2017-04-29 פרשת רומן זדורוב: נציב תלונות הציבור על השופטים - השופט בדימוס אליעזר ריבלין - מצטרף להונאות

פרשת רומן זדורוב: נציב תלונות הציבור על השופטים - השופט בדימוס אליעזר ריבלין - מצטרף להונאות
פרופ בעז סנג'רו כתב: "הרשעה ללא ראיות של ממש". פרופ מוטה קרמניצר כתב: "התנהלות הפרקליטות מפחידה... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה". התלונה לנציב אליעזר ריבלין מתעדת בפרוטרוט את ההונאה של השופטים יצחק כהן (עבריין מין), אסתר הלמן, וחיים גלפז, שניהלו משפט בדוי/מפוברק על רומן זדורוב, על ידי שימוש לרעה במערכת נט-המשפט. בסופו של משפט בדוי זה, פרסמו "הכרעת דין" ו"גזר דין" מפוברקים, מבית מדרשה של השופטת ורדה אלשייך... התלונה גם מתעדת הונאה חמורה לא פחות של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם בהעלמת ראיות והעלמת עין מדבר עבירה.  בתגובה, שלח "ממונה בכיר" אברהם וולף מהנציבות מכתב "החלטה" בדוי/מפוברק בשם הנציב כביכול. פרשת רומן זדורוב חשפה את שחיתות מערכת המשפט בצורה חסרת תקדים. היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן מסרבים להורות על חקירת תלונות פליליות, שהוגשו נגד השופטים, אנשי הפרקליטות והמשטרה המעורבים בהונאה חמורה זאת. ועכשיו - אליעזר ריבלין מצטרף לשורה הארוכה של השופטים, העומדים כחומה בצורה להסתיר את האמת בפרשת רומן זדורוב...  התנהלות מתועבת של השופטים בישראל!

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-29.html

  

תמונות: רומן זדורוב - מנדל בייליס האוקראיני בישראל.  היהודי מנדל בייליס הואשם לפני מאה שנה ברצח נער באוקראינה. רק לאחר לחץ בינלאומי מתמשך שוחרר ממאסר שווא.

_______

תמונה: נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין הצטרף לשורת השופטים ואנשי המשפט העומדים כחומה בצורה להסתיר את האמת בפרשת רומן זדורוב. 

_____  

 

תמונות: פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט מונעים חקירה ראויה של השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן ואברהם אברהם לגבי התנהלותם בתיק מ"י נגד רומן זדורוב (502-07) בביהמ"ש מחוזי נצרת.

____

        

תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין במשפט רומן זדורוב על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת.  מערכת המשפט כולה עומדת כחומה בצורה להסתיר את האמת על שופטים עבריינים.

_____

 

תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל - כתב בית דין מפוברק מבית מדרשה של ורדה אלשייך.   מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10).  משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015.  אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד.
"הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010, גם אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" וברשימת "פסקי דין" של בית המשפט המחוזי נצרת.  רשימת "פסקי דין" הם "ספר יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף פסקי הדין של אותו בית משפט.
עו"ד גליל שפיגל, שהייתה סניגוריתו של זדורוב במשפט בנצרת לא סיפקה הסבר לאי הימצאות פסק דין עשוי כדין. לאחר פרסום הממצאים, בעוד הערעור כביכול תלוי ועומד בבית המשפט העליון, כתב עו"ד אביגדור פלדמן (אז סניגורו, פרו בונו של זדורוב) שגם הוא לא הצליח למצוא את פסקי הדין של זדורוב, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרובו של עמק יזרעאל".
לגבי השופט חיים גלפז  - אין כל צורת חתימה מופיעה על מסמך כלשהו שנמצא עד היום בתיקים הקשורים לרומן זדורוב. לשופט חיים גלפז גם אין יומן שופט לתקופה המתאימה.  יומני בית המשפט גם הם "ספרי יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף ההליכים בהם השתתפו השופטים. למרות חיפושים נרחבים ובקשות על פי חופש המידע על משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, לא נמצא עד היום כל תיעוד תקף של מינוי של השופט חיים גלפז כ"שופט עמית" בתקופה המתאימה.  עו"ד גליל שפיגל הסבירה שהוא היה "שופט במיל"... 

____

 

תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בחתימות האלקטרוניות על פסקי הדין של רומן זדורוב מנצרת.  זכות העיון הוכרזה על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." לעומת זאת, השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". התלונה שהוגשה לנציב טוענת שהתנהלותו של השופט אברהם אברהם היא בגדר העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות.

____

מאהל המחאה ת"א, 29 לאפריל - מכתב "החלטה" מפוברק התקבל מ"ממונה בכיר" אברם וולף מנציבות תלונות הציבור על השופטים. עניינה של תלונה הוא הונאות השופטים על ידי יצירת  כתבי החלטה מפוברקים, חסרי תוקף, שאינם חתומים בחתימות אלקטרוניות כדין, במערכת נט-המשפט. כתבים אלה נחשבים על ידי השופטים כ"טיוטות".  אולם בעלי דין והציבור הרחב מוטעים בשגרה לחשוב שאלה החלטות תקפות ובנות אכיפה.  דוגמה בולטת להונאה מסוג זה התפרסמה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. ואכן, החלטת הנציב הקודם, אליעזר גולדברג, ש"הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך היו "טיוטות" בלבד, הייתה אחת הראיות המרכזיות בתלונה.  אולם התלונה מראה ש"הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך היו רק קצה הקרחון.  שופטים עוסקים בהונאות מסוג זה באופן שגרתי, אפילו במשפט רצח ולגבי גזר דין מפוברק של מאסר עולם!

א.  תשובה לנציב אליעזר גולדברג - בקשה לאשר שמכתבו של "ממונה בכיר" וולף הוא כתב החלטה אמתי (אותנטי) של משרדו.

לאחר קבלת מכתב ה"החלטה" המפוברק של "ממונה בכיר" אברהם וולף, נשלח מכתב תשובה (העתקו להלן) לנציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין. מכתב התשובה מבקש שהנציב יאשר, שמכתב ה"החלטה", עליו חתום "ממונה בכיר" אברהם וולף, הוא מכתב אמתי (אותנטי), תקף ובעל סמכות של נציב תלונות הציבור על השופטים.

אין זה המקרה הראשון מסוגו. לפני מספר חודשים שלח "ממונה בכיר" אברהם וולף שלח מכתב "החלטה" מפוברק קודם - על תלונה שמעולם לא הוגשה, ושתוכנה אינו ידוע.  כפי שהתברר בדיעבד, משרד הנציבות קיבל כביכול תלונה בשם המלין, אך ללא ידיעתו, בניגוד לדין, לאחר שהוגשה על ידי משרדה  של אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים...

במקרה הקודם, נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, לא ענה עד היום על בקשות חוזרות לאשר שמכתבו של "ממונה בכיר" אברהם וולף היה מכתב "החלטה" אמתי תחת סמכותו של הנציב... אבל גם ללא תשובת הנציב, הפברוק במקרה הקודם יוצא דופן בעזות המצח שבהנפקתו על ידי הנציבות.

שני מכתביו של "ממונה בכיר" אברהם וולף נחזים כמפוברקים: סמכותם, תקפותם ואמיתותם של מכתבי ה"החלטה" מפוקפקות,  ותכנם בלתי אמין - ההנמקה החוקית חסרת בסיס, והעובדות חסרות אחיזה במציאות.

יחד עם זאת, על פי ניסיון העבר, קרוב לוודאי שכמו בפברוק הקודם של הנציבות, הנציב אליעזר גולדברג לא ישיב ולא יאשר את אמיתות מכתבו של "ממונה בכיר" אברהם וולף.

לכן, יש לראות את נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג כבלתי כשיר ו/או שותף מלא להונאות במשרדי הנציבות.

ב. מכתב "החלטה" מפוברק של "ממונה בכיר" אברהם וולף בשם נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין

תמונות: מכתב "החלטה" מפוברק של "ממונה בכיר" אברהם וולף, כביכול "החלטה" על תלונה, שבעיקרה הונאות השופטים בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת.

_____ 

ג. התלונה - הונאות מבית מדרשה של ורדה אלשייך בנט-המשפט

 

תמונות:  נתוני החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט מוסתרים בשגרה על ידי השופטים. בו בזמן השופטים מפברקים את החתימות האלקטרוניות. על ידי כך, יוצרים השופטים כתבים הנחזים על ידי הציבור כבעלי תוקף, אך נחשבים על ידי השופטים עצמם "טיוטות" בלבד.  התנהלות מסוג זה מוכרת כ"הונאת משחק הצדפות" (נקראת בעגה המקצועית גם "תעלול ביטחון"). הונאה זאת מבוססת על הסתרת מידע, שבפועל אינו קיים כלל, אבל קרבן ההונאה מאמין שהוא קיים, אך נסתר מעיניו.  החלטת הנציב הקודם, אליעזר גולדברג, בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך תיעדה הונאה מסוג זה בפרטי פרטים... החלטת הנציב גולדברג בפרשת ורדה אלשייך הייתה חלק בסיסי בתלונה נגד השופטים במשפט רומן זדורוב.

_____ 

התלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים עוסקת ב"פברוק" החתימות האלקטרוניות על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט, ובהסתרת החתימות באופן קבוע על ידי השופטים, כקבוצה.

התלונה עצמה מבוססת על ארבעה מקרים מבתי משפט שונים. ראש וראשון למקרים אלה - תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) מנצרת.  הראיות מצביעות על כך שבתיק רומן זדורוב בנצרת, השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן וחיים גלפז ניהלו משפט בדוי/"מפוברק"/למראית עין.  בסופו של הליך בדוי/"מפוברק" זה, הנפיקו כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" בלתי חתומים כלל - בדויים/ "מפוברקים".

החלטת הנציב הקודם, אליעזר גולברג, בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך הוגשה כבסיס לתלונה הנוכחית.  הנציב הקודם קבע, ש"הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך היו "טיוטות" בלבד, כיוון שלא נחתמו בחתימות אלקטרוניות כדין.  הנציב הקודם גם קבע, שבמערכת נט-המשפט, אין בעלי דין והציבור יכולים להבחין בין כתבים אמתיים, בעלי תוקף, לבין "טיוטות" חסרות כל תוקף. יתרה מזאת, הנציב גולדברג עצמו מתעד, שהתנהלותה של השופטת ורדה אלשייך לא הייתה חריגה, ושהשופטים מנפיקים בשגרה "טיוטות" הנחזות על ידי אחרים ככתבי בית דין אמתיים...

התוסף לתלונה מראה שאין כלל במערכת נט-המשפט חתימות אלקטרוניות תקינות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). 


תמונה:חתימה אלקטרונית על מסמך החלטה בנט-המשפט - פברוק שגרתי. בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Court Authority“, הונפק על ידי: Israel Court Authorityy”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”.

______

החתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים ואנשי מזכירות בנט-המשפט חסרות תוקף כולן, שכן כולן מראות:

* הונפק עבור ISRAEL COURTS AUTHORITY 

* הונפק על ידי ISRAEL COURTS AUTHORITY 

* בתוקף: 01-01-2000 עד 01-01-2099.

חתימה אלקטרונית חייבת לזהות את החותם, אולם אין בחתימות כביכול אלה כל זיהוי של החותם. 

גם אין אין ישות שהוקמה כחוק בשם ISRAEL COURTS AUTHORITY. 

יתרה מזאת, גם אם גוף זה קיים, אין הוא גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). עניין זה כבר הובהר בתשובה על פי חוק חופש המידע לרשם גורמים מאשרים על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) במשרד המשפטים.

לכן, ניתן לחלק את החתימות האלקטרוניות על כתבי החלטות ופסקי דין בנט-המשפט לשני סוגים מרכזיים:

א) חתימות בלתי תקינות וחסרות תוקף שגרתיות. 

ב) חתימות מפוברקות במיוחד (כגון אלה על פסקי הדין של רומן זדורוב).

התנהלות השופטים, כקבוצה, הכוללת הנפקת כתבי בית דין בדויים/"מפוברקים"/למראית עין, ויחד עם זאת הסתרת החתימות האלקטרוניות, היא בעיקרה התנהלות, המוכרת על ידי מומחים כ"הונאת משחק הצדפות". התנהלות מסוג זה - הנפקת כתבי בית דין למראית עין - מוכרת כבר מאות שנים כהתנהלות טיפוסית של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. התנהלות מסוג זה מחייבת בד"כ פשיעה מאורגנת בבתי המשפט - שכן בד"כ אין השופט לבדו יכול לבצע הונאה זאת.  לביצוע ההונאה נדרש שיתוף פעולה של אנשי מזכירות ועורכי דין.

ד. מכתב התגובה לנציב תלונות הציבור, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, על מכתב "החלטה" מפוברק של "ממונה בכיר" אברהם וולף:

27 לאפריל,2017

נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין

משרד המשפטים

נחום חפצדי 5, בית עופר, גבעת שאול. ירושלים

טלפון: 6595511– 02

פקס: 6595516– 02

דוא”ל: 

בדוא”ל ובדואר נייר בחתימת יד "רטובה"

הנידון: תלונה (192/17/מחוזי נצרת) על מניעת הגישה לעיון בחתימות אלקטרוניות על החלטות בנט-המשפט על ידי השופטים: אברהם אברהם - מ"י נ זדורוב (502-07), אליהו בכר - רוסוב ואח’ נ עיריית ת"א (18790-10-14), שלהבת קמיר וייס – מ"י נ קלאס ואח’ (63343-01-17), עודד מורנו – מ"י נ צרניק (38086-02-17) - אימות מכתבו של עו”ד אברהם וולף.

סימוכין: מכתב, שכותרתו "החלטה", מיום 06 לאפריל, 2017, מאת עו"ד אברהם וולף

הריני מבקש תשובה בחתימת יד הנציב בעניין זה בתוך 45 ימים על פי חוק לתיקון סדרי המנהל (1958).

לכבוד נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין,

הריני מבקש בזאת מנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין מכתב בחתימת ידו, המאשר או מכחיש את סמכותו, תקפותו ואמיתותו (אותנטיות) של מכתב "החלטה" מיום 06 לאפריל, 2017, מאת עו"ד אברהם וולף, כ"החלטה" על פי דין לגבי תלונה (192/17/מחוזי נצרת), תחת סמכותו של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין.

לפני יומיים קיבלתי בדואר נייר את מכתבו של עו"ד אברהם וולף ממשרדך מיום 06 לאפריל, 2017, שכותרתו "החלטה", ועניינו תלונה (192/17/מחוזי נצרת), שבנידון. [1-2] זאת הפעם השנייה שאני מקבל מכתבים תמוהים מסוג זה מעו"ד וולף. מכתב קודם, מיום 28 לדצמבר, 2016, [3] גם הוא נשא את הכותרת "החלטה", ועניינו היה תלונה (875/16/מחוזי ת”א), שמעולם לא היגשתי, ועניינה המדוייק גם אינו ידוע לי כלל… בשני המקרים, סמכותם, תקפותם ואמיתותם של מכתבים מפוקפקות ותכנם בלתי אמין - ההנמקה החוקית חסרת בסיס, והעובדות שגויות.

לגבי מכתבו של עו"ד וולף מיום מיום 06 לאפריל, 2017, בעניין תלונה (192/17/מחוזי נצרת):

א) סמכותו של החותם - “ממונה בכיר" עו"ד אברהם וולף – מפוקפקת, ואמיתותו של המכתב מפוקפקת על פניה:

(1) החותם, עו"ד אברהם וולף מצייין את שם תפקידו "ממונה בכיר". אולם חיפוש ברשת מראה ששם תפקידו המלא הוא "ממונה בכיר על בתי הדין הדתיים והצבאיים”. התלונה שבנידון אינה נוגעת לבתי דין דתיים וצבאיים כלל.

(2) מכתבו של עו"ד אברהם וולף, שבנידון, נפתח באמירה המבססת כביכול את תקפות המכתב על סמכותך:

נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...

גם מכתבו הקודם נפתח בהצהרה דומה. אולם לא מצאתי בדבר חקיקה היתר לנציב להאציל את סמכותו (שיפוטית באופיה) להחליט בעניין תלונות הציבור על השופטים לאחר.

(3) בעקבות מכתבו התמוה הקודם של עו"ד אברהם וולף שלחתי לך אישית מכתבים מיום 31 לדצמבר, 2016, [4] ומיום 19 לינואר 2017 [5] - “בקשה בקשה חוזרת להבהרות לגבי מכתבו של "ממונה בכיר" אברהם וולף, החשוד כ"פברוק"”. מכתבים אלה גם כללו בקשה לקבלת תיעוד של מינויו כדין של עו"ד אברהם וולף כ"ממונה בכיר". עד היום לא קיבלתי כל מענה על מכתבים אלה.

(4) העתקי החלטות נציב תלונות הציבור על השופטים שבידי, כולן נחזות כחתומות בידי הנציב עצמו (תמונות 1-4). לפיכך, חתימתו של עו"ד אברהם וולף על מכתב ה"החלטה" שבנידון נחזית כחריג חסר הסבר (תמונה 5).

.

תמונה 1: תיבת החתימה של הנציב אליעזר גולדברג על החלטה בתלונה (88/12/מחוזי ת”א) נגד השופטת ורדה אלשייך.

תמונה 2: תיבת החתימה של הנציב אליעזר גולדברג על החלטה בתלונה (10/13/שלום ת”א) נגד השופטת לימור מרגולין-יהודי.

_____

תמונה 3: תיבת החתימה של הנציב אליעזר ריבלין על החלטה בתלונה (329/14/שלום ת”א) נגד השופטת דנה אמיר.

_____ 

תמונה 4: תיבת החתימה של הנציב אליעזר ריבלין על החלטה בתלונה (75/15/שלום ת”א) נגד השופט שמואל מלמד.

____ 

תמונה 5: תיבת החתימה של "ממונה בכיר" עו"ד אברהם וולף על מכתב שכותרתו "החלטה", ומתייחס לתלונה (192/17/מחוזי נצרת) נגד השופט אברהם אברהם ואחרים.

____

(5) לגבי כל כתבי ה"החלטה" האחרים של הנציב שברשותי, הנחזים כאמיתיים (אותנטיים), נשלחו העתקים לשופטים נגדם הוגשה התלונה, לנשיא בית המשפט בו השופט מכהן, לשרת המשפטים, לנשיא בית המשפט העליון, ולמנהל בתי המשפט. לא כן לגבי מכתבו של עו"ד וולף, שנשלח רק למתלונן, אך ללא העתקים לאף אחד מנושאי התפקידים האחרים (תמונות 1-5).

ב) ההנמקה שסיפק כביכול עו"ד אברהם וולף חסרת בסיס בחוק

תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 4(ב) אומרת:

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

כתב ה"החלטה" של עו"ד אברהם וולף, לעומת זאת אומר בפסקה 2:

השאלה מי יכול לעיין בתיקי מערכת "נט המשפט" ומה ההרשאה שתהיה לכל אדם ואדםף אינה מוטלת על כתפי כב’ השופטים עליהם מלין המתלונן. אין כב’ השופטים אברהם אברהם, אליהו בכר, עודד מורנו או כב’ השופטת שלהבת קמיר-וייס, קובעים למי תלנתן הגישה למערכת "נט-המשפט"”.

ג) הרקע העובדתי שצייין עו"ד אברהם וולף שגוי ומטעה

המובאה המצוטטת לעיל מפסקה 2 במכתבו של עו"ד אברהם וולף גם חסרת יסוד עובדתי. בעשור האחרון הגשתי עשרות בקשות לעיון בבתי המשפט השונים, כחלק מעיסוקי המקצועי, וכן כתבתי דוחות לכנסים בין-לאומיים בתחום המחשוב הממשלתי ולמועצת זכויות האדם של האו"ם בעניין מערכת נט-המשפט והפעלתה. בכל מקרה ומקרה, שבו ניתן לי לעיין בכתבים, שאינם נגישים לציבור הרחב במערכת גישת הציבור, נעשה הדבר על פי הוראה מפורשת של השופט שדן בבקשת העיון. גם ברור לחלוטין ששופט יכול להורות למזכירות לתת לי לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית.

הדרך הפשוטה ביותר מבחינה טכנית לממש את העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות, היא על ידי הוראת שופט למזכירות להמציא לי בדואר אלקטרוני את מסמכי ההחלטות דרך יישום המצאה אלקטרונית של נט-המשפט. בהמצאה אלקטרונית מסוג זה נשלחת "מעטפת אבטחה" אלקטרונית, ובה, א) קובץ ההחלטה עצמו, ב) קובץ נתוני החתימה האלקטרונית, התואם את קובץ ההחלטה. לראייה: נתוני החתימות האלקטרוניות שסופקו בתוסף לתלונה, [1] כולם מקורם בהמצאות אלקטרוניות מנט-המשפט.

לחלופין – ניתן להדפיס מסכי תצוגה ממערכת גישה במזכירות, כמתועד בהחלטת נציב תלונות הציבור (88/12/מחוזי ת"א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.

ד) חשיבותה של התלונה לגבי אמון הציבור במערכת המשפט וישרת השופטים בישראל

התלונה שבנידון נגד השופטים אברהם אברהם, אליהו בכר, שלהבת קמיר-וייס, ועודד מורנו, היא לגבי מניעת גישת בעלי דין והציבור לנתוני החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט. מצב זה מערער את ישרת בתי המשפט מיסודה.

יתרה מזאת, התלונה מציגה ראיות בלתי ניתנות להכחשה לכך שמערכת נט-המשפט מאפשרת פרסום כתבי בית דין, הנחשבים חסרי תוקף על ידי השופטים עצמם, אך נחזים בשגגה ככתבי בית דין תקפים בעיני אחרים. המקרה החמור ביותר מסוג זה, המתועד בפרטי פרטים בתלונה הוא מאסרו של רומן זדורוב, לאחר הרשעה כביכול, אך ללא "הכרעת דין" ולא "גזר דין" תקפים ובני אכיפה.

פרשת רומן זדורוב, היא ציון דרך חסר תקדים בערעור אמון הציבור בישרת בתי המשפט ומערכת אכיפת החוק. הטיפול בתלונה שבנידון על ידי משרד נציב תלונות הציבור על השופטים מעלה חששות כבדים גם הוא.

לאור כל האמור לעיל, הריני חוזרי ומבקש בזאת בדחיפות מנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין מכתב בחתימת ידו, המאשר או מכחיש את סמכותו, תקפותו ואמיתותו של מכתב "החלטה" מיום 06 לאפריל, 2017, מאת עו"ד אברהם וולף, כ"החלטה" על פי דין לגבי תלונה (192/17/מחוזי נצרת), שהוגשה לנציבות תלונות הציבור על השופטים.

לחלופין, הריני מבקש בזאת, שהנציבות תפתח כדין תיק תלונה חדש על פי התלונה שנשלחה על נייר, בדואר רשום עם רישום מסירה, בחתימת ידי ה"רטובה", ונמסרה במשרדכם ביום 23 לאפריל, 2017.

בברכה,

_________________

דר' יוסף צרניק*

ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל: 

* המסמך האלקטרוני חתום ב"חתימה גרפית", כתקשורת מקדמית. העתק נייר, בחתימת ידי "הרטובה" נשלח במקביל בדואר ישראל.

העתקים:

מר נדב ארגמן, ראש השב"כ, תפוצה רחבה

קישורים:

[1] 2017-03-15 תלונה, שהוגשה לנציב תלונות הציבור על השופטים – מניעת הגישה לחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט

https://www.scribd.com/document/341946334/

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5TGpGQkhDc1oxUWc/view?usp=sharing

2017-04-05 תוסף לתלונה (192/17/מחוזי נצרת), שהוגשה לנציב תלונות הציבור על השופטים: מניעת הגישה לעיון בחתימות אלקטרוניות על החלטות בנט-המשפט על ידי השופטים: אברהם אברהם - מ"י נ זדורוב (502-07), אליהו בכר - רוסוב ואח’ נ עיריית ת"א (18790-10-14), שלהבת קמיר וייס – מ"י נ קלאס ואח’ (63343-01-17), עודד מורנו – מ"י נ צרניק (38086-02-17)

https://www.scribd.com/document/346551207/

[2] 2017-04-06 תשובה כביכול של נציבות תלונות הציבור על השופטים על תלונה (192/17/מחוזי נצרת) – חתימות אלקטרוניות על החלטות השופטים בנט-המשפט

https://www.scribd.com/document/346451299/

[3] 2016-12-28 תלונה מפוברקת (875/16) – "החלטה" כביכול של נציב תלונות הציבור על השופטים על ידי "ממונה בכיר" אברהם וולף – סגירת התלונה

https://www.scribd.com/document/335218968/

https://drive.google.com/open?id=0B8Aa2xQGbmk5dUJza3J6Wkg0SEE

[4] 2016-12-31 תלונה מפוברקת (875/16/מחוזי ת”א) – בקשה להבהרות הנציב אליעזר ריבלין לגבי "החלטה" כביכול של "ממונה בכיר" אברהם וולף – סגירת התלונה

https://www.scribd.com/document/346547200/

[5] 2016-01-19 תלונה מפוברקת (875/16/מחוזי ת”א) – בקשה חוזרת להבהרות הנציב אליעזר ריבלין לגבי "החלטה" כביכול של "ממונה בכיר" אברהם וולף, החשודה כ"פברוק"

https://www.scribd.com/document/346547379/