2016-05-10 השופטת עינת רון מתבקשת להסביר את ההונאה שלה בתיק השופט הנוכל, עבריין המין יצחק כהן

השופטת עינת רון מתבקשת להסביר את ההונאה שלה בתיק השופט הנוכל, עבריין המין יצחק כהן

הבקשה החוזרת לעיון, שהוגשה היום, מבהירה שה"החלטה בפתקית" שהנפיקה השופטת עינת רון אתמול שקרית ומטעה. רון כתבה "התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי" - הונאה של שופטת על כס המשפט. הבקשה גם מבהירה: א) שהשופטת חשודה בשיבוש כתבי בית דין ושיבוש הליכי משפט בתיק יצחק כהן, ב) שהבקשה הוגשה כביצוע חובתו האזרחית של המבקש - פיקוח על ישרת השופטים על ידי עיון בתיקים: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי". השופטים הם קדקוד השחיתות השלטונית - עוסקים בהונאות על כס המשפט בלי לדפוק חשבון. המצב בבתי המשפט לקוח הישר מימי הביניים המאוחרים.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2016-05-10.html

   

תמונות: השופט יצחק כהן עסק בפברוק ההליכים בתיק רומן זדורוב... השופטת עינת רון עוסקת בפברוק ההליכים בתיק יצחק כהן... יד רוחצת יד... השופטים הם קדקוד השחיתות במדינת ישראל!

_____ 

מאהל המחאה ת"א, 10 למאי - בקשה חוזרת לעיון הוגשה לשופטת עינת רון בתיק מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום, ראשון לציון (העתקה להלן). הבקשה מפרשת שמטרתה להבהיר אל נכון את ישרת הכתבים וההליכים בתיק, החשודים כהונאה.

תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - "החלטה בפתקית" שקרית ומטעה מאתמול של השופטת עינת רון על בקשה לעיון בהחלטות ופסקי דין בתיק. יש לראות החלטה זאת כחלק מההונאה הכללית בניהול התיק.
______

א. ההנמקה בבקשה החוזרת מציינת בפירוש שהתנהלותה של השופטת עינת רון חשודה כשיבוש כתבי בית דין והליכי משפט.

כלל העובדות לגבי התנהלותה של השופטת עינת רון בתיק זה אינן עומדות במבחן השכל הישר כהתנהלות ישרה על פי דין של שופט:

• האמירה ב"החלטה בפתקית": “התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום חסוי" אינה אמת. עניין זה היה ברור גם מתוך הבקשה המקורית, שהציגה תמונת מסך של התיק, שעד לפני מספר ימים הוגדר "פתוח לציבור" 
• האמירה: “לפונה אין כל זיקה ישירה לתיק זה" – אינה רלוונטית לעניין כלל. המבקש ממלא את חובתו האזרחית בנסיון לברר את ישרת ההליכים והכתבים בתיק זה על ידי עיון בתיק - “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי...זכות חוקתית על-חוקית” האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים  (בג”ץ 5917-97).
• האמירה: “הצורך לחסות את פרטיה של המתלוננת" – גם היא אינה רלוונטית. פרטיה של המתלוננת לא נחשפו בכתבים שהיו פתוחים לציבור עד לפני מספר ימים, וגם אינם נחשפים בכתב "פסק הדין" שפורסם בתקשורת. יתרה מזאת, מערכת נט-המשפט מספקת לשופטים תפריט המאפשר להסתיר מהציבור כתבים על בסיס פרטני. לפיכך, במידה שיש בתיק זה מסמך כלשהו, החושף את פרטיה של המתלוננת, אין מניעה שהשופטת עינת רון תפעיל עליו איסור פרסום כדין.
• האמירה: “גזר הדין… מופיע באתר בתי המשפט...” מחשידה. נציב תלונות הציבור על השופטים תיעד מקרים רבים בהם דוברות הנהלת בתי המשפט פרסמה "טיוטות" שאינן כתבי בית דין תקפים.
• במקרים אחרים יש חשש ברור להונאות על ידי התנהלות מסוג זה עצמו. לדוגמה, בתיק מדינת ישראל נ צרני (10291-01-12) - פרשת הולילנד - תיעדתי שלושה כתבים של "גזר דין" לגבי אהוד אולמרט ואחרים, שלושתם חסרי כל תוקף בעליל. הראשון נרשם בתיק בית המשפט. השני פורסם על ידי דוברות הנהלת בתי המשפט, והשלישי הוגש עם הודעת הערעור בבית המשפט העליון. וגם שם - לאחר פרסום דבר ההונאה של "לא מעגל פינות" דוד רוזן, הופעל על התיק כולו חיסיון בדוי בדיעבד. 

ב. ההונאה של השופטת עינת רון בתיק יצחק כהן דומה להפליא להונאה של "לא מעגל פינות" דוד רוזן בתיק הולילנד בעניין אהוד אולמרט

הבקשה החוזרת לעיון, שהוגשה היום לשופטת עינת רון, מציינת את הדמיון בין התנהלותה בתיק יצחק כהן והתנהלות  השופט "לא מעגל פינות" דוד רוזן בתיק הולילנד.

תמונה:  מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) - תיק פרשת הולילנד - חיסיון מפוברק הוטל על התיק לאחרונה, כנראה על ידי השופט איתן אורנשטיין, לאחר חשיפת ההונאה של השופט "לא מעגל פינות" דוד רוזן בתיק זה. הכיתוב - "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה" - אינו מספק כל בסיס בחוק למניעת גישת הציבור לתיק.

_________ 

תמונה:  מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) - תיק פרשת הולילנד - התיק היו פתוח לציבור עד לאחרונה.

_________

a)  b)  

c) 

תמונה 4. מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת”א ( פרשת הולילנד) שלוש גרסאות של מסמך "הכרעת הדין" מפוברק/משובש/בדוי/טיוטה מאת השופט דוד רוזן.

אף אחת מהגרסאות אינה פסק דין אמתי (אותנטי) בר תוקף: א) המסמך המופיע בנט-המשפט "החלטות בתיק" - אינו רשום בכרטיסיית "פסקי דין". מסמך זה הוא בן 685 עמודים, הוא מסמך סרוק - כלומר אינו מסמך אלקטרוני תקין ותקף. חסרים במסמך זה עמודי הפתיחה, בהם אמורים להופיע שמות הצדדים, וכן אין כל חתימה מסוג כלשהו מופיעה בסופו. מסמך זה משובש בצורה יוצאת דופן, וקשה להאמין שהוא תוצאה של טעות אנוש. ב) המסמך שפורסם על ידי דוברת הנהלת בתי המשפט לתקשורת - מסמך זה הוא בן 687 עמודים. גם זה מסמך סרוק - כלומר אינו מסמך אלקטרוני תקין. כל דפיו קוצצו בצורה יוצאת דופן. בסופו חתימת יד, הנחזית כחתימה "רטובה" של השופט דוד רוזן. http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/6282891.pdf ג) עם הודעת הערערור בתיק בית המשפט העליון (תיק  הנייר כתבי מקור) נמצא רק כתב "הכרעת דין" מ"נבו הוצאה לאור, בע"מ". יש לראות הליך ערעור שבסיסו בכתב שאינו כתב בית דין אמתי (אותנטי) - ערעור חסר תוקף ומדומה מיסודו…

______ 

ג. דוברות הנהלת בתי המשפט מתמחה בפרסום כתבי בית דין מפוברקים - הונאה חמורה על הציבור

• הבקשה החוזרת לעיון, שהוגשה היום לשופטת עינת רון, מציינת שהמסמך שפורסם על ידי דוברות הנהלת בתי המשפט כ"פסק דין" לכאורה מתיק יצחק כהן, אינו מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות):

(1) “החתימה הגרפית" המופיעה עליו היא חסרת כל תוקף בעליל.

(2) אין מופיע עליו כל סימן שנרשם בתיק בית המשפט.

(3) אין מופיע עליו אימות "העתק מתאים למקור".

ד. להלן הפוסט מאתמול, המפרט את התנהלותן של השופטות עינת רון, מרים נאור, ופרקליטות המדינה בתיק מ"י נגד יצחק כהן

השופטת עינת רון מסתבכת בהונאות: השופט הנוכל ועבריין המין יצחק כהן: הורשע, או לא הורשע? 

על פניו, המצב נחזה כתעלול ההונאה הרגיל - חיסיון מפוברק בנט-המשפט מחד, ומאידך - פרסום כתבים מפוקפקים בתקשורת דרך דוברות הנהלת בתי המשפט - חמ"ל ההונאות... ב"החלטה בפתקית" מהיום, השופטת עינת רון מסרבת לאפשר עיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדין" ומשקרת בלי בושה -"התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי". אבל הבקשה לעיון עצמה כללה תמונת מסך המראה שהתיק הוגדר "פתוח לציבור" עד שלשום... מרים נאור הפעילה "חסיון" דומה על התיק הקשור בבית המשפט העליון. אולם בית המשפט העליון מתקשה להחליט על  בקשה לעיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדין" כבר מספר חדשים... אז האם אני עובר על החוק פעמיים, כשאני מפרסם כתבי בית דין,  הן מבית המשפט השלום בראשון והן מבית המשפט העליון, שהיו "פתוחים לציבור" והפכו פתאום ל"חסויים"? מערכות מידע הונאתיות החזירו אותנו לימי הביניים. השופטים הם קדקוד השחיתות השלטונית בישראל היום!

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-08_8.html

  

תמונות: השופט יצחק כהן עסק בפברוק ההליכים בתיק רומן זדורוב... השופטת עינת רון עוסקת בפברוק ההליכים בתיק יצחק כהן... יד רוחצת יד... השופטים הם קדקוד השחיתות במדינת ישראל!

_____ 

מאהל המחאה ת"א, 09 למאי - התקשורת פרסמה אתמול, שהשופט הנוכל יצחק כהן הורשע בעבירות מין... ואיתמר לוין מ"מחלקה ראשונה" עולה על כולם, ומפרסם "חשיפה" - כתב גזר הדין כביכול של השופטת עינת רון...

אבל השאלה הברורה היא: האם זהו כתב גזר דין אמתי (אותנטי) או רק "טיוטה" ("פברוק", הונאה על כס המשפט) של השופטת עינת רון? שמא "מחלקה ראשונה" שוב נפל בפח ומפרסם "טיוטות" - כתבי בית דין מפוברקים?

את התשובה אין לדעת - כי שלשום הופעל פתאום על התיק כולו חסיון מפוברק.  והיום, הנפיקה השופטת עינת רון "החלטה בפתקית" שקרית ומטעה, האומרת, "התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי". זאת - כשהבקשה לעיון כללה תמונת מסך המראה שהתיק הוגדר "פתוח לציבור" עד שלשום...
אבל השופטת עינת רון אינה לבדה, גם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הפעילה "חסיון" מפוברק על התיק הקשור בבית המשפט העליון...
אז האם אני עובר על החוק פעמיים, כשאני מפרסם כאן כתבי בית דין, הן מבית המשפט השלום בראשון והן מבית המשפט העליון, שהיו "פתוחים לציבור" עד שלשום, ועכשיו "חסויים" כביכול?

החלטה בפתקית, שקרית ומטעה של השופטת עינת כהן היום על בקשה לעיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדין", רשימת "החלטות בתיק עשויה כדין" ורשימת "פסקי דין עשויה כדין", "רשימת מועדי דיון עשויה כדין"

הבוקר התקבלה החלטה זריזה של השופטת עינת רון על בקשת עיון שהוגשה אמש.

תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - "החלטה בפתקית" שקרית ומטעה של השופטת עינת רון מהבוקר - "לפונה אין כל זיקה ישירה לתיק זה. התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי..."

_____

הבקשה לעיון עצמה כללה תמונות מסך, המדגימות שהתיק הוגדר "פתוח לציבור" עד שלשום... וזיקת הפונה לתיק אין לה ולא כלום עם זכות הציבור לדעת, האם גזר הדין שפורסם על ידי דוברות הנהלת בתי המשפט הוא פברוק טיפוסי ותו לאו...

 תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - היה "פתוח לציבור" עד שלשום!

____

 תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - התיק חסום לציבור החל מאתמול: "המשתמש אינו רשאי לצפות בתיק זה". כיתוב זה אינו מספק כל בסיס בחוק לחסימת גישת הציבור - חיסיון מפוברק!

____ 

הדיון אתמול התנהל בדלתיים פתוחות: איך בדיוק זה מתיישב עם "הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי"???

תמונה: הדיון אתמול התנהל בדלתיים פתוחות (תודה לפעילי המשמר החברתי בבתי המשפט על הצילום).  לכן, טענתה של השופטת עינת רון, ש"התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי", מופרכת מיסודה.

________

 

תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - כתב אישום בלתי חתום. פברוק דומה להפליא לזה שתועד בתיק מ"י נגד לורי שם-טוב ומוטי לייבל לפני מספר שבועות...

_____

תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - ביום 05 לדצמבר, 2016, כבר נקבע "דיון קבלת תסקיר"... אבל הקראת כתב אישום כדין הייתה שם בכלל?

_______

תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - החלטה בכתב יד של השופטת עינת רון, מהסוג ה"סרוק". ה"החלטה" נרשמה על פני בקשת הפרקליטות, אבל על כתב בית דין זה כולו אין מופיע כל מספר תיק... וגם אין כל אימות מזכירות על הגשת כתב הבקשה, שהוגשה כנראה במסלול עוקף...  תופעות הנחשבות לסימני היכר של בית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת כבר מאות שנים...

_______
תיק בית המשפט העליון - העברת מקום דיון, הפך ל"חסוי" ו"אסור בפרסום" על ידי מרים נאור

תמונה: מ"י נ  "פלוני" (בש"פ 6963/16) בבית המשפט העליון - התיק, שעניינו בקשה להעברת מקום דיון הפך "חסוי".  שם הנאשם - יצחק כהן שונה ל"פלוני" - עניין שגרתי היום בבתי המשפט, המתבצע ללא כל החלטה שיפוטית וללא הנמקה. הפעלת חיסיונות ללא דין משבשת את ישרת רשימת התיקים ("ספר יסוד") מעירה, והופכת את בתי המשפט לבלתי כשירים בעליל.

_____ 

 

תמונה: מ"י נ  "פלוני" (בש"פ 6963/16) בבית המשפט העליון - החלטה של השופטת מרים נאור. גם תיק שעניינו העברת מקום דיון הפך ל"אסור בפרסום". שם הנאשם - יצחק כהן שונה ל"פלוני".

_____ 

האם הכתבים המשפטיים בישראל בודקים את אמיתות המידע שהם מפרסמים?

איתמר לוין News1.co.il

בניגוד לבקשת הפרקליטות - השופט בדימוס כהן הורשע בהטרדה מינית

יצחק כהן, שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, הודה בעבירה אחת של הטרדה מינית בפרשה שנחשפה ב-News1  המדינה וכהן ביקשו  להימנע מהרשעתו

ת"פ 42649-11-16, מדינת ישראל נ' יצחק כהן / גז"ד

סטירת לחי מצלצלת

_______

ניתן להניח כמעט בוודאות, שמקור מסמך "גזר הדין", שפירסם איתמר לוין ב"מחלקה ראשונה" אתמול, הוא דוברות הנהלת בתי המשפט.  אבל האם הכתב המשפטי איתמר לווין לא קרא את דוחות נציב תלונות הציבור על השופטים? דוחות הנציב מתעדים שוב ושוב על בעיית אמינות לגבי כתבי החלטות ופסקי דין שמוסרת הדוברת איילת פילו (זוגתו של היועץ המשפטי עו"ד ברק לייזר) לתקשורת. לפעמים היא מתבלבלת, ומוסרת לתקשורת "טיוטות". ("טיוטות" על פי הלשון המקובלת על הנציב והשופטים בישראל כוללות כתבי בית דין מפוברקים, כגון "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך).
יש לציין ש"מחלקה ראשונה" היה מעורב רק לפני כשבועיים בפרסום "כתב אישום" מפוברק נגד לורי שם-טוב ומוטי לייבל, חלק מהונאה חמורה ושיבוש הליכים של התביעה והפרקליטות.
על פי מיטב הבנתי, הכשרתו המקצועית של איתמר לוין היא כהיסטוריון.  יש לתהות על היסטוריון שאינו יודע להבחין בין מסמך אמתי (אותנטי) לבין מסמך מפוברק, ו/או אינו מקנה כל חשיבות לעניין אמיתות המסמכים עליהם הוא מדווח לציבור...
בפועל, כפי שהתברר בפרשת לורי שם-טוב ומוטי לייבל, התקשורת שימשה ככלי לשיבוש הליכי משפט בידי הרשויות. קרוב לוודאי שזה המצב בעניין "גזר הדין" של השופטת עינת רון לגבי השופט בדימוס יצחק כהן גם כן...

מהו כתב בית דין אמתי בכלל?

אבל איך ניתן בכלל לדעת, מהו כתב בית דין אמתי (אותנטי), במצב בו השופטים מפברקים בלי לדפוק חשבון? 

במשך מאות שנים התפתחו ברחבי העולם סדרי בית דין, שמטרתם למנוע את התופעה של פברוק כתבי בית דין על ידי השופטים - הונאות על כס המשפט.  סדרים אלה עומדים בבסיס התנהלותו של בית דין כשיר, ויסודם בארץ נקבע כבר תחת המנדט הבריטי:

א) כתב פסק דין חייב להירשם כדין בתיק בית המשפט ככתב מקור, תוך אימות רישומו על ידי פקיד בית המשפט בעל סמכות מתאימה.

ב) העתק מפסק הדין יכול להיות מאומת "העתק מתאים למקור" על ידי מזכיר ראשי או רשם בית המשפט.

ספק אם הכתב איתמר לוין וידא, שכתב "גזר הדין" שפירסם אכן נרשם בתיק בית המשפט מ"י נ יצחק כהן בבית המשפט השלום בראשון לציון - שכן התיק נחסם לגישת הציבור ערב הנפקת "גזר הדין".  (ושמא, במקרה, השופטת עינת רון חסמה את גישת הציבור לתיק ערב הפירסום על "גזר דין" בכדי להסתיר עניין זה??? הרי אנחנו כבר יודעים שהיא רמאית...). בנוסף, המסמך שפורסם אינו נושא כל אימות שהוא:

א) אינו חתום על ידי השופטת - נושא רק "חתימה גרפית" - שהנציב כבר הבהיר שהיא תמונה המודבקת על ידי הקלדנית - חסרת כל תוקף,

ב) אין עליו כל סימן המראה על רישומו בתיק כדין, כגון "התקבל",

ג) אין עליו כל אימות "העתק מתאים למקור".

השופטים יצרו מצב בו הציבור, התקשורת, בעלי דין ובאי כוחם מתקשים להבחין בין "טיוטות" לבין כתבי בית דין אמתיים

המצב שנוצר בארץ בשנים האחרונות מתועד להפליא בדו"ח הנציב על פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך: הציבור, בעלי דין, ולעיתים גם עורכי דין, אינם יכולים להבחין בין כתב בית דין אמתי (אותנטי) לבין "טיוטה" (מה שנקרא בתקשורת "פברוק" - והוא למעשה הונאה חמורה).

מערכת המידע - נט-המשפט - היא מכשיר ההונאות 

תמונה:  מערכת המידע של בתי המשפט המחוזיים והשלום - נט-המשפט - היא מערכת מידע הונאתית לתפארת מדינת ישראל. תוך פחות משנתיים מיום הפעלתה הייתה לנו פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך... שהיא רק קצה הקרחון של הונאות השופטים. המצב שנוצר בבתי המשפט של מדינת ישראל תואם בתי משפט של ימי הביניים המאוחרים.
________
אבל איך אפשר לעסוק בהונאות כאלה, שהיו טיפוסיות לבתי המשפט של ימי הביניים, במדינת ישראל - מעצמת היי טק -בשנת 2017?

התשובה פשוטה - השופטים יוצרים חיסיון מפוברק במערכת גישת הציבור לתיקים בנט-המשפט, ומפרסמים דרך הנהלת בתי המשפט כתבי בית דין מפוברקים. ובמקביל יצרו מערכות כתבים אלקטרוניים שאין יכולת להבחין האם הם אמתיים בכלל.

_____

תעלול מוכר וידוע כבר מימי הביניים - העלמת הכתבים מעין הציבור  - ובמקביל - שיבוש הכתבים וההליכים - על ידי פרסום כתבים חסרי תוקף (כתבי בית דין למראית עין) - הונאה על כס המשפט.

תעלולים מסוג זה מוכרים ברחבי העולם כבר מאות שנים כסימן היכר מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. אבל בישראל 2017, התופעה היא יומיומית.

לאחרונה, תועדה תופעה זאת בפירוט בתיק משעול נ מדינת ישראל בבית המשפט העליון. שם הפעיל שופט בית המשפט העליון חסיון מפוברק על התיק, ובמקביל - הנפיק צו מאסר מפוברק והונאתי על שוקי משעול- חושף השחיתויות ברשות המסים.

תעלול דומה תועד בפרשת לורי שם-טוב ומוטי לייבל: שם פורסם בתקשורת ונמסר לנאשמים במעצר כתב אישום אחד, ובמקביל נרשם בתיק בית המשפט כתב אישום אחר.

כמובן, שבמקרה שלפנינו, החשד הוא שמטרת התעלול בתיק מדינת ישראל נ יצחק כהן הפוכה מכוונת התעלול בתיקי שוקי משעול ולורי שם טוב. במקרה של יצחק כהן - כוונת החיסיון להטיב עם יצחק כהן, במקרה של שוקי משעול ולורי שם-טוב כוונת החיסיון הייתה להרע עם הנאשמים והמערער.

אבל בכל המקרים יש לראות בחיסיון שרירותי, גחמני, שלא על פי דין הונאה של השופטים על הציבור.

 ה. להלן הבקשה החוזרת לעיון שהוגשה היום לשופטת עינת רון

בבית המשפט השלום ראשון לציון

מדינת ישראל נ יצחק כהן ת”פ 42649-11-16

מבקש העיון: דר' יוסף צרניק

ת"ד 33407, ת"א

טלפון: אין;

פקס: 077-3179186

בקשה חוזרת לעיון בתיק בית המשפט

המבקש מגיש בזאת בקשה חוזרת לעיון בתיק בית המשפט:

1. אתמול הגשתי בקשה לעיון בתיק זה.

2. הבוקר קיבלתי בפקס "החלטה בפתקית" מאת השופטת עינת רון, האומרת: “לפונה אין כל זיקה ישירה לתיק זה. התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום חסוי לאור אופי העבירה והצורך לחסות את פרטי של המתלוננת. עם זאת גזר הדין פתוח לציבור ומופיע באתר בתי המשפט והאתרים הרלוונטיים” (תמונה 1).

תמונה 1: “החלטה בפתקית" מיום 09 למאי, 2017.

_____

3. החלטתה זאת של השופטת עינת רון מעלה חששות כבדים לגבי ישרת ההליכים והכתבים בתיק זה:

א) האמירה: “התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום חסוי" אינה אמת. עניין זה היה ברור גם מתוך הבקשה המקורית, שהציגה תמונת מסך של התיק שעד לפני מספר ימים הוגדר "פתוח לציבור" (תמונה 2).

תמונה 2. מדינת ישראל נ יצחק כהן (ת”פ 42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון לציון – הופיע עד לפני מספ ר ימים בנט-המשפט כ"פתוח לציבור".

____

ב) האמירה: “לפונה אין כל זיקה ישירה לתיק זה" – אינה רלוונטית לעניין כלל. המבקש ממלא את חובתו האזרחית בנסיון לברר את ישרת ההליכים והכתבים בתיק זה על ידי עיון בתיק - “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי...זכות חוקתית על-חוקית” האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג”ץ 5917-97).

ג) האמירה: “הצורך לחסות את פרטיה של המתלוננת" – גם היא אינה רלוונטית. פרטיה של המתלוננת לא נחשפו בכתבים שהיו פתוחים לציבור עד לפני מספר ימים, וגם אינם נחשפים בכתב "פסק הדין" שפורסם בתקשורת. יתרה מזאת, מערכת נט-המשפט מספקת לשופטים תפריט המאפשר להסתיר מהציבור כתבים על בסיס פרטני. לפיכך, במידה שיש בתיק זה מסמך כלשהו, החושף את פרטיה של המתלוננת, אין מניעה שהשופטת עינת רון תפעיל עליו איסור פרסום כדין.

ד) האמירה: “גזר הדין… מופיע באתר בתי המשפט...” מחשיד. נציב תלונות הציבור על השופטים תיעד מקרים רבים בהם דוברות הנהלת בתי המשפט פרסמה "טיוטות" שאינן כתבי בית דין תקפים. ייתכן שחלק מהמקרים מקורם בטעות.

ה) במקרים אחרים יש חשש ברור להונאות על ידי התנהלות מסוג זה עצמו. לדוגמה, בתיק מדינת ישראל נ צרני (10291-01-12) - פרשת הולילנד - תיעדתי שלושה כתבים של "גזר דין" לגבי אהוד אולמרט ואחרים, שלושתם חסרי כל תוקף בעליל. הראשון נרשם בתיק בית המשפט. השני פורסם על ידי דוברות הנהלת בתי המשפט, והשלישי הוגש עם הודעת הערעור בבית המשפט העליון.

ו) המסמך שפורסם על ידי דוברות הנהלת בתי המשפט כ"פסק דין" לכאורה מתיק זה, אינו מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות):

(1) “החתימה הגרפית" המופיעה עליו היא חסרת כל תוקף בעליל.

(2) אין מופיע עליו כל סימן שנרשם בתיק בית המשפט.

(3) אין מופיע עליו אימות "העתק מתאים למקור".

4. סוף דבר: התנהלותה של השופטת עינת רון אינה מאפשרת לציבור לדעת אל נכון האם כתב "פסק הדין" שפורסם בתקשורת הוא כתב בית דין אמתי, ויש חשש ברור לשיבוש ההליכים וכתבי בית דין בתיק זה. לפיכך, למען קיום אימון הציבור בבתי המשפט, מן הראוי שהשופטת עינת רון תתיר את העיון במסמכים הבאים, תוך הפעלת חסיון כדין על כל מסמך החושף את פרטי המתלוננת:

(1) כתב אישום עשוי כדין;

(2) רשימת כל ההחלטות בתיק עשויה כדין וכל ההחלטות עשויה כדין בתיק זה;

(3) רשימת פסקי דין עשויה כדין ופסק/י דין עשויים כדין, אם נרשמו כדין בתיק זה;

(4) רשימת מועדי דיון עשויה כדין;

(5) לחלופין, צו איסור פרסום, או כל כתב שהוא הבסיס בדין למניעת גישת הציבור לתיק זה בנט-המשפט.

תאריך: 09 למאי, 2017

יוסף צרניק – מבקש העיון

בעצמו, בלתי מיוצג