2017-04-13 פרשת רומן זדורוב: בג"ץ מפברק את עתירת אומץ נ היועמ"ש - ענה ברעך עד שקר...

פרשת רומן זדורוב: בג"ץ מפברק את עתירת אומץ נ היועמ"ש - ענה ברעך עד שקר...
פרשת רומן זדורוב חשפה את שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק בצורה חסרת תקדים בתולדות המדינה. היועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן עומדים על זכותם להדיח עד מומחה במשפט רצח. בית המשפט העליון מפברק עתירה בנושא, ותנועת אומ"ץ ועו"ד יובל יועז  כאילו לא שמים לב שהפכו לשותפים מלאים בפברוקים... השאלה הברורה היא: מהי התנהלות אתית ראויה של עורכי דין כשהם עומדים מול בית משפט שהוא קרקס הפשפשים? היום, מערכת המשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית בישראל.  ופרשת זדורוב - שחיתות שיפוטית מתועבת במיטבה.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-13_13.html

  

תמונות: רומן זדורוב - מנדל בייליס האוקראיני בישראל.  היהודי מנדל בייליס הואשם לפני מאה שנה ברצח נער באוקראינה. רק לאחר לחץ בינלאומי מתמשך שוחרר ממאסר שווא. פרשת רומן זדורוב היא קו פרשת המים לגבי שחיתות מערכת המשפט בישראל.  ומערכת המשפט נאלצת בעקבות פרשה זאת להגיב בנסיונות השתקה ונקמנת, החושפים את שחיתותה שוב ושוב... בפרשה זאת מצאו אפילו פרופסורים ידועים למשפטים לנכון לצאת בגלוי נגד בתי המשפט ומערכת אכיפת החוק.  פרופ' בעז סנג'רו כתב: "הרשעה ללא ראיות של ממש". פרופ' מוטה קרמניצר כתב: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה"... "כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".  פרופ' דניאל פרידמן כתב: "לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר המדינה זה אני. הוא לא יכול לקבוע למדינה מה החוק, לסתום למדינה את הפה, ולא לאפשר לה לומר את דעתה..." 

_______ 

   

תמונות: שופטי בית המשפט העליון יורם דנציגר, ניל הנדל ונעם סולברג "מפברקים" - עוסקים בהונאה על כס המשפט - בלי לדפוק חשבון.
_______ 

 

תמונות: היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן עומדים על זכותם להדיח עד מומחה במשפט רצח, כי ככה נוח לפרקליטות, הם המדינה, והיועמ"ש מרשה... במקביל, מונעים מנדלבליט וניצן חקירה ראויה של תלונות פליליות נגד שוטרים, פרקליטים והשופטים יצחק כהן, אסתר הלמן ואברהם אברהם לגבי התנהלותם בתיק מ"י נגד רומן זדורוב (502-07) בביהמ"ש מחוזי נצרת.

_______ 

מאהל המחאה ת"א, 14 לאפריל - בקשה חוזרת למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין בתיק עתירת בג"ץ - אומץ נ היועמ"ש ופרקליט המדינה (בג"ץ 5514/16) - הוגשה אתמול לבית המשפט העליון.

הבקשה היא חלק ממאמצים מתמשכים להבהיר האם בג"ץ עוסק בפברוק בניהול העתירה. "פברוק" היא המונח בו משתמשת התקשורת בישראל לתיאור הונאות השופטים על כס המשפט על ידי סילוף כתבי בית דין - תופעה מוכרת וידועה. 

א. בג"ץ מפברק החלטות ותשובות על בקשה לעיון בכתבים בעתירת אומ"ץ נ היועמ"ש ופרקליט המדינה - מסתיר את הכתבים בתיק בית המשפט, שקרוב לוודאי אינם קיימים כלל ככתבי בית דין אמתייים (אותנטיים).

המאמצים לבדיקת התנהלות בג"ץ החלו בשתי בקשות לעיון:

א) בקשה לעיון ב"הזמנה לדיון עשויה כדין" ו"פרוטוקול דיון עשוי כדין" - לגבי הדיון היחיד שהתנהל בעתירה זאת עד עכשיו - ביום 14 לפברואר, 2017.

בתשובה על בקשה זאת, הוציאו שופטי בית המשפט העליון דנציגר, הנדל וסולברג החלטה המחליפה את זכות העיון ב"המצאה בדואר" של המסמכים ("ככל שהם קיימים") למבקש העיון. אולם המסמכים שנשלחו בדואר לא היו בגדר "המצאה", ולא היו כתבי בית דין כלל. במקום "הזמנה לדיון" נשלח תדפיס של מסך מחשב ממערכת בלתי מזוהה, שאינו כתב בית דין כלל.  במקום "פרוטוקול דיון עשוי כדין" - נשלח תדפיס, ככל הנראה ממערכת המידע של בית המשפט העליון, שאינו חתום כלל.

תמונה: חלק מן הפלט ממערכת מידע בלתי מזוהה, שנשלח ככל הנראה במקום "הזמנה לדיון עשויה כדין".  הזמנה לבית המשפט והזמנה לדיון הם כתבי יסוד לעניין תקפותו של הליך משפטי.

_____

תמונה: סוף העמוד האחרון (עמ' 13) של תדפיס בלתי חתום, שכותרתו "פרוטוקול", שנשלח ככל הנראה במקום "פרוטוקול דיון עשוי כדין".  הנפקת פרוטוקולים בלתי חתומים הייתה עניין מרכזי בהונאה של השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים".

______

ב) "בקשה למען הסדר הטוב" לעיון ב"החלטה וצו על תנאי מיום 19 לפברואר, 2017, עשויים כדין".

בקשה זאת הוגשה כ"בקשה למען הסדר הטוב" - שכן על פי דין בישראל "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות על פי דין". ולשם כך אין צורך בבקשה כלל. אולם ניסיון של שנים, מראה שבפועל מזכירויות כל בתי המשפט בישראל מונעות את העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין, תוך זילות החוק.
בתשובה על בקשה זאת, הוציאו  שופטי בית המשפט העליון דנציגר, הנדל וסולברג שוב החלטה המחליפה את זכות העיון ב"המצאה בדואר" של המסמכים למבקש העיון. אולם המסמכים שנשלחו בדואר שוב לא היו בגדר "המצאה", ושוב לא היו כתבי בית דין כלל. במקום "החלטה וצו על תנאי עשויים כדין" נשלח תדפיס בלתי חתום ממערכת המידע של בית המשפט העליון.

תמונות : תיבת החתימות של מסמך "החלטה" מיום 19 לפברואר, 2017, ותיבת החתימה של מסמך "צו על תנאי", מאותו היום, כפי שהתקבלו בדואר מבית המשפט העליון, כמימוש כביכול של "עיון" בתיק.
____ 

המסמכים שהם נושאי הבקשות לעיון הם מסמכי היסוד בהליך תקין.  ללא הימצאות מסמכים אלה, יש לראות בהליך העתירה כולו בדיה, או הונאה חמורה של כל המשתתפים בהליך זה.
עניין זה גם הובהר בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור בפרשה. ורדה אלשייך טענה שלא זייפה כתבי בית דין - כיוון שלא היו חתומים, ולכן היו  "טיוטות" בלבד.  ואכן - זיוף לא היה שם, אבל הונאה בוודאי שהייתה.
יתרה מזאת, בהחלטת הנציב, הוא מצטט טיעון מעניין של השופטת ורדה אלשייך - הרי בית המשפט העליון נוהג כך גם הוא באופן שגרתי... ותגובת הנציב על טיעון מעניין זה: "נתלתה באילן גבוה"!

ב. זכות העיון - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי"...  "חוקתי על-חוקי"

כדרכו, בית המשפט העליון דורש נאה, אבל אינו מקיים אף את מה שהוא עצמו דרש...
בעניין זכות העיון עצמה התנהלה במשך 12 שנים עתירה של האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג"ץ 5917/97).  בסופה של עתירה זאת, כתבה בשנת 2009 נשיאת בית המשפט העליון אז, דורית בייניש, פסק דין, שיש לראותו כדרשה ארכנית לצרכי יחצנות על חשיבות זכות העיון. בין השאר אומרת דורית ביייניש על זכות העיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי"...  "חוקתי על-חוקי". פסק הדין גם מצטט אוסף ארוך של החלטות קודמות של בית המשפט העליון העומדות על חשיבות זכות העיון לקיום אמון הציבור בבתי המשפט, מראית פני הצדק, וכו' וכו'...
יחד עם זאת, מתוך סדרה של בקשות לעיון בבית המשפט העליון עצמו, בפרט בתיקים הנוגעים לפרשת רומן זדורוב, ברור שבית המשפט העליון עצמו מסרב לקיים את העקרונות הנשגבים להם הוא מטיף... וגם ברור שבית המשפט העליון עושה כך כדי להסתיר את הונאות השופטים.

ג. מהי התנהלות אתית ראויה של עורכי דין כשהם עומדים מול בית משפט שהוא קרקס הפשפשים?

 

תמונות: עו"ד יובל יועז ותנועת אומ"ץ הם העותרים במקרה זה, ומייצגים כביכול את שלטון החוק והצדק.  אבל השאלה חייבת להישאל: האם עו"ד יובל יועז אינו יודע שהוא משתתף בהליך משפטי מפוברק/בדוי/למראית עין בבג"ץ? אם לא שם לב לכך לפני כן, עתה, בעקבות הגשת הבקשות לעיון ולהמצאה של כתבי בית דין עשויים כדין, בוודאי שהוא מודע לכך...

______

תנועת אומ"ץ ועו"ד יובל יועז מייצגים כביכול בעתירה זאת את יסודות האמת והצדק.  אולם השאלה חייבת להישאל:

האם עורך דין מוכשר ומנוסה כיובל יועז אינו שם לב שהוא משתתף בהצגה תחת חזות הליך משפטי, שהיא בעצם הונאה חמורה לא פחות מנושא העתירה עצמה?

אם עניין זה לא היה ברור לעו"ד יובל יועז מעצמו, בוודאי שהוא ברור לו עתה, לאחר סדרת בקשות, החלטות והמצאות בנוגע לעיון בכתבי בית דין עשויים כדין בעתירה זאת.
ושאלת היסוד היא:

מהי התנהלות אתית ראויה של עורכי דין כשהם עומדים מול בית משפט שהוא קרקס הפשפשים?

במצב שנוצר עתה, יש לראות בתנועת אומ"ץ ובעו"ד יובל יועז שותפים מלאים וביודעין להונאה שבניהול העתירה אומ"ץ נ היועמ"ש ופרקליט המדינה.

ד. העתירה עצמה נובעת מניסיונה הכושל של פרקליטות המדינה להדיח את העד המומחה דר' חן קוגל, כחלק ממסע נקמנות נגד העדה המומחית דר' מאיה פורמן, שהראתה שהתביעה נגד רומן זדורוב מפוברקת.

    

תמונות: רופאה ורופא אמיצים - דר' מאיה פורמן ודר' חן קוגל, העידו עדות אמת במשפט רומן זדורוב, ותקעו מקלות בגלגלים של השוטרים, התובעים והשופטים המושחתים... שרת הבריאות יעל גרמן (שאינה עורכת דין), הייתה בין הנתבעים בפרשת מאיה פורמן, ועל פי התיאוריות המשפטיות של שי ניצן, ויינשטיין ומנדלבליט הייתה אמורה לשתף פעולה עם הכנופיה...  גרמן כתבה על התנהלותו של שי ניצן: "...אינו צודק, ולטעמנו אף נעדר בסיס משפטי ונושא עמו השפעות רוחב מרחיקות לכת ומסוכנות","... הפרה בוטה של זכויות אדם, של ערכי יסוד, של החוק ושל הצדק, ואין בטעמים שנמנו במכתביהם של פרקליט המדינה ושל המשנה ליועץ המשפטי כדי להצדיק זאת".
____ 

העניין ממנו נבעה העתירה חמור במיוחד: ניסיונם של היועמ"ש בכיפה השחורה אביחי מנדלבליט ותוצר החינוך הדתי שי ניצן להשתית בבתי המשפט של מדינת ישראל דיבר חדש: ענה ברעך עד שקר...

פרקליטות המדינה, בתמיכת היועמ"ש ניסתה להדיח את העד המומחה דר' חן קוגל בפרשת רומן זדורוב על ידי שיבוש תצהירו בנוגע לפרשת רומן זדורוב ועדותה של המומחית דר' מאיה פורמן. זאת, לאחר שהפרקליטות הציגה מידע שקרי ומטעה לבית המשפט המחוזי נצרת לגבי חוות דעתו המקצועית של דר' חן קוגל (בעניין "הסכין המשוננת") ללא תצהיר כלל.

א)

ב) 

ג) 

תמונות: א) תצהירו של דר' חן קוגל בפרשת רומן זדורוב, לאחר שיפוצים על ידי הפרקליטות.  ב) דוא"ל של הפרקליטה דורית יפרח, המנסה להדיח את דר' חן קוגל להעיד עדות שקר. ג) תגובתו של דר' חן קוגל על ניסיון ההדחה.

_______

להלן הבקשה החוזרת למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין, שהוגשה אתמול

בבית המשפט העליון של מדינת ישראל

תנועת אומץ נ היועמ"ש, פרקליט המדינה ואח' בג"ץ 5514/16

מבקש העיון: דר' יוסף צרניק

בקשה חוזרת למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין

מבקש העיון, דר' יוסף צרניק מגיש בזאת את הבקשה שבנידון:

א. בקשה "למען הסדר הטוב" (י"ג) – לעיון בהחלטה וצו על תנאי עשויים כדין

1. ביום 21 למרץ, 2017, התפרסמה החלטה על בקשתי (מס' י"ג) "למען הסדר הטוב" (שכן אין בקשה נדרשת כלל לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין) – לעיון בהחלטה וצו על תנאי מיום 19 לפברואר, 2017. החלטה זאת אומרת "המזכירות תמציא למבקש – באמצעות הדואר – את ההחלטה והצו על תנאי...”

2. היום קיבלתי בדואר מכתב מבית המשפט העליון, ובו כתבים בלתי חתומים ללא כל מכתב מלווה (תמונות 1). מכתב זה הגיע עם החלטת בית המשפט מיום 21 למרץ, 2017 על בקשה י"ג (גם היא בלתי חתומה). לכן ניתן לשער שמכתב זה נשלח כביצוע כביכול של ההחלטה מיום 21 למרץ, הנעתרת לבקשה למען הסדר הטוב לעיון בהחלטה ובצו על תנאי מיום 19 לפברואר, 2017.

תמונות 1: תיבת החתימות של מסמך "החלטה" מיום 19 לפברואר, 2017, ותיבת החתימה של מסמך "צו על תנאי", מאותו היום, כפי שהתקבלו היום בדואר מבית המשפט העליון, כמימוש כביכול של "עיון" בתיק.

_____

ב. בקשה (י"ב) - לעיון בהזמנה לדיון ובפרוטוקול דיון עשויים כדין

3. ביום 16 למרץ, 2017, התפרסמה החלטת בית המשפט על בקשתי (מס' י"ב) – לעיון ב"הזמנה לדיון עשויה כדין" ו"פרוטוקול דיון מיום 14 לפברואר, 2017 עשוי כדין". החלטה זאת אומרת: “אנו מורים כי מזכירות בית המשפט תמציא למבקש העיון, באמצעות הדואר, את ההזמנות לדיון שהתקיים ביום 14.02.17, ככל שהן קיימות, וכן את פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 14.02.17”.

4. בהמשך, קיבלתי בדואר מבית המשפט מסמכים בלתי מזוהים ובלתי מאומתים, שאינם נראים על פניהם ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים), ללא כל מכתב מלווה.

5. ביום 30 למרץ, 2017 הגשתי בקשה (ט”ז) להמצאה כדין של הכתבים הנ"ל (פסקה 3). עד היום לא ניתנה החלטה על בקשה זאת.

ג. בקשה (י”ז) למימוש העיון כלשונו וכרוחו של הדין (נרשמה כ"בקשה לבירור מצב התיק")

6. בעקבות קבלת כתבים בלתי תקינים בדואר כ“עיון" כביכול ב"הזמנה לדיון עשויה כדין" ו"פרוטוקול דיון מיום 14 לפברואר, 2017, עשוי כדין" היגשתי ביום 03 לאפריל, 2017, את הבקשה המקורית (י”ז) למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין.

7. עתה, לאחר קבלת כתבים בלתי תקינים בדואר,כ“עיון" כביכול ב"החלטה עשויה כדין" וב"צו על תנאי עשוי כדין", יש לראות הצדקה כפולה לבקשתי למימוש העיון כלשונו וכרוחו של הדין – על ידי הופעה במזכירות בית המשפט ועיון בכתבי המקור עצמם בתיק הנייר של בית המשפט.

לפיכך, הריני מבקש בזאת שוב, לממש את זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין – על ידי הופעה במזכירות בית המשפט ועיון בכתבי המקור בתיק הנייר של בית המשפט.

מן הראוי שבית המשפט העליון יקיים את זכות העיון בנאמנות ללשונו ולרוחו של הדין וייעתר לבקשתי זאת.

היום, 13 לאפריל, 2017 _____________________

                                       דר' יוסף צרניק – מבקש העיון

                                       בעצמו, בלתי מיוצג