עוד על חוק הלאום, מחשבות לאחר חצות. ישראלים לא מופיעים בחוק הלאום, אלא יהודים בלבד, יש מדינת ישראל, אין ישראלים, על פי חוק הלאום מאכלסים את מדינת ישראל יהודים בלבד, הישראלים כלאום, כקבוצה, נוכחים נעדרים. להכחדת הישראלים והישראלות מהחוק יש אחיזה במציאות המשפטית המעוותת של מדינת ישראל. למיטב ידיעתי ויתכן שאני טועה, היה רק ישראלי אחד שנשא תעודת זהות שבסעיף הלאום, נרשם ישראלי, היה זה חמן שלח, שופט בירושלים, תעודת הזהות שלו מתגלגלת בדם הקרוש בראס בורקה, אולי על שם הרעלה השחורה המכסה את האשה מכף רגל ועד ראש, ראס בורקה המקוללת על יד ראש השטן, שם נרצח עם בני משפחתו אשתו אילנה ובתו צליל, וארבעה ישראלים אחרים על ידי חייל מצרי, ביום 5 לחודש אוקטובר 1985. אביו המשורר הכנעני יונתן רטוש, התעקש לרשום בתעודת הזהות של בנו הלאום: ישראל. יונתן רטוש עצמו לא הצליח לשכנע את שופטי בג"צ להירשם כישראלי ולא כיהודי, וכך גם רבים אחרים שהזכור מכולם יונתן שליט שביקש להירשם כחסר דת, או ישראלי . בג"צ מעולם לא הכיר בלאום הישראלי,ואנחנו תושבי המדינה בעלי כל הדתות, או אפיקורסים גמורים, החשים עצמנו כישראלים, חובבי שלמה ארצי, החמישיה הקאמרית, בדיחות דוד לוי, מיכאל שלי, הוא הלך בשדות, הגשש החיוור, בחינות הסקר, רוכבי האופניים ביום כיפור, ועוד עשר מליון פרטים נוספים ההופכים אותנו לישראלי וגורמים לנו לזהות זה את זה בקוטב הצפוני ממרחק קילומטרים גם בין מליון פינגווינים קיסריים, הפסדנו את המערכה, יהודים או כלום, חוק הלאום בעט לנו בתחת, הותיר אותנו חסרי זהות קבוצתחית, אבודים בבדידות יחידנית,מעניין שדווקא אורן חזן, הכי ישראלי שיש, לא תטעה בישראליותו המובהקת בין אלפי גויים מכל הלאומים, נתן ידו לחוק הזה.