2016-04-05 Judge Dita Pruginin denied Sara Netanyahu's disqualification... Really??? //
השופטת דיתה פרוז'ינין דחתה את בקשת הפסלות של שרה נתניהו... האמנם???
[עברית
להלן]
The
sum total of the facts and the records regarding Disqualification
for a Cause by Ms Sara Netanyahu and purported decision by Judge
Dita Pruginin, which denied the Disqualification, simply doesn't add
up... Request was filed in the Jerusalem Regional Labor Court,
asking to inspect Judge Pruginin's electronic signature data (if
such signature exists at all) of the purported
April 3, 2016 decision, which was published by media. Decisions by
the Ombudsmen of the Judiciary document routine falsification of
court records by Israeli judges in recent years, following the
implementation of a new IT system in the courts – Net-HaMishpat.
The most blatant case was the “Reconstructed Protocol” by Judge
Varda Alshech. The evidence points out a long list of falsified,
simulated court record, including the judgment in the murder trial
of Roman Zadorov in the Nazareth District Court, the judgment in the
Holyland corruption scandal in the Tel-Aviv District Court, and
restraining orders in the Tel-Aviv Magistrate Court, which
“redefined Freedom of Expression” in Israel. The fundamental
fraud in development and operation of Net-HaMishpat system
undermines the fundamental integrity of the courts and the rule of
law. Refusal by Judge Pruginin to permit inspection of the
electronic signature data (if it exists at all) on her latest
decision in this case, would not doubt be deemed Shell Game Fraud or
Confidence Trick – a well known fraud method. Below is the
complete Hebrew text of the Request to Inspect, entered on April 05,
2016 (Request No xx) in Guy Eliyahu v Prime Minister's Office et al
( ).
השופטת דיתה פרוז'ינין דחתה את בקשת הפסלות של שרה נתניהו... האמנם?
צירוף
העובדות והכתבים בנוגע לבקשת הפסלות של
הגב'
נתניהו
וההחלטה כביכול של השופטת דיתה פרוז'ינין,
הדוחה
בקשה זאת,
פשוט
אינם
מתקבלים
על הדעת...
בקשה
לעיון שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה
מבקשת את נתוני החתימה האלקטרונית (אם
היא קיימת בכלל)
של
השופטת פרוז'ינין
על כתב ההחלטה כביכול מיום
03
לאפריל,
שהתפרסם
בתקשורת.
החלטות
נציבי תלונות הציבור על השופטים מתעדות
סילוף שגרתי של כתבי בתי המשפט על ידי
השופטים בנט-המשפט...
“הפרוטוקול
המשופץ"
של
השופטת ורדה אלשייך לא היה תופעה יוצאת
דופן.
הראיות
מצביעות על שורה ארוכה של כתבי בית דין
למראית עין,
פסקי
הדין של מותב יצחק כהן במחוזי נצרת בתיק
רומן זדורוב,
פסקי
הדין של השופט דוד רוזן במחוזי ת"א
בתיק הולילנד,
צווי
הרחקה למניעת הטרדה מאיימת בשלום ת"א
של השופטת אפרת בוסני נגד ברק כהן
(“שהגדירו
מחדש את חופש הדיבור").
ההונאה
הבסיסית בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת
נט-המשפט
מערערת את יושרת בתי המשפט ושלטון החוק
מיסודם.
סירוב
של השופטת פרוז'ינין
לאפשר עיון בנתוני
החתימה האלקטרונית (אם
היא קיימת בכלל)
על
החלטתה,
ייחשב
ל"הונאת
משחק הצדפות"
(Shell Game Fraud) או
"תעלול
ביטחון"
(Confidence Trick) - שיטות
הונאה מוכרות ברחבי העולם.
להלן
הבקשה לעיון במלואה,
שנרשמה
ביום 05
לאפריל
(בקשה
מס'
)
תמונות:
הגב'
שרה
נתניהו -
משתמשת
בכישרונותיה
הטבעיים להדגיש את החן שבמערכת המשפט
המסואבת;
השופטת
דיתה פרוג'ינין
- נשיאת
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים עוסקת
בשיבוש הליכים והונאה בתיק אליהו נ משרד
ראש הממשלה,
בשיתוף
פעולה עם עו"ד
יוסי כהן,
בא
כוחה של נתניהו,
שלו
עבר עשיר בהתנהלות דומה ועבירות אחרות...
______________
מאהל
המחאה ת"א,
05
לאפריל
-
בקשה
לעיון הוגשה ונרשמה בתיק אליהו נ משרד
ראש הממשלה ואח'
בבית
הדין האזורי לעבודה ירושלים.
הבקשה
מבקשת לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית
(אם
היא קיימת בכלל)
של
השופטת פרוז'ינין
על החלטה,
שהתפרסמה
בתקשורת,
בה
דחתה השופטת פרוז'ינין
כביכול את בקשת הפסלות של הגב'
נתניהו.
[1]
– הבקשה
במלואה מועתקת להלן.
הגברת
שרה נתניהו באמצעות בא כוחה עו"ד
יוסי כהן הגישה בקשת פסלות נגד השופטת
דיתה פרוז'ינין
בתיק בו אינה צד כלל...
לגבי
הגשת בקשת הפסלות של הגב'
נתניהו
על ידי עו"ד
יוסי כהן,
דיווחה
התקשורת מפי עו"ד
נאוה פיצוק-אלכסנדר:
[2]
רעיית
ראש הממשלה מגישה בקשות ומערערת על קביעות
של הרשות השופטת באופן המנוגד לדין ומעמיד
את שלטון החוק בישראל במבחן.
עד
אינו רשאי לבקש פסילת שופט ולפעול באופן
עצמאי מול בית המשפט.
יש
לראות בהתנהלות זאת שיתוף פעולה של
בא כוחה של הגב'
נתניהו
עם מזכירות בית הדין האזורי לעבודה י-ם,
שהייתה
אמורה לסרב לקבל לרישום בקשה זאת.
השופטת
דיתה פרוז'ינין
גם
היא לא
דחתה את הבקשה מהרישום,
אלא
הנפיקה כביכול החלטה הדוחה את בקשת
הפסלות...
אולם
גם
לאחר מתן ההחלטה כביכול,
הגב'
נתניהו
ובא כוחה אינם מופיעים ברישום בנט-המשפט
– הן בכרטיסיית "צדדים"
והן
בכרטיסיית "גורמים"
– וההחלטה
כביכול אינה מופיעה ברישום בכרטיסיית
"החלטות
בתיק"...
צירוף
העובדות והכתבים בנוגע לבקשת הפסלות של
הגב'
נתניהו
וההחלטה כביכול של השופטת דיתה פרוז'ינין,
הדוחה
בקשה זאת,
פשוט
אינם
מתקבלים
על הדעת...
הסבר
אפשרי וסביר לכלל העובדות הוא שהשופטת
פרוז'ינין
ניהלה הליך בקשת פסלות למראית עין בתיק
זה,
והנפיקה
כתב החלטה למראית עין – חתום ב"חתימה
גראפית"
אך
ללא חתימה אלקטרונית.
כתבים
מסוג זה נחשבים על ידי השופטים ל"טיוטה"
חסרת
תוקף.
אולם
בעלי הדין,
באי
כוחם,
והציבור
אינם יכולים להבחין בין שני סוגי חתימות
אלה בנט-המשפט
– מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור של
בתי המשפט.
תמונה:
אליהו
נ משרד ראש הממשלה ואח'
בבית
המשפט האזורי לעבודה י-ם
-
תיבת
החתימות בהחלטה
כביכול מיום 03
לאפריל,
2016, הדוחה
את בקשת הפסלות של הגב'
שרה
נתניהו נגד השופטת דיתה פרוז'ינין.
ההערה
אומרת:
“ההחלטה
נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתי
בבית הדין.
לצדדים
מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט
לבדו".
הערה
זאת היא שקרית בעליל.
בתי
המשפט בישראל
לעולם אינם מפיצים
לצדדים "עותק
בחתימה אלקטרונית"
של
הכתבים השיפוטיים בנט-המשפט,
וכן
אינם מציגים לציבור
עותק חתום בחתימה אלקטרונית בנט-המשפט.
המסמכים
המופצים הם עיבודים (RENDITION)
מהם
הוסרו החתימות האלקטרוניות...
הצדדים
והציבור אמורים לבטוח בשופטים שאינם
עוסקים בהונאה (כפי
שעשתה השופטת ורדה אלשייך,
למשל).
הבקשה
לעיון שנרשמה
היום,
מנסה
להבהיר:
האם
החתימה בתמונה זאת היא "חתימה
גראפית"
חסרת
תוקף?
או
שמא זאת חתימה אלקטרונית?
סירוב
לגלות מידע זה ייחשב ל"הונאת
משחק הצדפות",
או
"תעלול
ביטחון".
____
החלטות
נציבי תלונות הציבור על השופטים מתעדות
סילוף שגרתי של כתבי בתי המשפט על ידי
השופטים בנט-המשפט
על
ידי הנפקת כתבי החלטות,
פרוטוקולים,
ופסקי
דין שאינם חתומים.
“הפרוטוקול
המשופץ"
של
השופטת ורדה אלשייך לא היה תופעה יוצאת
דופן.
[3] דו"ח
נציב תלונות הציבור על השופטים לשנת 2015
מתעד
מקרה נוסף,
בו
התפרסם פסק דין בתיק פלילי שהיה "טיוטה"
בלבד.
[4]
יש
לציין שבשני המקרים הייתה הנהלת בתי
המשפט שותף מלא להתנהלות בלתי ראויה זאת:
*
בפרשת
הפרוטוקול המשופץ -
“היועץ
המשפטי הבכיר"
של
הנהלת בתי המשפט עו"ד
ברק לייזר הגיש ללשכת עורכי הדין תלונה
סמי-פלילית
נגד עורך דין ארגז על סמך כתב פרוטוקול
בלתי חתום ובלתי מאושר.
*
בפרשת
התיק הפלילי – משרדה של דוברת הנהלת בתי
המשפט עו"ד
אילת פילו (זוגתו
של עו"ד
ברק לייזר)
– פרסמה
לעיתונות את פסק הדין הבלתי חתום.
יחד
עם זאת,
בשני
המקרים ברור שליועץ המשפטי ולדוברת ניתנת
גישה למערכת נט-המשפט,
ברמה
המאפשרת להם להבחין בין כתבים אמתיים
(אותנטיים)
לבין
כתבים מפוברקים (“טיוטות"),
בניגוד
לציבור הרחב ואחרים.
הראיות
מצביעות גם
על
שורה ארוכה של כתבי בית דין למראית עין
בתיקים
אחרים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הגבוהה
ביותר,
ביניהם:
*,
פסקי
הדין של מותב יצחק כהן,
אסתר
הלמן,
חיים
גלפז
בבית
המשפט המחוזי
נצרת בתיק רומן זדורוב,
* פסקי
הדין של השופט דוד רוזן בבית
המשפט המחוזי
ת"א
בתיק הולילנד לגבי
אהוד אולמרט ושולה זקן,
*
צווי
הרחקה למניעת הטרדה מאיימת בבית
המשפט השלום
ת"א
של השופטת אפרת בוסני נגד ברק כהן
(“שהגדירו
מחדש את חופש הדיבור").
התנהלות
זאת של השופטים מבוססת על ההונאה
בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט-המשפט,
בה
הותקנו חתימות אלקטרוניות בלתי נראות –
בגדי המלך החדשים...
מערכת
נט-המשפט
מערערת את יושרת בתי המשפט ושלטון החוק
מיסודם.
מאמר
שהוגש לאחרונה לבדיקת עמיתים בכנס
בינלאומי למחשוב ממשלתי מתאר את מערכת
נט-המשפט
תחת הכותרת "בתי
משפט אלקטרוניים בישראל:
שחיתות
ימי-ביניימית
דיגיטלית".
הראיות
מצביעות על התדרדרות ביושרת בתי המשפט
בישראל בעקבות הטמעת מערכת נט-המשפט,
לרמה
שהייתה מקובלת לפני מאות שנים בעולם
המערבי,
אך
לא הייתה אפשרית בישראל עד לעשור האחרון.
יש
לחכות ולראות כיצד תגיב השופטת פרוזינין
על הבקשה לעיון בנתוני ביצוע החתימה
האלקטרונית על ההחלטה כביכול,
הדוחה
את בקשת הפסלות של נתניהו.
סירוב
של השופטת פרוז'ינין
לאפשר עיון בתוני החתימה האלקטרונית
ייחשב ללא
ספק על ידי מומחים להונאות כ"הונאת
משחק הצדפות"
(Shell Game Fraud) או
"תעלול
ביטחון"
(Confidence Trick) - שיטות
הונאה מוכרות ברחבי העולם.
השאלות
המתבקשת לאור
המצב שנוצר בבתי המשפט בעשור האחרון הן:
- מהי "התנהלות אתית" של עורך דין המופיע בפני בית דין שהוא קרקס הפרעושים?
- מהן חובות התקשורת בדיווח לציבור על הקרקס?
להלן
הבקשה לעיון במלואה,
שנרשמה
ביום 05
לאפריל
(בקשה
מס'
)
נשלח
בפקס למזכירות בית הדין האזורי לעבודה
י-ם:
02-6546412, 2016-04-04
תקנות
בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון
בתיקים),
תשס"ג-2003;
טופס
2
(תקנה
4(ג))
בקשה
למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית
משפט
1. פרטי
המבקש
ב)
מס'
זהות:
ג)
כתובת:
ת"ד
33407,
תל-אביב
ד)
טלפון:
אין
ה)
פקס:
077-3179186
2.
פרטי
תיק בית המשפט
א)
מס'
תיק
בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית
הדין
האזורי
לעבודה ירושלים,
תיק
מס'
סע"ש
16783-04-14
ב)
הצדדים
בתיק:
גיא
אליהו נ'
מדינת
ישראל ואח
3.
המסמכים/המוצגים
שבהם מבוקש העיון
א)
החלטה
עשויה כדין,
שנרשמה
כדין בתיק זה,
אם
נעשתה ונרשמה כדין,
של
השופטת דיתה פרוז'ינין
מיום 3
לאפריל,
2016 (או
תאריך סמוך לו),
הדוחה
בקשת פסלות של הגב'
שרה
נתניהו.
ב)
רשימת
"החלטות
בתיק"
עשויה
כדין,
אם
נעשתה כדין בתיק זה.
ג)
נתוני
ביצוע החתימה האלקטרונית על ההחלטה הנ"ל,
אם
הם קיימים.
4.
מטרת
העיון והטעמים המצדיקים אותו
בקשה
זאת מוגשת תחת הכותרת,
"למען
הסדר הטוב",
שכן
על פי דין לא היה צורך בהגשתה או בהצדקתה
כלל.
המגיש
נזקק להגיש בקשה זאת מתוך שכלל העובדות
ועימם הכתבים והרישומים המוצגים במערכת
נט-המשפט
(מערכת
ניהול התיקים וגישת הציבור של בית הדין
האזורי לעבודה ירושלים)
בתיק
זה קשים להסבר הגיוני.
במלים
אחרות:
בקשה
זאת מוגשת מתוך כוונה לאפשר למבקש העיון,
לבעלי
הדין בתיק זה,
ולציבור
הרחב להבין את מהות התנהלותו של בית הדין
בתיק זה בכלל,
ובהחלטה
הנ”ל בפרט.
טעמי
הבקשה
א)
לתיק
זה חשיבות ציבורית גבוהה
1.
לתיק
זה חשיבות ציבורית גבוהה ביותר,
שכן
הוא נוגע להתנהלות מעון ראש הממשלה,
התנהלות
מערכת המשפט ביחס למשפחת ראש הממשלה,
וישרת
הכתבים במערכת נט-המשפט.
2.
על
פי התקשורת הגישה אשת ראש הממשלה,
שאינה
צד בתיק זה,
בקשת
פסלות נגד השופטת דיתה פרוז'ינין
בתיק זה.
לגבי
הגשת כתב בקשת פסלות זאת,
דיווחה
התקשורת מפי באת כוח התובע,
עו"ד
נאוה פינצוק:
”רעיית
ראש הממשלה מגישה בקשות ומערערת על קביעות
של הרשות השופטת באופן המנוגד לדין ומעמיד
את שלטון החוק בישראל במבחן.
עד
אינו רשאי לבקש פסילת שופט ולפעול באופן
עצמאי מול בית המשפט.”
[1]
ב)
קבלת
כתב בקשת הפסלות לרישום ואופן רישומו
תמוהים,
וכן
מתן כתב ה"החלטה"
של
השופטת דיתה פרוזינין מיום 3
לאפריל,
2016, ואופן
רישומו
3.
קבלת
כתב בקשה זה לרישום על ידי מזכירות בית
הדין לעבודה תמוהה,
שכן
הגב'
נתניהו
אינה צד בתיק זה.
אולם
מהות ותקינות רישומה של בקשת פסלות זאת
אינן ברורות,
שכן
הגב'
נתניהו
ובא
כוחה לא
נרשמו
בנט-המשפט
בתיק זה לא כ"צד"
ולא
כ"גורם",
גם
לאחר קבלה
לרישום
כביכול
של
הבקשה
(תמונה
1א,ב).
ג.
תמונה
1:
סע"ש
16783-04-14,
גיא
אליהו נ'
מדינת
ישראל ואח'
בנט-המשפט
(נתונים
מיום
4
לאפריל,
2016):
א.כרטיסיית
"צדדים"
בתיק;
ב.
כרטיסיות
"באי
כוח"
ו-
"גורמים";
ג.
כרטיסיית
"החלטות
בתיק".
_____
4.
על
פי התקשורת ניתנה ביום 3
לאפריל,
2016 החלטה
של השופטת דיתה פרוזינין בתיק זה,
הדוחה
את בקשת הפסלות הנ"ל.
כתב
ה"החלטה"
כביכול
התפרסם גם הוא בתקשורת.
[2]
אולם
ה"החלטה"
כביכול
זאת אינה מופיעה בכרטיסיית "החלטות
בתיק"
בנט-המשפט
בתיק זה.
(תמונה
1ג).
יתרה
מכך,
גם
בכתב "החלטה"
כביכול
זה אומרת השופטת פרוז'ינין
כי נתניהו אינה בעלת דין בתיק זה,
אלא
עדה בלבד,
ולכן
כלל אין לה מעמד לבקש את פסילת המותב.
לכן,
מתן
ה"החלטה"
על
בקשת הפסלות על ידי השופטת פרוז'ינין,
במקום
דחיית הבקשה מרישום קשים להבנה.
ג)
קשיים
מהותיים באבחנה
בין כתבים
אמתיים (אותנטיים)
לבין
כתבים מפוברקים/למראית
עין של בתי
המשפט בישראל בעקבות הפעלת מערכת נט
המשפט:
החלטות
נציב תלונות הציבור על השופטים:
88/12/מחוזי
תל-אביב
(“הפרוטוקול
המשופץ"),
599/15/מחוזי
5.
החלטה
88/12/מחוזי
ת"א
של
נציב
תלונות הציבור על השופטים השופט
אליעזר גולדברג מיום 31
למאי,
2012 בעניין
"הפרוטוקול
המשופץ"
של
השופטת ורדה אלשייך
מבהירה
שבעקבות
הטמעת
“נט המשפט”,
קיים
קושי ממשי לזהות
כתבי החלטות ופסקי דין אמתיים
(אותנטיים),
עשויים
כדין,
תקפים
ובני אכיפה
של בתי המשפט במדינת ישראל.
[3]
הציבור
אינו
יכול להבחין בתדפיסים של פרוטוקולים,
החלטות
ופסקי דין
בין כתב בית דין חתום כדין בחתימה
אלקטרונית
על
פי חוק החתימה האלקטרונית תשס"א-2001,
שהוא
כתב בית דין בר תוקף,
לבין
כתב בית דין הנושא רק חתימה
גראפית,
שהוא
"טיוטה"
בלבד.
ההחלטה
הנ"ל
אומרת
בפסקה 19:
מהסברה
של כב'
השופטת
עולה,
בכל
הנוגע לתכנת נט-המשפט,
כי
כל פרוטוקול מכיל חתימה גראפית
סרוקה של השופט על החלטותיו.
אולם
כל עוד לא נחתם הפרוטוקול בחתימה אלקטרונית
על ידי השופט,
מדובר
בטיוטת פרוטוקול המצויה בתיקיית הפרוטוקולים
של התכנה...
[קו
תחתון במקור-
יצ]
מאחר
שהחתימה הגראפית הסרוקה של השופט מצויה
גם בטיוטא,
נראים
תדפיס הטיוטא ותדפיס פרוטוקול חתום
אלקטרונית זהים,
ולא
ניתן להבדיל ביניהם.
ההחלטה
הנ"ל
אומרת
בפסקה 21:
לא
ניתן להבחין בין פרוטוקול חתום בחתימה
גראפית לבין פרוטוקול החתום בחתימה
אלקטרונית – לאחר שהפרוטוקול הודפס.
עם
זאת,
במערכת
נט-המשפט
בתיק האלקטרוני יש מספר דרכים להבדיל
ביניהם:...
יש
תיעוד לביצוע חתימה אלקטרונית בתיקיית
"אירועי
פרוטוקול"
במערכת.
6.
החלטה
599/15/מחוזי
של
נציב
תלונות הציבור על השופטים השופט
אליעזר ריבלין,
שתמציתה
ניתן בדו"ח
השנתי לשנת 2015
(עמ'
69-67),
מתארת
מצב דומה,
בו
פורסמה לתקשורת
על ידי דוברות הנהלת בתי המשפט "פסק
דין” בתיק
פלילי,
שלא
היה
כתב בית דין כלל,
אלא
“טיוטה” בלבד.
[4]
ה)
זכות
העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם
חסויים מוקנית
בחוק ל"כל
אדם"
והיא
"עקרון
יסוד בכל משטר דמוקרטי",
“בעל
מעמד חוקתי על-חוקי".
7.
תקנות
בתי המשפט –
עיון בתיקים (2003)
אומרות:
“כל
אדם ראשי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם
אסורים בפרסום על פי דין".
תיק
זה אינו חסוי.
לפיכך,
לא
היה צורך להגיש בקשה זאת כלל,
ובהתאם,
כותרתה
"בקשה
למען הסדר הטוב".
8.
פסק
הדין של בית המשפט העליון משנת 2009
בעתירת
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים
ואח'
(5917/97)
אומר
כי זכות העיון היא:
"עקרון
יסוד של כל משטר דמוקרטי”,
וכן
"בעל
מעמד חוקתי על-חוקי"...
פסק
הדין בעתירה הנ"ל
גם חוזר על נימוקי העותרים לגבי חשיבות
זכות העיון לקיום אימון הציבור ברשויות
השלטון ובפרט בבתי המשפט:
חשיבותו
של עקרון זה ביצירת אמון הציבור ברשויות
הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט,
שכן
הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית
הצדק באופן המקדם אמון זה.
9.
חשיבותה
של הזכות לעיין בכתבי בתי המשפט,
שמוצאה
מן החוק האנגלי המקובל,
מוצדקת
בדומה בפסק דין היסטורי של בית המשפט
העליון של ארה"ב:
“"לשמור
עין מפקחת על פעולותיהן של הרשויות
הציבוריות.”
[5]
10.
חוק
היסוד כבוד האדם וחירותו (1992)
מעוקר
מכל משמעות ללא קיום זכות העיון.
11.
זכות
האדם ל"שימוע
הוגן ופומבי"
גם
היא מעוקרת מכל משמעות ללא קיום זכות
העיון.
12.
פסק
הדין בעתירת בג"ץ
הנ"ל
גם מציין את הציפייה שהחלטות שאינן חסויות
על פי דין יהיו נגישות "באופן
שוטף"
במערכת
נט-המשפט.
ו)
מניעת
היכולת להבחין בין כתב החלטה אמתי (אותנטי)
לבין
כתב שהוא "טיוטה"
לכל
היותר,
מעקרת
את זכות העיון מיסודה,
ותיחשב
להונאה מסוג "הונאת
משחק הצדפות",
או
“תעלול ביטחון”.
13.
החלטה
88/12/מחוזי
ת"א
של
נציב
תלונות הציבור על השופטים השופט
אליעזר גולדברג הנ"ל
מבהירה
שעל
פי תקנות סדר הדין האזרחי-1984,
תקנה
190(א)
החלטה
שיפוטית עשויה
כדין "תיחתם
על ידי השופטים שישבו בדין”.
החלטת
הנציב הנ"ל
גם מצטטת את הוראת עבודה 114/10
של
הנהלת בתי המשפט המבהירה ש"בעידן
התיק האלקטרוני"
החתימה
היא "חתימה
אלקטרונית מאובטחת”-
על
פי
חוק החתימה האלקטרונית2001.
14.
מכיוון
שהחלטה 88/12/מחוזי
ת"א
הנ"ל
גם מבהירה שאין דרך לדעת מתוך תדפיס של
החלטה מנט-המשפט
אם הוא חתום אלקטרונית או "טיוטה"
בלבד,
מעקרת
מניעת
הגישה לנתוני החתימה האלקטרונית על כתב
בית דין,
שהעיון
בו מותר על פי דין,
את
זכות העיון מיסודה,
ויש
לראות בה
הונאה מסוג "הונאת
משחק הצדפות"
(Shell Game Fraud), או
"תעלול
ביטחון"
(Confidence Trick).
5.
הקשר
של המבקש לתיק בית משפט (נא
לציין כל קשר ישיר/עקיף)
אין
כל קשר לתיק זה,
פרט
לעניין האקדמי.
היום,
4 לאפריל,
2016 דר'
יוסף
צרניק
12016-03-30
State Counsel on Sara Netanyahu's Disqualification Statement in Guy
Eliyahu's case: “No cause”_Calcalist
המדינה
על בקשת שרה נתניהו לפסול השופטת בתיק
גיא אליהו:
"אין
עילה"
22016-04-03
Court denied Netanyahu's disqualification for a cause_News1
ביה"ד
דחה בקשת הפסילה של נתניהו_מחלקה
ראשונה
32012-05-31
Decision (88/12/Tel-Aviv
District)
by Ombudsman of the Judiciary Eliezer Goldberg on
complaints against Judge Varda AlSheikh in the “Reconstructed
Protocol” affair//
החלטה
(88/12/מחוזי
ת"א)
של
נציב תלונות
הציבור על השופטים,
השופט
אליעזר גולדברג מיום 31
למאי,
2012, בעניין
"הפרוטוקול
המשופץ"
של
השופטת ורדה אלשייך
4
2015-03-00
Ombudsman
of the Judiciary, Decision
(599/15/District),
Annual
Report
(2015)
p67-9.
נציב
תלונות הציבור על השופטים,
החלטה
(599/15/מחוזי),
דו"ח
שנתי לשנת 2015,
עמ'
67-9.
5Nixon
v. Warner Communications, Inc. 435 U.S. 589 (1978) pp 434-5
The
interest necessary to support the issuance of a writ compelling
access has been found, for example, in the citizen's desire to keep
a watchful eye on the workings of public agencies, see,
e.g., State ex rel. Colscott v. King,
154 Ind. 621, 621-627, 57 N.E. 535, 536-538 (1900); State
ex rel. Ferry v. Williams,
41 N.J.L. 332, 336-339 (1879), and in a newspaper publisher's
intention to publish information concerning the operation of
government, see,
e.g., State ex rel. Youmans v. Owens,
28 Wis.2d 672, 677, 137 N.W.2d 470, 472 (1965), modified
on other grounds,
28 Wis.2d 685a, 139 N.W.2d 241 (1966). But
see Burton v. Reynolds,
110 Mich. 354, 68 N.W. 217 (1896).
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.