פיתוח המערכת על ידי הנהלת בתי המשפט החל בשנת 2003, אהרן ברק כיהן אז כנשיא בית המשפט העליון, טומי לפיד כיהן כשר המשפטים, והשופט דן ארבל כיהן כמנהל בתי המשפט. החל משנת 2004 ועד שנת 2006 כיהן בעז אוקון כמנהל בתי המשפט.
בשנת 2006 פרש אהרן ברק לגמלאות, ומיד אחריו פרש גם בעז אוקון.
בשנת 2007 הופעל הדגם הניסיוני הראשון של מערכת נט המשפט, ובשנת 2010 הוכנסה המערכת לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום. הפרופסור יעקב נאמן כיהן אז כשר המשפטים, ודורית ביניש כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון.
דו"ח 60ב של מבקר המדינה (2010) עוסק בפיתוח מערכת נט המשפט. הדו"ח מציין כשלים שונים, שהם לבדם היו אמורים להחשיד את המערכת כבלתי תקינה. בין השאר, המבקר מציין שלא התקיים ניהול ליבה של הפרויקט על ידי עובד מדינה, כנדרש על פי הנהלים המחייבים. אולם מספר דפים אחר כך, המבקר מציין שבעז אוקון התנדב לפקח על סיום פיתוחה של המערכת גם לאחר שפרש משירות המדינה בשנת 2006.
כשל חמור אחר בפיתוח המערכת לפי מבקר המדינה - המערכת לא עברה בדיקה עצמאית על ידי עובדי מדינה לפני שהתקבלה לשירות בבתי המשפט כנדרש בנוהל המחייב. בדיקה מסוג זה אמורה לכלול גם בדיקת וולידציה. כלומר - האם המערכת ממלאת באופן תקין את הפונקציות שנועדה לבצע? במקרה שלפנינו מדובר במערכת לניהול תיקים בבתי המשפט, ולכן היא אמורה להיות תואמת את החיקוק של מדינת ישראל. המערכת אינה תואמת את החיקוק של מדינת ישראל.
החתימות האלקטרוניות הנסתרות הן אולי המאפיין הבולט ביותר של מרמה זאת.
האם אוכל לתת דוגמה בה העניין עלה לדיון בפני שופט? בוודאי!
1. פרשת השופטת ורדה אלשיך ו"הפרוטוקולים המפוברקים"
תמונות | השופטת ורדה אלשיך והחלטה של השופטת מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים":
בהחלטה 88/12/מחוזי תל אביב בעניין השופטת ורדה אלשיך (31.5.2012) (ההחלטה "הסודית" - כאן) נציב תלונות הציבור על השופטים מצא שההחלטה אינה חתומה, והיא מסמך חסר תוקף - "טיוטה" ותו לאו. חתימות השופטים הנראות על פני הכתבים הן "חתימות גרפיות" - מעין עיטורים, והן חסרות כל תוקף. במערכת נט המשפט, שהוקמה לפי שיטת השופט בעז אוקון, החתימות הקובעות הן החתימות האלקטרוניות הנסתרות. אולם בעלי הדין, באי כוחם והציבור אינם יכולים ולהבחין בין החלטה חתומה ("החלטה פורמלית") לבין והחלטה שאינה חתומה ("החלטה טיוטה"). רק השופטים יכולים להבחין בין החלטות חתומות לבין החלטות שאינן חתומות, אך הם לעולם לא יגלו... ---
2. פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי
ביום 5.6.2024 הוגשה נגדי תובענה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בת"ע 11650-06-24. לאחר שעיינתי בכתב הטענות הראשון, הודעתי לתובעים ולבאי כוחם, כי כתב הטענות הראשון נחזה כמעשה מרמה כלפי בית המשפט - "הודעה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לנהל הליכי משפט למראית עין".
ביום 2.7.2024, עוד בטרם נערכו מהלכים משמעותיים בתובענה, הגשתי הודעה לשופטת הילה גורביץ, שמונתה במהלך כהונתה של באת כוחו של "המשיב 2" - עו"ד רחל בן-ארי, כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. אף שמרשה נרשם כ"המשיב 2", עו"ד רחל בן-ארי שלחה לי הודעה האומרת כי התובענה היא "יזמה משותפת" שלה ושל בא כוחו של המבקש - עו"ד יואב סלומון. שניהם עורכי דין ותיקים העומדים בראש משרדים מהוותיקים בחיפה.
עיקרי הפגמים בבקשה למינוי מנהלי עיזבון שהגיש ב"כ המבקש, עו"ד י’ סלומון
10. הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, מיום 5.6.2024, שהגיש ב"כ של המבקש, מראה סדרת פגמים בכתבים שהם מכשירי האימות (אותנטיקציה) המרכזיים בכתבי טענות בבתי המשפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל.
11. הבקשה הוגשה ללא תצהיר. ראי - תקנה 16(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. פגם זה יורד לשורש תקינותה ותקפותה של הבקשה.
12. הבקשה למינוי מנהלי עיזבון הוגשה ב-5.6.2024 ללא הזמנה לדין. ראי – תקנה 11(א) לתקנות (טופס 1, 2). הבקשה הומצאה לצדדים באותו יום עם מכתב מלווה מטעם חגית לסרי בן חמו, מנהלת מדור, האומר: "מצורף בזה כתב הטענות שהוגש בתיק". 11 ימים אחר כך, ביום 16.6.2024, ניתנה החלטה בפתקית מאת כב’ השו’ ה’ גורביץ עובדיה על פני דף הכותרת של בקשה זו: "על המבקש להמציא את הבקשה והחלטתי זו לזוכים ולב"כ היועמ"ש. תגובתם לבקשה תוגש תוך 30 יום ממועד ההמצאה".
13. חלף ייפוי כוח אחד מטעם מרשו, היורש/הזוכה אורי צרניק, צירף ב"כ המבקש בנספח 3 לבקשה למינוי מנהלי עיזבון 4 ייפויי כוח: (א) ייפוי כוח בלתי חוזר מאת אורי צרניק לעו"ד י’ סלומון ו/או עו"ד ר’ בן ארי ו/או עו"ד י’ שיבר – כלומר שלושת באי כוחם (עד לאחרונה) של שלושת היורשים/הזוכים, (ב) ייפוי כוח מאת אורי צרניק לעו"ד י’ סלומון ו/או עו"ד ר’ בן ארי ו/או עו"ד י’ שיבר, (ג) ייפוי כוח מאת יוסף צרניק לעו"ד י’ סלומון ו/או עו"ד ר’ בן ארי ו/או עו"ד י’ שיבר, (ד) ייפוי כוח מאת דרור צרניק לעו"ד י’ סלומון ו/או עו"ד ר’ בן ארי ו/או עו"ד י’ שיבר. יש לראות ייפויי כוח אלה לא רלוונטיים ולא תקפים לבקשה דנן. הם נוצרו לצורך ייצוג בפעולות שונות למימוש הסכם החלוקה שנחתם ע"י היורשים ב-28.8.2023. לפי ייפויי כוח אלה, כל אחד מבאי כוח הצדדים (עו"ד סלומון, עו"ד בן ארי, עו"ד שיבר) היה מוסמך ורשאי כביכול לייצג בו זמנית את כל הצדדים בבקשה דנן. מובן מאליו שלא זה המצב המשפטי האמיתי.
14. הטיעונים העובדתיים והמשפטיים בבקשה שבנידון נחזים כמסתכמים בפסקאות6-4 לבקשה ב-3 משפטים קצרים, שהם אמירות כלליות, נטולות כל "בשר", וכאמור, גם לא נתמכו בתצהיר:
"4. מסיבות שונות, הכוללות מחלוקות או אי הבנות בין הזוכים, לא עלה בידי
הזוכים ועורכי הדין לקדם את ביצוע ההסכם.
5. העיכוב במימוש ההסכם גורם נזקים והפסדים לכל הזוכים.
6. דומה שהדרך לקדם את ההסכם היא מינוי אותם עורכי הדין שמונו בהסכם
לטפל בביצועו כמנהלי עיזבון קבועים וכך הם יוכלו לממש את ההסכם, לטובת
הזוכים ולקיום הסכמותיהם."
לפיכך, עולה החשש שהבקשה למינוי מנהלי עיזבון היא כתב תביעה שאינו מגלה עילת תביעה.
...
16. כתב הטענות הפגום לא הוגש ע"י עורך דין מתחיל. בא כוחו של המבקש עומד בראש משרד עורכי דין חיפאי גדול ומשפיע. זאת ועוד, באת כוחו של המשיב 2 הייתה הלכה למעשה שותפה להגשה זו, וגם היא עומדת בראש משרד עורכי דין חיפאי גדול ומשפיע. שני אלה גם מייצגים שניים מהמשרדים הוותיקים בחיפה. היה ניתן לצפות מהם להקפדה יתירה בעריכת הכתבים ובהגשתם.ים) של הציבור כולו.
...
18. הבעיה המרכזית בכתבי בית דין שאמיתותם עמומה ודו-משמעית היא בכך שהם יוצרים פרצה לניצול לרעה ע"י ניהול מהלכי משפט למראית עין ו/או המצאת כתבי בית דין למראית עין מתוך כוונה שאחרים, מקבליהם התמימים של הכתבים, יקבלו את סמכותם של הכתבים ויצייתו להוראותיהם. תופעות אלה מוכרות היטב ברחבי העולם כבר מאות שנים. ראי - "Texas Penal Code § 32.48 “Simulating Legal Process.
19. במדינת ישראל, פרשה מסוג זה זכתה לתשומת לב ציבורית רבה, ובמרכזה עמדו פרוטוקולים מאת כב’ השו’ ו’ אלשיך מבית המשפט המחוזי ת"א בפש"ר 1623-00 בנק הפועלים נ’ כונס הנכסים הרשמי.
20. המשיב 1 תיעד תופעה זו גם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בהתנהלותם של כב’ השו’ א’ אלון ועו"ד ע’ צדיקה בא"פ 25607-03-13 צרניק נ’ ב"כ היועמ"ש – בקשה למינוי אפוטרופוס נוסף לאמי ז"ל, רבקה שמי צרניק [מצ"ב - נספח 1].
21. אחד המקרים הקשים של מהלכי משפט למראית עין, שתיעד המשיב 1, התנהל ע"י קבוצת שופטים ושופטות מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובכללם כב’ השו’ מנחם הכהן, כב’ השו’ העמיתה נילי מימון, כב’ השו’ שלמה אלבז, ואח’ בעניינה של הגב’ ג’ואל בן סימון. בעת ניסיונה לממש עיון בעלת דין בשנת 2016, הפרשה כללה 22 תיקים ועשרות כתבי החלטות למראית עין [מצ"ב - נספח 2].
22. יש לראות בהגשת כתב טענות/כתב תביעה בתיק דנן, שאמיתותו ותקפותו עמומות ודו-משמעיות, פגיעה בזכויות הדיוניות של הצדדים האחרים להליך, והמשיב 1 בכללם.
23. הגשת כתב טענות/כתב תביעה "בלנקו", שאינו מגלה עילת תביעה, היא לפעמים מעשה ערמומי של תובע שמתכוון להוסיף מכל הבא ליד בהמשך ההליך, או בדיון בעל פה, ככל שבית המשפט יאפשר לו לעשות כן. הכנת תגובה לכתב טענות/כתב תביעה מסוג זה מציבה קושי ניכר. הגשת כתב טענות/כתב תביעה "בלנקו", שאינו מגלה עילת תביעה, היא פגיעה בזכויות הדיוניות של הצדדים האחרים להליך, והמשיב 1 בכללם.
24. אילולי היה ב"כ המבקש חברו מנוער של המבקש, אורי צרניק, אחיו של המשיב 1, היה המשיב 1 מוסיף וטוען כי התנהלותו של ב"כ המבקש בתיק דנן בהגשת בקשה כזו נוגדת את עקרונות המשפט האדברסרי, סדרי הדין, והליך ראוי והוגן, נעדרת תום לב והגינות דיונית, מסכלת את מימוש התכלית הדיונית ומיקוד הפלוגתות האמיתיות, ומעלה חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט.
ביום 10.7.2024 הגיש בא כוח המבקש, עו"ד יואב סלומון הודעה לבית המשפט... עו"ד סלומון סבר כנראה שההודעה שהגשתי ביום 2.7.2024 לא הייתה ברורה דייה. אני כיניתי את מעשיו - הודעה על כוונה לניהול הליכי משפט למראית עין. ובהודעה לבית המשפט הבהרתי כי כוונתי למעשים מן הסוג הקבוע כעבירה בשם "סימולציה של הליך חוקי" בחוק העונשין של טקסס (שם היא מופיעה בפרק ההונאות). בא עו"ד יואב סלומון והסביר לשופטת שאני "מסתיר מעיני בית המשפט" את כוונתי האמתית - שהתובענה כולה היא מעשה הונאה מיסודה...
בהמשך, השופטת הילה גורביץ עסקה בשיבוש ההליכים והכתבים באופן שיטתי, כולל, לדוגמה, החלפת כינויי הצדדים בין תובע לנתבע... ועתה בין מנהל עיזבון לתובע... שיבושים מסוג זה הם סממן טיפוסי של ניהול הליכי משפט למראית עין. שכן, הלהטוטנות הנדרשת משופט בביצוע מרמה מסוג זה היא בכך שעליו ליצור כתבי בית דין שהם חסרי תוקף על פניהם מחד גיסא, ומאידך גיסא עליהם להיחזות ככתבי בית דין תקפים בעיני בעל דין תמים ובעיני צדדי ג', כגון הבנקים ומרשם המקרקעין.
אולם נט המשפט מספקת דרך נוספת, קלה לביצוע מרמה מסוג זה - הנפקת "טיוטות" שאינן חתומות בחתימות האלקטרוניות הנסתרות! בכך גדולתה של המערכת כמרמה על הציבור בישראל.
יחד עם זאת, כשהיו הכתבים השיפוטיים כתבי נייר, עמדה לבעל הדין הזכות לעיין בתיק בית המשפט ולבדוק שכתבי המקור אכן חתומים כדין. לפיכך, מן הראוי לראות את החתימות האלקטרוניות על הכתבים השיפוטיים כחלק בלתי נפרד מהכתבים שחלה עליהם זכות העיון.
ביום 15.1.2025 הגשתי את הבקשה (51#) לעיון בחתימות האלקטרוניות על הכתבים השיפוטיים המרכזיים בתיק:
בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי
תקנה 3 לתקנות העיון בחתימות האלקטרוניות של החלטות מרכזיות בתיק דנן
המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי
תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, בחתימות האלקטרוניות
של החלטות מרכזיות בתיק דנן, בכתבים שהם – "החלטה" בדבר המצאת הבקשה למינוי מיום 5.6.2024,
"החלטה" הדוחה בקשה למחיקה על הסף מיום 11.9.2024, "פרוטוקול" מיום 9.10.2024, "תמליל" מיום
9.10.2024, "החלטה" הדוחה בקשת פסלות מיום 1.12.2024, "פסיקתה" מיום 1.12.2024.
עוד באותו היום ניתנה החלטה בבקשה:
"בקשתו של המבקש היא לצלם את מסך תיקיית ההחלטות כפי שהוא נצפה במזכירות; בקשה זו יש להפנות למזכירות שתפעל לפי נהליה".
ראשית, יש לציין כי השופטת הילה גורביץ נהגה כאן במזג שיפוטי סלחני במיוחד. שכן, כבר חודש קודם לכן היא איימה עלי שאם אגיש בקשות עיון בנט המשפט תטיל עלי קנס של 700 ש"ח על כל בקשה. ואכן כך עשתה בהמשך.
שנית, ההחלטה ניתנה במזג הבדחנות השיפוטית הנלוזה... שכן, "נהלי המזכירות" הם סודיות גמורה ואיסור חמור להראות לבעל דין את מסכי נט המשפט במזכירות... מובן מאליו שמצב זה נוגד את עיקרון "שקיפות ההליך השיפוטי".
שופט בית המשפט המחוזי חיפה, חנניה שרעבי "כל הגונב דעת הבריות - נקרא גנב".
ביום 15.1.2025 הגשתי ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ש 39986-01-25. הערעור כלל גם את ההחלטות כגון ההחלטה בעניין עיון בחתימות השופטת הילה גורביץ.
ביום 3.2.2025 דחה השופט חנניה שרעבי את בקשת רשות הערעור, כולל ההחלטה שדחתה הלכה למעשה את הבקשה לעיון בחתימות האלקטרוניות:
"23. בכל הקשור להחלטות מימים 15.1.2025 ו-20.1.2025 לגביהן התבקשה רשות ערעור, עסקינן בהחלטות דיוניות, אשר מצויות בליבת שיקול הדעת של בית משפט קמא (כדברינו בסעיף 21 לעיל), ולא מצאתי מקום או הצדקה להתערב בהן".
לא למותר לציין כי זכות העיון, בפרט זכותו של בעל דין היא זכות חוקתית, על חוקית. לא הוצגו על ידי השופטת הילה גורביץ או על ידי השופט חנניה שרעבי כל זכות או אינטרס נוגדים. הצגתה של זכות העיון של בעל דין בהחלטות שיפוטיות, כעניין הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט כ"החלטה דיונית", מופרך מיסודו...
ושמא החלטותיו של השופט המחוזי חנניה שרעבי גם הן אינן חתומות, ואינן אלא "טיוטות"?
ביום 11.2.2025 הגשתי בקשה (10#) לעיון בחתימות האלקטרוניות של החלטות השופט המחוזי חנניה שרעבי בערעור.
"יחד עם זאת, נותרה גם החלטת בית המשפט מיום 3.2.2025, ובה ההנמקה הפרוזאית, "עסקינן בהחלטות
דיוניות, אשר מצויות בליבת שיקול הדעת של בית משפט קמא...", באשר להחלטות קמא מיום 15.1.2025,
51# -- שדחתה הלכה למעשה בקשת עיון בחתימות אלקטרוניות על החלטות מרכזיות בתיק קמא, כפי שהן
מוצגות על מסכי מזכירות, ומיום 20.1.2025, 52# -- שדחתה בקשת עיון ברשימות הכתבים על מסכי
מזכירות. ההנמקה במקרה זה חסרת התאמה למהות החלטות קמא, שמנעו עיון בעל דין בתיקו. כל שנותר
למבקש בתיק דנן לברר הוא את האפשרות הלוגית היחידה שנותרה לטעמו: צחוק עשה לו בית המשפט דנן
והנפיק לו החלטות "טיוטה". לפיכך, מגיש המבקש בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר
עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, בנתוני
החתימות האלקטרוניות (אם הן קיימות) על החלטות בית המשפט דנן מהימים 2.2.2025, 3.2.2025
-10.2.2025".
ביום 12.1.2025 נתן השופט חנניה שרעבי את החלטתו בבקשה (10#) לעיון בחתימות האלקטרוניות על החלטותיו:
"תיק זה פתוח לעיון המבקש במערכת נט המשפט, בהיותו צד לתיק דנן. ממילא כל מסמך שקיים ב"מסך המזכירות", נמצא גם בתיק דנן ופתוח לעיון המבקש כאמור לעיל".
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת ורדה אלשיך (מקושרת לעיל), מבהירה בפירוש, שאין לבעל דין אפשרות להבחין אם החלטה היא חתומה או אינה חתומה, בעוד שההבדל בין החלטות חתומות ושאינן חתומות מובחן במסכי השופטים והמזכירות בהבדלי צבעים.
יש לשים לב, שכמו השופטת הילה גורביץ, גם השופט חנניה שרעבי נמנע מדחיית הבקשה במפורש.
לפיכך, לדעתי, יש לראות את השופט חנניה שרעבי כמי שעסק גם הוא במרמה... ומכיוון שמצא לנכון לציין בקורות החיים הרשמיים שלו, שהוא בוגר ישיבה תיכונית של בני עקיבא, לא נותר לי אלא להעלות על השופט חנניה שרעבי את התוספתא בעניין גנבים:
"שבעה גנבין הן: הראשון שבכולן גונב דעת הבריות . . ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב, שכל הגונב דעת הבריות - נקרא גנב".
ואולי אין כאן אלא שגגה? טעות אנוש?
ככל שמדובר בשר המשפטים טומי לפיד, עליו אמרו שהוא היה "גרופי של אהרן ברק", ייתכן מאד שלא היה לו מושג מימינו ומשמאלו בנושאים אלה.
אולם כשאנו באים לעסוק באהרן ברק או בעז אוקון זהו מצב שונה בתכלית. שכן, הסוגיה בה אנו עוסקים אינה סוגיה חדשה כלל - אותנטיקציה של כתבי בית דין. הנושא נדון ונדוש כבר מאות שנים. אין לי ספק, לדוגמה, שאהרן ברק ובעז אוקון בקיאים בנבכי החוקה של ארה"ב, ההסדרים החוקתיים בקנדה, בגרמניה, וכו'...
נושא זה, האותנטיקציה של כתבי בית דין היה "השריטה" של אחד מהאבות המייסדים של ארה"ב, ג'יימס מדיסון, והוא זה שניסח והתעקש על הכנסת הסעיף החוקתי הנקרא "אמונה וקרדיט מלאים", שעניינו - האותנטיקציה של כתבי בית דין.
אף אם עניין זה אינו מופיע במפורש בחוק או בחוקי היסוד של מדינת ישראל, אי אפשר לנהל מערכת משפט כשירה, ואין משמעות לשלטון החוק, כשאין לאדם שאינו שופט יכולת להבחין בין מסמך אמתי ומסמך חסר תוקף.
יתר על כן, עניין זה, בהקשר של המעבר מכתבי נייר לכתבים אלקטרוניים לא עלה בפעם הראשונה במדינת ישראל בשנת 2010... כבר קודם לכן, לדוגמה, בקליפורניה, החוק קובע כי במקום שחתימות אלקטרוניות החליפו חתימות על נייר, יש לאפשר לציבור לוודא את תקפות החתימות האלקטרוניות...
שופטים שבנו לעצמם תדמית כגיבורי "המפכה החוקתית" ו"זכויות האדם" ביצעו למעשה הפיכה משטרית בלתי מוכרזת, במחשכים, בה ערערו את שלטון החוק מיסודו וביצרו לעצמם מעמד דיקטטורי... ואלפי זומבים נושאי דגלים צועדים ברחובות להגן על השופטים מפני "הפיכה משטרית"...
..
