2017-12-18 רומן זדורוב, מוטי ולורי - פברוקים והונאות של השופטים עומדים לדיון לפני בית המשפט העליון

רומן זדורוב, מוטי ולורי - פברוקים והונאות של השופטים ביחס לכליאה עומדים לבדיקה לפני בית המשפט העליון

בית המשפט העליון דורש אגרה וערבון של 20,000 ש"ח להמשך הדיון ולהחלטה בערעור שנושאו - פברוקים והונאות של השופטים ביחס להחלטות על כליאת אנשים בישראל.  האגרה והערבון נדרשים על פי החלטה יוצאת דופן של רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי משבוע שעבר, הקובעת שערעור לגבי פברוקים והונאות של השופטים בתיקים פליליים בכתבים הנוגעים לכליאה, הוא ערעור "בעל אופי אזרחי"...  נראה שבית המשפט העליון אינו שש לדון ולתת החלטות בעניין המרמה של השופטים עצמם. הערעור מביא כראיות החלטות של השופט אברהם היימן בעניין המשך מעצרם של הבלוגרים לורי ומוטי, החלטות של בית המשפט המחוזי נצרת בעניין מאסר העולם של רומן זדורוב, וכחומר רקע - את הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך. דיון בעניין זה, וקבלת החלטה של בית המשפט העליון לגבי שאלה זאת (ללא הבדל מה בית המשפט העליון יחליט) הם בעלי חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה - מהותית לטיבה של מערכת המשפט בישראל, לחירות האדם וזכויות האדם הבסיסיות של כל אדם במדינת ישראל.  מה אומרת הקהילה הבינלאומית בעניין זה ידוע וברור: "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2017/12/2017-12-19.html

סרטונים:

חלק א'

https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10214687991614824/
https://www.youtube.com/watch?v=VIqwZbUAVkM

חלק ב' 

https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10214688006095186/
https://www.youtube.com/watch?v=9k6yzM1VRCQ 

תל-אביב, 18 לדצמבר - הודעה התקבלה היום מבית המשפט העליון, הדורשת הפקדת ערבון של 20,000 ש"ח בכדי להמשיך בדיון בערעור בעניין פברוקים והונאות השופטים בכתבי בית דין הנוגעים לכליאה.

תמונה. צרניק נ מדינת ישראל ואח' (רע"א 7631/17) - "הודעה על קביעת ערבון" מיום 18 לדצמבר, 2017, כפי שהתקבלה בפקס מבית המשפט העליון: "בהתאם לתקנות... קבע המזכיר הראשי את הערבון בסך 20,000 ש"ח שעל המבקש או המערער, לפי העניין, להפקיד... תוך 15 יום..."  המסמך אינו חתום, אינו נוקב בסמכותו או שמו של כל אדם שהוא המודיע, בבית המשפט העליון אין "מזכיר ראשי" אלא "מזכירה ראשית" כבר יותר מ- 15 שנים, ושמו/ה של "המזכיר הראשי" לא נזכר במסמך גם כן. אדם בר דעת לא יוכל לראות במסמך זה כתב בית דין אמתי ובר תוקף. אולם מסמכים מעין אלה הפכו לשגרה בבתי המשפט של מדינת ישראל בעשרים השנים האחרונות.

____

ההודעה מבית המשפט העליון על הצורך בהפקדת ערבון, הגיעה בעקבות החלטה יוצאת דופן של רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי, האומרת, שתיק שנרשם כפלילי, ונובע מהחלטה בעניין כליאה בתיק פלילי בבית המשפט המחוזי, הוא סוגיה "בעלת אופי אזרחי". 

תמונה. צרניק נ מדינת ישראל ואח' (בש"פ 7631/17) בבית המשפט העליון - "החלטה" של רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי מיום 11 לדצמבר, 2017: ערעור בנוגע לפברוק כתבי בית דין לגבי כליאת אנשים, שנרשם תחילה בבית המשפט העליון כתיק פלילי, הוא "סוגיית העיון"  "בעלת אופי אזרחי", ולכן נדרשים תשלום אגרה והפקדת ערבון.

___

הערעור עצמו נובע מהחלטה של השופט אברהם היימן בתיק המעצרים של הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל  - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17). אברהם היימן הנפיק פרוטוקולים והחלטות בעניין המעצרים, שהם בבירור כתבי בית דין "מפוברקים" -כלומר כתבים מסולפים, חסרי כל תוקף, שאינם בני אכיפה.  אבל כתבים מסוג זה שימשו לכליאתם של לורי ומוטי. כשהתבקש אברהם היימן לאפשר עיון בחתימתו על כתבים מסוג זה (שאינה קיימת), הוא השיב ב"החלטה בפתקית" שהיא מושא הערעור. השופט היימן קובע שאין למקבל המצאה כביכול של פרוטוקול של בית המשפט זכות לדעת אם המסמך אמתי (אותנטי) או מפוברק!

תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א - "החלטה בפתקית" של אברהם היימן מיום 18 לספטמבר, 2017. "ככל שלמבקש טענות בקשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק". השופט אברהם היימן קובע, שגם לאחר שהמציא למבקש העיון מסמך, שהוא כביכול פרוטוקול והחלטה של בית המשפט, אין למקבל המסמך זכות לדעת אם המסמך אמיתי (אותנטי), או מפוברק... עמדה כזאת תיחשב בעיני כל בר דעת הונאה של ממש על ידי בית המשפט והשופט אברהם היימן עצמם.

___

הערעור נובע מתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, אך הוא נוגע לבעיה כללית מאז הפעלת מערכת נט-המשפט בבתי המשפט המחוזיים והשלום - פברוק כתבי בית דין הנוגעים לכליאת אנשים במדינת ישראל.  הדוגמה השנייה הבולטת המובאת בערעור היא מתיק רומן זדורוב בנצרת. פסקי הדין של השופטים יצחק כהן (עבריין מין מורשע) ואסתר הלמן, ומר חיים גלפז (שפעל ללא מינוי כשופט כלל) בשנת 2010, היו מפוברקים בבירור. אולם נשיא בית המשפט המחוזי נצרת נקט בעמדה דומה להפליא לזו של השופט אברהם היימן בבית המשפט המחוזי תל-אביב. בהחלטה משנת 2015, מסרב השופט אברהם אברהם להתיר עיון שיבהיר את אמתיות פסקי הדין, בטענה שלמעשה אין מדובר בעיון, אלא ב"חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש..."

תמונה.  מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת - החלטה של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם על בקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין של רומן זדורוב ובחתימות האלקטרוניות עליהם.

____

פרקליטות מחוז צפון גם היא לא טמנה את ידה בצלחת, ראש התחום הפלילי עו"ד שילה ענבר הגיבה על הבקשות לעיון בתיק רומן זדורוב במסמך יחיד במינו, התוקף את מבקש העיון כמי שמפיץ "תיאוריות קונספירציה", ו" טרם מונה למבקר בתי המשפט, ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים..."

  

תמונה.  מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת - תגובה של ראש תחום פלילי בפרקליטות מחוז צפון שילה ענבר על בקשת עיון בפסקי דין עשויים כדין לגבי רומן זדורוב: "טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן לבסס תיאוריות קונספירציה"... "המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט, ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים..."
____
מובן מאליו שהחלטתו של השופט אברהם היימן, כמו החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, וכמו גם תגובת פרקליטות מחוז צפון עומדות בניגוד מוחלט לתקנות העיון, הקובעות ש"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין", וש"עיון" כולל בין השאר גם "פלט מחשב".  החלטות אלה גם עומדות בניגוד מוחלט להצהרות נשגבות של בית המשפט העליון עצמו לגבי זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי"... חיוני לשקיפות בתי המשפט וההליך השיפוטי, למראית פני הצדק, לאמון הציבור בבתי המשפט, וכו' וכו'.
אין ספק שהתנהלות בתי המשפט בעניין החלטות אלה, הנוגעות לשליל חירותו של אדם, הן עניין חוקתי מן המעלה הראשונה. ודווקא בעניין זה, מסרבים בתי המשפט לפעול על פי העקרון אותו חיבב נשיא בית המשפט העליון לצטט מפי השופט היהודי הדגול לואיס ברנדייס: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר"...
הערעור גם מבהיר את הבעייתיות שבהתנהלות בתי המשפט בסירובם לאפשר את האבחנה בין כתב בית דין אמתי (אותנטי) לבין כתב בית דין מפוברק.  לצורך זה מובאות ראיות מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך. בפרשה זאת היו נציב תלונות הציבור על השופטים והשופטת ורדה אלשייך בהסכמה, ש"הפרוטוקולים המפוברקים", שנחזו אל ידי אחרים ככתבי בית דין, היו למעשה "טיוטות" בלתי חתומות, חסרות כל תוקף...  מצב מסוג זה, בו אמתותם ותקפותם של מסמכים המוצגים לבעלי דין ולציבור ככתבי בית דין עמומה ודו-משמעית, תיחשב ללא כל ספק כסימן מובהק של אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט בישראל.
יש לציין שהציבור בישראל, כולל רובם ככולם של עורכי הדין, אינם מבינים עד היום את מהותה של פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.  ורדה אלשייך מעולם לא "זייפה" פרוטוקולים. ורדה אלשייך עסקה במרמה והפרת אמונים, על ידי הצגת מסמכים חסרי כל תוקף כאילו הם כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.  ועל התנהלות זאת, הנחשבת ברחבי העולם לעבריינות חמורה מאין כמותה של שופטים - לא עמדה לדין!

 

תמונה.  בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי ()  בבית המשפט המחוזי ת"א - אחד מ"הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלייך: "החלטה.... ואני פונה למנהל בתי המשפט כלכשיעביר את התלונה ללשכת עורכי הדין הוא יעביר גם את התוספת הזאת"  המסמך נחזה על ידי אחרים ככתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ,ובר אכיפה. אולם נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג והשופטת ורדה אלשייך היו בהסכמה גמורה שמסמך זה הוא "טיוטה" בלבד - חסר כל תוקף.
____

המצב שיצרו השופטים במדינת ישראל, בשיתוף פעולה עם לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים, בו אין ניתן יותר לציבור ולבעלי דין להבחין בין כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא "טיוטה" חסרת כל תוקף, הוא הפרה חמורה ביותר של זכויות האדם והזכויות האזרחיות של כל אדם במדינת ישראל.
לכן, חשוב ביותר לקיים דיון בבית המשפט העליון ב"סוגיה אזרחית" זאת, הנוגעת לחירות האדם, ולקבל את החלטת בית המשפט העליון בעניין.

דעת הקהילה הבינלאומית בעניין די ברורה:
* דו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל בשנת 2013, אומר "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* כנסים בינלאומיים של הארגון האירופי למחשוב ממשלתי פרסמו בשנת 2015 ובשנת 2017 מאמרים אקדמיים, בכפוף לבדיקת עמיתים בינלאומית, האומרים: "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?", ו-"מחשוב ממשלתי בישראל - שדרוג לעידן הפוסט-אמת".
בינואר 2018 אמור להתפרסם דו"ח נוסף של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל.  התיקים הנוגעים לרומן זדורוב, לפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, ועוד רבים אחרים, נכללו במידע שהוגש למועצה לצורך הבדיקה התקופתית לשנת 2018, בטענה של "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט... בישראל".