12-08-09 על צעדו הבא של השופט חגי ברנר בתיקים הקשורים למשה סילמן ז"ל

הוגש לפרסום בעיתון הארץ.

יצ

על צעדו הבא של השופט חגי ברנר בתיקים הקשורים למשה סילמן ז"ל

א, ב, ג, או כל התשובות הנ"ל (א-ג).

 

רשם/שופט מחוזי בפועל חגי ברנר – "החלטה בפתקית" בלתי חתומה בתיק הערעור של משה סילמן,ז"ל, כפי שהיא מופיעה במערכת "נט המשפט". החלטה זאת אינה מופיעה במערכת גישת הציבור לכתבים. 

ירושלים, ה-8 באוגוסט –  בפתח מכתבו האחרון כותב משה סילמן ז"ל: "... ובית המשפט המחוזי ת"א חסם אותי [מ]לקבל צדק, ח[גי] ברנר, רשם בית המשפט המחוזי ת"א, שעבר על החוק, ושיבש הליכי משפט, מתוך התנשאות."

בעקבות מכתבו של משה סילמן ז"ל  הגיש ד"ר יוסף צרניק, (סייג לזכויות האדם - NGO), בקשות לעיון בתיקים הקשורים למשה סילמן בבית המשפט המחוזי ת"א.

במהלך הגשת בקשות אלה, התגלו כתבים בבית המשפט, שהובילו להגשת בקשות לפסילת הרשם חגי ברנר, כיוון שקיים חשש ממשי לכיזוב כתבי בית המשפט בתיקים אלה על-ידי חגי ברנר ואחרים.

על פי החוק בישראל, על הרשם חגי ברנר להחליט בעניין פסילתו הוא.

עתה, מעניין מה יהיה צעדו הבא של השופט חגי ברנר בתיקים הקשורים למשה סילמן ז"ל:

א.      הרשם חגי ברנר יפסול את עצמו בתיקים אלה.

ב.      הרשם חגי ברנר לא יפסול את עצמו בתיקים אלה.

ג.        הרשם חגי ברנר יסרב לפסוק בעניין פסילתו בתיקים אלה.

ד.      כל התשובות הנ"ל (א-ג) – הרשם חגי ברנר ינפיק במערכת "נט המשפט" "החלטה בפתקית" אלקטרונית, בלתי חתומה, שלא תומצא לצדדים, ולא תרשם כהחלטה במערכת המקוונת לניהול גישת הציבור לכתבי בית המשפט. 

כיזוב הכתבים המשפטיים הציבוריים נפוץ היום במדינת ישראל:

-         תלונתה התלוייה ועומדת של לשכת עורכי הדין נגד השופטת ורדה אלשייך נובעת מכיזוב כתבים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב,

-         כיזוב כתבים בבתי הדין למוחזקי גירוש דווח על ידי עיתון הארץ, וכמו כן

-         כיזוב כתבים בבית המשפט העליון תועד בדוח לשנת 2012 של סייג לזכויות האדם – "חוסר אמינותם של הכתבים האלקטרוניים בבתי הדין של מדינת ישראל" .

על פי תקנות בתי המשפט והחלטתה של הנשיאה לשעבר דורית בייניש, לאחר התנגדות ממושכת של האגודה לזכויות האזרח בישראל, חייב אדם הרוצה לעיין בכתבי בית המשפט בישראל להגיש בקשה להחלטתו של השופט ששפט בתיק עצמו.  על פניו, מצב זה נוגד את זכות הציבור לעיון בכתבי בתי הדין, כפי שהיא נהוגה במשפט המקובל האנגלי במשך מאות בשנים.  זכות זאת גם נחשבת לאמצעי הבדוק לשמירת שקיפות בתי הדין ומניעת השחתתם.

על פי הדו"ח של סייג לזכויות האדם לשנת 2012, במהלך העשור הקודם, בתקופה שתוארה ב"מהפכה חוקתית" בישראל, שהתנהלה בהנהגת בית המשפט העליון, נערכו שינויים במערכות הכתבים האלקטרוניים של מדינת ישראל, שערערו את אמינות מערכת המשפט מיסודה, ויחד עם זאת – את זכויות האדם הבסיסיות במדינת ישראל.