2017-05-29 השופטים, מערכת נט-המשפט, והחתימות האלקטרוניות שלא היו ולא נבראו!

השופטים, מערכת נט-המשפט, והחתימות האלקטרוניות שלא היו ולא נבראו!

הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות כדין על בקשה על פי חוק חופש המידע, שביקשה תיעוד של התקנת חתימות אלקטרוניות במערכת נט-המשפט, של קיום גורם מאשר כדין לחתימות אלקטרוניות אלה, ושל הנפקת תעודות אלקטרוניות לחתימות אלקטרוניות של השופטים... הראיות הברורות מצביעות על התקנת חתימות "מפוברקות" - שאינן חתימות אלקטרוניות על פי החוק בישראל כלל: בין השאר -  הגורם המאשר הוא ISRAEL COURTS AUTHORITY, שאינו גורם מאשר על פי החוק, ובחתימות אלה אין מזוהה החותם וסמכותו.  משרד המשפטים, לעומת זאת, השיב על בקשה על פי חופש המידע, והבהיר: "מרשם הגורמים המאשרים מפורסם באתר רמו"ט... המרשם אינו כולל "Authority Court Israel" המוזכר בבקשת חופש המידע. ככל שכוונתך הייתה להנהלת בתי המשפט, הרי שגוף זה אינו גורם מאשר."
פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים הבהירו לחלוטין: השופטים רואים בכל החלטה שאינה חתומה כדין - "טיוטא" בלבד.  ובדומה, מאז התקנת מערכת נט-המשפט, כל החלטה בנט-המשפט (מערכת התיקים האלקטרוניים)  שאינה חתומה בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) - "טיוטא" בלבד. וב"טיוטא", כידוע, אין גימור הדעת ואין קבלת אחריות...
אולם החלטת הנציב בפרשת ורדה אלשייך עסקה באופן שיטתי ביצירת הרושם המטעה, שבמערכת נט-המשפט מותקנות חתימות אלקטרוניות כדין, שהשופטים אמורים לחתום בהן על המסמכים האלקטרוניים.  הראיות ברורות ובלתי ניתנות להכחשה: במערכת נט-המשפט לא הותקנו לשופטים חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). כלומר - על פי השופטים, כל החלטות בתי המשפט השלום והמחוזיים מאז שנת 2010 הן "טיוטות" בלבד. בכלל זה - החלטות על חירות האדם, החלטות על פירוקים ותספורות במיליארדי ש"ח על הציבור, וגזל רכושם של פרטים. 
יחד עם זאת, השופטים מקפידים להסתיר את האין חתימות האלקטרוניות מבעלי הדין והציבור. במקביל, הם מפיצים כתבים הנחזים ככתבי בית דין חתומים - אך נושאים רק "חתימה גרפית" (תמונה המודבקת על ידי הקלדנית). החלטת הנציב בפרשת ה"פרוטוקולים המפוברקים" מבהירה שעל פי השופטים ה"חתימות הגרפיות" חסרות כל תוקף.

מערכת נט-המשפט פותחה בבית היוצר של אהרן ברק ובועז אוקון. דו"ח מבקר המדינה 6ב (2010) מוצא מחד - שלא היה עובד מדינה שהיה מופקד על ניהול ליבה של פיתוח המערכת (ממצא חסר פשר, בפני עצמו), אולם מאידך - מציין תפקידו המרכזי של בעז אוקון בניהול הפרויקט...  כבר קודם לכן, בשנת 2002, הפכו אהרן ברק ובועז אוקון את כל החלטות בית המשפט העליון ל"טיוטות", עם הסרת האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי..." והוספת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  
פרשת רומן זדורוב מדגימה בבירור את התוצאות החמורות של התקנת מערכת המאפשרת הנפקת החלטות ופסקי דין "מפוברקים"/ למראית עין.  אבל בועז אוקון עוסק בטיפוח תדמיתו כאביר זכויות האדם...
את לשכת עורכי הדין יש לראות כשותפה מלאה. וכל שופט במדינת ישראל היום, שמנפיק החלטות בנט-המשפט, או מנהל ערעור מהחלטה בנט-המשפט, הוא בלתי כשיר ו/או שותף להונאה.  2017-05-30 השופטים, מערכת נט-המשפט, וחתימות אלקטרוניות שלא היו ולא נבראו! ================ הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות כדין על בקשה על פי חוק חופש המידע, שביקשה תיעוד של התקנת חתימות אלקטרוניות במערכת נט-המשפט, של קיום גורם מאשר כדין לחתימות אלקטרוניות אלה, ושל הנפקת תעודות אלקטרוניות לחתימות אלקטרוניות של השופטים... הראיות הברורות מצביעות על התקנת חתימות "מפוברקות" - שאינן חתימות אלקטרוניות על פי החוק בישראל כלל: בין השאר -  הגורם המאשר הוא ISRAEL COURTS AUTHORITY, שאינו גורם מאשר על פי החוק, ובחתימות אלה אין מזוהה החותם וסמכותו.  משרד המשפטים, לעומת זאת, השיב על בקשה על פי חופש המידע, והבהיר: "מרשם הגורמים המאשרים מפורסם באתר רמו"ט... המרשם אינו כולל "Authority Court Israel" המוזכר בבקשת חופש המידע. ככל שכוונתך הייתה להנהלת בתי המשפט, הרי שגוף זה אינו גורם מאשר." פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים הבהירו לחלוטין: השופטים רואים בכל החלטה שאינה חתומה כדין - "טיוטא" בלבד.  ובדומה, מאז התקנת מערכת נט-המשפט, כל החלטה בנט-המשפט (מערכת התיקים האלקטרוניים)  שאינה חתומה בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) - "טיוטא" בלבד. וב"טיוטא", כידוע, אין גימור הדעת ואין קבלת אחריות... אולם החלטת הנציב בפרשת ורדה אלשייך עסקה באופן שיטתי ביצירת הרושם המטעה, שבמערכת נט-המשפט מותקנות חתימות אלקטרוניות כדין, שהשופטים אמורים לחתום בהן על המסמכים האלקטרוניים.  הראיות ברורות ובלתי ניתנות להכחשה: במערכת נט-המשפט לא הותקנו לשופטים חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). כלומר - על פי השופטים, כל החלטות בתי המשפט השלום והמחוזיים מאז שנת 2010 הן "טיוטות" בלבד. בכלל זה - החלטות על חירות האדם, החלטות על פירוקים ותספורות במיליארדי ש"ח על הציבור, וגזל רכושם של פרטים.  יחד עם זאת, השופטים מקפידים להסתיר את האין חתימות האלקטרוניות מבעלי הדין והציבור. במקביל, הם מפיצים כתבים הנחזים ככתבי בית דין חתומים - אך נושאים רק "חתימה גרפית" (תמונה המודבקת על ידי הקלדנית). החלטת הנציב בפרשת ה"פרוטוקולים המפוברקים" מבהירה שעל פי השופטים ה"חתימות הגרפיות" חסרות כל תוקף. מערכת נט-המשפט פותחה בבית היוצר של אהרן ברק ובועז אוקון. דו"ח מבקר המדינה 6ב (2010) מוצא מחד - שלא היה עובד מדינה שהיה מופקד על ניהול ליבה של פיתוח המערכת (ממצא חסר פשר, בפני עצמו), אולם מאידך - מציין תפקידו המרכזי של בעז אוקון בניהול הפרויקט...  כבר קודם לכן, בשנת 2002, הפכו אהרן ברק ובועז אוקון את כל החלטות בית המשפט העליון ל"טיוטות", עם הסרת האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי..." והוספת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".   פרשת רומן זדורוב מדגימה בבירור את התוצאות החמורות של התקנת מערכת המאפשרת הנפקת החלטות ופסקי דין "מפוברקים"/ למראית עין.  אבל בועז אוקון עוסק בטיפוח תדמיתו כאביר זכויות האדם... את לשכת עורכי הדין יש לראות כשותפה מלאה. וכל שופט במדינת ישראל היום, שמנפיק החלטות בנט-המשפט, או מנהל ערעור מהחלטה בנט-המשפט, הוא בלתי כשיר ו/או שותף להונאה. את אהרן ברק ובועז אוקון יש לראות כמי שעסקו בחבלה ובחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/05/2017-05-29_62.html

  

תמונות. אהרן ברק - נשיא בית  המשפט העליון (2006-1995), ו"בן טיפוחיו" בועז אוקון - כיהן כרשם בית המשפט העליון (2000- 2002), תפקד כמזכיר ראשי של בית המשפט העליון לאחר מותו של שמריהו כהן ז"ל (מרץ 2002), כיהן כמנהל בתי המשפט (2004- 2006).  דו"ח מבקר המדינה 60ב' (2010), מביא ממצאים חסרי פשר וסותרים לכאורה לגבי האחריות לניהול פיתוחה של מערכת נט-המשפט: [1]
עמ' 994:

פגמים בניהול הפרויקט : את הפרויקט ניהל צוות יועצים של הב"ה בלי ליבה ניהולית של עובדי מדינה המייצגים את האינטרס הציבורי.

 עמ' 997: 

אלה היו מנהלי הב"ה בתקופת הפרויקט: השופט (בדימוס) דן ארבל, שמילא את התפקיד עד 05.1.1 ;השופט (בדימוס) בעז אוקון, שהחל למלא את מקון השופט ארבל ב-04.7.15 והיה מנהל הב"ה עד 06.9.1 ;השופט משה גל שממלא את התפקיד מאותו יום. השופט אוקון המשיך לנהל את הפרויקט בהתנדבות עד מרס 2007 ,שבעה חודשים אחרי תום כהונתו כמנהל הב"ה.

[1] 2010- State Ombudsman’s Report 60b – computerization of the courts, pp 693 et seq //

דו"ח מבקר המדינה 60ב' (2010) - מחשוב בתי המשפט, עמ' 693 ואילך

http://www.scribd.com/doc/50624862/

_____

תמונה.  בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובועז אוקון כרשם בית המשפט העליון, לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל, הוסר האישור "העתק מתאם למקור, מזכיר ראשי..." מכל החלטות בית המשפט העליון. במקביל הוספה תניית הפטור: "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  מאז גם מסרב בית המשפט העליון למסור את החלטותיו חתומות ומאושרות כדין.  החלטות בית המשפט העליון הפכו ל"טיוטות".  אהרן  ברק, בעז אוקון, אשר גרוניס, מרים נאור והנהלת בתי המשפט (האחרונה - על פי חוק חופש המידע) - מסרבים בעקשנות לענות: תחת סמכותו של מי נערכו שינוים מפליגים אלה? מה הבסיס בחוק לשינויים אלה?

_____ 

תמונה. אחד "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. מסמך זה הוא תדפיס ממערכת התיקים האלקטרוניים נט-המשפט. השופטת אלשייך ונציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג היו בהסכמה מלאה שכתב בית דין זה היה בלתי חתום - "טיוטא" בלבד... מה שנחזה כחתימת השופטת ורדה אלשייך על מסמך זה, הוא "חתימה גרפית" חסרת כל תוקף - תמונה המודבקת על ידי הקלדנית.

______

  

תמונות. בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, הוציא נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג החלטה (88/12/מחוזי ת"א), [2] שהבהירה שגולדברג ואלשייך היו בתמימות דעים, שהחלטה שאינה חתומה היא "טיוטא" בלבד. בדומה - הבהירו שלאחר הפעלת מערכת נט-המשפט - החלטה שאינה חתומה בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) - "טיוטא" בלבד, כלומר - מסמך שאין בו גמירות הדעת ואין בה נטילת אחריות.  יחד עם זאת, בהחלטה זאת עסקו הנציב גולדברג והיועץ המשפטי של בתי המשפט עו"ד ברק לייזר באופן שיטתי ביצירת רושם מטעה, שבמערכת נט-המשפט הותקנו חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשימוש השופטים.  יש לראות בהחלטה זאת הונאה מתוחכמת.

[2] 2012-05-31 Judge Varda Alshech “Fabricated Protocols” scandal – Israel Bar Association complaint and Ombudsman of the Judiciary May 31, 2012 decision (12/ 88 /Tel-Aviv District)

פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך – תלונת לשכת עורכי הדין והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (12/88/מחוזי תל-אביב)

https://drive.google.com/open?id=0B8Aa2xQGbmk5SUZuQlU5eXVIc2M   

_____ 

תמונות. במערכת נט-המשפט לא הותקנו מעולם חתימות אלטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית לשימוש השופטים!  מה שהותקן במערכת, לא יימצא על ידי בר-דעת אפילו חתימות, כל שכן לחתימות מאושרות.  בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Court Authority“, "הונפק על ידי: Israel Court Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”.  החותם כביכול וסמכותו אינם מזוהים בנתוני החתימה, והגורם המאשר כביכול - Israel Court Authority - אינו גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית.

____

תמונות. 28 למרץ, 2017  - בקשה (48-2017) על פי חוק חופש המידע על הנהלת בתי המשפט ביקשה תיעוד של התקנת חתימות אלקטרוניות כדין עבור השופטים והפעלתן. הבקשה ביקשה :

1. חתימות אלקטרוניות בנט-המשפטכל מסמך המתעד התקנתן ו/או הפעלתן של חתימות אלקטרוניות מאובטחות ומאושרות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) במערכת נט-המשפט.
2. גורם מאשר Israel Courts Authorityכל מסמך המתעד קיום גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) בשם “Israel Court Authority”.
3. גורם מאשר ל"חתימות אלקטרוניות" בנט-המשפטכל מסמך המתעד קיומו של גורם מאשר כלשהו על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), המאשר את "החתימות האלקטרוניות" (ככל שהן קיימות) בנט-המשפט.
4. הנפקת חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשופטים ו/או אחרים בבתי המשפטכל מסמך המתעד קיום סדרים ו/או הפעלתם לגבי הנפקת חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשופטים ו/או אחרים בבתי המשפט.

_______

תמונה. 24 לאפריל, 2017  - הודעה על הארכת מועד למתן תשובה על פי חוק חופש המידע - מחמת "העומס המוטל בימים אלה על היחידה לחופש המידע."

_________

 תמונה.  29 למאי, 2017 - תשובה סופית על פי חוק חופש המידע - "בקשתך... נדחתה, וזאת בהסתמך על סעיף 8(4) לחוק חופש המידע." אולם סעיף 8(4) מתבסס על כך שהמידע המבוקש כבר התפרסם, ומחייב את הרשות המשיבה להודיע למבקש היכן ניתן לרכוש את המידע, לקבלו או לעיין בו. 

_____

תמונות. 29 למאי, 2017 - בקשה להשלמת התשובה על פי חופש המידע כחוק - שכן הבקשה נדחתה על פי סעיף 8(4) לחוק חופש המידע (1988).

סעיף 8(4) אומר:

8. דחיית בקשות במקרים מסוימים
(4) המידע פורסם ועומד לרשות הציבור או לעיונו, בין בתשלום ובין שלא בתשלום; ואולם בדחותה את הבקשה לפי פסקה זו, תודיע הרשות למבקש היכן יוכל לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו או לעיין בו;

אולם תשובתכם לא הודיעה כלל היכן יוכל המבקש לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו או לעיין בו.  לפיכך, הריני מבקש שתשלימו ללא שיהוי נוסף את תשובתה כחוק, ולהודיע למבקשי היכן יוכל לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו, או לעיין בו.

סדרת בקשות על פי חוק חופש המידע על הנהלת בתי המשפט מראה שכל בקשה המנסה לקבל מידע המתעד את חוסר התוקף וההונאה בפיתוח מערכת נט-המשפט לא תיענה...

_____

תמונות. 03 לאפריל, 2017 - תשובת משרד המשפטים (בלתי חתומה) על בקשה על פי חופש המידע: "מרשם הגורמים המאשרים מפורסם באתר רמו"ט... המרשם אינו כולל "Authority Court Israel" המוזכר בבקשת חופש המידע. ככל שכוונתך הייתה להנהלת בתי המשפט, הרי שגוף זה אינו גורם מאשר."
_____

  

תמונות: רומן זדורוב - מנדל בייליס האוקראיני בישראל. היהודי מנדל בייליס הואשם לפני מאה שנה ברצח נער באוקראינה. רק לאחר לחץ בינלאומי מתמשך שוחרר ממאסר שווא. רומן זדורוב מוחזק במאסר שרירותי, ללא פסק דין חתום וללא פקודת מאסר, כנדרש בדין.

_______ 

        

תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין במשפט רומן זדורוב על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת. הונאה מתועבת של השופטים, המבוססת על הנפקת פסקי דין מפוברקים במשפט בנט-המשפט. מערכת המשפט כולה עומדת כחומה בצורה להסתיר את האמת על השופטים העבריינים. פרופ מוטה קרמניצר כתב: "התנהלות הפרקליטות מפחידה... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".

_____

 

תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל - כתב בית דין אלקטרוני מפוברק ("טיוטא") בנט-המשפט. מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10). משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015. אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד.
"הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010, גם אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" וברשימת "פסקי דין" של בית המשפט המחוזי נצרת. רשימת "פסקי דין" הם "ספר יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף פסקי הדין של אותו בית משפט.
עו"ד גליל שפיגל, שהייתה סניגוריתו של זדורוב במשפט בנצרת לא סיפקה הסבר לאי הימצאות פסק דין עשוי כדין. לאחר פרסום הממצאים, בעוד הערעור כביכול תלוי ועומד בבית המשפט העליון, כתב עו"ד אביגדור פלדמן (אז סניגורו, פרו בונו של זדורוב) שגם הוא לא הצליח למצוא את פסקי הדין של זדורוב, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרובו של עמק יזרעאל".
לגבי השופט חיים גלפז - אין כל צורת חתימה מופיעה על מסמך כלשהו שנמצא עד היום בתיקים הקשורים לרומן זדורוב. לשופט חיים גלפז גם אין יומן שופט לתקופה המתאימה. יומני בית המשפט גם הם "ספרי יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף ההליכים בהם השתתפו השופטים. למרות חיפושים נרחבים ובקשות על פי חופש המידע על משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, לא נמצא עד היום כל תיעוד תקף של מינוי של השופט חיים גלפז כ"שופט עמית" בתקופה המתאימה. עו"ד גליל שפיגל הסבירה שהוא היה "שופט במיל"...

____

 

תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בחתימות האלקטרוניות על פסקי הדין של רומן זדורוב מנצרת. זכות העיון הוכרזה על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." לעומת זאת, השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". התלונה שהוגשה לנציב טוענת שהתנהלותו של השופט אברהם אברהם היא בגדר העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות.

____

תמונה. השופטים, עורכי הדין, חברי הכנסת (ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת המדע והטכנולוגיה), משרד המשפטים חדלו למלא את תפקידם. לא נותר לציבור אלא לסמוך על עצמו...

2017-05-29 ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם

ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם

שופט בית המשפט העליון אורי שוהם מנהל שוב הליך "חסוי" כביכול, הפעם בעניין העצירה לורי שם טוב, קרוב לוודאי ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. השופט אורי שוהם עסק קודם לכן בהונאה על כס המשפט בעניינו של חושף השחיתויות שוקי משעול - גם שם תחת חסיון מפוברק. קיים חשש שבית המשפט העליון של מדינת ישראל עוסק בהפרות חמורות של זכויות האדם – הזכות לשימוע הוגן ופומבי, ושל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות – הזכות להליך ראוי. יתרה מכך, אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. התנהלות בית המשפט העליון בענייניהם של חושפי שחיתויות ופעילי מחאה גם מעלה חשש חמור, שבית המשפט העליון עצמו עוסק בחבלה וחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ – 2002). מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק. 

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-29_29.html

תמונה. מוטי לייבל ולורי שם-טוב הם פעילי מחאה. עיקר מחאתם הייתה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ו"חטיפת ילדים" מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי עובדי רווחה, תחת חסות בתי המשפט. עכשיו, מנהלים בתי המשפט הליכים פליליים נגד מוטי ולורי, המדגימים טוב יותר מתמיד את צדקת מאבקם בשחיתות בתי המשפט בישראל.
______

תמונות. שופט בית המשפט העליון אורי שוהם עסק בהונאה על כס המשפט בעניין חושף השחיתויות שוקי משעול - תחת "חסיון" מפוברק. עכשיו הוא מנהל ככל הנראה הליך לגבי העצירה לורי שם-טוב - שוב תחת חיסיון מפוברק. הונאה על כס המשפט נחשבת התנהלות "חוץ-שיפוטית", שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שהודגם בפרשיות השופטות ורדה אלשייך והילה כהן, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל יצרה נורמות מעוותות, על פיהן אין החוק נאכף על השופטים, גם כשהם עוסקים בהונאה על כס המשפט.
________

מאהל המחאה ת"א, 29 למאי - בקשה למען הסדר הטוב הוגשה היום בתיק "פלונית" (לורי שם-טוב) נ מדינת ישראל (בש"פ 4311/17). ההליכים והתיקים הנוגעים למוטי לייבל ולורי שם-טוב ממשיכים לייצר תיעוד ייחודי לאי-כשירותם ו/או שחיתותם של בתי המשפט בישראל - מבית המשפט השלום ת"א, דרך בית המשפט המחוזי ת"א, ועד לבית המשפט העליון.

להלן הבקשה שהוגשה היום במלואה

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית משפט 1. פרטי המבקש: א) שם מלא: דר' יוסף צרניק ב) מס' זהות: ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב ד) מס' טלפון: אין 2. פרטי תיק בית המשפט: א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון: בית המשפט העליון, רע”פ 4311/17 ב) הצדדים בתיק: פלונית (לורי שם טוב) נ מדינת ישראל ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון: (1) צו איסור פרסום עשוי כדין 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו: א) בקשה זאת מוגשת על פי לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה2(ב), האומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". בקשה זאת מוגשת כ"בקשה למען הסדר הטוב", ובעל כורחי. פסק הדין משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), אומר בפירוש שאין צורך בהגשת כל בקשה בעניין עיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. אולם המזכירות מונעת בקביעות את מימוש העיון המותר על פי דין. ב) בקשה זאת מוגשת כחלק ממחקר אקדמי, הנמשך מספר שנים, בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקרי בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיברתי בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. מאמרים שלי בעניין בתי המשפט בישראל גם מתפרסמים באופן קבוע בתקשורת בארה"ב, בכפוף לבדיקת העורכים. [i-iii] ג) תיק זה מופיע במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון כ"חסוי". אולם החשש הברור הוא שאין בתיק זה איסור פרסום על פי דין. חמור מכך, הן בעניינו של חושף השחיתויות ברשות המסים שוקי משעול, [i] והן בעניינו של פעיל המחאה נגד בתי המשפט מוטי לייבל, [ii] התנהלו בבית המשפט העליון שיבושים חמורים של הכתבים וההליכים תחת "חיסיון” שלא כדין, שיש לראותם כהונאה על כס המשפט. ד) לפיכך, קיים חשש שבית המשפט העליון של מדינת ישראל עוסק בהפרות חמורות של זכויות האדם – הזכות לשימוע הוגן ופומבי, ושל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות – הזכות להליך ראוי. יתרה מכך, אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. התנהלות בית המשפט העליון בענייניהם של חושפי שחיתויות ופעילי מחאה גם מעלה חשש חמור, שבית המשפט העליון עצמו עוסק בחבלה וחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ – 2002). מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק. 4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף): אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש מכיר את המבקשת לורי שם טוב כפעילת מחאה, בפרט בנוגע למאבק לשחרורה של ז’ואל בן סימון. בן סימון הוחזקה באשפוז פסיכיאטרי כפוי ב"תיאום" משרד המשפטים לאחר שהפגינה מול משרד שרת המשפטים נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. [iii] תאריך: 29 למאי, 2017 חתימת המבקש: דר' יוסף צרניק

LINKS

i Israeli Supreme Court Justice Uri Shoham fakes an arrest warrant on whistle-blower Shuki Mishol, OpEdNews.com

שופט בית המשפט העליון הישראלי אורי שוהם סילף פקודת מאסר על חושף השחיתויות שוקי משעול, אופאדניוז

https://www.opednews.com/articles/Israeli-Supreme-Court-Just-by-Joseph-Zernik-Judicial-Corruption-170511-103.html

ii Justice Anat Baron perpetrated fraud on detained Israeli protest activist Moti Leybel, OpEdNews.com

שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט על פעיל המחאה הישראלי מוטי לייבל, אופאדניוז

https://www.opednews.com/articles/Justice-Anat-Baron-perpetr-by-Joseph-Zernik-Judicial-Corruption-170528-705.html

iii Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization, OpEdNews.com

ישראל: אשת מחאה נגד שחיתות השופטים הושמה באישפוז פסיכאטרי כפוי, אופאדניוז

https://www.opednews.com/articles/Israel-anti-judicial-corr-by-Joseph-Zernik-Israel_Judicial-Corruption_Punishing-Protesters-160814-5.html

Joelle Ben Simon affair continues - organized crime in the Jerusalem Family Court

פרשת ז’ואל בן-סימון נמשכת – פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אופאדניוז

https://www.opednews.com/articles/Joelle-Ben-Simon-affair-co-by-Joseph-Zernik-Israel_Judicial-Corruption-160910-99.html

2017-05-29 בקשה הוגשה לסגן יו"ר הכנסת - להעמיד את משטרת ישראל במקומה בנוגע לזכות המחאה

2017-05-29 זכות המחאה ו"רוחב ליבה" של המשטרה - סגן יו"ר הכנסת מתבקש להעמיד את המשטרה במקומה!
=====================
 להלן תכתובת מהבוקר עם ח"כ יואל חסון, שהציע את עזרתו בקיום חופש הביטוי וחופש ההתאגדות בפתח-תקוה.

2017-05-25 בקשת עזרה דחופה הוגשה לח"כ אורלי לוי-אבוקסיס - נגד אפליה של רון חולדאי נגד יהודי אזרח המדינה ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

בקשת עזרה דחופה הוגשה לח"כ אורלי לוי-אבוקסיס - נגד אפליה של רון חולדאי נגד יהודי אזרח המדינה ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

ח"כ לוי-אבוקסיס ביקשה וקיבלה עדכון על המתרחש במאהל המחאה ת"א: על פי רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, "איש מדינה" שאינו אזרח מדינת ישראל, הוא מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח המדינה.  העירייה עוסקת כבר חודשים בהתנהלות שהיא מעל לכל ספק אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית,המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-25_25.html

 

מאהל המחאה ת"א, 25 למאי - ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס ביקשה וקיבלה עדכון על המתרחש במאהל המחאה ת"א. ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס גם התבקשה לעזור בדחיפות נגד ראש עיריית ת"א רון חולדאי. רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, עוסק באפלייה חסר פשר, על פיה ערבי שאינו אזרח ישראל הוא "איש מדינה" - מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח. תחת הגיון עקום זה, עוסקת העירייה כבר חודשים בהתנהלות שהיא מעל לכל ספק אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא. וכרגיל, התקשורת מפרסמת מידע כוזב ממקורות בעלי עניין. הרשויות הסכימו שחסרי דיור יקבלו את מה שמגיע להם ממילא - בערך 1,270 ש"ח סיוע לדיור לחודש ממשרד השיכון. קשה מאד לדרי רחוב לממש סיוע זה - הן בגלל מחירי הדיור, והן בגלל שלרובם אין חשבון בנק, אין יכולת לתת ערובה למשכירים, וכו'. רוב דרי הרחוב מעוניינים בדיור ציבורי מוגן - שחוסל ברובו כמובן. בנוסף, עיריית ת"א החליטה לתת מענק חד פעמי של 7,500 ש"ח לדרי רחוב שיתפנו מרצון. יש חשש שעו"ס מחתים דרי רחוב על חוזי שכירות שאין להם סיכוי לעמוד בהם מעבר למספר חודשים - שבהם יסתייעו במענק החד פעמי של העירייה. לאחר מכן, ימצאו את עצמם ברחוב. יש כאלה שפונו, והם כבר ברחוב...

במאהל נשארו היום רק קומץ אנשים. שניים מהמקרים המטרידים במיוחד שדווחו לח"כ אורלי לוי אבוקסיס נוגעים לשני מבוגרים, נכי צמיתה 100%:

* א' מיואש, יש לו זכאות מחברה בשם מילגן (?), עורכת הדין דליה בן-נון, שטיפלה בעניין סירבה במשך זמן רב לטפל בעניינו. והשופט אליהו בכר הוציא החלטה שאסור לא' להגיש בקשות בעצמו. בסופו של דבר הגישה עורכת הדין בן-נון בקשה בשמו לפני יותר מ-3 שבועות.  השופט הוציא באותו יום החלטה "לתגובת הצדדים בתוך 14 יום".  הצדדים לא טרחו לענות כלל.  אתמול עזרתי לא' לנסח בכתב יד בקשה חדשה לשופט - להורות שלא לפנות אותו מהאוהל, לפחות כל זמן שהעיריה ומשרדי הממשלה בכלל לא עונים לבית המשפט.

* את הניירות של י' לא ראיתי. אבל מדווחים לי שמשרד השיכון ענה לשופט בעניין י', שלבית המשפט אין סמכות להתערב בשיקולים של משרד השיכון. זאת -  לאחר שניהלו הליך עתירה מנהלית במשך שנים, וכאילו הכירו בסמכות בית המשפט... 

תמונה: אוהל המחאה רחב הממדים של משפחתו של אזרח עיראק, שאינו אזרח מדינת ישראל, אך הצטרף למאהל המחאה בת"א. אוהל מחאה של עיראקי, שאינו אזרח מדינת ישראל – מותר. אוהל מחאה של יהודי, אזרח המדינה, ששירת בצה"ל - אסור.

_____

אני אזרח המדינה, ששירת בצה"ל (הייתי מפיקודיו הראשונים של בוגי יעלון), ודייר אוהל מחאה בת"א, שהוקם על פי הסכם עם עיריית ת"א במתחם שהוקצה על ידי העירייה למחאה. מאוהל המחאה עמלתי על הוצאת כתבי יצחק שמי לאור. שכני הם אזרח עיראקי ומשפחתו, שאינם אזרחי המדינה. על פי התקשורת, המשפחה הקימה אוהל מחאה באותו מתחם, שהוקצה למחאה, כיוון שנמנעת מהם היציאה מהארץ "מסיבות ביורוקרטיות". על פי התקשורת אבי המשפחה היה מאנשי הצבא העיראקי, והגיע לארץ לפני שנים. תחילה זכתה המשפחה לשיכון במתקן הוועד למען החייל, אבל אח"כ נפלטו משם. עתה מסרב משרד הפנים להעניק להם תושבות קבע או רישיונות עבודה,ובמקביל נאסרת עליהם היציאה מהארץ.

בחדשים האחרונים מאיימת עיריית ת"א לפנות אותי מאוהל המחאה, תחת תואנות חסרות שחר, המתחזות לחוקיות (ראי להלן), בעוד שברור שלא תפעל כך נגד המשפחה העיראקית. ההסבר שסיפקו בעבר אנשי הפיקוח של עיריית ת"א לאפליה מוזרה זאת:שכני העיראקי הוא "איש מדינה".

ככל הנראה, על פי רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, "איש מדינה" הוא מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח.

אודה אם תוכלי לסייע בהבאת אפליה חסרת פשר זאת לקיצה. העניין דחוף, שכן העירייה מאיימת בהרס ופינוי האוהל שלי בתאריך ה-01 ליוני, 2017.

דר' יוסף צרניק

מאהל המחאה ת"א

נ.ב.

יש לציין:

א) מעולם לא הוצא נגדי צו פינוי ו/או צו הריסה כדין.

ב) למרות בקשות חוזרות במשך חודשים, לא נמסרה לי עד היום כל החלטה שיפוטית חתומה ומאושרת כדין, כנדרש לצורך אכיפה.

ג) העירייה מתחזה כמבצעת עלי החלטה בתיק שאינני צד בו (עתירת דרי רחוב שעניינה סיוע בדיור – אולם אני מעולם לא ביקשתי סיוע כלשהו בדיור מרשות כלשהי), ואינו נוגע כלל לעניין זכות המחאה.

ד) העירייה גם נמנעת מכל התייחסות להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי קיום אוהלי מחאה.

לכן, יש לראות בפעולות העירייה אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.

2017-05-23 משטרת פ"ת, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בימ"ש השלום, נחושה להפר את הזכויות "החוקתיות" של אזרחי ישראל!

Joseph Zernik

8 mins · 

משטרת פ"ת, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בימ"ש השלום, נחושה להפר את הזכויות "החוקתיות" של אזרחי ישראל!

המשך התכתבות עם משטרת פתח-תקווה לגבי "מוצ"ש אצל היועמ"ש בפתח-תקווה"
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/05/2017-05-23_23.html

 

____
 "לפיכך, הריני חוזר ומבקש תשובה ברורה וחד-משמעית: מניין הבסיס בדין של סמכותה של יומע"ש מחוז מרכז עליזה ארבל "לאשר" או שלא לאשר אירוע מחאה, שאינו הפגנה הדורשת רישיון, ושאינו מול או ליד ביתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפתח-תקוה?
 התנהלותה של משטרת פ"ת אמש לגבי איש בודד במחאה דוממת בכיכר, ומכתביה של יומע"ש מחוז מרכז עליזה ארבל היום מעלים חשש כבד שמשטרת פתח-תקוה, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בית המשפט השלום פ"ת, נחושה בדעתה להפר זכויות "חוקתיות" של אזרחי מדינת ישראל – לעתים קרובות תוך הפעלת אלימות חמורה."

א) תשובת המשטרה על דרישה להבהרות לגבי מכתב עמום ודו-משמעי מהבוקר

ב) דרישה חוזרת להבהרת הבסיס בדין לסמכותה של יועמ"שית מחוז מרכז "לאשר" או לא לאשר אירוע בכיכר גורן בפתח-תקוה

_____

מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות

להלן פנייה לראש משטרת פ"ת, תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות, ודרישתי לתשובה ברורה וחד-משמעית.  לאחריהן, תיאור אירוע המחאה כפי שפורסם.  המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט פותחת דף חדש בתולדות המשטר בישראל! שיתוף פעולה מתואם של היועמ"ש, המשטרה, התביעה, והשופטים בדיכויים תוך אלימות של חופש הביטוי וחופש המחאה - זכויות "חוקתיות" של אזרחים שומרי חוק.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_23.html  

 

א) פנייה למפקד משטרת פ"ת ברק מרדכי מיום 21 למאי, 2017.

ב) תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.



ג) דרישה לתשובה ברורה וחד-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.

Details

כרגיל, נפגשים בשעה 19:00 בקפה רולדין, קניון גנים, רח' העצמאות.

המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפ"ת חייבת להימשך! 

המחאה נגד השחיתות השלטונית שוללת כל אלימות, פגיעה ברכוש, או ונדליזם. 

היועמ"ש אביחי מנדלבליט מעלים עין מעבריינות בכל זרועות השלטון - החל מבנימין ושרה נתניהו, דרך חברי כנסת, וכלה בשופטים, בכירים בפרקליטות ובמשטרה, שעסקו ועוסקים בעבריינות בעליל. לדוגמה:

* מנשה ארביב - "ראש האפ. בי. איי. הישראלי" - נתפס בלקיחת שוחד, תחילה ניסו לשכוח מכל העניין, ועכשיו מעמידים אותו למשפט מצועצע.

* השופט "בדימוס" יצחק כהן, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת לשעבר, ומועמד לשופט בית המשפט העליון, נתפס בעבירות מין חמורות. ובית המשפט בשיתוף עם הפרקליטות ניהלו משפט דמי. 

* ראיות חדשות שוב מצביעות על קשרים בין רות דוד בהיותה פרקליטת מחוז ת"א, עו"ד רונאל פישר, ובכירים בפשע המאורגן (עמיר מולנר). ראיות קודמות הצביעו על קשרים בין רות דוד, עו"ד רונאל פישר ומשפחת אברג'יל. ברור שאין כוונה לחקור, ובוודאי שלא להעמיד לדין את רות דוד על התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א.

* מנדלבליט ושי ניצן מגינים עכשיו בבג"ץ על סמכותם לשבש עדות של עובד מדינה, אפילו במשפט רצח - בפרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקיצור, המציאו דיברה חדשה - "ענה ברעך עד שקר"...

* ראיות חותכות מצביעות על הונאה במחשוב וועדת הבחירות, ומעלות חששות כבדים להונאות בחירות - אבל בית המשפט העליון דחה על הסף עתירות בעניין, ואין סיכוי לחקירת אמת.

* ראיות חותכות מצביעות על שיבוש חקירה, שיבוש התביעה ושיבוש הליכי משפט נגד רומן זדורוב - אבל היועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להעביר לחקירה תלונות פליליות שהוגשו כדין נגד שוטרים, פרקליטים ושופטים שהיו מעורבים בהונאה מתועבת זאת. דיראון למדינת ישראל! בפרשה זאת כתב פרופ קרמניצר: ""ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".

בשלב הנוכחי, כשההתנהלותו של מנדלבליט גוררת מחאה ציבורית, ובצדק, מנדלבליט מנסה לדכא את זכויות האזרח הבסיסיות בעזרת משטרת פ"ת... פרובוקציות, אלימות, חקירות כהטרדה של אזרחים שומרי חוק!

כבר בקיץ שעבר העיד שר המשפטים לשעבר, פרופ’ דניאל פרידמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת - "לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר המדינה זה אני. הוא לא יכול לקבוע למדינה מה החוק, לסתום למדינה את הפה, ולא לאפשר לה לומר את דעתה..." 

פרופ' ירון זילכה אמר: "חבורה של עבריינים השתלטה על המדינה"...

התשובה: סרבנות אזרחית בלתי אלימה!

שימו לב: 

א) מסיבת רחוב זאת אינה "הפגנה" ואין נדרש לה כל רישיון על פי החוק! (אין דבר כזה "אישור" להפגנה). 

ב) מסיבת רחוב זאת גם אינה כפופה ל"הסכמות" סודיות ("סגרנו") של המשטרה עם "נציגים המובילים".

ג) מסיבת רחוב זאת אינה מיוצגת על ידי עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד סיגלית קסלר, עו"ד עזר מבורך, או כל עו"ד אחר!

ד) מסיבת רחוב זאת אינה קשורה ואינה תומכת בכל מפלגה שהיא!

מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות

מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות

להלן פנייה לראש משטרת פ"ת, תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות, ודרישתי לתשובה ברורה וחד-משמעית.  לאחריהן, תיאור אירוע המחאה כפי שפורסם.  המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט פותחת דף חדש בתולדות המשטר בישראל! שיתוף פעולה מתואם של היועמ"ש, המשטרה, התביעה, והשופטים בדיכויים תוך אלימות של חופש הביטוי וחופש המחאה - זכויות "חוקתיות" של אזרחים שומרי חוק.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_23.html  

 

א) פנייה למפקד משטרת פ"ת ברק מרדכי מיום 21 למאי, 2017.

ב) תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.



ג) דרישה לתשובה ברורה וחד-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.

Details

כרגיל, נפגשים בשעה 19:00 בקפה רולדין, קניון גנים, רח' העצמאות.

המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפ"ת חייבת להימשך! 

המחאה נגד השחיתות השלטונית שוללת כל אלימות, פגיעה ברכוש, או ונדליזם. 

היועמ"ש אביחי מנדלבליט מעלים עין מעבריינות בכל זרועות השלטון - החל מבנימין ושרה נתניהו, דרך חברי כנסת, וכלה בשופטים, בכירים בפרקליטות ובמשטרה, שעסקו ועוסקים בעבריינות בעליל. לדוגמה:

* מנשה ארביב - "ראש האפ. בי. איי. הישראלי" - נתפס בלקיחת שוחד, תחילה ניסו לשכוח מכל העניין, ועכשיו מעמידים אותו למשפט מצועצע.

* השופט "בדימוס" יצחק כהן, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת לשעבר, ומועמד לשופט בית המשפט העליון, נתפס בעבירות מין חמורות. ובית המשפט בשיתוף עם הפרקליטות ניהלו משפט דמי. 

* ראיות חדשות שוב מצביעות על קשרים בין רות דוד בהיותה פרקליטת מחוז ת"א, עו"ד רונאל פישר, ובכירים בפשע המאורגן (עמיר מולנר). ראיות קודמות הצביעו על קשרים בין רות דוד, עו"ד רונאל פישר ומשפחת אברג'יל. ברור שאין כוונה לחקור, ובוודאי שלא להעמיד לדין את רות דוד על התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א.

* מנדלבליט ושי ניצן מגינים עכשיו בבג"ץ על סמכותם לשבש עדות של עובד מדינה, אפילו במשפט רצח - בפרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקיצור, המציאו דיברה חדשה - "ענה ברעך עד שקר"...

* ראיות חותכות מצביעות על הונאה במחשוב וועדת הבחירות, ומעלות חששות כבדים להונאות בחירות - אבל בית המשפט העליון דחה על הסף עתירות בעניין, ואין סיכוי לחקירת אמת.

* ראיות חותכות מצביעות על שיבוש חקירה, שיבוש התביעה ושיבוש הליכי משפט נגד רומן זדורוב - אבל היועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להעביר לחקירה תלונות פליליות שהוגשו כדין נגד שוטרים, פרקליטים ושופטים שהיו מעורבים בהונאה מתועבת זאת. דיראון למדינת ישראל! בפרשה זאת כתב פרופ קרמניצר: ""ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".

בשלב הנוכחי, כשההתנהלותו של מנדלבליט גוררת מחאה ציבורית, ובצדק, מנדלבליט מנסה לדכא את זכויות האזרח הבסיסיות בעזרת משטרת פ"ת... פרובוקציות, אלימות, חקירות כהטרדה של אזרחים שומרי חוק!

כבר בקיץ שעבר העיד שר המשפטים לשעבר, פרופ’ דניאל פרידמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת - "לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר המדינה זה אני. הוא לא יכול לקבוע למדינה מה החוק, לסתום למדינה את הפה, ולא לאפשר לה לומר את דעתה..." 

פרופ' ירון זילכה אמר: "חבורה של עבריינים השתלטה על המדינה"...

התשובה: סרבנות אזרחית בלתי אלימה!

שימו לב: 

א) מסיבת רחוב זאת אינה "הפגנה" ואין נדרש לה כל רישיון על פי החוק! (אין דבר כזה "אישור" להפגנה). 

ב) מסיבת רחוב זאת גם אינה כפופה ל"הסכמות" סודיות ("סגרנו") של המשטרה עם "נציגים המובילים".

ג) מסיבת רחוב זאת אינה מיוצגת על ידי עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד סיגלית קסלר, עו"ד עזר מבורך, או כל עו"ד אחר!

ד) מסיבת רחוב זאת אינה קשורה ואינה תומכת בכל מפלגה שהיא!

2017-05-23 אומץ נ היועמ"ש ואח (בגץ ‫‪5515/16‬‬) - פרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקשת פסלות נרשמה אתמול נגד דנציגר הנדל, סולברג

אומץ נ היועמ"ש ואח (בגץ ‫‪5515/16‬‬) - פרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקשת פסלות נרשמה אתמול נגד דנציגר הנדל, סולברג

  

_____

מאהל המחאה ת"א, 23 למאי -  בקשת הפסלות המצורפת נרשמה אתמול (בקשה י"ב) בעתירת אומ"ץ נ היועמ"ש ואח' (פרשת תצהיר דר' חן קוגל) בבית המשפט העליון. למרות בקשות חוזרות, הן בכתב והן בע"פ, שיבשה כהרגלה מזכירות בית המשפט העליון את הרישום במערכת האלקטרונית - רשמה "בקשה למתן החלטה או פס"ד" במקום "בקשת פסלות". 

בקשת הפסלות אומרת שמניעת הגישה לעיון בכתבי המקור של צו על תנאי והחלטה עשויים כדין, ההתחכמות שבמשלוח בדואר של כתבים אלקטרוניים בלתי חתומים וחסרי תוקף, כתחליף לעיון בכתבים אמיתיים ותקפים בתיק הנייר, יחד עם הסירוב ליתן החלטות על בקשות חוזרות למימוש העיון כלשונו וכרוחו של הדין, מעלים חששות כבדים של חוסר תום לב וחוסר ישרה של השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל ונועם סולברג, משוא פנים והטיית הדין.

בקשת הפסלות גם מעלה שאלות לגבי ההתנהלות "האתית" הראויה של עורכי דין המופיעים כבאי כוח לפני בית משפט החשוד כבלתי כשיר בעליל.

התנהלות בית המשפט העליון בעתירת בג"ץ זאת נחזית כהמשך של פרשת רומן זדורוב ונגזרותיה, בה מונעים בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי נצרת את העיון בתיקים שונים בכתבי מקור של החלטות ופסקי דין שכבר התפרסמו (חלקם "מפוברקים" בוודאות, חלקם "מפוברקים" קרוב לוודאי), ובה על פי פרופ' קרמניצר - בית המשפט העליון, היועמ"ש, ומערכת המשפט עוסקים בעיקר בהגנה על עצמם...

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-23-551516.html

בבית המשפט העליון של מדינת ישראל

תנועת אומץ נ היועמ"ש, פרקליט המדינה ואח' בג"ץ 5514/16

מבקש העיון: דר' יוסף צרניק

מאהל המחאה ת"א

תד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186

דוא"ל:  

בקשת פסלות נגד השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולברג בהליך הנלווה - בקשות לעיון בתיק זה

מבקש העיון בתיק זה, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשת פסלות נגד השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר בהליך הנלווה - בקשות לעיון בתיק זה, מהסיבות להלן:

א. מניעת העיון בכתבי הזמנה לדיון, פרוטוקול, החלטה וצו על תנאי עשויים כדין

1. בתיק זה הגשתי סדרת בקשות לעיון בכתבי המקור בתיק הנייר – הזמנה לדיון, פרוטוקול דיון, החלטה וצו על תנאי – כתבים בסיסיים לאימות תקינות ההליכים השיפוטיים בתיק זה ולישרתם. בכך ניסיתי לממש את הזכות המוקנית בתקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003): “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין”. יתרה מכך, פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ5917/97) מבהיר במפורש שאין כל צורך להגיש בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. כמו כן, הכריז פסק הדין הנ"ל על זכות העיון: “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי...” יחד עם זאת, ניסיוני הנרחב, במהלך מחקר אקדמי שאני מנהל בשנים בבתי המשפט של מדינת ישראל לגבי מימוש זכות העיון, מראה שמזכירויות בתי המשפט (כולל בית המשפט העליון) מסרבות לקיים את הדין ומונעות את הגישה לעיון בהחלטות שאינןן אסורות לפרסום על פי דין, אלא על פי הגשת בקשה והחלטה שיפוטית. לכן הוגשה, לדוגמה, הבקשה מיום 26 לפברואר, 2017, כ"בקשה למען הסדר הטוב" לעיון בהחלטה ובצו על תנאי מיום 11 לפברואר, 2112 , עשויים כדין (נרשמה כבקשה י”ג - “בקשה לעיון/צילום).

2. שופטי המותב – יורם דנציגר, ניל הנדל ונעם סולברג – מנעו עד היום את מימוש זכות העיון בכתבי המקור בתיק הנייר:

א) ביום 16 למרץ, 2017, התפרסמה החלטת בית המשפט על בקשתי (מס' י"ב) – לעיון ב"הזמנה לדיון עשויה כדין" ו"פרוטוקול דיון מיום 14 לפברואר, 2017 עשוי כדין". החלטה זאת אומרת: “אנו מורים כי מזכירות בית המשפט תמציא למבקש העיון, באמצעות הדואר, את ההזמנות לדיון שהתקיים ביום 14.02.17, ככל שהן קיימות, וכן את פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 14.02.17”.

ב) ביום 21 למרץ, 2017, התפרסמה החלטה על בקשתי (מס' י"ג) "למען הסדר הטוב" – לעיון בהחלטה וצו על תנאי מיום 19 לפברואר, 2017. החלטה זאת אומרת "המזכירות תמציא למבקש – באמצעות הדואר – את ההחלטה והצו על תנאי...”

ג) בהמשך, קיבלתי מבית המשפט בדואר רשום עם אישור מסירה וללא כל מכתב מלווה מסמכים בלתי מזוהים ובלתי מאומתים, שאינם נראים על פניהם ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים), והם חסרי כל תוקף בעליל. צרופה א’ - היא המסמכים שקיבלתי בדואר מבית המשפט העליון, ככל הנראה כביצוע החלטות אלה.

ד) ביום 03 לאפריל, 2017 הגשתי "בקשה למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה י"ז - “לבירור מצב התיק") ובה חזרתי וביקשתי לעיין בכתבי המקור בתיק הנייר של בית המשפט.

ה) לאחר שלא ניתנה כל החלטה על בקשתי מיום 03 לאפריל, 2017, הגשתי ביום 18 לאפריל, 2017, "בקשה חוזרת למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה י"ח - “לעיון חוזר”).

ו) לאחר שלא ניתנה כל החלטה על בקשות אלה, הגשתי ביום 15 למאי, 2017 "בקשה למתן החלטות על בקשות קודמות למימוש העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה כ’ - "למתן החלטה או פס"ד").

לסיכום: עד היום נמנעה ממני הגישה לעיון בכתבים המבוקשים, שלא כדין. החלטות שופטי המותב מיום 16 למרץ, 2017, ומיום 21 למרץ, 2017, המחליפות עיון בכתבי מקור בתיק בית המשפט במשלוח בדואר של תדפיסים בלתי חתומים וחסרי תוקף – נחזות כסוג של התחכמות המצביע על חוסר תום לב וחוסר יושרה. התנהלות זאת מעלה חשש ממשי וכבד למשוא פנים והטיית הדין בהליך הנלווה של הבקשות לעיון. אי מתן החלטות על הבקשות החוזרות למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין מאשש חששות אלה.

ב. החלטות בית המשפט העליון מאז 2002 בכלל, והחלטות שופטי המותב על בקשות העיון בפרט, נחזות כ"טיוטות" בלבד

3. ההחלטות הנ"ל של שופטי המותב לגבי בקשותי החוזרות לעיון בתיק זה מעולם לא הומצאו כדין. ההחלטות נשלחו כשאינן חתומות, ללא מכתב מלווה או אימות כלשהו על ידי המזכירות, והן נושאות תניית פטור, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". התנהלות זאת אינה יוצאת דופן, והיא טיפוסית לבית המשפט העליון מאז 2002 (תמונה 1). אין ספק שאדם בר דעת יראה בכתבים אלה, כפי שנשלחו, המצאה למראית עין של כתבי בית דין שאמיתותם ותוקפם מפוקפקים למיטב. ניסיוני הנרחב במהלך השנים האחרונות גם מראה, שאין כל אפשרות לקבל מבית המשפט העליון כתב החלטה חתום על ידי שופט או רשם ומאושר על ידי המזכירה הראשית כדין - "העתק מתאים למקור". התנהלות זאת גם היא מעלה חששות כבדים של חוסר ישרה ומעלה חשש ממשי וכבד למשוא פנים והטיית הדין בהליך הנלווה של הבקשות לעיון.

תמונה 1. תבנית החלטות בית המשפט העליון לפני 2002, ולאחר מכן. האישור "העתק מתאים למקור", וכל אזכור של מזכיר ראשי הוסרו מן ההחלטות, ותניית הפטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הוספה. נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס ומרים נאור, וכן הנהלת בתי המשפט (חופש המידע) סירוב ומסרבים לספק הסבר לגבי הבסיס החוקי לשינוי המפליג שחל בכתבי ההחלטות בבית המשפט העליון תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא

____

4. הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטות" תועדה שוב לאחרונה בתיק בתיק י.ש. אבן ישראל בע"מ נ שולמן ואח’ (1554/16). בתיק זה נתן בית המשפט העליון החלטה שנחזתה כפסק דין ביום 10 לאפריל, 2016, והחלטה שנחזתה כפסק דין הפוך ביום 05 ליוני, 2016. לאחר פרסום העניין בתקשורת כ"שערוריה", פרסם בית המשפט העליון ביום 08 ליוני, 2016, החלטה, מתוכה עולה שבית המשפט העליון שומר לעצמו את הזכות להחשיב את החלטותיו כ"טיוטות", גם לאחר שהומצאו כביכול.

5. הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטות" תועדה גם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 11 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת"א) מפרשת שהן השופטת ורדה אלשייך והן הנציב מצאו את הפרוטוקולים כ"טיוטות". יתרה מזאת, ההחלטה מצטטת את השופטת ורדה אלשייך, שטענה להגנתה, שהתנהלותה אינה שונה מהתנהלות בית המשפט העליון, המנפיק את החלטותיו "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". תשובתו של הנציב: “נתלתה באילן גבוה"…

6. התנהלות בית המשפט העליון לגבי הנפקת כתבי בית דין משובשים וחסרי תוקף, שהחלה תחת כהונתו של הנשיא אהרן ברק, אינה המצאה ישראלית מקורית. התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם מזה מאות שנים כהנפקת כתב בית דין למראית עין וניהול הליכי משפט למראית עין – סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. לא מצאתי בחוק העונשין הישראלי הגדרה של עבריינות מסוג זה. לכן, לצורך הבהרה בלבד, מובא בזאת הסעיף המתאים בחוק העונשין של מדינת טקסס, ארה"ב:

חוק העונשין של טקסס - סעיף 32.48: הליכים למראית עין

32.48 הליכים למראית עין

(א) אדם מבצע עבירה פלילית אם אותו אדם מתוך חוסר זהירות גורם למסירתו לאחר של מסמך המחקה הזמנה לבית המשפט, כתב תביעה, פסק דין, או כל כתבי בית דין אחר, בכוונה ל:

(1) לגרום לתשלום של דרישה על ידי האחר, או

(2) לגרם לאחר:

A) להישמע לסמכות לכאורה של אותו מסמך; או
B) לנקוט פעולה או להימנע מלנקוט פעולה כלשהי בתגובה למסמך ובהתאם לו, או על בסיס מסמך זה.

(ב) אישור המצאה של המסמך לאדם כלשהו מתוך כוונה שיגיע לייעודו הוא עילה מספקת להראות שהמסמך נמסר.   

(ג) אין זאת הגנה מפני תביעה פלילית תחת סעיף זה, אם המסמך למראית עין:

(1) אומר שאינו מסמך בית דין בר תוקף.

(2) הונפק או אושר על ידי אדם או ישות שאין להם סמכות חוקית להנפיק או לאשר מסמך מסוג זה.

(ד) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהמסמך למראית עין הוגש לרישום, או הוצג, או נמסר למזכיר בית המשפט, או לעובד מזכירות בית המשפט, שהועמד או נוסד על פי החוקה והחוק של מדינה זאת, יש בכך הנחה, הניתנת להפרכה שהמסמך נמסר מתוך הכוונה שנאמרה בסעיף (א) לעיל.

(ה) מלבד מה שנאמר בסעיף (ו), עבירה תחת סעיף זה, היא עבירה מסוג

“Class A misdemeanor”.

(ו) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהנאשם הורשע בעבר על עבירה על פי סעיף זה, העבירה היא מסוג “state jail felony” (פשע שדינו מאסר).

התנהלות מסוג זה נחשבת להתנהלות עבריינית, חוץ-שיפוטית, שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שתועד בפרשת השופטת ורדה אלשייך, בפרשת השופטת הילה כהן, ובמקרים אחרים, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל השתיתה נורמות, על פי הן מותר לשופטים לעסוק בהתנהלות מסוג זה ללא מורא החוק.

ג. העתירה בתיק זה, פרשת תצהיר דר’ חן קוגל ופרשת דר’ מאיה פורמן הן חלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורוב, בה "מערכת המשפט מגִנה בעיקר על עצמה.”

7. העתירה בתיק זה, יסודה בפרשת תצהיר דר’ חן קוגל, שתוארה על ידי התקשורת ועל ידי משפטנים, כניסיון של בכירים בפרקליטות המדינה להדיח עד מומחה. פרשה זאת נבעה מהליכים בפרשת דר’ מאיה פורמן בתיק פורמן רזניק נ קוגל ואח’ (34157-07-14) בבית הדין האזורי לעבודה ת”א. על התנהלות הפרקליטות והיועמ"ש בפרשת מאיה פורמן כתבה שרת הבריאות יעל גרמן (שאינה עורכת דין!) והייתה בין הנתבעים בתיק בית הדין לעבודה: "העוול העלול להיגרם לד"ר פורמן רזניק מביטול תוצאות המכרז שבו זכתה, והפגיעה הנלווית בשמה המקצועי, בכבודה ובפרנסתה הוא כבד, אינו צודק, ולטעמנו אף נעדר בסיס משפטי ונושא עמו השפעות רוחב מרחיקות לכת ומסוכנות… אי קבלתה לעבודה תהווה הפרה בוטה של זכויות אדם, של ערכי יסוד, של החוק ושל הצדק, ואין בטעמים שנמנו במכתביהם של פרקליט המדינה ושל המשנה ליועץ המשפטי כדי להצדיק זאת". פרשת מאיה פורמן היא כמובן חלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורוב, עליה כתב פרופ’ מוטה קרמניצר: “ההתנהלות של הפרקליטות... מפחידה… כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.”

8. במהלך השנים עיינתי בתיקים רבים בבית המשפט העליון ובבתי משפט אחרים. אולם בתיקים הקשורים לפרשת רומן זדורוב, נתקלתי באותה התנהלות בדיוק – מניעת הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין:

א) נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע את העיון בפסקי דין עשויים כדין ובפקודת מאסר עשויה כדין בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07) בנצרת, והנפיק החלטה מיום 25 לינואר, 2016 על בקשותי החוזרות לעיון. החלטה זאת אומרת בחלקה: “המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים, אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה שלל מערכת נט המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש...” יש לראות החלטה זאת כהעלמת ראיות והעלמת עין מדבר עבירה (תמונה 2).

תמונה 2. מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת. החלטת נשיא בית המשפט המחוזי נצרת מיום 25 לינואר, 2016, המונעת גישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

____

ב) בתיק בית המשפט העליון זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) הנפיק הרשם גלעד לובינסקי החלטה מיום 02 ליוני, 2016, הדומה להפליא להחלטותיהם של שופטי המותב בתיק זה. הרשם לובינסקי מנע את העיון בכתבי המקור של החלטות שכבר התפרסמו מתיק הנייר מדינת ישראל נ זדורוב (502-07) מבית המשפט המחוזי נצרת (שהיה אז במשמורת בית המשפט העליון), והחליף אותו בעיון בתדפיסים חסרי תוקף ממערכת הכתבים האלקטרוניים. התואנה לה הזדקק הרשם לובינסקי להצדיק את החלטתו - “ערבוביה" בתיק. יש לראות בהחלטתו זאת של הרשם לובינסקי הודאה באי כשירותם של בתי המשפט ו/או הונאה של ממש.

זכות העיון מוכרת כבר מאות שנים כאמצעי הבסיסי לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות. לכן, מניעת הגישה לעיון בכתבי החלטות שכבר התפרסמו בתואנות שונות הן על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם והן על ידי רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי, או ללא כל הנמקה – על ידי שופטי המותב בהליך הנלווה של בקשות העיון בתיק זה אלה נחזים כחלק בלתי נפרד מניסיונותיה של מערכת המשפט, ובית המשפט העליון בראשה, להגן על עצמה בפרשת רומן זדורוב. לפיכך, עולים חששות כבדים וממשיים, שהתנהלות מותב השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר בהליך הנלווה של הבקשות לעיון בתיק זה, היא חלק בלתי נפרדד מהתנהלות זאת, והיא מעלה חששות כבדים וממשיים של חוסר תום לב, חוסר ישרה, משוא פנים והטיית הדין.

ד. אומ"ץ, נציבות הביקורת על מערך התביעה ובאי כוחם

9. העתירה בתיק זה הוגשה על ידי תנועת אומ"ץ (באי כוחה עו"ד יובל יועז ודורון ברקת) - “אזרחים למען צדק חברתי ומשפטי ומינהל תקין". תנועת אומ"ץ אומרת שהיא "עומדת בראש המאבק בשחיתות השלטונית". לפיכך יש לראות בה גורם חשוב בחברה אזרחית מתוקנת.

נציבות הביקורת על מערך התביעה (היום - נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות) היא בין המשיבים (באי כוחה עו"ד יוסף בנקל וענבל רז ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות’). יש לראות בנציבות גוף שלטוני חשוב בשמירת ישרת מערכת המשפט.

10. הגשת הבקשות לעיון והנפקת ההחלטות עליהן על ידי שופטי המותב, הציגו לפני באי כוחן של תנועת אומ"ץ ונציבות הביקורת על מערך התביעה תיעוד ברור ונוקב לגבי מהות ההליכים בתיק זה. לכן, נחזית התהלותם של באי כוח אלה כהסכמה שבשתיקה. השאלות המתבקשות, הנובעות ממצב זה: מהי התנהלות אתית ראויה של עורכי דין המופיעים לפני בית דין החשוד כבלתי כשיר? והאם אין עורכי דין אלה עוסקים בהפרת אימונים לחוקי מדינת ישראל והציבור בכללו?

ה. שופטי המותב ודין פסלות בישראל

11. חוק בתי המשפט אומר:

שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

לפיכך, מן הראוי ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר יפסלו את עצמם בהליך הנלווה של הבקשות לעיון בתיק זה.

12. חוק בתי המשפט אומר עוד:

שופט שהועלתה בפניו טענה כי הוא פסול מלשבת בדין ידון בטענה לפני כל טענה אחרת ולא ימשיך את הדיון עד להחלטתו בטענת הפסלות.

לפיכך, מן הדין ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר ידונו בבקשת הפסלות המוגשת בזאת לפני כל בקשה אחרת. כמו כן, מן הדין ששופטי המותב ימציאו למבקש החלטה מנומקת, חתומה, ומאומתת כדין לגבי בקשת פסלות זאת. חזרה על הסירוב להמציא החלטה חתומה ומאומתת כדין גם לגבי בקשת פסלות זאת, תעמיד את בית המשפט העליון – הסמכות השיפוטית העליונה במדינת ישראל - כבלתי כשיר בעליל.

ו. סיכום

13. לאור כל האמור לעיל, יוצרת התנהלותם של השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולברג חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך הנלווה של הבקשה לעיון בתיק זה:

א) מעולם לא המציאו כדין למבקש העיון החלטות תקינות ותוקפות על בקשות העיון;

ב) אינם משיבים כלל על הבקשות החוזרות למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין;

ג) מונעים בהתנהלותם זאת ממבקש העיון גישה לתיק בית המשפט העליון, המותרת על פי דין, ושבית המשפט העליון הכריז עליו זכות "חוקתית, על חוקית...”;

ד) התנהלותם נחזית כחלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורוב ותולדותיה – בה תואר בית המשפט העליון כחלק בלתי נפרד מ"מערכת משפט המגנה על עצמה" – תוך הפרת חמורות של הדין.

14. יש לקוות ולצפות, שמזכירות בית המשפט העליון לא תשבש את רישום בקשת פסלות זאת.

מן הדין והצדק ש ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר יעתרו לבקשת פסלות זאת.

היום, 22 למאי, 2017 ____________

                               דר' יוסף צרניק, מבקש העיון

                               בעצמו, בלתי מיוצג