2017-07-08 פרשת רומן זדורוב ותצהיר דר' חן קוגל: בית המשפט העליון מתבקש להבהיר האם הוא עוסק במרמה

פרשת רומן זדורוב ותצהיר דר' חן קוגל: שופטי בית המשפט העליון דנציגר סולברג והנדל  מתבקשים להבהיר האם הם  עוסקים במרמה

בתגובה על בקשת פסלות בעתירת אומץ נ היועמ"ש, בית המשפט העליון שלח בדואר מסמך "החלטה", שאינו מופיע ברשימת ההחלטות, בלתי חתום, וכשהוא נושא אישור "העתק מתאים למקור"  - בלתי חתום גם הוא...  בקשה הוגשה לשופטים דנציגר, סולברג והנדל להבהיר האם זאת המצאה, טעות אנוש, או מרמה...  דנציגר, סולברג והנדל אינם לבדם. גם הנשיאה מרים נאור לא מצליחה להבין מהו כתב בית דין אמתי של בית המשפט העליון ... ועניינה של העתירה -  ניסיון להדחת העד המומחה דר' חן קוגל בפרשת רומן זדורוב... 
"הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך היו רק קצה הקרחון...  דו"ח שהוגש לאו"ם טוען "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בישראל".

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/07/2017-07-08.html

   

תמונות: השופטים יורם דנציגר, נועם סולברג, ניל הנדל - מונעים את העיון בהחלטות בתיק, שלא כדין. מסרבים לענות כדין על בקשת פסלות.  עוסקים בהתחכמויות חסרות יושרה וחסרות תום לב.

____ 

תמונות: כתב "החלטה" מפוברק בעניין פסלות, שאינו מופיע ברשימת "החלטות בתיק". נשלח בדואר ועליו חותמת מפוברקת "העתק מתאים למקור".  השופטים דנציגר, סולברג והנדל מתבקשים להסביר האם זאת המצאה, טעות אנוש, או מרמה...  כתב "החלטה" מפוברק זה הוא "תיקון" של פברוק קודם, בו רשמו את החלטה בעניין פסלות כ"פסק דין" בעתירה כולה...

_____

  

תמונות: ​​שני בוגרי החינוך הדתי "הערכי" - שי ניצן ואביחי מנדלבליט המציאו דיבר חדש "ענה ברעך עד שקר"... אבל דר' חן קוגל ה"לא ערכי" סירב לשתף פעולה בהדחת עד...

_____

​

בעתירת אומץ נ היועמ"ש (פרשת תצהיר חן קוגל - נסיון להדחת עד מומחה), הגשתי בקשת פסלות נגד השופטים דנציגר, הנדל וסולברג...

ומה עשו השופטים בתגובה? הנפיקו שתי כתבים שונים לגבי בקשת הפסלות. שניהם כתבים משובשים:

א)  הראשון - רשום בתיק כ"פסק דין" מפוברק מיום 29 למאי, 2017,

ב)  והשני  - "החלטה" מתוקנת, מפוברקת גם היא, מיום 06 ליוני, 2017 - מעולם לא נרשמה בתיק - כתב בית דין בדוי בעליל... 

תמונה: מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון - בלתי כשירה, או רמאית?
____ 

כשהעליתי את העניין בפני הנשיאה מרים נאור, גם היא משום מה "התבלבלה" (או שמא עסקה במרמה?), וטוענת ההיפך בהחלטה מיום 25 ליוני, 2016.

תמונה: החלטה מבולבלת, שקרית של מרים נאור מיום 25 ליוני אומרת: "למען שלמות התמונה יוער כי החלטה זו ניתנה תחילה תחת הכותרת של "פסק דין" וכי ביום 2017.6.6 תוקנה הכותרת ל"החלטה" ונעשו השינויים המתאימים במערכת הממוחשבת של בית המשפט."

____

תמונה: עד היום, 06 ליולי  (חודש לאחר מעשה) רשימת החלטות בתיק מראה את "פסק הדין" המפוברק מיום 29 למאי, ואינה מראה את ה"החלטה" המפוברקת מיום 06 ליוני...
_____ 

"בקשה להבהרות"  שהיגשתי למרים נאור, אומרת: 

עסקינן בבית המשפט העליון של מדינת ישראל, ובהחלטה של נשיאתו. העמימות ודו-המשמעיות לגבי כתבי ההחלטות של המותב בתיק זה, ויתרה מכך, העמימות ודו-המשמעיות, וחוסר הבהירות בהחלטת הנשיאה לגבי עניין בסיסי – ניהול רשימת"החלטות בתיק" - מעלים חששות כבדים לגבי כשירותו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל כ"בית משפט שבכתב”. 

_____

בקשה להבהרות, שהוגשה היום לשופטים דנציגר, סולברג והנדל: האם משלוח כתב "ההחלטה", שאינו מופיע ברשימת "החלטות בתיק", הוא המצאה, טעות אנוש, או מרמה?

בבית המשפט העליון של מדינת ישראל

תנועת אומץ נ היועמ"ש, פרקליט המדינה ואח'                               בג"ץ 5514/16

מבקש העיון: דר' יוסף צרניק

תד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186

דוא"ל: joseph.zernik

בקשה להבהרה בעניין מכתב עמום ודו-משמעי מבית המשפט העליון, הנושא חותמת דואר מיום 13 ליוני, 2017

מבקש העיון בתיק זה, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להבהרה לגבי טיבו של מכתב עמום ודו-משמעי מבית המשפט העליון, הנושא חותמת דואר ישראל מיום 13 ליוני, 2017, שנחזה כקשור לתיק זה, מהסיבות להלן:

1. עם שובי מפורטוגל, שם השתתפתי בכנס האירופי למחשוב ממשלתי (שהתארח השנה באקדמיה הצבאית של פורטוגל), ושבו הרציתי על: "מחשוב ממשלתי בישראל - התמרה לעידן הפוסט-אמת", מצאתי בתיבת הדואר שלי מכתב מבית המשפט העליון, הנחזה כקשור לתיק זה (תמונות להלן). המכתב, שנשלח בדואר רגיל (לא רשום), כלל תדפיס בלתי חתום ממערכת המידע של בית המשפט העליון של מסמך, שכותרתו – "החלטה",שתאריכו – “06.06.2017”, שעניינו - "בקשת פסלות מיום 22.05.2017”, שאינו מופיע ברשימה הפומבית של "החלטות בתיק", ושעליו חותמת – בלתי חתומה גם היא - "העתק מתאים למקור", מאת "מזכירה ראשית", ששמה אינו נזכר. למסמך לא צורף כל מכתב מלווה.

____ 

   

_____

2. להלן מספר הסברים אפשריים לתופעה זאת:

א) המצאה כדין של כתב החלטה של בית המשפט העליון בתיק זה. אדם בר-דעת יפסול הסבר זה כחסר שחר. ראו למשל ספרו של נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן בעניין המצאה כדין. [¹]

ב) טעות אנוש – “מדובר בתקלה, טיוטה שנשלחה בטרם עת", בדומה למקרה בתיק אבן-ישראל בע"מ נ שולמן ואח’ (1554/16). [²] הסבר זה נתמך בעובדה שהמסמך נושא תניית פטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח". [³] אולם קשה לקבל הסבר זה, שכן ניסיון השנים האחרונות מראה שאין ניתן לקבל מבית המשפט העליון כתב החלטה מאושר כדין, ורק אישורים משובשים נשלחים על ידי מזכירות בית המשפט העליון. לאחרונה הגשתי דו"ח לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם - "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל". הדו"ח מספק אוסף דוגמאותת של אישורים משובשים של החלטות בית המשפט העליון, וכן מכתב (שאינו נושא כל מספר אסמכתה) מאת "מזכירה ראשית" (ללא מינוי כדין) עדית מלול מיום 16 לנובמבר, 2016. מכתב זה התקבל לאחר בקשות חוזרות לקבלת העתקי החלטות מאושרים כדיןן מתיק רומן זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10), שנענו שוב ושוב במשלוח אישורים משובשים. מכתב זה אומר: “פניות נוספות בעניין זה לא ייענו". [⁴]

ג) מרמה – התנהלות מהסוג המוכר ברחבי העולם כ"הונאה על בית המשפט", [⁵] או "ניהול הליכי משפט למראית עין". [⁶] עיקרה של התנהלות זאת הוא פרסום או המצאה מדומה של כתבי בית דין מדומים, שהשופטים אינם רואים בהם כתבי בית דין תקפים. זאת - מתוך כוונה שאחרים, וביניהם צדדים בתיק והציבור הרחב, יראו בהם כתבי בית דין תקפים ויקבלו את סמכותם. התנהלות מסוג זה נחשבת התנהלות חוץ-שיפוטית עבריינית, שאין חלה עליה כל חסינות. [⁷] יש לראות ב"פרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך דוגמה מובהקת של התנהלות מסוג זה. [⁸]

3. עצם משלוח מסמכים עמומים ודו-משמעיים על ידי בית דין נחזה כראיה לאי-כשירותו של אותו בית הדין, וייחשב לעבירה על זכויות האדם.

לפיכך, מן הראוי שבית המשפט יספק הבהרות לגבי טיבו של המכתב העמום והדו-משמעי מבית המשפט העליון, הנושא חותמת דואר מיום 13 ליוני, 2017.

היום, 08 ליולי, 2017

 ____________

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

בעצמו, בלתי מיוצג

1. יואל זוסמן, “סדרי הדין האזרחי", פרק ששי: המצאת מסמכים, מהדורה ששית בעריכת שופט בית המשפט העליון דר’ שלמה לוין (1990).

2. דו"ח Human Rights Alert -NGO לבדיקה התקופתית (2018) על ידי מועצת זכויות האדם של האו”ם, "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק", פרק "בית המשפט העליון", עמ’ 35-59.

https://www.scribd.com/document/351709301/

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5a2ktaEhqdHk0b1U/view?usp=sharing

3. ראו עוד בעניין תניית הפטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" – בדו"ח הנ"ל, עמ’ 35 ואילך.

4. ראו מכתבה של הגב’ עדית מלול, בדו"ח הנ"ל, עמ’ 41

5. Such conduct is termed in US federal law Fraud Upon the Court: In Bulloch v. United States, 763 F.2d 1115, 1121 (10th Cir. 1985), the court stated "Fraud upon the court is fraud which is directed to the judicial machinery itself and is not fraud between the parties or fraudulent documents, false statements or perjury. ... It is where the court or a member is corrupted or influenced or influence is attempted or where the judge has not performed his judicial function --- thus where the impartial functions of the court have been directly corrupted." "Fraud upon the court" has been defined by the 7th Circuit Court of Appeals to "embrace that species of fraud which does, or attempts to, defile the court itself, or is a fraud perpetrated by officers of the court so that the judicial machinery can not perform in the usual manner its impartial task of adjudging cases that are presented for adjudication." Kenner v. C.I.R., 387 F.3d 689 (1968); 7 Moore's Federal Practice, 2d ed., p. 512, ¶ 60.23. The 7th Circuit further stated "a decision produced by fraud upon the court is not in essence a decision at all, and never becomes final."

6. Such conduct is termed in various jurisdictions “Simulating Legal Process”, or “Conduct of Sham Legal Process”. E.g.,

Texas Penal Code - PENAL § 32.48. Simulating Legal Process

(a) A person commits an offense if the person recklessly causes to be delivered to another any document that simulates a summons, complaint, judgment, or other court process with the intent to: (1) induce payment of a claim from another person; or     (2) cause another to: (A) submit to the putative authority of the document; or     (B) take any action or refrain from taking any action in response to the document, in compliance with the document, or on the basis of the document. (b) Proof that the document was mailed to any person with the intent that it be forwarded to the intended recipient is a sufficient showing that the document was delivered. (c) It is not a defense to prosecution under this section that the simulating document: (1) states that it is not legal process; or     (2) purports to have been issued or authorized by a person or entity who did not have lawful authority to issue or authorize the document. (d) If it is shown on the trial of an offense under this section that the simulating document was filed with, presented to, or delivered to a clerk of a court or an employee of a clerk of a court created or established under the constitution or laws of this state, there is a rebuttable presumption that the document was delivered with the intent described by Subsection (a). (e) Except as provided by Subsection (f), an offense under this section is a Class A misdemeanor. (f) If it is shown on the trial of an offense under this section that the defendant has previously been convicted of a violation of this section, the offense is a state jail felony.

7. ראו בעניין זה: “אי העמדת שופטים לדין על מרמה והפרת אמונים לגבי התנהלות חוץ-שיפוטית עבריינית", הדו"ח הנ"ל,עמ’ 114-119.

8. ראו בעניין זה: בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (1623-00) בבית המשפט המחוזי ת"א, והפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך, הדו"ח הנ"ל, עמ’ 7, עמ’ 77, עמ’ 121 ואילך.