פרשת רומן זדורוב: הגשה חוזרת של תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים
התלונה המקורית לנציב תלונות הציבור על השופטים בעניין מניעת הגישה לחתימות האלקטרוניות ופברוק כתבי החלטות ופסקי דין נדחתה ככל הנראה מרישום מכיוון שהנציבות מצאה את החתימה האלקטרונית על התלונה בלתי קבילה. התנהלות הנציב בעניין זה מעניינת במיוחד... היא מצביעה על החשיבות הקריטית שמוצאים השופטים בתקינות החתימות לגבי קבילות מסמכים חוקיים. זאת - אפילו בהליך חוקי, שבו התוצאה הסופית - החלטת הנציב - היא בגדר "המלצה" בלבד. בו בזמן, התלונה המקורית מציגה ראיות שהשופטים פברקו את החתימות על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" לגבי רומן זדורוב - ובכך גרמו לשלילת חירותו של אדם שלא כדין - מאסר שווא. עו"ד פלדמן כתב, שאין למצוא את פסקי הדין לגבי רומן זדורוב, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל"...
התלונה המקורית לנציב תלונות הציבור על השופטים בעניין מניעת הגישה לחתימות האלקטרוניות ופברוק כתבי החלטות ופסקי דין נדחתה ככל הנראה מרישום מכיוון שהנציבות מצאה את החתימה האלקטרונית על התלונה בלתי קבילה. התנהלות הנציב בעניין זה מעניינת במיוחד... היא מצביעה על החשיבות הקריטית שמוצאים השופטים בתקינות החתימות לגבי קבילות מסמכים חוקיים. זאת - אפילו בהליך חוקי, שבו התוצאה הסופית - החלטת הנציב - היא בגדר "המלצה" בלבד. בו בזמן, התלונה המקורית מציגה ראיות שהשופטים פברקו את החתימות על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" לגבי רומן זדורוב - ובכך גרמו לשלילת חירותו של אדם שלא כדין - מאסר שווא. עו"ד פלדמן כתב, שאין למצוא את פסקי הדין לגבי רומן זדורוב, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל"...
התוסף לתלונה המקורית מראה שאין בכלל חתימות אלקטרוניות על פי דין במערכת נט-המשפט. לכן, יש רק שני סוגי החלטות ופסקי דין במערכת: אלה שהם הפברוק השגרתי, ואלה שהם פברוקים מיוחדים - כגון אלה על פסקי הדין במשפט רומן זדורוב...
עכשיו נותר רק לחכות ולראות איך נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין יתמודד עם התלונה על הונאות השופטים בנט-המשפט...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-13.html
תמונות: רומן זדורוב - מנדל בייליס האוקראיני בישראל. היהודי מנדל בייליס הואשם לפני מאה שנה ברצח נער באוקראינה. רק לאחר לחץ בינלאומי מתמשך שוחרר ממאסר שווא.
_______
תמונות: נתוני החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט מוסתרים בשגרה על ידי השופטים. בו בזמן השופטים מפברקים את החתימות האלקטרוניות על כתבים הנחזים על ידי הציבור כבעלי תוקף אך נחשבים על ידי השופטים עצמם "טיוטות" בלבד. התנהלות מסוג זה מוכרת כ"הונאת משחק הצדפות" (נקראת בעגה המקצועית גם "תעלול ביטחון"). הונאה זאת מבוססת על הסתרת מידע, שבפועל אינו קיים כלל, אבל קרבן ההונאה מאמין שהוא קיים, אך נסתר מעיניו.
_____
מאהל המחאה ת"א, 13 לאפריל - תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים בעניין הסתרת החתימות האלקטרוניות של השופטים על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט הוגשה היום מחדש לנציבות. הפעם הוגשו התלונה והתוסף בדואר רשום עם אישור מסירה, על נייר, בחתימת יד "רטובה". ההגשה המקורית בוצעה בדוא"ל, והמסמכים נחתמו בחתימות אלקטרוניות אישיות, מאובטחות. אולם הנציבות טענה שהחתימות האלקטרוניות על המסמכים בהגשה המקורית לא היו תקינות ולכן סגרה ככל הנראה את התלונה המקורית ללא בדיקתה.
התנהלות נציבות תלונות הציבור על השופטים בעניין זה מעניינת במיוחד:
א) פסילת התלונה עקב אי תקינות החתימות האלקטרוניות מצביעה על החשיבות העליונה שרואים השופטים בתקינות החתימות לגבי קבילות מסמכים חוקיים. זאת, אפילו בהליך חוקי, שבו התוצאה הסופית - החלטת הנציב - היא בגדר "המלצה" בלבד. בו בזמן, התלונה מציגה ראיות שהשופטים מפברקים את החתימות האלקטרוניות באופן קבוע, בין אם הפברוק השגרתי בכלל ההחלטות ופסקי הדין בנט-המשפט, ובין אם פברוקים מיוחדים - כגון אלה על פסקי הדין במשפט רומן זדורוב...
ב) הנציבות שלחה למתלונן בדצמבר 2016 "אישור על הגשת תלונה" - לגבי תלונה שלא הוגשה על ידי המתלונן (בדיעבד התברר שהוגשה על ידי משרדה של מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, בשם המתלונן כביכול), בעניין שאינו בסמכות הנציב. ברור שהתלונה מחודש דצמבר 2016 לא הייתה חתומה כלל. אבל אז, לא נדחתה התלונה מהרישום...
התלונה עוסקת ב"פברוק" החתימות האלקטרוניות על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט, ובהסתרת החתימות באופן קבוע על ידי השופטים, כקבוצה. התלונה עצמה מבוססת על ארבעה מקרים מבתי משפט שונים. ראש וראשון למקרים אלה - תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) מנצרת. הראיות מצביעות על כך שבתיק רומן זדורוב בנצרת, השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן וחיים גלפז ניהלו משפט בדוי/"מפוברק"/למראית עין. בסופו של הליך בדוי/"מפוברק" זה, הנפיקו כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" בלתי חתומים כלל - בדויים/"מפוברקים".
תמונות: פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט מונעים חקירה ראויה של השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן ואברהם אברהם לגבי התנהלותם בתיק מ"י נגד רומן זדורוב (502-07) בביהמ"ש מחוזי נצרת.
____
תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין במשפט רומן זדורוב על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת.
"הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010, גם אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" וברשימת "פסקי דין" של בית המשפט המחוזי נצרת. רשימת "פסקי דין" הם "ספר יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף פסקי הדין של אותו בית משפט.
עו"ד גליל שפיגל, שהייתה סניגוריתו של זדורוב במשפט בנצרת לא סיפקה הסבר לאי הימצאות פסק דין עשוי כדין. לאחר פרסום הממצאים, בעוד הערעור כביכול תלוי ועומד בבית המשפט העליון, כתב עו"ד אביגדור פלדמן (אז סניגורו, פרו בונו של זדורוב) שגם הוא לא הצליח למצוא את פסקי הדין של זדורוב, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרובו של עמק יזרעאל".
לגבי השופט חיים גלפז - אין כל צורת חתימה מופיעה על מסמך כלשהו שנמצא עד היום בתיקים הקשורים לרומן זדורוב. לשופט חיים גלפז גם אין יומן שופט לתקופה המתאימה. יומני בית המשפט גם הם "ספרי יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף ההליכים בהם השתתפו השופטים. למרות חיפושים נרחבים ובקשות על פי חופש המידע על משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, לא נמצא עד היום כל תיעוד תקף של מינוי של השופט חיים גלפז כ"שופט עמית" בתקופה המתאימה. עו"ד גליל שפיגל הסבירה שהוא היה "שופט במיל"...
____
תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בחתימות האלקטרוניות על פסקי הדין של רומן זדורוב מנצרת. זכות העיון הוכרזז על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." לעומת זאת, השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". התלונה שהוגשה לנציב טוענת שהתנהלותו של השופט אברהם אברהם היא בגדר העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות.
____
התוסף לתלונה מראה שאין כלל במערכת נט-המשפט חתימות אלקטרוניות תקינות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).
תמונה: חתימה אלקטרונית על מסמך החלטה בנט-המשפט - פברוק שגרתי. בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Court Authority“, הונפק על ידי: Israel Court Authorityy”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”.
______
* הונפק עבור ISRAEL COURTS AUTHORITY* הונפק על ידי ISRAEL COURTS AUTHORITY* בתוקף: 01-01-2000 עד 01-01-2099.חתימה אלקטרונית חייבת לזהות את החותם, ואין בחתימות כביכול אלה כל זיהוי של החותם. יתרה מזאת, אין ככל הנראה גוף שהוקם כחוק בשם ISRAEL COURTS AUTHORITY. (בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי הקמתה של רשות כזאת עומדת לפני הנהלת בתי המשפט). גם אם גוף זה קיים, אין הוא גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).
לכן, ניתן לחלק את החתימות האלקטרוניות על כתבי החלטות ופסקי דין בנט-המשפט לשני סוגים מרכזיים:
א) חתימות בלתי תקינות וחסרות תוקף שגרתיות.
ב) חתימות מפוברקות במיוחד (כגון אלה על פסקי הדין של רומן זדורוב).
התנהלות השופטים, כקבוצה, הכוללת הנפקת כתבי בית דין בדויים/"מפוברקים"/למראית עין, ויחד עם זאת הסתרת החתימות האלקטרוניות, היא בעיקרה התנהלות, המוכרת על ידי מומחים כ"הונאת משחק הצדפות".
13 לאפריל,2017
נציב
תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין
משרד
המשפטים
בדואר
רשום:
רחוב
נחום חפצדי 5,
בית
עופר,
גבעת
שאול,
ירושלים
הנידון:
הגשה
חוזרת של תלונה
לנציב
תלונות הציבור על השופטים
-
מניעת
הגישה לעיון בחתימות אלקטרוניות על החלטות
בנט-המשפט
על ידי השופטים:
אברהם
אברהם - מ"י
נ זדורוב (502-07), אליהו
בכר - רוסוב
ואח’ נ עיריית ת"א (18790-10-14), שלהבת
קמיר וייס – מ"י
נ קלאס ואח’ (63343-01-17), עודד
מורנו – מ"י
נ צרניק (38086-02-17).
סמך:
1.
תלונה
מס’ 192/17/מחוזי
נצרת מיום 15
למרץ,
2017 [1]
2.
מכתבכם
מיום 19
למרץ,
2017 [2]
3.
תשובתי
מיום 29
למרץ,
2017 [3]
4.
תוסף
לתלונה 192/17/מחוזי
נצרת מיום 05
לאפריל,
2017 [4]
לכבוד נציב
תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין,
לאחר
הגשת התלונה [1]
החתומה
על ידי בחתימה אלקטרונית מאובטחת וגלויה,
קיבלתי
את
מכתבכם [2],
האומר
שחתימתי על התלונה אינה קבילה,
ושהתלונה
תיסגר ללא הודעה נוספת תוך 14
יום
אם לא אתקן את הגשת התלונה.
על
תשובתי [3],
לא
קיבלתי תגובה עד היום.
לפיכך,
הריני
חוזר ומגיש בזאת את התלונה [1]
והתוסף
[4]
המצורפים
בדואר
רשום,
על
נייר בחתימת ידי "הרטובה".
הריני
מבקש בזאת את תשובתכם בתוך 7
ימים,
ובה
אמירה מפורשת:
האם
התלונה המקורית (192/17/מחוזי
נצרת)
נותרה
פתוחה והיא
נמצאת היום בתהליך
בדיקה ראויה,
או
האם
נפתחה תלונה חדשה על סמך הגשה חוזרת זאת.
סירוב
לענות ולגלות
למלין האם תלונתו
התקבלה,
נרשמה,
ונמצאת
בבדיקה במשרד
הנציבות,
בין
אם על סמך ההגשה המקורית ובין אם על סמך
הגשה חוזרת זאת,
יימצא
חסר
הסבר הגיוני
ללא כל ספק.
בברכה,
דר'
יוסף
צרניק
Human
Rights Alert - NGO
מאהל
המחאה ת"א
העתקים:
פרופ’
עוזי אורנן -
האוניברסיטה
העברית והטכניון
עו"ד
דן יקיר – האגודה לזכויות האזרח
פרופ’
אסא כשר – אוניברסיטת ת"א
והאוניברסיטה העברית
עו"ד
אביגדור פלדמן – תל-אביב
פרופ’
דניאל פרידמן – אוניברסיטת ת"א
פרופ’
אמנון רובינשטיין – המרכז הבינתחומי,
הרצליה
קישורים
[1]
2017-03-15 Complaint, filed
with Ombudsman of the Judiciary – denial
of access to e-signatures in
the courts //
תלונה,
שהוגשה
לנציב תלונות הציבור על השופטים – מניעת
הגישה לחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט
https://www.scribd.com/document/341946334/
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5TGpGQkhDc1oxUWc/view?usp=sharing
[2]
2017-03-19 Response by
Ombudsman of the Judiciary on complaint
(192/17/Nazareth District)
– denial of access to
e-signatures in the courts //
תשובת
נציב תלונות הציבור על השופטים על תלונה
(192/17/מחוזי
נצרת)
– מניעת
הגישה לחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט
[3]
2017-03-29 Reply on response by Ombudsman of the Judiciary on
complaint (192/17/Nazareth District) – denial of access to
e-signatures in the courts //
תגובה
על תשובת נציב תלונות הציבור על השופטים
על תלונה (192/17/מחוזי
נצרת)
– מניעת
הגישה לחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט
[4]
2017-04-05
Addendum
to Complaint
(192/17/Nazareth
District),
filed
with
Ombudsman of the Judiciary – denial of access to inspect electronic
signature data in Net-HaMishpat by Judges Avraham Avraham – State
of Israel v Zadorov
(502-07), Eliyahu Bachar – Russov
et al v City of Tel-Aviv
(18790-10-14),
Shalhevet
Kamir-Wiess – State
of Israel v Klass
(63343-01-17),
Oded
Moreno – State
of Israel v Zernik
(38086-02-17)
//
תוסף
לתלונה
(192/17/מחוזי
נצרת),
שהוגשה
לנציב תלונות הציבור על השופטים:
מניעת
הגישה לעיון בחתימות
אלקטרוניות על
החלטות בנט-המשפט
על
ידי
השופטים:
אברהם
אברהם -
מ"י
נ זדורוב (502-07),
אליהו
בכר -
רוסוב
ואח’ נ עיריית ת"א
(18790-10-14),
שלהבת
קמיר וייס – מ"י
נ קלאס ואח’ (63343-01-17),
עודד
מורנו – מ"י
נ צרניק (38086-02-17)
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.