2017-05-11 בקשת עזרה דחופה הוגשה לשרה מירי רגב - נגד אפליה של רון חולדאי נגד יהודי אזרח המדינה ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

בקשת עזרה דחופה הוגשה לשרה מירי רגב - נגד אפליה של רון חולדאי נגד יהודי אזרח המדינה ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

על פי רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, "איש מדינה" הוא מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח.  העירייה עוסקת כבר חודשים בהתנהלות שהיא מעל לכל ספק אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-11.html

 

מאהל המחאה ת"א, 11 למאי - בקשת עזרה דחופה הוגשה היום לשרת התרבות והספורט - נגד ראש עיריית ת"א רון חולדאי.  רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, עוסק באפלייה חסר פשר, על פיה ערבי שאינו אזרח ישראל הוא "איש מדינה" - מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח.  תחת הגיון עקום זה, עוסקת העירייה כבר חודשים בהתנהלות שהיא מעל לכל ספק אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.

להלן הבקשה שהוגשה היום לשרה מירי רגב במלואה

11 למאי, 2017

שרת התרבות והספורט מירי רגב

בדוא"ל

הנידון: בקשת עזרה דחופה נגד אפליה של ראש עיריית ת"א רון חולדאי נגד יהודי אזרח מדינת ישראל ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

לכבוד שרת התרבות מירי רגב,

ראשית, ברצוני להודות לך שוב על הענקת פרס "ספר מופת" לספר "טחנת החיים" - קובץ סיפוריו ומאמריו של יצחק שמי (1888-1949). הסופר הוא אחי סבי, אני בעל הזכויות (שלא למטרות רווח), וזה שהביא את הספר לדפוס. כבר יותר מ-20 שנה אני עוסק במה שהסופר סמי מיכאל תיאר כהעלאתו של שמי מתהום הנשייה. הפרס שהענקת לספר היה צעד חשוב בהכרה, אם גם מאוחרת, ביצחק שמי וביצירתו בארץ – זאת לאחר שזכו להכרה נרחבת ולהערכה ברחבי העולם עוד קודם לכן.

תמונה: כריכת הספר "טחנת החיים" – קובץ סיפוריו ומאמריו של יצחק שמי (1888-1949)

_____

הפרס שהענקת לספרו של יצחק שמי גם הביא לקיצה אפליה מוזרה, ששמי היה נתון לה בארץ במשך כמאה שנה. תחילתה של אפליה זאת בהדרתו של שמי – יליד הארץ ובן היישוב הישן – כמי שאינו חלק מ "הז'אנר הארץ-ישראלי", על ידי י"ח ברנר. שלביה האחרונים של אפליה זאת תועדו בתכתובת של פרופ' דן מירון, שהמליץ לפני שנים מועטות בלבד, "יש לחדול מהעיסוק בשמי". התואנה? שמי - שהיה ממחיי השפה העברית - "כתב בערבית". שמי אכן היה בקיא על בורייה בשפה הערבית, שהייתה שפת אביו (שפת אמו הייתה לדינו), אך דבק בשפה העברית מנעוריו וכתב אך ורק בעברית!

אני גם נושא תקווה שתמשיכי ותפעילי את השפעתך הברוכה, ותביאי להטבעת דיוקנו של יצחק שמי על שטר כסף של מדינת ישראל – הסופר המזרחי הראשון שיזכה לכבוד זה. רבים וטובים העלו הצעה זאת כבר לפני.

שנית, אני מקווה שתוכלי לסייע להביא לקיצה אפליה מוזרה לא פחות של ראש עיריית ת"א רון חולדאי נגדי – יהודי אזרח ישראל – ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה.

תמונה: אוהל המחאה רחב הממדים של משפחתו של אזרח עיראק, שאינו אזרח מדינת ישראל, אך הצטרף למאהל המחאה בת"א. אוהל מחאה של עיראקי, שאינו אזרח מדינת ישראל – מותר. אוהל מחאה של יהודי, אזרח המדינה, ששירת בצה"ל - אסור.

_____

אני אזרח המדינה, ששירת בצה"ל (הייתי מפיקודיו הראשונים של בוגי יעלון), ודייר אוהל מחאה בת"א, שהוקם על פי הסכם עם עיריית ת"א במתחם שהוקצה על ידי העירייה למחאה. מאוהל המחאה עמלתי על הוצאת כתבי יצחק שמי לאור. שכני הם אזרח עיראקי ומשפחתו, שאינם אזרחי המדינה. על פי התקשורת, המשפחה הקימה אוהל מחאה באותו מתחם, שהוקצה למחאה, כיוון שנמנעת מהם היציאה מהארץ "מסיבות ביורוקרטיות". על פי התקשורת אבי המשפחה היה מאנשי הצבא העיראקי, והגיע לארץ לפני שנים. תחילה זכתה המשפחה לשיכון במתקן הוועד למען החייל, אבל אח"כ נפלטו משם. עתה מסרב משרד הפנים להעניק להם תושבות קבע או רישיונות עבודה, ובמקביל נאסרת עליהם היציאה מהארץ.

בחדשים האחרונים מאיימת עיריית ת"א לפנות אותי מאוהל המחאה, תחת תואנות חסרות שחר, המתחזות לחוקיות (ראי להלן), בעוד שברור שלא תפעל כך נגד המשפחה העיראקית. ההסבר שסיפקו בעבר אנשי הפיקוח של עיריית ת"א לאפליה מוזרה זאת: שכני העיראקי הוא "איש מדינה".

ככל הנראה, על פי רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, "איש מדינה" הוא מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח.

אודה אם תוכלי לסייע בהבאת אפליה חסרת פשר זאת לקיצה. העניין דחוף, שכן העירייה מאיימת בהרס ופינוי האוהל שלי בתאריך ה-01 ליוני, 2017.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

מאהל המחאה ת"א

נ.ב.

יש לציין:

א) מעולם לא הוצא נגדי צו פינוי ו/או צו הריסה כדין.

ב) למרות בקשות חוזרות במשך חודשים, לא נמסרה לי עד היום כל החלטה שיפוטית חתומה ומאושרת כדין, כנדרש לצורך אכיפה.

ג) העירייה מתחזה כמבצעת עלי החלטה בתיק שאינני צד בו (עתירת דרי רחוב שעניינה סיוע בדיור – אולם אני מעולם לא ביקשתי סיוע כלשהו בדיור מרשות כלשהי), ואינו נוגע כלל לעניין זכות המחאה.

ד) העירייה גם נמנעת מכל התייחסות להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי קיום אוהלי מחאה.

לכן, יש לראות בפעולות העירייה אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.

מצורף:

איום בפינוי והריסה ביום 01 ליוני, 2017, שקיבלתי השבוע - ביום 08 למאי, 2017, מעיריית ת"א.