועדה?
ב) המצב ידוע לשב"כ, לרשות הסייבר ולכנסת.
ג) האחריות העליונה בעניין זה מוטלת על כתפיהם של סדרת שופטי בית המשפט העליון, שכיהנו כיושבי ראש הוועדה בעשור האחרון.
* ב-07 למאי, 2018 - התקבלה תשובה זריזה במיוחד. מכתב מוזר מאחד החשודים המרכזיים - עו"ד אלעד נווה... עו"ד אלעד נווה מסביר ש"הנושאים שכבודו העלה... מטופלים, ואולם בשל רגישותם אין מקום להוסיף כאן דבר בהקשר אליהם". אז למה הוא מתכוון בתור אחד החשודים? האם הוא מודיע לי, שהמשטרה או השב"כ חוקרים, אבל אסור לו בתור החשוד לספק מידע בעניין החקירות?
* המכתב שנשלח היום - לשופט מלצר אומר, שהתשובה שנשלחה על ידי עו"ד אלעד נווה אינה מתקבלת על הדעת:
א) מכתב התשובה אינו נושא מספר אסמכתה, ולכן החשש הברור הוא שזהו "פברוק" או מרמה נוספים.
ב) התשובה אינה מתייחסת בצורה כלשהי לבקשה המרכזית - שהשופט חנן מלצר יקיים את חובת הדיווח.
ג) התשובה היא על ידי אחד החשודים המרכזיים במרמה…
המכתב שנשלח היום מסיים: "מן הראוי שתשיב בעצמך על פנייתי, בחתימת ידך, וללא שיהוי נוסף."
חנן מלצר אינו לבד באי קיום חובת הדיווח..
רק לאחרונה התברר שגם הנשיאה אסתר חיות התעלמה מחובת הדיווח!
כזכור, עניין חובת הדיווח עלה לאחרונה בקשר להתנהלותה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בפרשת השופטת הלה גרסטל ומינוי היועמ"ש. פרשנים ראו גם בהתנהלותה של הנשיאה אסתר חיות כשל בחובת הדיווח, והכותרות אמרו: "חיות הביתה!" ו"אסתר חיות צריכה להתפטר היום".
אז איך מתקנים את המצב בוועדת הבחירות המרכזית?
חוות הדעת, שנשלחה לשופט חנן מלצר כוללת גם המלצות:
א) בבחירות הקרובות מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות. בנוסף, מומלץ להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות.
ב) יש לדרוש את החלפת ההנהלה הבכירה של הוועדה, כולל מנכלית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי של הוועדה - עו"ד דין לבנה, והממונה על פי חוק חופש המידע - עו"ד אלעד נווה.
ג) מן הראוי להקים פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית על ידי ועדת מומחים, שתפרסם דוחות לציבור הרחב.
אז איפה בית המשפט העליון בתפקידו ה"חוקתי"?
המצב שעולה מהסיפור כולו הוא, שבעניין יסודי ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" אזרח במדינת ישראל צריך לסמוך יותר על השב"כ מאשר על שופטי בית המשפט העליון, הוא בזיון כללי של בית המשפט העליון.
ברור - שמצב כזה הופך את הטענות של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, על התפקיד "החוקתי" של בית המשפט העליון למגוחכות!
חג שבועות שמח,
ולהתראות!
להלן המכתב שנשלח היום לשופט בית המשפט העליון חנן מלצר, ואחריו- חוות דעת בעניין מחשוב ועדת הבחירות, שנשלחה אליו בתחילת החודש.
17 למאי, 2018
שופט בית המשפט העליון חנן מלצר
בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית
בית המשפט העליון, רח’ שערי משפט 1, ירושלים
בדואר רשום עם אישור מסירה
הנידון: בקשה חוזרת לתשובה על פנייה מיום 28 לפברואר, 2018 - בקשה לקיים את חובת הדיווח לנוכח ראיות למרמה במחשוב וועדת הבחירות המרכזית
לכבוד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר,
ביום 28 לפברואר, 2018, פניתי אליך בבקשה למלא את חובותיך כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ובפרט את חובת הדיווח. זאת - לנוכח ראיות חותכות למרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית מתוך תשובות חופש המידע של בכירים בוועדת הבחירות המרכזית, ובכללם: עו"ד אלעד נווה – ממונה חופש המידע, עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית הוועדה, ועו"ד דין לבנה – היועץ המשפטי של הוועדה.
החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), 1958, מורה על מתן תשובה בתוך 45 יום. לאחר שלא קיבלתי כל מענה במועד הראוי, שלחתי לך ביום 03 למאי, 2018, תזכורת (העתק מצורף). לתזכורת זאת צירפתי חוות דעת, המסכמת את מקצת הראיות החמורות למרמה על ידי נושאי התפקידים הנ”ל בוועדה.
במקום תשובה ממך, קיבלתי בדוא"ל מכתב מיום 07 למאי, 2018, מעו"ד אלעד נווה, כביכול "על דעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21” - ללא ציון שמו (העתק מצורף).
תשובה זאת מיום 07 למאי, 2018, אינה מתקבלת על הדעת:
א) מכתב התשובה אינו נושא מספר אסמכתה, ולכן החשש הברור הוא שזהו "פברוק" או מרמה נוספים.
ב) התשובה אינה מתייחסת בצורה כלשהי לבקשה שתקיים את חובת הדיווח.
ג) התשובה היא על ידי אחד החשודים המרכזיים במרמה…
לפיכך, הריני חוזר ומבקש בזאת את תשובתך לגופו של עניין על פנייתי - שתקיים את חובת הדיווח לגבי חשדות חמורים למרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית, העולים מתוך סדרת תשובות חופש המידע על ידי נושאי תפקידים בכירים בוועדה: עו"ד אלעד נווה – ממונה חופש המידע, עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית הוועדה, ועו"ד דין לבנה – היועץ המשפטי של הוועדה.
לנוכח העניין הציבורי הנרחב בעניין זה, וחשיבותו לסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מן הראוי שתשיב בעצמך על פנייתי, בחתימת ידך, וללא שיהוי נוסף.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר) – לשקיפות בתי המשפט
ת"ד 33407, ת"א 6133301
פקס: 077-3179186; דוא"ל:
העתקים: ראש השב"כ נדב ארגמן, תפוצה רחבה
מחשוב ועדת הבחירות המרכזית – חוות דעת
סיכום המידע מתוך בקשות חופש המידע שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים, תכתובת עם השב"כ ורשות הסייבר
חוות הדעת שלהלן נכתבה בתגובה לבקשה לסכם את המסמכים והמידע שבידי בנושא מחשוב ועדת הבחירות המרכזית. אשמח להעמיד את המסמכים עצמם לעיון כל המבקש, ולספק הסברים מפורטים יותר למעוניינים.
דר’ יוסף צרניק – הכותב, עסק במשך שנים במחקר בתחום הביולוגיה המולקולרית באוניברסיטאות בארה”ב, אך בעשור האחרון הוא עוסק בחקר מערכות מחשוב ממשלתי וחשיבותן המכרעת לזכויות האדם וסדרי המשטר.
עבודתו בתחום המחשוב הממשלתי זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשניתוהיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מבקרים בינלאומיים (כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית) – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
מסקנות כלליות
סדרת בקשות חופש המידע הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית החל בדצמבר 2016, והן הראשונות מסוגן אי פעם. חומר נרחב הצטבר כתוצאה מבקשות אלה. יש לציין, שהוועדה, בראשות שופטי בית המשפט העליון, החזיקה בעבר בעמדה שהיא פטורה מחוק חופש המידע. הגשת הבקשות התאפשרה רק לאחר תיקון מיוחד בחוק על ידי הכנסת.
א) מערכות המידע - הוועדה הקימה את מערכות המידע שלה בניגוד להוראות החוק, החקיקה, נהלים ותקנים מחייבים. בכך, הוועדה הקימה למעשה "קופסה שחורה", שאת תכנה קשה לוודא היום. יתרה מכך, לאחר מעשה, יהיה קשה גם למומחים לוודא את תקינות המערכות שבקופסה השחורה.
ב) הנהלת הוועדה - תשובות הוועדה ניתנו תחת חתימתו של ממונה חופש המידע עו"ד אלעד נווה, ועל דעתם של מנכלית הוועדה- עו"ד אורלי עדס, והיועץ המשפטי של הוועדה - עו"ד דין לבנה. תשובות אלה לוקות בחוסר ישרה ו/או מרמה. הדוגמאות לחוסר ישרה ו/או מרמה רבות וחמורות. שתי דוגמאות בולטות: 1) התשובה שאמרה שהשב"כ בדק ואישר את המערכות: התשובה נסתרה על ידי השב”כ. 2) התשובה על השאלה מי מאשר את התוצאות הסופיות, המתפרסמות באתר הוועדה: תשובת הוועדה יצרה מיצג כוזב, שהתהליך כולו הוא כביכול אוטומטי, ללא מגע יד אדם. אולם לאחר שהוצגו לוועדה התוצאות השקריות שפורסמו באתר הוועדה בעבר, הוועדה שלחה תיקון לתשובתה, שאומר שמישהו פרסם בטעות את הקובץ הבלתי נכון. אולם הוועדה לא ענתה עד היום - מי אחראי על אישור סופי של המידע המתפרסם באתר הוועדה.
ג) יושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון – אימון הציבור בוועדה תלוי בתפקודם של יושבי ראש הוועדה – שופטי בית המשפט העליון. תפקודם של יושבי הראש לוקה באי-כשירות או גרוע מכך. בשנים הרלוונטיות - 2004 - 2018 - כיהנו 10 שופטים בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה: דליה דורנר, יעקב טירקל, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ’ה, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן, אסתר חיות, והיום - חנן מלצר. לא זאת הייתה כוונת המחוקק. שופטי בית המשפט העליון יצרו תחלופה גבוהה במשרת יושב ראש הוועדה – מצב הפוטר אותם כביכול מאחריות אישית לנעשה בוועדה. היו"ר הנוכחי, השופט חנן מלצר גם לא ענה עד היום על פנייה שלי מיום 28 לפברואר, 2018 (החוק מחייב אותו לענות בתוך 45 יום), למלא את חובותיו כיו”ר הוועדה, כולל חובת דיווח על חשדות ביחס להתנהלות בכירים בוועדה. האחריות העליונה למצב השורר בוועדת הבחירות המרכזית הייתה ונשארת אחריותם של שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראש הוועדה בשנים הרלוונטיות.
ד) השב"כ – השב"כ פטור מחופש המידע, אבל בעניין זה ובעניינים דומים אחרים, השב"כ ענה בזריזות וביושר על פניות שלי לראש השב”כ הנוכחי נדב ארגמן וקודמו בתפקיד יורם כהן. במקרה של ועדת הבחירות המרכזית, השב"כ סתר את התשובה השקרית של הוועדה, שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה. השב"כ מופקד כביכול על "שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ 2002). אולם סמכותו זאת של השב"כ התערערה כתוצא מחוסר תקינה מתאימה (ככל הידוע), וכן כתוצאה מחקיקה ותקינה סותרות.
ה) רשות הסייבר – גם רשות הסייבר פטורה מחופש המידע. תשובות רשות הסייבר על פניות בנידון, שהופנו לראש הרשות - דר’ אביתר מתניה, נחזות כ"פברוקים" – חסרי תוקף וחסרי ישרה. על פי הדיון בנושא זה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, גם רשות הסייבר אינה אחראית על בדיקה ואישור של מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית.
ו) הכנסת – המידע על מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית הועבר לראשי הסיעות בכנסת. לא התקבלה כל תשובה ישירה מראשי הסיעות. אולם מספר חדשים אח"כ התנהל דיון בוועדת חוץ וביטחון בנידון מחשוב ועדת הבחירות המרכזית, תחת האמתלה של "סכנת פריצה רוסית". מנכלית ועדת הבחירות המרכזית - עו"ד אורלי עדס הופיעה בדיון, וחזרה שם על האמירה השקרית, שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית. חברי ועדת החוץ והביטחון העירו לה שהיא לא אומרת אמת. הדיון משקף אל הכשל הבסיסי בתפקודה של הכנסת - חדלות אונים ו/או אי-כשירות בביקורת ענייני המדינה. הכנסת אינה יכולה, רוצה, או מוכנה לעסוק באכיפה על פקידי הממשל.
המלצות
א) בבחירות הקרובות מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות, ולחזור לניהול הבחירות בנייר. גם הולנד, בה אין בעיה חריפה וחמורה כמו ישראל, בחרה לחזור לניהול בנייר של הבחירות הכלליות במרץ 2017 – בכדי למנוע את אבדן אימון הציבור בהליך הבחירות. בנוסף, מומלץ להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות (לדוגמה – מרכז קרטר, או המשרד למוסדות דמוקרטיים וזכויות האדם של הארגון לשיתוף פעולה ביטחוני באירופה - OSCE).
ב) יש לדרוש את החלפת ההנהלה הבכירה של הוועדה, כולל מנכלית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי של הוועדה - עו"ד דין לבנה, והממונה על פי חוק חופש המידע - עו"ד אלעד נווה.תחת ההנהלה הנוכחית, כל צעד אחר לתיקון המצב צפוי להיכשל. (לא ניתן לצפות שפקידים אלה יתנו את הדין באקלים החוקי/משפטי השורר היום בישראל).
ג) מן הראוי להקים פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית על ידי ועדת מומחים, שתפרסם דוחות לציבור הרחב. ועדות מומחים לניטור מחשוב הבחירות הוקמו בארה"ב באופן וולונטרי על ידי מכוני המרכז המובילים - CALTECH ו- MIT. הם מצאו לקויים חמורים במחשוב הבחירות בארה"ב. אולם הרשויות שם מתעלמות מהמלצות המומחים כבר יותר מעשור. לכן, אם הכוונה היא להקים ועדת מומחים אמינה ואפקטיבית, מן הראוי לבסס את פעולתה בחקיקה על ידי הכנסת, תוך הגדרת אופן מינויה, סמכויותיה וחובותיה.
הערת סיכום
המצב בוועדת הבחירות המרכזית משקף את המצב במחשוב הממשלתי בישראל בכללותו. במצב הקיים, יש לראות במערכות מידע אלה כלים להפרות חמורות של זכויות האדם ולחתירה תחת סדרי המשטר החוקיים במדינת ישראל. מצב חמור זה תועד בפירוט בדוחות של ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר) [Human Rights Alert – NGO], שהוגשו ופורסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה, ושהתפרסמו גם בסדרת כנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית.
____________
02 למאי, 2018, דר’ יוסף צרניק
ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: ; פקס: 077-3179186
ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) – לקידום השקיפות בבתי המשפט - העמותה נוסדה בשנת2017, כממשיכתו של הארגון הלא ממשלתי (אל"מ) Human Rights Alert- NGO, שנוסד בשנת 2010.
משימת העמותה: ניטור מערכת המשפט ואכיפת החוק, תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות, תקשורת וחינוך הציבור בנושאים אלה. ארבעה דוחות שהגיש הארגון למועצת זכויות האדם של האו"ם כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית" של ארה"ב ושל ישראל, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018). בנוסף, התפרסמו מאמרים אקדמיים בנושאים אלה בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2011), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017). עבודות אלה גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת".