המוסד תחת חוק

תמונה: יוסי כהן עומד בראש המוסד כשנה.  מנדלבליט סוגר חקירת שחיתות בעניינו...

המוסד תחת חוק

30.09.2002 00:00 עודכן ב: 04:03

מאת זאב סגל

ההחלטה של הוועדה המיוחדת לבדיקת כשירותם של מינויים בכירים בשירות המדינה, בשבוע שעבר, לאשר את מינוי האלוף (מיל') מאיר דגן לראשות המוסד היתה צפויה. לנוכח כישוריו המיוחדים של המועמד בתחום הרלוונטי וניסיונו הרב היה אפשר להניח, שזיקתו הפוליטית לא תעמוד לו למכשול. בכל מקרה, הוועדה, שבראשה השופט בדימוס גבריאל בך, אינה אמורה על פי מהותה לבחור בין מועמדים, אלא רק לוודא כי מינוי שנעשה בידי הרשות המוסמכת אינו בלתי סביר באופן קיצוני ומהותי.

תהליך מינויו של ראש המוסד החדש, יהיה ראוי ככל שיהיה, הבליט את העובדה, שאיוש אחד התפקידים הרגישים ביותר בממשל אינו כפוף לכללי מסגרת קבועים ומחייבים. המינוי נעשה על ידי ראש הממשלה, שאינו נזקק להסכמת הממשלה. סמכותו כה רחבה, עד שהוא מוסמך, למשל, בהעדר כל הגבלה חוקית, להעביר את ראש המוסד מתפקידו מכל סיבה שהיא.

העדרו של חוק ספציפי המסדיר את עבודת המוסד והיותו פועל מכוח סמכויות הממשל הכלליות, המעניקות לממשלה סמכות לפעול בשם המדינה, פוטרים גם את ראש המוסד מעולה של מסגרת התוחמת את פעולתו. בהעדר מסגרת חוקית מפורטת המגדירה את ייעודו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, תפקידיו וסמכויותיו - כפוף ראשו רק להוראותיו של ראש הממשלה, שממשלות ישראל הפקידו בידיו את האחריות לפעולת המוסד.

"התפקידים המיוחדים", שעליהם מופקד המוסד, אינם מוגדרים, וראש הממשלה יכול למלאם תוכן ככל העולה על רוחו. תחת מסך של חשאיות יכול המוסד, לכאורה לפחות, למצוא את עצמו עוסק בעניינים שלא למענם נוצר, וכבר היו דברים מעולם.

הצורך בקביעת מסגרת חוקית מפורטת לפעולת המוסד עלה עוד ב-1998 לנוכח הביקורת החריפה על אופן ביצוע ההתנקשות בחאלד משעל בעמאן. שני הדו"חות בנושא, של ועדת המשנה לשירותים חשאיים ולמודיעין של הכנסת ושל ועדת צ'חנובר, התאחדו בביקורת על הפעולה ובהצעות לשינויים מבניים וארגוניים, שנשארו בעיקרן חסויות. הכרת קשיי הפיקוח על גוף חשאי כמו המוסד, שבהם נתקלה לא אחת ועדת המשנה, הבליטו אף הם את הטעם שבהגדרת יעדים ובקיבוע מסגרות לבקרה משולבת של גורמים שונים על פעולות המוסד.

חוק שירות הביטחון הכללי, שהתקבל בכנסת בפברואר, יכול לשמש מקור השראה לקבלת חוק שיעסוק במוסד. ההבדלים שבאופי פעולת שני השירותים החשאיים האלה, והיות המוסד פועל מבחינה אופרטיווית בחו"ל, אינם צריכים להצדיק הימנעות מקבלת חוק שיסדיר נושאים עקרוניים הנוגעים לפעולת המוסד ולדרכי הפיקוח עליו.

הוראות שונות בחוק השב"כ יכולות לשמש מקור להיקש. למשל, ההוראות הקובעות, כי הממשלה תמנה את ראש השב"כ, לפי הצעת ראש הממשלה, ותוחמות את תקופת המינוי הרגילה לחמש שנים; ההוראה הקובעת, שרק בידי הממשלה, ולא בידי ראש הממשלה, הסמכות להעביר את ראש השב"כ מכהונתו; ההוראות המגדירות את יעדי השירות ומסגרת פעולתו, בהן זאת הקובעת כי "לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים פוליטיים"; ההוראות העוסקות בדרכי הפיקוח על השב"כ באמצעות ועדת שרים וועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים, המקנות לוועדות אלה זכות לקבל מידע ולעיין בחומרים רלוונטיים; ההוראות הנוגעות למינוי מבקר פנימי, הנושא בחובת דיווח לגופים המפקחים, כולל הגופים החיצוניים, וזכאי לקבל כל מידע רלוונטי.

חקיקה מפורטת להסדרת פעולת גוף דוגמת השב"כ או המוסד התקבלה בבריטניה, בקנדה ובאוסטרליה. היא מהווה תשובה לטענה המועלית על ידי חוגים שונים אצלנו, שלפיה אין מקום לפרט בחוק את עקרונות המסגרת לפעולת המוסד, שפעולותיו בחו"ל אינן עומדות, רובן ככולן, באמות המידה של שלטון החוק ביחס למדינות שמדובר בהן.

טיעון זה מופרך מיסודו. פעולת המוסד כלפי חוץ לחוד, ומסגרת פעולתו במרקם הישראלי הפנימי לחוד. שלוחי המדינה, הפועלים בשמה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידם האמור להיות מוגדר באופן עקרוני בחוק, פטורים כדין מאחריות למעשה או למחדל. החוק הוא שמגן עליהם, כפי שאכן נקבע בחוק השב"כ. הוראת מגן כזאת היא שאמורה להיקבע גם בחוק המוסד, שעובדיו ראויים להגנתו המפורשת של החוק כאשר פעולתם נעשתה במסגרת "כללי המשחק".

ראש המוסד החדש יגלה, שרעיון מיסוד המוסד בחוק נבחן בשנים האחרונות בפורומים שונים ונידון עתה במשרד המשפטים, בעיקר כתוצאה של קבלת חוק השב"כ בכנסת. בשנה האחרונה נשמעו בכנסת קולות בכיוון קבלת חוק המוסד, אך הם נתקלו בגישה המבקשת לייחד את המוסד ולהשאירו כגוף שחקיקה מסדירה אינה צריכה לגעת בו. גישה כזאת אינה מתיישבת עם עקרונות דמוקרטיים, שלפיהם ביטחון המדינה נשמר במסגרת שלטון החוק, האמור לקבוע הסדר ראשוני בנושא עקרוני.

http://www.haaretz.co.il/misc/1.827965