2018-02-22 אסתר חיות ומחשוב בית המשפט העליון - מבחן יושרה בסיסית, סמסטר ב'
כל יום נוסף בו אסתר חיות מכהנת כנשיאת בית המשפט העליון מקבע את קריסת מערכת המשפט וכשל שיטת המשטר בישראל!
בסוף דצמבר 2017, לאחר כניסתה לתפקיד הנשיאה, הוגשו לאסתר חיות שלוש פניות לתיקון כתבי החלטות ופסקי דין "מפוברקים" (כוזבים) בשלושה תיקים לדוגמה במערכת המידע של בית המשפט העליון. פניות אלה הוגשו מתוך כוונה לבחון את יושרתה בתפקידה החדש. נשיאת בית המשפט העליון עדיין לא השיבה ולא פעלה כראוי בעניין בקשות אלה.
עתה, הוגשה פנייה נוספת, הנוגעת לחוסר יושרה כללי בניהול התיקים ומערכות המידע של בית המשפט העליון:
א) בקשה להסרת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה וניסוח", שהוספה בשנת 2002 על כל החלטות בית המשפט העליון, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובעז אוקון כרשם. תניית פטור זאת הופכת למעשה את כל החלטות בית המשפט העליון ל"טיוטות". הנהלת בתי המשפט סירבה בעבר להסביר את הבסיס החוקי לשינוי מפליג זה, וכן סירבו להסביר מצב זה הנשיאים הקודמים - אשר גרוניס ומרים נאור.
ב) בקשה לניהול פרוטוקולים פורמליים, עשויים כדין, כנדרש בחוק. בית המשפט העליון מתנהל בתיקי נייר. אולם הפרוטוקולים נשמרים כמסמכים בלתי חתומים בלבד במערכת המידע של בית המשפט. לאחר עתירה לבג"ץ משנת 2008, וחקיקת תיקון מיוחד לחוק בתי המשפט בשנת 2008, היה בית המשפט העליון אמור לתקן עניין זה. אולם בית המשפט העליון עומד בסורו. מצב זה הופך את כל דיוני בית המשפט העליון ל"דיונים בלתי פורמליים, מחוץ לפרוטוקול".
המצב שנוצר בבית המשפט העליון, וכן המצב בבתי המשפט המחוזיים והשלום, ובבתי הדין המנהליים של משרד המשפטים (לשכות ההוצאה לפועל ובבתי הדין למוחזקי משמורת) בעקבות הטמעת מערכות מידע בעשור האחרון, תואר בהרחבה במידע מקיף שהוגש לנציב זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 סיכם מצב זה כך: "התדרדרות חמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/02/2018-02-21_21.html
תמונה. כל יום נוסף בו אסתר חיות מכהנת כנשיאת בית המשפט העליון מקבע את קריסת מערכת המשפט וכשל שיטת המשטר בישראל!
____
תמונה. כריית נתונים שיטתית מראה שמגפת הפברוקים (שיבוש כתבי בית דין) בבית המשפט העליון החלה בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובעז אוקון כרשם.
____
תמונה. כתבי בית דין מאירלנד - המאה ה-14. ניהול כתבי בית דין ורישומים תקינים, תקפים ואמינים הפך לחובה בבתי משפט כשירים בימי הביניים המאוחרים. זהו מאפיין בסיסי של בית משפט שבכתובים (competent court of record). בית המשפט העליון של מדינת ישראל חדל להתנהל כבית משפט כשיר שבכתובים בסביבות שנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובעז אוקון כרשם.
___
תמונה. דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 אומר: "התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." לבדיקה התקופתית לשנת 2018 הוגש מידע נרחב לגבי פברוקים ומרמה בבתי המשפט של מדינת ישראל.
____
תל-אביב, 22 לפברואר - פנייה נוספת נשלחה היום לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות - בקשה להבהרות ולפעולות מתקנות בנוגע למאפיינים בולטים של חוסר יושרה כללי בכתבי בית המשפט העליון:
א) תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה וניסוח" שהוספה לכל כתבי ההחלטות ופסקי הדין בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובעז אוקון כרשם בית המשפט העליון. תניית פטור זאת הופכת את כל כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטות".
ב) סירובו המתמשך של בית המשפט העליון לנהל פרוטוקולים חתומים של הדיונים, ושמירת הפרוטוקולים כמסמכים אלקטרוניים בלתי חתומים, בזמן שבית המשפט העליון מתנהל בתיקי נייר. מצב זה הופך את כל הדיונים בבית המשפט העליון לדיונים "בלתי פורמליים, מחוץ לפרוטוקול". בית המשפט העליון עומד בסירובו לנהל פרוטוקולים כדין גם לאחר תיקון מפורש לחוק בתי המשפט משנת 2008, המחייב ניהול פרוטוקולים בבית המשפט העליון. לאחר חקיקת התיקון, הכריז השופט יעקב טירקל, שזהו "חוק קנטרני"... [1]
המצב שנוצר עקב שני כשלים מרכזיים אלה, הופך את כלל התנהלות בית המשפט העליון לפעולות של "הדמיית הליכי משפט". [2] מרמה מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים, והיא אופיינית לפשיעה מאורגנת בבתי המשפט. אמצעי האותנטיקציה לגבי כתבי בית דין, המקובלים בבתי המשפט ברחבי העולם כבר מאות שנים (ושבוטלו באופן שיטתי בישראל ב-20 השנים האחרונות) נועדו למנוע מרמה מסוג זה . המונח בו השופטים בישראל מתייחסים לכתבי בית דין מפוברקים מסוג זה הוא "טיוטות". ובמקרים שהם נתפסים בעבריינות מסוג זה - טוענים שמדובר כביכול בשגגה. אולם ההתנהלות השיטתית/מערכתית של בית המשפט העליון בעניין זה, וסירובו לתקן את התנהלותו גם לאחר חקיקה מפורשת, שוללים את האפשרות שמדובר כאן בשגגה, ומצביעים על כוונה, המודרכת על ידי ראשי מערכת המשפט כבר כ-20 שנה.
כרייית נתונים שיטתית מראה שאהרן ברק ובעז אוקון היו דמויות המפתח בערעור ישרת בית המשפט העליון. יחד עם זאת, מצב זה לא היה יכול להתפתח ללא שיתוף פעולה ו/או הסכמה בשתיקה של ציבור עורכי הדין - כבודדים, ולשכת עורכי הדין - כגוף סטטוטרי.
"פברוקים" - שיבוש כתבי בית דין, שיבוש הליכי משפט, ומרמה בבתי המשפט היו עיקרו של המידע שהוגש לנציב זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. דו"ח הנציב סיכם את המצב כך:
"התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
קישורים
[1] זה כן לפרוטוקול
תיקון לחוק בתי המשפט מטיל חובת רישום פרוטוקול גם בבית המשפט העליון ובבתי הדין הרבניים. השופט בדימוס, יעקב טירקל, סבור שהתיקון לחוק קנטרני ונובע ממניעים לא עניינים
[2] לעניין "הדמיית הליכי משפט" - ראו לדוגמה הגדרה מפורטת של עבריינות מסוג זה בחוק העונשין של טקסס..
Texas Penal Code - PENAL § 32.48. Simulating Legal Process
להלן מכתב הפנייה שנשלח היום לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
22
לפברואר,
2018
השופטת
אסתר חיות
נשיאת
בית המשפט העליון
בפקס:
בדוא"ל:
ובדואר
רשום עם אישור מסירה
הנידון:
תניית
הפטור "כפוף
לשינויי עריכה ונוסח"
על
החלטות ופסקי דין,
ופרוטוקולים
בלתי חתומים
– בקשה להבהרות
ולפעולות
מתקנות
הריני
מבקש בזאת את תשובתך בתוך 45
יום,
בכפוף
לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות
והנמקות),
תשי"ט-1958
לכבוד
הנשיאה חיות,
הריני
פונה אליך בבקשה להבהרות ופעולות מתקנות
כדלהלן:
1.
תניית
הפטור "כפוף
לשינויי עריכה וניסוח"
על
החלטות ופסקי דין
הרקע:
בדיקה
מעלה שבסביבות מרץ 2002,
תחת
כהונתם של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון
ובעז אוקון כרשם,
התבצע
שינוי
מהותי
בתבנית
כל כתבי ההחלטות ופסקי הדין בבית המשפט
העליון -הן
בכתבי המקור בתיקי הנייר,
והן
בתצוגת
המסמכים במערכת
האלקטרונית:
הוסר
האישור -
"העתק
מתאים למקור"
- המעוגן
בחקיקה בארץ ובעולם ,
והוספה
תניית הפטור "כפוף
לשינויי עריכה וניסוח"
(תמונה
1).
___
החלטת
נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי
ת"א)
בפרשת
"הפרוטוקולים
המפוברקים"
של
השופטת ורדה אלשייך – פרשה
שהסעירה את הקהילה המשפטית והציבור בישראל
-
מתייחסת
במפורש למצב החריג הקיים בעניין זה בבית
המשפט העליון.
אולם
החלטת הנציב
משאירה מצב
זה
מעורפל
וחסר
הסבר מספק:
… כב’
השופטת ניתלתה באילן גבוה וציינה,
כי
על הנוסח של פסקי הדין של בית המשפט העליון
מצויין,
כי
"העותק
כפוף לשינויי עריכה וניסוח".
על
אף שלא שמעתי את הסברם של הנוגעים בדבר
לעניין זה,
בידי
לומר,
כי
אין בנוסח האמור כדי לגבור על כל דין
בעניין.
(פסקה
63)
אין
ספק,
שכתבי
החלטות ופסקי דין אמתיים
(אותנטיים)
של
בית דין כלשהו אינם יכולים להיות באופן
קבוע כפופים ל"שינויי
עריכה וניסוח".
מצב
זה הופך את כל החלטות בית המשפט העליון
ל"טיוטות",
ומערער
את יושרת הכתבים בבית המשפט העליון מיסודה.
בקשה
להבהרה:
תחת
סמכותו/סמכותם
של מי התבצע השינוי
המפליג
בתבנית
ההחלטות ופסקי הדין בבית
המשפט העליון בשנת
2002?
ומהו
הבסיס החוקי לשינוי זה?
בקשה
לפעולות מתקנות:
א)
תיק
צרניק נ מדינת ישראל ואח’ (7631/17)
תלוי
ועומד עתה לפני בית המשפט העליון.
הערעור
בתיק
זה עוסק בעניין "חוקתי",
הנוגע
ישירות לכבוד האדם וחירותו – ישרת כתבי
בית דין המשמשים בהליכי כליאה בישראל.
בתיק
זה שילמתי אגרה כדין,
ואף
הפקדתי ערבון בסכום ניכר.
לפיכך,
הריני
מבקש בזאת שירות
הוגן בבית המשפט העליון בתיק זה -
שההחלטות
בתיק זה יינתנו ללא תניית הפטור "כפוף
לשינויי עריכה וניסוח",
ויומצאו
לי העתקים חתומים כדין על ידי השופטים
ומאושרים על ידי מזכיר ראשי ממונה כדין
או רשם בית המשפט העליון -
“העתק
מתאים למקור".
ב)
בהעדר
הסבר מספק לשינוי שהתבצע בתבנית כתבי
ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון
בשנת 2002,
הריני
מבקש בזאת שתפעלי בזריזות להחזרת המצב
לקדמותו.
2.
פרוטוקולים
בלתי חתומים בבית המשפט העליון
הרקע:
בית
המשפט העליון מתנהל בתיקי נייר,
שהם
כתבי המקור הקובעים.
אולם
עיון בסדרת
תיקים בשנים האחרונות
מעלה שהפרוטוקולים
של הדיונים בבית המשפט העליון לעולם אינם
נשמרים בתיקי הנייר.
במקום
זאת,
נשמרים
רק
כתבי "פרוטוקול"
בלתי
חתומים הנשמרים כקבצים אלקטרוניים.
ראו
לדוגמה בקשותי
והחלטות השופטים
בעניין עיון בפרוטוקול עשוי
כדין
בתיק אומ"ץ
נ היועמ"ש
ואח’
(בג”ץ
5514/16)
(תמונה
2).
תמונה
2.
אומ"ץ
נ היועמ"ש
ואח’
(בג”ץ
5514/16)
- העמוד
האחרון (13)
ב"פרוטוקול"
"ישיבה"
מיום
14
לפברואר,
2017 – ללא
כל תיבת חתימה או חתימה מסוג כלשהו.
___
יתרה
מזאת,
עניינה
של העתירה
התנועה
להגינות שלטונית נ.
שר
המשפטים (בג”ץ5122/06)
הוא
עניין זה בדיוק.
פסק
הדין בעתירה הנ"ל
מיום 13
למרץ,
2008, אומר:
1.
כאמור
בהחלטתנו מיום 2007.6.6
,סוכם
על דעת הצדדים כי העתירה תצומצם לשאלת
מעמדם הפורמאלי של רישומי הפרוטוקול
הנעשים כיום בבית המשפט העליון ונקבע כי
המדינה תגיש הודעה משלימה בעניין.
2
. בהודעה
המשלימה שהגישה ביום 2008.1.20
ציינה
המדינה,
בין
היתר,
כי
מנהל בתי המשפט מסר שרישום הפרוטוקול
בבית המשפט העליון מתנהל בהתאם לתקנות
סדר הדין האזרחי,
התשמ"ד-
1984 ולפי
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב],
התשמ"ב-
1982 . זאת
לאחר שהנהלת בתי המשפט הקצתה את המשאבים
הנדרשים,
לרבות
תוספת קלדניות,
לשם
ניהול פרוטוקול בבית המשפט העליון כבכל
ערכאה אחרת...
בנוסף,
באותה
שנה חוקקה הכנסת
תיקון
מיוחד לחוק בתי המשפט (ניהול
פרוטוקול -
תיקון
מס’ 51,
2008), סעיף
68א(ו),
האומר:
(ו)
הוראות
סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט,
לרבות
בבית המשפט העליון,
אלא
אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת
באותו עניין.
בנוסף,
החלטת
נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי
ת"א)
בפרשת
"הפרוטוקולים
המפוברקים"
של
השופטת ורדה אלשייך מבהירה
שכתבי בית דין,
ובפרט
פרוטוקולים,
שאינם
חתומים,
הם
בגדר "טיוטות"
בלבד.
אין
ספק,
שבהעדר
פרוטוקולים עשויים כדין,
הופכים
כל דיוני בית המשפט העליון ל"דיונים
בלתי פורמליים,
מחוץ
לפרוטוקול".
מצב
זה מערער את ישרת בית המשפט העליון מיסודה.
בקשה
להבהרה:
מדוע
אין בית המשפט העליון מנהל
פרוטוקולים פורמליים,
עשויים
כדין
עד היום?
בקשה
לפעולות מתקנות:
א)
ככל
שיתקיים דיון בתיק צרניק
נ מדינת ישראל ואח’ (7631/17)
הריני
מבקש בזאת שלדיון
זה יערך פרוטוקול פורמלי,
עשוי
כדין.
ב)
כמו
כן,
הריני
מבקש בזאת,
שתפעלי
בזריזות לקיום הוראות החוק בעניין ניהול
פרוטוקולים פורמליים,
עשויים
כדין,
הנשמרים
בתיקי הנייר של
בבית המשפט העליון בכלל
התיקים.
בברכה,
_________________
דר’
יוסף
צרניק
2018-02-20 אסתר חיות ומחשוב בית המשפט העליון - "מספיק בקושי" ביושרה בסיסית, מועד א'
בסוף דצמבר 2017 נמסרו לאסתר חיות פניות לתיקון כתבי החלטות מפוברקים בעליל, כוזבים, במערכת המחשוב של בית המשפט העליון בשלושה תיקים: תיק עמוס ברנס (בקשה למשפט חוזר), בתיק ניצולי שואה מבולגריה, ובתיק פרשת הדחת דר' חן קוגל (אחת מפרשות הבת של השחיתות בפרשת רומן זדורוב). תיקים אלה הם רק דוגמאות נבחרות של התופעה הכללית... הבקשות הוגשו במטרה לבחון את יושרתה של נשיאת בית המשפט העליון עם כניסתה לתפקיד. הנשיאה הקודמת מרים נאור, וקודמה אשר גרוניס נכשלו במבחנים דומים...
על פי החוק - נדרשה תשובתה של אסתר חיות תוך 45 יום. 45 יום כבר חלפו, והנשיאה אסתר חיות לא השיבה לעניין. במקום זאת, כתבה שהעבירה את העניין לטיפול "המזכירה הראשית". אולם בבית המשפט העליון אין "מזכירה ראשית" ממונה כדין מאז 2002.
לפיכך, התבקשה היום הנשיאה אסתר חיות להבהיר מיהי "המזכירה הראשית", ולהציג תיעוד של מינויה כדין של "המזכירה הראשית" על פי התקשיר. בנוסף - התבקשה שוב לענות על הפנייה בעניין שיבוש כתבי ההחלטות בתיקים הנ"ל (מועד ב').
על בקשה דומה ענה נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בשנת 2013 "הגברת שרה ליפשיץ, מזכירה ראשית של בית המשפט העליון, נתמנתה בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי בעלי תפקיד במעמד זה." בעקבות תשובה זאת, הוגשה במשטרת ישראל תלונה על מרמה והפרת אימונים נגד אשר גרוניס (תלונות פליליות על זיוף כתבי בית דין והתחזות הוגשו נגד שרה ליפשיץ עוד קודם לכן). שבועיים אח"כ פרשה הגב' שרה ליפשיץ מבית המשפט העליון...
כריית נתונים שיטתית מראה שמגפת הפברוקים בבית המשפט העליון החלה בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובעז אוקון כרשם. במרץ 2002 נערכו שינויים במערכת המחשוב של בית המשפט העליון, ובמקביל במשרד המזכיר הראשי. שינויים אלה ערערו את יושרת בית המשפט העליון מיסודה.
בדיוק כמו במקרה של ועדת הבחירות המרכזית - השב"כ, הממונה על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו", מכחיש כל אחריות למערכות המידע של בית המשפט העליון. ובמקביל - הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשות חופש המידע לגבי פיתוחן, בדיקתן ואבטחתן של מערכות המידע של בתי המשפט.
התוצאה הסופית של מצב עניינים זה מתועדת בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018: "התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/02/2018-02-20.html
2017-12-27 מבחן יושר לנשיאת בית המשפט העליון החדשה אסתר חיות
לאחר מינויה של נשיאה חדשה לבית המשפט העליון, יש צורך לבחון, האם היא שונה מקודמיה? או שתאפשר את המשך השיבושים וההונאות בבית המשפט העליון? נגד אשר גרוניס הוגשה תלונה במשטרה על הונאה, מרמה והפרת אמונים. מרים נאור לא הייתה טובה מגרוניס במאומה...
שלוש פניות נמסרו אמש לנשיאה אסתר חיות לגבי שיבושים חמורים בתיקי בית המשפט העליון: תיק עמוס ברנס, תיק פרנקו סידי (ניצולי שואה), ותיק אומ"ץ נ היועמ"ש ופרקליט המדינה (פרשת תצהיר דר' חן קובל ומשפט רומן זדורוב). עורכי הדין בישראל מתרצים את ההונאות והפברוקים בבתי המשפט כ"טעויות" ו"טפשות" של השופטים. אבל ברחבי העולם הנאור, שיבוש כתבי בית דין, וסירוב לתקנם לאחר הודעה, נחשבים כסימן מובהק לעבריינות בבתי משפט בלתי כשירים /או מושחתים...
הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 כולל פסקה על "חוסר יושרה של הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
לבדיקה התקופתית של ישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018 הוגשו ראיות הטוענות: "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל".
אני לא עוצר את נשימתי בציפיה להתנהלות ישרה של אסתר חיות. ואתם?
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/12/2017-12-27_27.html
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.