אמילי עמרוסי לא הגיבה לתוכן הפוסט שלנו, אלא העדיפה להיכנס למלחמה של שמאל וימין. הפוסט שלנו עסק במצב העוני והרעבים בישראל והוא חוצה גבולות, מגזרים ועמדות פוליטיות. הרעב לא דופק בדלת ושואל אם גר בבית שמאלני או ימני.
במיתוג העוני והרעב כשיח של השמאל, מתעלמת עמרוסי מבעיית העוני, ומנסה להסתירה מתחת לשטיח.
ולחדשות בהרחבה:
=============
בשבוע שעבר עלה כאן פוסט בתגובה למאמרה של אמילי עמרוסי בישראל היום. במאמר היא טענה שאין רעבים במדינת ישראל, ואם יש כאלה אז הם נרקומנים, אלכוהוליסטים או מהמרים, שלוקים בשיקול דעת וקבלת החלטות ולכן הגיעו למצב של רעב.
בכך היא העבירה את האחריות אל הקורבן, והתעלמה מהמדיניות הכלכלית חברתית בישראל.
בתגובה למאמרה המקומם, יצא פוסט בחדר המצב, ובו נתונים ומספרים הלקוחים מתוך דוח מבקר המדינה ומתוך דוח המוסד לביטוח לאומי, שניהם גופים ממשלתיים ולא ממש "ארגוני שמאל".
בתגובה לפוסט שיצא בחדר המצב בחרה אמילי להתעלם לחלוטין מתוכן הפוסט, ומחוסר הביטחון התזונתי שממנו סובלים רבים.
העדר בטחון תזונתי ועוני הם מצב נתון שאין להתעלם ממנו. עלינו לשים דגש על ההשלכות (כולל ההוצאה הכלכלית) הנגרמות עקב חוסר במזון מזין ובריא. עלינו להנגיש מזון גם למי שאינם יכולים להרשות לעצמם לקנות אותו מכוח עבודתם .
תופעת אי הבטחון התזונתי היא תופעה שחוצה מגזרים עדות, דתות, גבולות, מגדרים, מעמדות ודעות פוליטיות. כל ניסיון להפוך את הנושא לכלי ניגוח של הימין בשמאל ולהפך, לא יביא לפיתרון.
מישהו באמת חושב שילד שהמנה החמה היחידה שהוא מקבל מגיעה כמזון מתועש בחמגשית של בית הספר, מתעניין בבעיות של שמאל קיצוני או ימין סהרורי?
נ.ב
אחת לאיזה זמן קם איזה ידען תורן עם אח במודיעין שעלה על זה שאנחנו ממומנים עד צוואר על ידי הקרן החדשה. אז לקוראת אמילי ובכלל, נחדד שאנחנו כבר שלוש שנים קורעים את התחת כאן בהתנדבות ובלי לראות שקל. אם אפשר, בבקשה, תמסרו לקרן החדשה, הישנה, או כל קרן אחרת - שאנחנו עדיין ממתינים למימון המפורסם. פייר? מגיע לנו...
|צוות
צדק חברתי - חדר המצב