2017-07-20 לוליינות ושחיתות המשטר בישראל

לוליינות ושחיתות המשטר בישראל

המשטר בישראל עובר רעידות אדמה נוספות בימים האחרונים עם התבררות חשדות לשחיתות חמורה במערכת הביטחון.  אולם למי שעקב אחרי המצב במדינה בשנים האחרונות, אין כאן כל הפתעה. קיום משטר לגיטימי וחברה אזרחית מתוקנת הם תרגיל לוליינות מסובך. הם דורשים פעולה תקינה של מערכת מורכבת של איזונים ובלמים.  אבדן שיווי המשקל העדין הזה גורם לנפילת הלוליין, ואולי גם מותו - שחיתות שלטונית, שקשה מאד לתקן. המצב קשה לתיקון במיוחד כשהוא כרוך, כמו אצלנו, גם בשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק, כפי שמראה אוסף פרשיות, מרות דוד ועד לפינטו-ברכה-ארביב. שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק היא גם עניין ההפגנות נגד מנדלבליט כבר יותר מחצי שנה... שחיתות שלטונית ברמה שנוצרה אצלנו, היא לרוב מחלה סופנית לחברה אזרחית מתוקנת. בחירות כלליות אינן התרופה למצב זה, ופוליטיקאים שמנסים לומר זאת רק סוחרים בשחיתות.  התרופה היחידה במקרים רבים היא שינוי בסיסי בשיטת המשטר וכתיבת החוקה מחדש - אבל אצלנו אין אפילו חוקה... כל מי שחושב שהמלחמה בשחיתות היא מבצע של "זבנג וגמרנו" - תמים, או טועה ומטעה.  המאבק בשחיתות השלטונית בישראל יימשך שנים רבות. 
נחישות, עקשנות והתמדה! אין ברירה אחרת! 

 

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/07/2017-07-20.html

____

תל-אביב, 20 ליולי - בימים האחרונים התחוללה פה שוב רעידת אדמה. כותרות העיתונים מדווחות על חשדות לשחיתות נרחבת בתוכניות הרכש של צה"ל.  האמון בצה"ל היה תמיד עניין מרכזי בתודעה הציבורית בישראל.  והאמונה שבטחון ישראל עומד בראש מעייני הנהגת המדינה הייתה מובנת מאליה.

אבל בימים האחרונים:
* הכותרות אומרות:

המשטרה צפויה לחקור קצינים מכהנים.  גנור, שממשיך במגעים עם הפרקליטות להפוך לעד מדינה, מסר מידע על עסקאות נשק נוספות שנחתמו בשנים האחרונות... כמה קצינים כבר התייעצו עם עו"ד...

* הרמטכ"ל מכריז:

אם לובש מדים סרח - מקומו לא איתנו. 

* תת-אלוף (מיל) אבריאל בר יוסף, שכיהן כמשנה לראש המטה לביטחון לאומי, והיה מועמד לראש המטה לביטחון לאומי יושב במעצר...

* עמי איילון, לשעבר מפקד חיל הים וראש השב"כ אומר לתקשורת אתמול:

ההנחה שלמעלה יושבים נבחרי ציבור שכל מה שמעניין אותם זה הטובה לאזרחי המדינה ולביטחון שלהם – אי אפשר לסמוך על זה.

התפוררות "החוזה החברתי"
הדברים האלה, בפרט כשהם נאמרים על ידי אנשים כה בכירים במערכת, הם עדות ישירה להתפוררות "החוזה החברתי" בישראל. "החוזה החברתי" נחשב כבסיס ללגיטימיות של המשטר. רבים מאמינים שחוזה זה נוצר על ידי ההשתתפות בבחירות כלליות. במשטרים שונים העלו את העניין למדרגת אמנות כמובן - עם אחוזי הצבעה של 99 אחוז ויותר... 

אבל כשלעצמן, בחירות כלליות אינן כל ראיה או ערובה לקיום משטר לגיטימי וחברה אזרחית מתוקנת.

לוליינות וחברה אזרחית מתוקנת

קיום משטר לגיטימי וחברה אזרחית מתוקנת הם תרגיל לוליינות מסובך - הליכה על חבל דק. הם דורשים פעולה תקינה של מערכת מורכבת של איזונים ובלמים בין רשויות המשטר - המחוקקת, המבצעת, והשופטת. בפיזיקה, מצב כזה נקרא "שיווי משקל בלתי יציב".
לעומת זאת, לאחר שהלוליין נפל מהחבל ושבר את העצמות, המצב נחשב בפיזיקה "שיווי משקל יציב". הסיכוי שהלוליין יקום וימשיך ללכת על החבל הוא אפסי...
בדומה, אבדן שיווי המשקל העדין בחברה אזרחית מתוקנת גורם לנפילה - שחיתות שלטונית - שקשה מאד לתקן. לאחר השחתת המשטר, כוח רב מצטבר בצורה בלתי חוקית ובלתי מאוזנת בידי קבוצות שונות (הון, משפט, ביטחון, ועוד), והסיכוי שיוותרו על מעמד זה מרצונן החפשי הוא קלוש. לכן, שחיתות שלטונית היא מצב יציב ביותר.
האבות המייסדים של ארה"ב, למשל, היו אנשים מאד מנוסים בדיקטטורות ומשטר מושחת. ושבועת האמונים בארה"ב היא "להגן על החוקה וחוקי ארה"ב נגד אויבים מבית ומבחוץ..."

שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק

לכל מי שעוקב בפירוט אחרי פרשות השחיתות בישראל בשנים האחרונות חייב להיות ברור ששחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל היא עניין מרכזי במצב בישראל היום.  פרשות השחיתות במערכת המשפט ואכיפת החוק תוארו שוב ושוב כ"החמורות בתולדות המדינה", "רעידת אדמה"... רשות המסים, רות דוד-רונאל פישר-ערן מלכה, יאשיהו פינטו-אפרים ברכה-מנשה ארביב, ההוצאה לפועל, בתי המשפט לענייני משפחה, ועוד.

ההפגנות נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט שכלעצמן, גם הן מראות על אבדן אמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.  ולא בלי סיבה.  מי שעקב בפירוט אחר התנהלות מערכת המשפט ואכיפת החוק בפשרות שונות, כולל פרשת רות דוד, פרשת השופט יצחק כהן, פרשת מנשה ארביב, פרשת מסמך הרפז, יגיע למסקנה שמערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל אינה מסוגלת להתמודד עם השחיתות השלטונית.   פרופ' מוטה קרמניצר סיכם את המצב לגבי הפרקליטות, היועמ"ש, ובית המשפט העליון בקשר לפרשת רומן זדורוב - המערכת עוסקת בעיקר בהגנה על עצמה.
פרשת מסמך הרפז במיוחד יכולה לשמש סימן לבאות בפרשות השחיתות הנחשפות עכשיו בקשר לרכש בצה"ל.  הפרשה תוארה בזמנו כ"נסיון פוטש" וחמורה מאין כמוה.  אח"כ - מרחו אותה היועמ"שים והפרקליטות במשך שנים, ובסוף הגישו כתב אישום נגד הש"ג, מתוך כוונה מיידית להגיע להסכם טיעון, שימנע את הצורך בעריכת שימוע הוגן ופומבי...
גם רדיפת חושפי השחיתויות והפעילים החברתיים היא סימן מובהק של שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק.

שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק, במיוחד, היא לרוב מחלה סופנית לחברה אזרחית מתוקנת. התרופה היחידה במקרים רבים היא שינוי בסיסי בשיטת המשטר וכתיבת החוקה מחדש. אבל אצלנו אין חוקה. ולכן הטיפול בשחיתות השלטונית יהיה קשה עוד יותר.

והכנסת?
ומה עם הכנסת? זאת שאמורה להיות אמונה על ביקורת ענייני המדינה?
זה נחמד שחברי כנסת באים לבקר בהפגנות בפתח-תקוה. אבל איפה הם היו עד עכשיו? הפוליטיקאים המקצועיים לא ראו את מה שקומץ זקנים וזקנות ראו בבירור? או שמא פחדו לפתוח את הפה, כי המשטרה שומרת במגרה תיק על כל אחד מהם?
אמון הציבור והציפיות מהכנסת הם בשפל המדרגה.
על רקע מצב זה, הצהרות של פוליטרוקים בנוסח, "אם נרצה או לא נרצה, הפוליטיקאים הם נציגי הציבור, והכנסת היא הריבון", מגוחכות במיוחד.

אל יאוש, יש התקדמות! אבל זה לא "זבנג וגמרנו"...

יחד עם כל זאת, יש לראות את הפעולות האחרונות לגבי חקירת החשדות לשחיתות במערכת הביטחון כהתקדמות חיובית.  בפרט, כיוון שחשיפת השחיתות במערכת הביטחון מחדירה סוף סוף לתודעה הציבורית את חומרת השחיתות השלטונית בישראל.

יש לזכור, שעוד לפני מספר חודשים, היועמ"ש אביחי מנדלבליט הצהיר לתקשורת: "ישראל היא לא מדינה מושחתת". היום זה נשמע כבדיחה.

באותה מידה, כל מי שחושב שהמלחמה בשחיתות היא מבצע של "זבנג וגמרנו" שייגמר בהגשת כתבי אישום נגד איש ציבור זה או אחר, או בבחירות הבאות לכנסת - תמים, או טועה ומטעה.
המאבק בשחיתות השלטונית הוא תהליך בלתי פוסק. עומק השחיתות השלטונית בישראל יצריך מאבק של שנים רבות לפני שנראה שיפור מהותי.

במצב שנוצר, אנחנו שומרי הסף האחרונים, ואנחנו חייבים להמשיך לעמוד על המשמר 24/7 ולפקח בשבע עיניים על רשיויות המדינה!

נחישות, עקשנות והתמדה! אין ברירה אחרת!