2018-12-03 דרושה: חוות דעת של מומחה אבטחת מידע - יישום החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט וחירות האדם

דרושה: חוות דעת של מומחה אבטחת מידע - יישום החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט וחירות האדם

מחפשים שותפים - מומחים לאבטחת מידע - בדרישה להתקנת חתימות אלקטרוניות כדין לשופטים במערכת נט-המשפט.  הכשל בהתקנת חתימות אלקטרוניות לשופטים במערכת נט-המשפט הוא עניין מרכזי לישרת בתי המשפט. המצב הקיים מאפשר "פיברוק" כתבים משפטיים, כפי שתועד בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-03.html

לאחר פניות שונות לרשויות המתאימות במשך מספר שנים, שלא הביאו לתיקון המצב, אנו שוקלים הגשת עתירה לבג"ץ בדרישה להתקנת חתימות אלקטרוניות תקינות לשופטים בנט-המשפט.  לשם כך, אנו מחשפים שותפים שהם משפטנים או מומחים לאבטחת מידע.

 

שיבוש יישום החתימות האלקטרוניות של השופטים במערכת נט-המשפט מאפשר לשופטים "לפברק" - להנפיק כתבים שיפוטיים חסרי תוקף, וגם לשנות אותם לאחר מעשה.  הדגש בעתירה יהיה על ההשלכות של המצב הקיים על חירות האדם - שיבוש כתבים שיפוטיים ביחס לכליאה.  אולם למצב הקיים השלכות חמורות לרוחב מערכת החוק והמשפט בישראל. יש לראות בו הפרה חמורה של זכויות האדם בכלל, חירות האדם בפרט.
המשיבים בעתירה המתוכננת הם: נשיאת בית המשפט העליון - אסתר חיות, מנהל בתי המשפט - יגאל מרזל, שרת המשפטים - איילת שקד, ונציבת שירות בתי הסוהר - עפרה קלינגר.
יש לקוות שהעתירה המתוכננת תביא לתיקון המצב המשובש הקיים, ולהתקנת חתימות אלקטרוניות מאושרות וגלויות על פי חוק החתימה האלקטרונית. אין ספק שתיקון מסוג זה יתרום לשיפור ישרת מערכת המשפט בישראל.
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייךמספקת תיעוד ייחודי של הכשל ביישום החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט, וההשלכות החמורות של מצב זה. מצורף להלן קישור להחלטה, כולל התלונה והעתקים של "הפרוטוקולים המפוברקים" עצמם. [1]  (המסמך המצורף כולל גם תרגום לאנגלית, אפשר לדלג עליו)   להלן, מצורפים גם ציטוטים מהחלטה חשובה זאת.

עניין זה, הכשל באימות מסמכים והתופעה של "פיברוק" מסמכים שיפוטיים וחוקיים, היה הנושא המרכזי בדו"ח, שהיגשנו לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם. הדו"ח נכלל בדו"ח הסופי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018, וסוכם על ידי הצוות המקצועי של המועצה כך:

24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

יש לציין, שהמצב, בו שופטים מפרסמים בכוונת מכוון כתבים שיפוטיים "מפוברקים", חסרי תוקף, כדי להטעות אחרים, נראה לעורכי דין ישראליים רבים כטענה הזויה ובלתי אפשרית. לעומת זאת, בחודש שעבר הופעתי בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן בגרמניה, בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מאומות אירופאיות שונות בנושא "משפט וסייבר". הוזמנתי לקולוקוויום לדיון ארוך ויסודי בדו"ח שלנו לאו"ם לשנת 2018, שכולו עוסק ב"פיברוקים" במערכת החוק והמשפט בישראל.

"פיברוק" מסמכים שיפוטיים הוא לא גאונות יהודית, וגם לא חדשנות ישראלית. התופעה נפוצה באומות בהן המשטר אינו תקין.  את מפת הפיברוקים העולמית אפשר לשער על פי הטבלה שבקישור. [2] הטבלה מציגה את רשימת האומות החברות באמנת האפוסטיל (האג 1961), ולצידה של כל אומה - רשימת האומות, החברות באמנה, אך מסרבות להכיר באפוסטילים של אותה חברה. לדוגמה, קוסובו היא חברה באמנה, אולם כ-25 חברות אחרות באמנה אינן מכירות באפוסטילים של קוסובו, כולל סין, רוסיה, גרמניה, ספרד, אוקראינה, אוזבקיסטן, ועוד...

סיכום הטענות בעתירה המתוכננת: חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט

א) אימות (אותנטקציה) יעיל, אמין וגלוי של כתבים שיפוטיים מוכר ברחבי העולם כבר מאות שנים כעניין חוקתי מהמעלה הראשונה
(1) האימות המקובל ברחבי העולם הנאור וגם באמנת האפוסטיל (שישראל חברה בה) למסמך שיפוטי הוא חתימה על ידי השופט, ואישור המסמך על ידי איש מנהלה (לדוגמה - מזכירות).
(2) עניין זה ברור בנוגע לבתי משפט כשירים ברחבי העולם כבר מאות שנים.
(3) עניין זה ברור וחשוב במיוחד בכל הנוגע לחירות האדם. בלעדיו ניתן לכלוא אנשים באופן שרירותי וגחמני.

ב) חתימת שופט נדרשת על פי החיקוק בישראל על החלטה או פסק דין
(1) על פי החיקוק בישראל, נדרשת חתימה של השופטים שישבו לדין על החלטות ופסקי דין.
החלטה חתומה ומאושרת גם נדרשת בחיקוק הישראלי להגשת כתב שיפוטי בהודעת ערעור או לביצוע פסק דין, בפרט לגבי כליאה, וכן כראיה לכל עניין אחר.

פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, סעיפים 23 ו-29 אומרים:

תעודת עובד הציבור

23.  בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות - בידי האחראי על היחידה שבה עבד.

28.  לענין סימן זה, "עובד הציבור" –

(1)   עובד המדינה, לרבות שופט, דיין בבית דין דתי, חבר הממשלה ומבקר המדינה; [קו תחתון הוסף - יצ]

(2)   עובד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ-ישראל;

(3)   עובד או נושא תפקיד של גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנס

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, תקנה 190(א) אומרת:

מתן פסק דין או החלטה אחרת
190. (א) כתום הדיון בכל הליך, או לאחר מכן, בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן בית המשפט פסק דין או החלטה אחרת, לפי הענין; ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם בידי השופטים שישבו לדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
(ב) החלטת בית המשפט תהיה על פי דעת רוב השופטים שישבו לדין, אך כל אחד מהם רשאי לרשום דעה חולקת וליתן את נימוקיו לכך; אם אין רוב לדעה אחת – תכריע דעת אב-בית-הדין.
(ג) תאריך השימוע ייחשב לתאריך ההחלטה.
(ד) בית-המשפט הדן בערכאה ראשונה יתן החלטתו לא יאוחר משלושים ימים לאחר תום הדיון; לא נתן החלטתו במועד האמור, יתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

תקנות סדר הדין הפלילי, 1974, אומרות:

צו ביצוע ופקודת מאסר
31. ניתן גזר דין – יערוך בית המשפט או הרשם, על פי דרישת בעל הדין, צו אשר יציין את הטעון ביצוע על פי גזר הדין ואם הוטל עונש מאסר תיערך פקודת מאסר לפי טופס 6 שבתוספת; צו ופקודה כאמור ייחתמו בידי בית המשפט או בידי הרשם וישמשו אסמכתה לכל רשות מוסמכת לבצע את העונש. [קו תחתון הוסף - יצ]

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, גם היא ברורה, ואומרת בפירוש:

קבלת אסירים
2. לא יתקבל אדם לבית סוהר אלא על פי צו מאסר או צו מעצר שהובא עמו, ואולם מותר לקבל לבית סוהר ילד של אסירה ביחד עם אמו אם היא מיניקה אותו והוא בן פחות משנתיים.
זיהוי
3. מנהל בית הסוהר יאמת כי הצו חתום בידי הרשות המתאימה ועשוי כדין והאסיר הוא האדם הנזכר בו. [קו תחתון הוסף - יצ]

(2) ישראל גם מחוייבת לעניין זה באמנת האפוסטיל, ובתקנות למימוש האמנה 1977, שהן חיקוק ישראלי.
(3) החלטה או פסק דין שאינם חתומים כדין - הם "טיוטה" בלבד, חסרת תוקף, אינה בת אכיפה, אין בה גמירות הדעת, ואין בה קבלת אחריות. עניין זה הובהר בפרשת ורדה אלשייך (קישור להחלטה מצורף [1]).

ג) הוראות חוק החתימה האלקטרונית מחייבות זיהוי לכאורה של בעל אמצעי חתימה אלקטרונית מאובטחת, מחייבות את אישור זהותו של בעל חתימה אלקטרונית מאושרת, מחייבות את זיהוי מועד החתימה בשני סוגי החתימות האלקטרוניות הנ"ל, וזיהוי ושינויים שבוצעו לאחר מועד החתימה
חוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001 ואמר
1. הגדרות
"חתימה אלקטרונית" - חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני;
"חתימה אלקטרונית מאובטחת" - חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה:
(1) היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה;
(2) היא מאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה;
(3) היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה;
(4) היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה;
"חתימה אלקטרונית מאושרת" – חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה;

פרק ב': תוקף חתימה אלקטרונית
2. (א) נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות אחת מאלה:
(1) חתימה אלקטרונית מאושרת;
(2) חתימה אלקטרונית אחרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.
...
6. (א) פלט של מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת לא ייחשב, בכל הליך משפטי, כהעתק המסר האלקטרוני שעל בסיסו הופק, אלא כמקור.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על סוגים של מסרים אלקטרוניים, סוגים של הליכים משפטיים ושימושים מסוימים במסרים אלקטרוניים, שהשר קבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוספת השניה.
תוספת שניה
סעיף 6(ב)
1. פסקי דין של בית משפט, בית דין או כל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין, אלא אם כן נקבע אחרת בכל דין;

ד) אין בהחלטות בנט-המשפט חתימה אלקטרונית של שופט מזוהה, בוודאי שאין שלוש חתימות של שלושה שופטים מזוהים במותב של שלושה, ואין זיהוי מועד החתימה
(1) בקובץ אלקטרוני נסתר מעין בעלי דין והציבור מופיע "סימן אלקטרוני", שהוא כביכול "החתימה האלקטרונית" של השופט/ים. קובץ אלקטרוני זה מגיע לידי בעל דין רק במקרים הנדירים של המצאה אלקטרונית בדוא"ל באמצעות  "יישום ההמצאה האלקטרונית" בנט-המשפט. במקרים אלה, מקבל הנמען "מעטפת אלקטרונית" ובה שני קבצים אלקטרוניים: קובץ PDF של המסמך השיפוטי עצמו (בלתי חתום), וקובץ שהוא כביכול "החתימה האלקטרונית".  לא בכל מקר מופיע גם קובץ "החתימה האלקטרונית" בכיכול.  קיימים מקרים בהם אין כל קובץ "חתימה אלקטרונית" כביכול קיים כלל...
(2) ה"סימן אלקטרוני" המצורף להחלטות ופסקי דין בנט-המשפט אינו בגדר "חתימה" כלל. אין בו זיהוי של החותם, ואין בו תיעוד של מועד החתימה.  מצב זה מאפשר הנפקת כתבים שיפוטיים "מפוברקים", וגם שינוי לאחר מעשה של כתבים שיפוטיים על ידי גורמים עלומים.
(3) "הסימן האלקטרוני", המצורף בשגרה לכתבים שיפוטיים בנט-המשפט, נוצר בעזרת "אמצעי חתימה" כביכול, המונפק על ידי גורם עלום, שאינו מוכר כלל בחוק בישראל - ISRAELI COURTS AUTHORITY.
(4) סימן אלקטרוני זה מיוצר בעזרת אמצעי חתימה (מכשיר), המוחזק בבעלותו של אותו גורם עלום עצמו - ISRAELI COURTS AUTHORITY - ולא בבעלות אדם מזוהה כלשהו, בניגוד לנדרש בחתימה אלקטרונית.

דוגמה של כאילו חתימה אלקטרונית של שופט על פסק דין במערכת נט-המשפט:

תרשים סכמטי של "הסימן האלקטרוני" הקשור להחלטות ופסקי דין בנט-המשפט, כפי שהוא נבחן על ידי התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין:

מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...

סימן אלקטרוני:

מכשיר חתימה זה הונפק על ידי: ISRAELI COURTS AUTHORITY.  

בחתימות אלקטרוניות מאושרות אמיתיות יופיע כאן שם גורם מאשר מוכר בחוק, כגון COMSIGN, או PESONAL ID. בחתימות אלקטרוניות שאינן מאושרות על פי החוק בישראל, יופיע כאן שם גורם מוכר בתחום החתימות האלקטרוניות, כגון תאגיד ADOBE. אין רשות בשם זה  - ISRAELI COURTS AUTHORITY -  מוגדרת בחיקוק בישראל.

מכשיר חתימה זה מוחזק על ידי: ISRAELI COURTS AUTHORITY. 

בחתימות אלקטרוניות מאושרות אמתיות, יופיע כאן שם אדם, כגון "יצחק בן אברהם", שהוא המחזיק באמצעי החתימה כדין, הוא המוסמך להפעיל את אמצעי החתימה על ידי הפעלת סיסמה, והוא החותם. אין רשות בשם זה - ISRAELI COURTS AUTHORITY - מוגדרת בחיקוק בישראל.

תוקף מכשיר החתימה: מכשיר חתימה זה תקף מיום 01.01.2000 עד יום 01.01.2099. 

בחתימות אלקטרוניות אמתיות, תוקף אמצעי החתימה מוגבל לזמן קצר יחסית, 3-5 שנים בד"כ. הנפקת אמצעי חתימה לאדם, בפרט בסמכותו כפקיד ממשלה (שופט), ל-100 שנה הוא בלתי תקין בעליל.

ה) על אחת כמה וכמה - אין בנט-המשפט חתימה אלקטרונית מאובטחת, או חתימה אלקטרונית מאושרת על פי חוק החתימה האלקטרונית של שופט או שופטים על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט.

(1) "הסימן האלקטרוני" שהותקן לגבי כתבים שיפוטיים בנט-המשפט אינו יכול להיחשב "חתימה אלקטרונית" של אדם כלשהו. בוודאי לא חתימה אלקטרונית מאובטחת או מאושרת של אדם כלשהו.

(2) התוכנות של שני הגורמים המאושרים המוכרים בחוק החתימה האלקטרונית (COMSIGN ו PERSONAL ID) - אינן מכירות ב"סימן אלקטרוני" זה כחתימה תקינה, ומעלות הודעת אזהרה לגביו.

ו) יש להדגיש שמצב עניינים זה קיים רק לגבי חתימות השופטים. לעורכי הדין המשתמשים במערכת נט-המשפט הותקנו חתימות אלקטרוניות מאושרות כדין

הכשל בהתקנת חתימות אלקטרוניות אמתיות לשופטים במערכת נט-המשפט בולט עוד יותר בהשוואה לחתימות האלקטרוניות של עורכי דין, הבוחרים להגיש מסמכים בהגשה אלקטרונית. לעורכי דין מונפקים אמצעי חתימה תקינים (על ידי חברת COMSIGN), והחתימות האלקטרוניות שלהם הן חתימות אלקטרוניות מאושרות, תקינות ותואמות את החוק.

ז) מצב עניינים זה מנוגד לחיקוק בישראל, ומאפשר הפקת מסמכים שתקפותם עמומה ודו-משמעית

(1) מצב זה מאפשר הנפקת מסמכים הנחשבים בעיני השופטים עצמם "טיוטה", אך נחזים על ידי אחרים כהחלטות תקפות, בנות אכיפה - מצב זה הודגם בבירור בפרשת ורדה אלשייך.

(2) מאפשר שינוי מסמכים שיפוטיים לאחר מעשה ללא כל ציון על פני המסמך או בכאילו "חתימה" - מהו המועד בו תוקן, שונה, או "פוברק" המסמך.

(3) יוצר חוסר אפשרות לבעלי דין ולציבור הרחב להבחין בין כתב בית דין אמתי (אותנטי) תקף ובר אכיפה, לבין "טיוטה" חסרת תוקף.

ח) התופעה שנוצרה בבתי המשפט בישראל - "הפיברוקים" - מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים
התופעה של "פברוק" כתבים שיפוטיים מוכרת באירופה כ"פבריקציה" ובארה"ב כ"סימולציה של הליך חוקי" - ונחשבת לעבירה פלילית.

המצב הקיים בישראל היום בלתי תקין מיסודו ומטעה:

* מצד אחד - התקינו "חתימות גראפיות" גלויות, הנחשבות בעיני השופטים חסרות כל תוקף, אבל מטעות את הציבור ובעלי דין, שחושבים שהן חתימות תקפות.

* מצד שני - מסתירים את "הסימן האלקטרוני" - שגם הוא חסר תוקף, מעין הציבור ובעלי דין.

* ומצד שלישי - טוענים טענות שווא, שבנט-המשפט הותקנו לשופטים "חתימות אלקטרוניות" נסתרות  (התיעוד למצב עניינים זה מופיע בהחלטת הנציב על ורדה אלשייך).

ט) המצב שנוצר בבתי המשפט בישראל חמור במיוחד בקשר לחירות האדם - כליאה שרירותית

* מצד אחד - קייים תיעוד מפורט של כתבים מפוברקים הנוגעים לכליאה מתיק רומן זדורוב ומתיק לורי שם-טוב. במקרים אלה, ניתן לזהות שהמסמכים "מפוברקים" גם ללא בדיקה של נתוני "החתימה האלקטרונית" של השופטים המתאימים.

* מצד שני - בתיקים אלה הונפקו החלטות שערורייתיות של השופטים על בקשות עיון בחתימות האלקטרוניות התואמות:

(1) בתיק רומן זדורוב - נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מסרב לאפשר עיון בחתימה האלקטרונית על הכרעת הדין וגזר הדין של מאסר עולם בתואנה שזאת "חקירה אודות תקפות מערכת נט-המשפט... והתנהלות המותב... בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש."  (תמונה להלן)
לעומת זאת, יש לציין שתקנות בתי המשפט - עיון בתיקים קובעות במפורש ש"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין", ושעיון כולל קבצים אלקטרוניים.
ולעומת זאת, יש גם לציין שפסק דין היסטורי של בית המשפט העליון של ארה"ב בעניין זכות העיון [Nixon v Warner Comm] מציין שמטרה מרכזית של זכות העיון היא לאפשר לציבור לפקח על רשויות השלטון, כולל בתי המשפט...  ובדומה, פסק דין בג"ץ בעניין זכות העיון [האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מפליג בחשיבות זכות העיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." ובחשיבותה לקיום אמון הציבור בבתי המשפט.

  

(2) בתיק לורי שם טוב - שופט בית המשפט המחוזי ת"א אברהם היימן מסרב לאפשר עיון בחתימה האלקטרונת על פרוטקול והחלטה בעניין המעצר בתואנה, שזכות העיון אינה נוגעת לשאלה האם מסמך שיפוטי הוא אותנטי, ואולי לא קיים כלל הליך שמאפשר לבדוק אם מסמך שיפוטי הוא אותנטי...   (תמונה להלן)
לעומת זאת, יש לציין שתקנות בתי המשפט - עיון בתיקים קובעות במפורש ש"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין", ושעיון כולל קבצים אלקטרוניים.
הדעה בה מחזיק שופט בית משפט מחוזי בישראל, שאין זכות לאדם לדעת מהו כתב בית דין אותנטי, ואולי גם אין הליך שמאפשר לדעת מהו כתב בית דין אותנטי, ייחשב בעיני כל בר דעת, ובפרט בעיני משפטנים מחוץ לישראל, בלתי סביר בעליל.

  

קישורים

[1] תלונת לשכת עורכי הדין והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) בפרשת הפרוטקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך

https://drive.google.com/open?id=0B8Aa2xQGbmk5SUZuQlU5eXVIc2M     

[2] Hague Apostille Convention:  States that are party to the convention

https://en.wikipedia.org/wiki/Apostille_Convention#States_that_are_party_to_the_convention

ציטוטים מהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך

 

"הטיוטה" של אלשייך (בתמונה לעיל)

לאור דבריה של עו"ד הרמלין הרי שהפרוטוקול הנוסף הזה יועבר על ידי המזכירות הן לעו"ד ארבל ולעו"ד ארגז,  ואני פונה למנהל בתי המשפט, שלכשיעביר את התלונה ללשכת עורכי הדין, הוא יעביר גם את התוספת הזו. 

נציב תלונות הציבור על השופטים מצא:
א) שהחתימה על המסמך היא "חתימה גראפית", המודבקת על ידי הקלדנית, והיא חסרת כל תוקף.
ב) שהאישור "העתק מתאים למקור" - הוטבע ונחתם על ידי אדם בלתי כשיר וחסר סמכות - "המזכירה של השופטת".
ג) שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית.
הנציב והשופטת ורדה אלשייך היו בתמימות דעים, שמסמך זה, שנחזה על ידי אחרים ככתב בית דין תקף ובר-אכיפה של בית משפט של מדינת ישראל, הוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד.

---

 סעיף 39: חובת חתימת השופט

 הנציב מצטט בעניין זה:

 תקנה 190א לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984, הקובעת "ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם על בידי השופטים שישבו לדין".

 סעיף 19: חתימת השופט

ורדה אלשייך מבחינה בין "פרוטוקול טיוטה" - שאינו חתום, בין "פרוטוקול רשמי" - שהוא הפרוטוקול החתום. בהמשך, הנציב מקבל אבחנה זאת. "החתימה הגראפית" שעל המסמכים בנט-המשפט אינה חתימה תקיפה, היא מודבקת על ידי הקלדנית. החתימה התקיפה היא בנט-המשפט היא אך ורק החתימה האלקטרונית.

 מהסברה של השופטת עולה, בכל הנוגע לתכנת נט-המשפט, כי כל פרוטוקול מכיל חתימה גראפית סרוקה של השופט על החלטותיו. אולם כל עוד לא נחתם הפרוטוקול בחתימה אלקטרונית על ידי השופט, מדובר בטיוטת פרוטוקול המצויה בתיקיית הפרוטוקולים של התכנה. רק לאחר החתימה האלקטרונית הופך הפרוטוקול להיות סופי. [קווים תחתונים במקור - יצ]

מאחר שהחתימה הגראפית הסרוקה של השופט מצויה גם בטיוטא, נראים תדפיס הטיוטא ותדפיס פרוטוקול החתום אלקטרונית זהים ולא ניתן להבחין ביניהם.

סעיף 36: אישור העתק מתאים למקור

 הנציב כותב

 בהוראת עבודה 114/10 צויין:
 "בעידן התיק האלקטרוני, נחתמים פסקי דין בחתימה אלקטרונית מאובטחת. על פי חוק החתימה האלקטרונית (סעיף 6ב' והתוספת השנייה לחוק), פסק דין של בית המשפט החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, אינו נחשב למסמך מקור.  מאמור לעיל עולה כי עותקים מודפסים של פסק הדין הנחתמים בחתימה אלקטרונית מאובטחת, אינם נחשבים למסמכי מקור ולכן יש לפעול להחתמתם כמפורט בהוראה זו...   ניתנה החלטה שיפוטית/פסק דין בתיק החתומה בחתימה אלקטרונית מאובטחת, תפעל המזכירות להעברת עותק מאושר לצדדים כמפורט להלן... [קו תחתון הוסף-יצ]
 ורדה אלשייך אומרת ("מקור" - אבל מדלגת על ציון מפורש "מקור חתום" - אבל זה מובן מרישא של הסעיף):
אסור באיסור חד משמעי להחתים את הפרוטוקול בחותמת "מתאים למקור", שעה שהמקור לא מונח או לא מוצג לפניה...

סעיף 37: אסור לאשר העתק מתאים למקור החלטה בלתי חתומה

הנציב אומר:

 37. מכאן, שבהעדר פרוטוקול החתום בחתימה אלקטרונית, לא היה מקום להטביע חותמת "נאמן למקור"...

 הנציב מצטט את עו"ד ארבל:

 "הייתי זקוק לפרוטוקול מאומת כדין על מנת להגיש ערעור..."

 סעיף 38. דו"ח ביקורת של הנהלת בתי המשפט

 הנציב מצטט את דו"ח הביקורת:

 חתימה אלקטרונית של השופט מהווה את הסיום האמתי של הפרוטוקול והפיכתו ממסמך "טיוטא" למסמך "מוגמר".