2017-11-05 בכירים במשרד הפנים סיפקו תשובה מרמתית על בקשת חופש המידע לגבי הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות

בכירים במשרד הפנים סיפקו תשובה מרמתית על בקשת חופש המידע לגבי הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות

חידוש פעולתה של ועדה ציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות יכול להיות צעד בונה חשוב לחידוש אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית.  זאת - לאור שלל הראיות למרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.  אולם משרד הפנים, שהוועדה הציבורית פעלה תחת סמכותו, הפסיק את פעולת הוועדה. משרד הפנים גם סיפק תשובה על בקשת חופש המידע, הנחזית כשקרית ומטעה, על דעת עורכי דין בכירים, מנהלי אגפים, ומנהלת הביקורת הפנימית במשרד הפנים...  הבקשה על פי חוק חופש המידע ביקשה מסמכים בעניין הוועדה הציבורית ופעולות משרד הפנים בעקבות המלצות מבקר המדינה בעניין חידוש פעולת הוועדה.
פניות נשלחו היום למשרד הפנים, לראש השב"כ נדב ארגמן וליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, בתקווה שיסייעו בהשגת תשובה כדין מאת משרד הפנים על בקשת חופש המידע, וכן - שיסייעו בחידוש פעולת הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות. 

עם חידוש פעולת הוועדה, מן הראוי לכלול בין חבריה מומחים בכירים למדעי המחשב ולאבטחת מידע, שאינם קשורים לגופי השלטון (שב"כ, רשות הסייבר, צה"ל, וכו').
בדיון בכנסת, הועלו לאחרונה חששות של פריצה רוסית למחשבי ועדת הבחירות המרכזית.  אבל הסיכון הממשי והמידי ליסודות המשטר בישראל הוא אויבים מבית, ולא אויבים מבחוץ...

המצב שנחשף בסדרת בקשות חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית מגוחך במיוחד לאור הצהרות בלתי פוסקות של רשויות השלטון על מעמדה של מדינת ישראל כמעצמת היי-טק, אומת סטרט-אפ, ומובילה ביכולות הגנה ותקיפה במרחב הסייבר...  המצב שנחשף בוועדת הבחירות המרכזית גם מעלה תהיות חמורות לגבי תפקודם של שופטי בית המשפט העליון, המכהנים כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית.  הגיע הזמן להפעיל פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית בכלל, ועל מחשוב הוועדה בפרט. 

המצב שנחשף בוועדת הבחירות המרכזית הוא חלק בלתי נפרד מהמצב הכללי במוסדות השלטון בישראל - המרמה הפכה לתרבות הפקידותית השלטת.  מצב זה בולט בעיקר בקרב עורכי דין בשירות המדינה, ובתשובות על בקשות חופש המידע, כפי שתועדו שוב ושוב בהנהלת בתי המשפט, במשרד המשפטים, בכנסת, בוועדת הבחירות המרכזית, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, ברשות האכיפה והגבייה, ועוד...  יש לראות מצב זה כקריסת שיטת המשטר, או משבר חוקתי באומה ללא חוקה...

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/11/blog-post.html

תמונה. שופט בית המשפט העליון חנן מלצר מכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. שופטי בית המשפט העליון שכיהנו בעשור האחרון כיושבי ראש הוועדה נחזים כבלתי כשירים או גרוע מכך.

____

  

תמונה. עו"ד אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ולזר דודוביץ -  החשודים המרכזיים במרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.  

____  

תל-אביב, 05 לנובמבר - תגובה נשלחה היום למשרד הפנים, לאחר קבלת מכתבים הנחזים כמרמה במקום תשובה על פי חוק חופש המידע.  מכתבים אלה נשלחו על דעתם של: 

* גב' זיוה שרבף, ראש ענף חוק חופש המידע

* גב’ איריס נחמני-שוחט, עו”ד, מנהלת אגף בכיר לביקורת פנימית

* מר ליאור שחר, מנהל אגף בכיר לתכנון מדיניות

* עו"ד מרגלית לוי, הלשכה המשפטית

הבקשה על פי חוק חופש המידע ביקשה מסמכים לגבי התנהלות הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות ופעולות משרד הפנים בעקבות המלצות מבקר המדינה בעניין חידוש פעולתה של הוועדה. [1] המכתבים שהתקבלו משרד הפנים לא סיפקו אף אחד מהמסמכים שביקושו, לא סיפקו הנמקה על פי חוק חופש המידע, ואף לא התייחסו לעצמם כתשובה על פי חוק חופש המידע... [1]

במקביל, נשלחו היום פניות בנידון גם לראש השב"כ נדב ארגמן וליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר. השניים התבקשו להפעיל את השפעתם לקיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים, וכן - לחידוש פעולתה של הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות (העתקי הפניות לראש השב"כ נדב ארגמן ולשופט בית המשפט העליון חנן מלצר - להלן).

חוק חופש המידע - המלצה בלבד?

במהלך הגשת בקשת חופש המידע גם עלה חשש ברור, שאין בכלל במשרד הפנים ממונה כדין על פי חוק חופש המידע. לפיכך, התבקש משרד הפנים לספק העתק כתב מינוי של ממונה על פי חוק חופש המידע.  משרד הפנים לא סיפק מסמך זה, והמכתבים מתייחסים לשני אנשים שונים כממונים על פי חוק חופש המידע במשרד הפנים.

זילות בוטה של חוק חופש המידע אינה ייחודית למשרד הפנים. המצב אופייני לכל זרועות השלטון - כולל משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, ואפילו הכנסת עצמה... מצב זה בולט במיוחד בבקשות חופש המידע הנוגעות למחשוב זרועות השלטון השונות.

ממונה חופש המידע של הכנסת (שחוקקה את חוק חופש המידע) מר יחיאל חזקיה, הוא מקרה לדוגמה: בתשובה על בקשת חופש המידע לגבי מידע בסיסי על מערכות המידע של הכנסת עצמה ענה: "... הבקשה עוסקת בידע ארגוני ... ולא במידע המצוי ברשותנו." [2]

ראיות מצטברות למרמה בהתנהלות ועדת הבחירות המרכזית

פרסומים, שהחלו בארה"ב מספר ימים לאחר הבחירות של שנת 2015, העלו חשדות להונאה בעיבוד הנתונים במערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית במהלך הבחירות לכנסת באותה שנה.

סדרת בקשות חופש המידע, שהוגשו לוועדה בשנה האחרונה, העצימו את הראיות למרמה במחשוב הוועדה ובמחשובה, החל מתשובתה לבקשה הראשונה: אז ענתה הוועדה שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה, אולם השב"כ הכחיש טענה זאת מכל וכל. [3]

תשובות הוועדה על בקשות נוספות על פי חוק חופש המידע נחזו גם הן כשקריות: בין השאר טענו שאין בידי הוועדה כל תיעוד של תפקידו של מר לזר דודוביץ או מינויו כדין. לעומת זאת, תשובה קודמת של הוועדה הציגה את מר לזר דודוביץ' כדמות מרכזית לגבי מחשוב הוועדה.  הוועדה גם ענתה שאין בידה כל תיעוד של עמידת המערכות בתקנים הישראלייים לאבטחת מידע... [4]

בעקבות פרסום תשובות הוועדה על הבקשות האחרונות לגבי מחשוב מערכת הבחירות, יצא גונן בן-יצחק, איש שב"כ בעברו ועורך דין, באמירה אמיצה, "נשמטה לי הלסת"... כמו כן הוסיף שהטענות לגבי חוסר ישרה בוועדה ובניהול מערכת הבחירות אינן לדעתו בגדר "קוסנפירציה". [5]

יש לציין, שדוחות מבקר המדינה החל מלפני כ- 10 שנים גם הם מתעדים תופעות, שיש לראותן כאי-כשירות ו/או שחיתות בוועדת הבחירות המכרזית, בעיקר בנוגע להתקשרויות בין הוועדה לבין חברות הקשורות למחשוב הוועדה.  [6]

הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות חדלה מלפעול, ופעולתה לא חודשה למרות המלצות מפורשות של מבקר המדינה

הוועדה הוקמה בשנת 2014 על ידי שר הפנים גדעון סער, וחבריה כללו נציגים של משרדי הממשלה השונים.  בראש הוועדה עמד עו"ד צבי האוזר, ששימש מזכיר הממשלה בשנים 2013-2009. [7]  באותה שנה גם פרסמה הוועדה מכרז: "קול קורא לקבלת עמדות והצעות מהציבור לגבי אבטחת מידע ותשתיות טכנולוגיות." [8] 

הוועדה פעלה עד סמוך לבחירות של שנת 2015 ועל פי דברי יו"ר הוועדה, עו"ד צבי האוזר, בראשית 2015, "הוועדה לא הספיקה לסיים את דיוניה והיא תחדש אותם לאחר הבחירות."

דו"ח מבקר המדינה לאחר הבחירות לכנסת בשנת 2015, מצא שעבודת הוועדה לא חודשה. מבקרה המדינה סיכם והמליץ: [9]

תפקוד שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית

המחוקק העמיד בראש ועדת הבחירות המרכזית את שופטי בית המשפט העליון.  ניתן להניח שכוונת המחוקק הייתה לאשש את אמון הציבור במערכת הבחירות וניהולה.

ברור שיושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון היו מעורבים בעבר באופן ישיר בנושא מחשוב מערכת הבחירות.   שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא מסר לתקשורת בשנת 2015, כי ההיערכות לקראת מחשוב תהליך ההצבעה היתה מהנושאים המרכזיים שבהם עסקה הוועדה כבר בבחירות בשנת 1999.   [7]  השופט מצא אף כתב בזמנו דו"ח משלו בנושא מחשוב ועדת הבחירות המרכזית.

לעומת זאת, התשובה האחרונה של ועדת הבחירות המרכזית על בקשת חופש המידע אומרת, כי אין בידי הוועדה כל מסמך הקושר בין עניינים הנוגעים למחשוב הוועדה לבין יושבי ראש הוועדה שהם שופטי בית המשפט העליון.

כך או כך, הראיות לגבי התנהלות ועדת הבחירות המרכזית במהלך העשור האחרון מעלות תהיות קשות לגבי תפקוד שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה. [4]

חידוש פעולת הוועדה והכללת מומחים למחשבים ולאבטחת מידע, שאינם אנשי השלטון חיוניים לחידוש אמון הציבור במערכת הבחירות, ויש לראותה כדחופה לאור השמועות על הקדמת הבחירות

מובן מאליו שתפקוד אמין וישר של ועדת הבחירות המרכזית בניהול מערכת הבחירות הוא גורם חיוני/קריטי למהות המשטר בישראל.  כמו כן ברורה חשיבות אמון הציבור בהתנהלות חוקית וישרה של ועדת הבחירות המרכזית, וניהול מערכת הבחירות על ידי הוועדה .
דו"ח שהוגש לאו"ם ביוני 2017 מסכם וממליץ: [10] 

כהונת שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית הייתה נגועה באי-כשירות או גרוע מכך, והוועדה זקוקה לתיקון מן היסוד. עד לתיקון הוועדה מן הראוי לנהל בחירות כלליות תוך הימנעות משימוש במערכות המידע הקיימות, ומן הראוי להזמין משקיפים בינלאומיים למערכת הבחירות לכנסת.

לאור הראיות לגבי כשלים בתפקוד הוועדה ומרמה במחשוב הוועדה, ולאור התהיות לגבי תפקוד שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה, חידוש פעולתה של הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות,  יכול להיות צעד בונה חשוב ביותר לחידוש אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית.

יחד עם זאת, יש לשקול את שינוי הרכב הוועדה, ולכלול בין חברי הוועדה לא רק נציגים של משרדי הממשלה, אלא גם מדעני מחשב בכירים ומומחי אבטחת מידע שאינם קשורים לגופים הממשלתיים.

לאור השמועות על הקדמת הבחירות לכנסת, המתפרסמות בתקשורת חדשות לבקרים, יש בעניין גם דחיפות מרובה.

המכתב שנשלח היום ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר

05 לנובמבר, 2017

‫שופט בית המשפט העליון חנן מלצר

בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית

בפקס: 02-6759648

הנידון: קיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים והוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות

אבקש את תשובתך בתוך 45 יום, על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), 1958.

לכבוד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר,

ביום 12 לספטמבר, 2017, הגשתי בקשת חופש המידע למשרד הפנים בנוגע להתנהלות הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות והמלצות מבקר המדינה בעניין זה. [¹]

לאחר תזכורת, קיבלתי שני מכתבים ממשרד הפנים, האחד מיום 31 לאוקטובר, 2017, [²] והשני מיום 02 לנובמבר, 2017. [³]

מכתבים אלה מעוררים חששות חמורים:

א) בקשתי על פי חוק חופש המידע עצמה ציינה את חוסר הבהירות לגבי קיום ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשרד הפנים. לפיכך, ביקשתי בראש ובראשונה העתק כתב מינוי כדין של ממונה חופש המידע במשרד הפנים. מכתבי משרד הפנים לא סיפקו מסמך זה.

      יתרה מכך, במכתבים, עליהם חתומים פקידים בכירים במשרד הפנים, ובהם מעורבים שני עורכי דין בתפקידים בכירים, כולל עורכת דין שהיא מנהלת הביקורת הפנימית במשרד הפנים, נזכרת פעם אחת "גב’ זיוה שרבף, הממונה על חופש המידע, משרד הפנים", ופעם אחרת נזכר מר "ליאור שחר, הממונה על חוק חופש המידע".

      זאת ועוד – המכתבים הנ"ל אינם כוללים אף התייחסות ישירה לבקשתי, שהוגשה על פי חוק חופש המידע, כ"בקשה על פי חוק חופש המידע"...

ב) הבקשה עצמה לא ביקשה הסברים. הבקשה ביקשה אך ורק מסמכים, שהוגדרו בפירוט רב. אולם המכתבים הנ"ל אינם כוללים אף מסמך אחד מן המסמכים המבוקשים. כמו כן לא כללו כל מענה תקין, המציין את סעיף חוק חופש המידע, שעל פיו הם נמנעים מלספק את המסמכים המבוקשים.

חידוש פעולתה של הוועדה הציבורית הנ"ל היה יכול להיות צעד בונה לחידוש אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית. לאור השמועות המתפרסמות בתקשורת חדשות לבקרים על הקדמת הבחירות, יש בעניין גם דחיפות מרובה.

הריני מקווה שתוכל להפעיל את השפעתך להביא לפחות לקיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים, אם לא לחידוש פעולת הוועדה.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

Human Rights Alert - NGO

תל-אביב

העתקים: ראש השב"כ נדב ארגמן, תפוצה רחבה

המכתב שנשלח היום לראש השב"כ נדב ארגמן

05 לנובמבר, 2017

‫ראש השב"כ‬ נדב ארגמן‬

משרד ראש ‫הממשלה‬‬

בניין ג’, קריית בן ‫גוריון‬

91950 ‫ירושלים

בדוא"ל - sigal

הנידון: מחשוב מערכת הבחירות – אי קיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים

מר ארגמן הנכבד,

רוב תודות על תשובת השב"כ על פניות קודמת בעניין חוסר ישרה ו/או מרמה והפרת אמונים בתשובת ועדת הבחירות המרכזית על בקשה על פי חוק חופש המידע.

ביום 12 לספטמבר, 2017, הגשתי בקשת חופש המידע גם למשרד הפנים (מצורפת), בנוגע להתנהלות הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות, והמלצות מבקר המדינה בעניין זה.

לאחר תזכורת, קיבלתי את המכתבים המצורפים מיום 31 לאוקטובר, 2017, ומיום 02 לנובמבר, 2017, שיש לראותם כשקריים ומטעים.

כמו כן מצורפת תגובתי למשרד הפנים מיום 05 לנובמבר, 2017, המבקשת שוב את קיום חוק חופש המידע, ותשובה כדין.

חידוש פעולתה של הוועדה הציבורית הנ"ל היה יכול להיות צעד בונה לחידוש אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית. לאור השמועות המתפרסמות בתקשורת חדשות לבקרים על הקדמת הבחירות, יש בעניין גם דחיפות מרובה.

חוק השב”כ (2002), סעיף 7 (א), אומר:

השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה,חתרנות...

הריני מקווה שתוכל להפעיל את השפעתך להביא לפחות לקיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים, אם לא לחידוש פעולת הוועדה.

אודה על תשומת לבך לעניין חשוב זה, וכן על אישור קבלה בדוא"ל חוזר.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

Human Rights Alert - NGO

העתקים: מומחים למחשוב, משפטנים, פעילים, תפוצה רחבה

____________________________

קישורים

[1] 2017-09-12 משרד הפנים: בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ודוחות מבקר המדינה

https://www.scribd.com/document/358652792/

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5UUlWRzJDcmlfSlU/view?usp=sharing

2017-11-02 Ministry of Interior 2^nd fake FOIA response re: Public Committee for Review of Computerization of the Election System //

תשובה מפוברקת שנייה של משרד הפנים על בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ודוחות מבקר המדינה

https://www.scribd.com/document/363544017/

https://drive.google.com/file/d/1FLUvIsBuXSDVLMy2iV9bNCXx_Z4jNc_V/view?usp=sharing

[2]  תשובה חסרת תוקף ומטעה של הכנסת על בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי מערכות המידע והכתבים האלקטרוניים של הכנסת – כפי שהתקבלה בדואר נייר

https://www.scribd.com/document/331042996/

[3] 2017-02-06 השב"כ מפליל את ועדת הבחירות המרכזית בהונאת מחשבים חמורה... ואיפה היו שופטי בית המשפט העליון???

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/02/2017-02-06.html

[4] 2017-10-20 אי-כשירות ו/או שחיתות במחשוב וועדת הבחירות המרכזית ובתפקודם של שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראשה

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/10/2017-10-20.html

[5] 2017-10-21 המרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - אמירה אמיצה של גונן בן-יצחק

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/10/2017-10-21.html

[6] 2007-01-30 דו"ח מבקר המדינה: ממצאים וליקויים חמורים בהתנהלותה של ועדת הבחירות לכנסת ה-17

בין הממצאים: התקשרות בחוזה בזבזני עם מלמ, העסקת עובדים בעלויות גבוהות והעסקת קרובי משפחה -

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000177736

[7] 2015-01-08 פתק (ללא) החלפה

קשה להאמין, אבל גם במארס 2015 נאמר את דברנו בקלפי כמו בשנות ה־50': עם פתקי הצבעה • במשך הזמן גם השיטה הידנית לספירת הקולות לא השתנתה • נשמע מוזר? יותר מפעם אחת בדקו איך אפשר למחשב את ההליך הדמוקרטי – רק כדי לגלות שהקפיצה הטכנולוגית אינה חפה מתקלות | ישראל היום

http://www.israelhayom.co.il/article/248581

[8] 2014-07-14 מכרז משרד הפנים: קול קורא לקבלת עמדות והצעות מהציבור לגבי אבטחת מידע ותשתיות טכנולוגיות.

http://www.telecomnews.co.il/%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%96-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.html 

[9] 2016-05-00 מבקר המדינה, דו"ח 66ג’ - ועדת הבחירות המרכזית -היבטים מינהליים בהיערכות לבחירות לכנסת ה-20 (2015)

http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_537/98339a87-6f77-4b6b-92c6-0ab58575e50d/314-elections.pdf

[10] 2017-06-29 "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" – דו"ח על זכויות האדם בישראל הוגש לבדיקה התקופתית על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם.

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html