2018-04-20 "תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים רשאים לעסוק במרמה בהליכי כליאה?" - התקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי 2018 בספרד

"תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים רשאים לעסוק במרמה בהליכי כליאה?" - התקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי - 2018 בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד

המאמר סוקר את המידע שהוגש לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018), ושנכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018) עם ההערה: "התדרדרות חמורה בישרת סוכניות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות… מאשר שיש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב.” כמו כן סוקר המאמר ערעור בבית המשפט העליון בנושא המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט. הערעור נובע מהמקרים של הבלוגרית לורי שם-טוב, המוחזקת במעצר כבר יותר משנה לפני משפט, ורומן זדורוב, המוחזק במאסר כבר יותר מ-10 שנים. הערעור תלוי ועומד לפני בית המשפט העליון מאז 01 לאוקטובר, 2017 - ללא כל החלטה לגופו של עניין.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/04/2018-04-20-2018.html

 

תמונות. הכנס האירופי למחשוב ממשלתי יתקיים השנה בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד.

תמונות. רומן זדורוב, דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018), לורי שם-טוב.
___

תמונות. המרמה בכתבים האלקטרוניים בבתי המשפט מתועדת בצורה השלמה ביותר בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. החלטה של נציב תלונות הציבור על השופטים בעניין אומרת ש"הפרוטוקולים המפוברקים" וההחלטות בהם היו רק "טיוטות" חסרות תוקף, כיוון שלא נחתמו כדין בחתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). "החתימה הגרפית" המופיעה על המסמך היא "העתק-הדבק", המבוצע על ידי הקלדנית, והיא חסרת כל תוקף. יחד עם זאת הנציב מציין שהציבור ובעלי דין אינם יכולים להבחין בין "טיוטה" לבין כתב בית דין תקף... ההחלטה המפוברקת עצמה היא על הגשת תלונה סמי-פלילית בדויה נגד עו"ד רפאל ארגז.
___

 

תמונות. החלטה של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת על בקשות חוזרות לעיין בפסקי דין עשויים כדין מתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים.  אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש..." יש לראות את החלטתו זאת של השופט אברהם אברהם כמרמה והפרת אימונים - העלמת עין מדבר עבירה ו/או שותפות לדבר עבירה בבית המשפט המחוזי נצרת בקשר לשלילת חירותו של רומן זדורוב.

__

  

תמונות. החלטה של השופט אברהם היימן לגבי בקשות חוזרות לעיין בנתוני החתימות האלקטרוניות על פרוטוקול והחלטה שלו בעניין המעצר של הבלוגרית לורי שם-טוב, תיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (14280-04-07) בבית המשפט המחוזי ת"א: "ככל שלמבקש טענות בקשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך כזה, שאינו בקשה לעיון בתיק." יש לראות את החלטתו זאת של השופט אברהם אברהם כמרמה והפרת אימונים בקשר לשלילת חירותה של לורי שם-טוב.

__

תמונה. חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על פסק דין במערכת נט-המשפט, עיון באמצעות התכנה הייחודית של לשכת עורכי-הדין:

א) "אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...";

ב) "הונפק עבור: Israeli Courts Authority" - אין מופיעים שמו ותפקידו של אדם כלשהו, שהוא כביכול החותם, והוא כביכול המחזיק בדין במכשיר החתימה האלקטרונית;

ג) "הונפק על ידי: Israeli Courts Authority" - אין יישות מוכרת בחוק בישראל בשם זה, ובוודאי שאינה גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001);

ד) "בתוקף מ: 01/01/2000 עד: 01/01/2099” - ביום 01 לינואר, 2000, חוק החתימה האלקטרונית (2001) לא היה עדיין בתוקף, והנפקת מכשיר חתימה אלקטרונית לאדם בתפקידו כשופט למשך 99 שנים אינה התנהלות סבירה.

ה) אין תאריך החתימה וזמנה מופיעים בין הנתונים.

על פי נתונים אלה לא, הקובץ לא ייחשב על ידי אדם בר-דעת חתום בחתימה אלקטרונית של אדם כלשהו על פי הגדרות מקובלות של חתימה אלקטרונית, ובוודאי שלא ייחשב חתום על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).

__

תמונה. צרניק נ מדינת ישראל (7631/17) ערעור בבית המשפט העליון. עניינו של הערעור - המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט, והסתרתן על ידי השופטים בהחלטות הנוגעות לשלילת חירות וכליאה. עד היום לא פסק בית המשפט העליון דבר לגבי הערעור גופו, והתיק כולו נתון תחת "חיסיון מנהלי" ללא הליך ראוי.

____

תל-אביב, 20 לאפריל - מאמר המתאר את המרמה במחשוב בתי המשפט ותוצאותיו לגבי חירות האדם בישראל התקבל בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית לכנס האירופי למחשוב ממשלתי, שיתקיים השנה בסנטיאגו ד קומפוסטלה, ספרד.

המאמר עוסק במפורט במקרי בוחן שהם תיק רומן זדורוב בית המשפט המחוזי נצרת, תיק הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב בבית המשפט המחוזי ת"א, וערעור בעניין המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות והפעלתן בבית המשפט העליון.

מאמר זה הוא האחרון בסדרת מאמרים בכנסים בינלאומיים, המתעדים את המרמה במחשוב בתי המשפט בישראל.

להלן תקציר המאמר שהתקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2018) בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד

תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים ראשים לעסוק במרמה בהליכי כליאה? דר’ יוסף צרניק ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר), תל-אביב, ישראל תקציר: פרסומים קודמים (לדוגמה ECEG2015, ECDG2017) סקרו את המצב בבתי המשפט בישראל לאחר המעבר לניהול תיקים אלקטרוניים ותיעדו הונאה רחבת-ממדים במערכות המידע החדשות בבתי המשפט בישראל, שיש לראותן כשינוי שיטת משטר בלתי מוכרז. כמו כן תועדה התתנהלות מרמתית במחשוב הממשלתי לרוחב זרועות הממשל בישראל. מידע מקיף באותם נושאים הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ונכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018) עם הערה על "התדרדרות חמורה בישרת סוכניות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות… מאשר שיש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב.” כאן מובאת סקירה של המידע שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם. בנוסף, מתועדות התוצאות של מצב זה לגבי חירות האדם במקרי בוחן אחרונים, יחד עם תגובת השופטים, כשתיעוד המרמה מוצג לפניהם. ביום 01 לאוקטובר, 2017, הוגש ערעור בעניין לבית המשפט העליון של מדינת ישראל. בית המשפט העליון התבקש לפסוק בנוגע להתנהלות השופטים בתיקים האלקטרוניים בבתי המשפט: “האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?” הערעור מציג מרמה ביישום החתימות האלקטרוניות על כתבי בית דין ובהפעלתן במקרה של העצירה - הבלוגרית לורי שם-טוב ושל האסיר - אזרח אוקראינה רומן זדורוב. מיד לאחר הגשת הערעור בית המשפט העליון הפעיל על התיק "חיסיון" ללא הליך ראוי. בית המשפט העליון מסרב עד היום להסיר חסיון זה למרות בקשות חוזרות ולמרות מכתב מחאה של האגודה לזכויות האזרח. כמו כן, בית המשפט העליון לא פסק עד היום דבר לגופו של הערעור. מספר בלתי ידוע של אנשים מוחזקים היום במאסר שווא בישראל מתוך שיטות פעולה כאלה. הטמעת מערכות מחשוב הונאתיות בבתי המשפט היא סיכון חמור לזכויות האדם ולחברה אזרחית מתוקנת ברחבי העולם. מן הראוי שמומחים למחשוב יקבלו על עצמם תפקיד מרכזי בהגנת זכויות האדם וחברה אזרחית מתוקנת בעידן הדיגיטלי. מילות מפתח: זכויות האדם, חברה אזרחית מתוקנת, מאסר שווא.