היסטוריה קצרה
ביוני 2010 נפתח התיק, א”פ 1829-06-10, שהוא בקשה למינוי אבי ז"ל אפוטרופוס לאמי ז"ל, שלקתה באלצהיימר. אני רשום כבעל דין בתיק. תמכתי במינוי, לא הגשתי בקשות, אבל עו"סית לסדר הדין קיבלה את דעתי בעניין.
ב-2010-11 בצעתי עיון בתיק על פי הודעת עיון. לא הייתה לי גישה לנט המשפט כבעל דין, ולכן העיון התבצע במזכירות, הם הדפיסו עבורי בקשות והחלטות.
במרץ-אפריל 2013 כב’ השו’ אספרנצה אלון בסיוע עו"ד עמוס צדיקה (על פי השמועה אחד היקרנים בתחום המשפחה בחיפה, מקושר מאד לשופטות... ) החליטו לערוך בי פיגוע משפטי. לצורך זה הזמינו אותי כביכול לדיון כביכול בתיק שהיה אמור להיות סגור כבר מזמן.
למרות שהייתי אז חדש בארץ, ההונאה הייתה שקופה, ולכן לא הגעתי לדיון. יום קודם לדיון פגשתי את באת כוח היועמ"ש והסברתי לה את הטעמים שלא אגיע לדיון.
בדיעבד הסתבר שצדקתי:
(א) תוצר הדיון למראית עין היה פרוטוקול למראית עין, כלומר, פרוטוקול "טרם נחתם", או "פרוטוקול טיוטה" (כך מכונים מסמכים כאלה ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת כב’ השו’ ורדה אלשיך).
(ב) באותו "פרוטוקול טיוטה" עו"ד צדיקה מבקש לענוש אותי. אולם כב’ השו’ א’ אלון שינתה את טעמה, כנראה משום שלא הופעתי, ודחתה את בקשתו: "... משפחה מורכבת אך מאוחדת... זכות הגישה לערכאות...".
(ג) כתוצאה מאותו דיון ואותו פרוטוקול כביכול, נחסמה מאז ועד היום גישתי לתיק.
ביולי 2024 החלטתי לתקן את המעוות. מניעת גישת בעל דין לעיון בתיקו הוא מותרת רק "על פי דין". לטענתי אין ולא יכולה להיות מניעה על פי דין מתוך "פרוטוקול טיוטה". לפיכך פניתי למזכיר הראשי בבקשה לקבוע אם ניתן לאשר את "פרוטוקול הטיוטה" – "העתק מתאים למקור". כיוון שנחסמה גישתי לתיק, אני נאלץ להתנהל מול המזכירות בטלפון וצ’אט אונליין ל"מרכז מידע" של הנהלת בתי המשפט. מצב זה הופך את ההליך המשפטי לסוג של פוקר בתי המשפט...
מה שהתרחש בהמשך מעניין עוד יותר:
2024-07-11 פנייה למזכיר הראשי בעניין אישור "העתק מתאים למקור" הוגשה כפנייה למזכירות בנט המשפט.
2024-07-14 הפנייה למזכיר הראשי בעניין אישור "העתק מתאים למקור", שהוגשה כפנייה למזכירות בנט המשפט אכן נרשמה בתיק (24) – לפי "מרכז מידע" של הב"ה.
2024-07-15 השופטת ה’ גורביץ עובדיה נתנה החלטה בפתקית על הפנייה למזכיר הראשי (24) - "לא שייך להליך".
2024-07-16 חששתי שהפנייה נמחקה בעקבות ההחלטה הנ"ל, אבל "מרכז מידע" מסרו לי: "הפנייה לא נמחקה, היא עדיין קיימת בתיק".
2024-07-22 מרכז מידע אישר שהפנייה למזכיר הראשי נותרה בתיק, אבל אין תגובה מהמזכיר הראשי.
2024-07-25 אירוע שהוא בגדר נס: משרד מנהל המחוז ענה לטלפון. מור מנהלת הלשכה אף סייעה לי בעניין: היא דיברה בטלפון עם המזכיר הראשי אחמד אבו סלאח (במספר שנמסר לציבור לא עונים בכלל). הפנייה שלי מיום 14.7.2024 הגיעה לידיו, והוא ישיב בכתב.
2024-07-31 כיוון שעדיין לא קיבלתי מענה, הגשתי בקשה למתן מענה בעניין הפנייה למזכיר הראשי (24)
2024-08-07 בפניות קודמות ל"מרכז מידע" בעניין הרישום של הבקשה למתן מענה מיום 31.7.2024, נמסר לי שהבקשה הגיעה למזכירות, אבל עדיין לא נסרקה ולא נרשמה בתיק, פגרה וכו’...
אולם ביום זה, הנציגה "נטלי" מסרה לי "המסמך נדחה ב-31/7".
ביקשתי לקבל הודעה בעניין הדחייה מרישום.
הנציגה "נטלי" ענתה: "לאחר בדיקה ב-4/8/24 הועבר לטיפול המזכיר הראשי מר אחמד אבו סלאח". "לכן, כשהודעה תהיה מוכנה (הודעת דחייה) או התשובה תישלח לך בהתאם. שמחתי לעמוד לשירותך".
2024-08-20 שאלתי: "הגשתי פנייה למזכיר הראשי. מס’ 24. הוא לא ענה, ואז הגשתי בקשה למתן מענה ב-31.7.2024. האם נרשמה או נדחתה מרישום?"
הנציגה "נטלי" ענתה: "אתה מודע שבקשתך נדחתה וזה אומר שאינה בתיק. שאלות אחרות?".
שאלתי: "אני לא מודע שהבקשה נדחתה. מדוע לא יצאה הודעה על דחייה מרישום? אמרו לי שהמזכיר הראשי מחזיק את הבקשה, והוא לא החליט עדיין להוציא הודעה על דחייה מרישום. האם זה המצב גם היום? האם בתיק רשומה דחייה מרישום? באיזה יום נרשמה הדחייה מרישום של הפנייה למזכיר הראשי למתן מענה?".
הנציגה "נטלי" ענתה: "יוסף, בקשתך עברה לרשם מר אחמד אבו סלאח – מזכיר ראשי. הרשם אמור ליצור אתך קשר".
שאלתי: "את אמרת קודם שהבקשה למתן מענה נדחתה מרישום. אותו דבר אמרו לי קודם. האם רשום בתיק שהבקשה למתן מענה נדחתה מרישום? באיזה יום נרשמה הדחייה מרישום?".
הנציגה "נטלי" ענתה: "ובנוסף יש פגרה גרעינית שחלה על כל בתי המשפט, ולפיה רק מטפלים במקרים דחופים".
שאלתי: "אני מבין. אני שואל שאלה פשוטה: מתי נרשמה הדחייה מרישום?".
הנציגה "נטלי" ענתה: "תמתין".
שאלתי: "הרי אתם קוראים מהתיק. רשום שם מתי נדחה מרישום. אני מבקש לדעת את התאריך. זה הכל".
הנציגה "נטלי" ענתה: "אתה תופס אותי על כל מילה, ומתעלם מהתשובות. כבר כתבתי. כבר הסברתי. מה לא ברור?".
שאלתי: "את לא עונה לשאלה... אז על מה כתבת קודם שנדחה מרישום?".
הנציגה "נטלי" ענתה: "טעות".
סוף הצ’אט.
הרקע
1. מה שהתברר במקרה שלפנינו, שבקשה שהוגשה והגיעה לידי המזכירות, מוחזקת ע"י המזכיר הראשי, שאינו מחליט על קבלה לרישום, ואינו מחליט על דחייה מרישום. יש לראות במצב זה התנהגות לא ראויה, ופגיעה חמורה בזכויות היסוד של גישה לבתי המשפט, הליך ראוי והליך הוגן.
2. כנראה גם אם הייתה לי גישה לתיק, לא הייתי מוצא את המידע שקיבלתי בצ’אט וטלפון: הבקשה הגיעה בפקס למזכירות. המזכירות העבירה את הבקשה לידי המזכיר הראשי. המזכיר הראשי החליט כביכול לדחות את הבקשה מרישום, אבל ההחלטה הזאת עדיין לא נרשמה ולא הודעה. ייתכן שכוונתו של המזכיר הראשי היא כלל לא לרשום ולא להודיע על הדחייה מרישום, אלא לומר לי את זה בע"פ...
היה מצב דומה בבית המשפט העליון לפני כמה שנים. בקשת עיון התקבלה לרישום. בפעם הבאה שהגעתי, לאחר כמה שבועות, מסרו לי בע"פ שהוסרה מרישום. לא היה מסמך חוקי מתאים. בסופו של דבר אמרו לי שהבקשה לעיון נדחתה מרישום ע"י "הסטודנט דני". ולסטודנט מותר לבצע פעולות כאלה, אם הוא מקבל הוראה בע"פ מעובד קבוע של בית המשפט.
3.המגמה בבתי המשפט בישראל היא החלשת האותנטיקציה בכתבי בית דין ובתיקים , ו/או ביטולה. מי שהובילו את המגמה הם אהרן ברק (כנשיא) ובעז אוקון (כרשם). בכך, בתי המשפט בישראל אינם עומדים בדרישות יסוד של "בית משפט כשיר שבכתובים" (competent court of record), שהוא הנורמה המקובלת בעולם היום כשמדובר ב"בית משפט כשיר". לדוגמה, סעיף 8 להכרזה לכל באי עולם...
Article 8
Everyone has the right to an effective remedy by the competent national tribunals for acts violating the fundamental rights granted him by the constitution or by law.
4. הפעולות הבסיסיות ביותר בניהול הכתבים הן: הגשה לרישום (FILED), קבלה לרישום (ENTERED), דחיה מרישום (ENTRY DENIED).
5. הבעיה קשורה להתנהלות בתי המשפט בישראל ללא תקנות באשר לניהול הכתובים אין Rules of Court מאז 2004. לדעתי, התופעה של בתי משפט שמתנהלים בהיעדר תקנות בתי המשפט (מזכירות) כראוי, תיחשב בפני עצמה לנימוק מדוע הם אינם בתי משפט כשירים שבכתובים.
6.הבעיה של היעדר תקנות בתי המשפט (מזכירות) - Rules of Court - קשורה גם קשר ישיר לביטולן, הלכה למעשה, של סמכויותיו ואחריותו של המזכיר הראשי למשמורת המצוינת של התיקים והרישומים, וישרת הכתבים בבית המשפט בו הוא מכהן.
7. בשורה התחתונה: נט המשפט היא פלטפורמה דיגיטלית שמשמרת את מורשת הממשל העות'מאני, כפי שהוגדרה ע"י הנשיא ש' אגרנט (בתמונה לעיל).
