2018-05-31 לגיקים בלבד: מה הקשר בין שופטים מושחתים ורשות הסייבר של בנימין נתניהו?

לגיקים בלבד: מה הקשר בין שופטים מושחתים ורשות הסייבר של בנימין נתניהו?
מרמה בחתימות האלקטרוניות בנט-המשפט? מיטב המומחים לסייבר מתבקשים לחוות דעה!

הראיות הברורות מצביעות על מרמה חמורה בחתימות האלקטרוניות של השופטים במערכת נט-המשפט.  עניין זה היה היה מרכזי לפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך - אולי פרשת השחיתות השיפוטית החמורה והמתועדת בצורה המפורטת ביותר בתולדות המדינה (רות דוד של השופטים).
עניין זה גם נבחן על ידי מומחים בינלאומיים בסדרת כנסים למחשוב ממשלתי, וכן על ידי הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם של האו"ם.  דו"ח נציב זכויות האדם על ישראל לשנת 2018 סיכם את המצב - "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".  
בית המשפט העליון של מדינת ישראל, לעומת זאת, סירב לאחרונה לפסוק בעניין זה בערעור לגבי פרוטוקול מפוברק בתיק הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב, ולגבי פסקי הדין המפוברקים של רומן זדורוב... בדרך, בית המשפט העליון הוציא החלטה תקדימית, שערעור פלילי הוא "בעל אופי אזרחי", ולכן ניסה לסחוט 20,000 ש"ח כפיקדון...

עכשיו, מיטב המומחים למדעי המחשב בארץ מתבקשים לחוות דעה...
אבל מיטב המומחים לאבטחת סייבר מתוגמלים היום ישירות על ידי "רשות הסייבר" במשרד ראש הממשלה, שהקימה בשנים האחרונות "מרכזים לחקר אבטחת סייבר" באוניברסיטאות. הרשות עצמה הוקמה על ידי דר' אביתר מתניה, שמונה ללא מכרז,  והוחלף לאחרונה במר יגאל אונא, שמונה גם הוא ללא מכרז...  ראש השב"כ, ראש המוסד, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, בצעד יוצא דופן, גינו בפומבי באפריל 2017 את הקמת "רשות הסייבר" במשרד ראש הממשלה.  ח"כ נחמן שי אמר אז, שזהו "צעד לא דמוקרטי".
החשש הברור הוא, שמצב זה גורם למומחים לאבטחת סייבר, כגון פרופ’ יובל אלוביץ’ - אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ אלי ביהם – הטכניון, פרופ’ מיכאל בן-אור – האוניברסיטה העברית, פרופ’ יצחק בן ישראל – אוניברסיטת ת”א, פרופ’ דני דולב - האוניברסיטה העברית, פרופ’ יהודה לינדל – אוניברסיטת בר-אילן, פרופ’ בני פנקס - אוניברסיטת בר-אילן - שלא לקיים את חובתם האתית הציבורית -  להתריע את הציבור לגבי מרמה חמורה במערכות הסייבר הממשלתיות. 
פרופ' אסא כשר - בעל כישורים ייחודיים עקב השכלתו במתמטיקה שימושית ופעולתו הנרחבת בחיבור קודים אתיים עבור ממשלת ישראל - התבקש גם הוא לחוות דעה בנושא.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/05/2018-05-31.html 

  

  

 

תמונות. המומחים שהתבקשו לחוות דעה: פרופ’ יובל אלוביץ’ - אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ אלי ביהם – הטכניון, פרופ’ מיכאל בן-אור – האוניברסיטה העברית, פרופ’ יצחק בן ישראל – אוניברסיטת ת”א, פרופ’ דני דולב - האוניברסיטה העברית, פרופ’ אסא כשר - אוניברסיטת ת”א והאוניברסיטה העברית, פרופ’ יהודה לינדל – אוניברסיטת בר-אילן, פרופ’ בני פנקס - אוניברסיטת בר-אילן. פרט לפרופ' אסא כשר - כולם פרופסורים למדעי המחשב וגם בכירים ב"מרכזי מחקר לאבטחת סייבר" שהוקמו בשנים האחרונות.

___

תמונה.  פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך היא ללא צל של ספק אחת מפרשיות השחיתות השיפוטית החמורות בתולדות המדינה.  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשה זאת בשנת 2012, מבהירה ש"הפברוק" היה מבוסס על שיבוש החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט.  ורדה אלשייך מעולם לא הועמדה לדין על מרמה והפרת אמונים...

___

תמונה. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, יצרה תיעוד ייחודי לגבי התנהלות מערכת נט-המשפט.  מסמך פרוטוקול, החלטה, או פסק דין שאינו חתום בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) - הוא "טיוטא" בלבד.
___


תמונה.  השופטים מונעים בשיטתיות את גישת בעלי דין והציבור לחתימות האלקטרוניות בנט-המשפט.  אולם במקרים בהם נוצרה אפשרות לעיין בחתימות, התברר שאין הן חתימות אלקטרוניות אמתיות בכלל...
___

תמונה. דוח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 מציין במיוחד את ההתדרדרות ביושרת מערכת המשפט, "תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
___

תמונה.  טקס חנוכת המרכז לחקר אבטחת סייבר בטכניון בשנת 2016: פרופ' אלי ביהם  - ראש המרכז בטכניון, דר' אביתר מתניה - ראש רשות הסייבר במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ופרופ פרץ לביא -נשיא הטכניון.  סדרת מאמרים אקדמיים מתארת מרמה חמורה במערכות הסייבר שהוקמו במדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות.  מאמרים אלה גם מעלים תזה, שהקמת "המרכזים לחקר אבטחת סייבר" באוניברסיטאות במימון ישיר של משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו, משתיקה למעשה את מיטב המומחים בתחום, וגורמת לכך שלא ימלאו את חובתם  האתית הציבורית להתריע נגד המרמה על הציבור. 

___

תל-אביב, 31 למאי - בקשה לחוות דעת לגבי יושרת מערכת נט-המשפט - מערכת התיקים האלקטרוניים של בתי המשפט, נשלחה היום למיטב המומחים בישראל. חוות הדעת נשלחה לסדרת פרופסורים למחשבים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת תל-אביב, ובטכניון.  כולם פועלים כבכירים גם במרכזי מחקר לאבטחת סייבר שהוקמו בשנים האחרונות באוניברסיטאות.  בנוסף התבקש פרופ' אסא כשר לחוות דעה בעניין זה.  לאסא כשר כישורים ייחודיים לעניין, עקב השכלתו במתמטיקה שימושית מחד, מומחיותו בממשל ואתיקה מאידך.
הבקשה לחוות הדעת מבהירה שמטרתה כפולה:
א) לצורך הגשת עתירה לבג"ץ נגד מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, להסביר מדוע לא יורה להתקין במערכת נט-המשפט חתימות אלקטרוניות תקינות וגלויות, על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001)?
ב) לצורך מחקר, שכן בסדרת מאמרים ודוחות בינלאומיים הועלתה התזה, שהמצב במדינת ישראל  בעניין השחיתות השלטונית, נובע בחלקו מהתפוררות חברתית [social disintegration], או אבדן החוזה החברתי [loss of social contract] – מצב בו האינטליגנציה אינה ממלאה באמונה את תפקידה בחברה אזרחית מתוקנת.

לבקשה צורפו גם החלטות של שופטים המדגימות נימוקים חסרי שחר במניעת הגישה לבדיקת החתימנות האלקטרוניות בהחלטות ופסקי דין הנוגעים למאסר עולם של רומן זדורוב (מסמך מפוברק בעליל), פרוטוקול והחלטה על מעצר עד סוף ההליכים של הבלוגרית לורי שם-טוב (פרוטוקול מפוברק בעליל), והחלטה חסרת פשר בתיק ניצב ניסו שחם.
להלן הבקשה שנשלחה היום למומחים

31 למאי, 2018

פרופ’ יובל אלוביץ’ - אוניברסיטת בן-גוריון

פרופ’ אלי ביהם – הטכניון

פרופ’ מיכאל בן-אור – האוניברסיטה העברית

פרופ’ יצחק בן ישראל – אוניברסיטת ת”א

פרופ’ דני דולב - האוניברסיטה העברית

פרופ’ אסא כשר - אוניברסיטת ת”א והאוניברסיטה העברית

פרופ’ יהודה לינדל – אוניברסיטת בר-אילן

פרופ’ בני פנקס - אוניברסיטת בר-אילן

בדוא"ל

הנידון: בקשה לחוות דעת בעניין החתימות האלקטרוניות של השופטים במערכת נט-המשפט – מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט

אודה על תשובתכם בתוך 14 ימים. הזמן הוא מעיקרו של העניין.

נכבדי,

אנא קבלו בקשה זאת כיחידים וכקבוצה – למתן חוות דעת בעניין החתימות האלקטרוניות של השופטים במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים של בתי המשפט - נט-המשפט.

חוות דעתכם מתבקשת מתוך מטרה כפולה:

א) לצורך הגשת עתירה לבג"ץ נגד מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל ואחרים – לבוא וליתן טעם: מדוע לא יורולהתקין לשופטים חתימות אלקטרוניות תקפות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), גלויות לבעלי הדין ולציבור,במערכת נט-המשפט?

ב) לצורך מחקר – שכן בסדרת מאמרים אקדמיים ודוחות בינלאומיים העליתי תזה, שהמצב במדינת ישראל נובע בחלקו מהתפוררות חברתית [social disintegration], או אבדן החוזה החברתי [loss of social contract] – מצב בו האינטליגנציה אינה ממלאה באמונה את תפקידה בחברה אזרחית מתוקנת.

הבסיס העובדתי:

א) החתימות האלקטרוניות היו עניין מרכזי בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. מתוך החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג (88/12/מחוזי תל-אביב)(נספח א), אדם בר-דעת יסיק:

1. במערכת נט-המשפט קיים יישום חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), והחתימות האלקטרוניות של הכתבים השיפוטיים נפרדות מגוף המסמך (detached electronic signatures);

2. לכל שופט ושופט המוסמך להשתמש במערכת נט-המשפט הונפק אמצעי חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), וכן

3. השופטים נדרשים לחתום בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) על כל פרוטוקול,החלטה ופסק דין; שכן – אם לא נחתמו על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), מסמכים אלה הם רק "טיוטות"חסרות כל תוקף, שאין בהן גמירות הדעת ואין בהן קבלת אחריות על ידי השופט.

ב) ניסיונות חוזרים ונשנים למימוש העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות של השופטים על פרוטוקולים, החלטות ופסקי דין מראים:

1. השופטים מונעים באופן שיטתי את העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות על החלטות ופסקי דין (נספח ב’),למרות שהחקיקה בישראל אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין", המונח"עיון" – מוגדר ככולל "קבלת פלט מחשב",[¹] ובית המשפט העליון הכריז שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי…" [²]

2. במקרים בהם נמצאה דרך לעיין בנתוני החתימות האלקטרוניות לכאורה של השופטים על פרוטוקולים,החלטות, או פסקי דין, שהומצאו לבעלי דין על ידי בתי המשפט, התגלו נתונים משני סוגים בלבד, שתקינות שניהם לדעתי מפוקפקת במקרה הטוב (סוג א’ וסוג ב’, נספח ג’).

ממצאים אלה מעוררים חשדות שאין בנמצא במערכת נט-המשפט יישום אמתי של חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשופטים. יתרה מכך – השופטים מנסים להסתיר עובדה זאת באופן שיטתי.

חוות דעתכם מתבקשת לגבי נתוני החתימות האלקטרוניות לכאורה של שופטים, מסוג א’ וסוג ב’, המודגמים בנספח ג’ (לצורך ההשוואה הובאה בנספח ג’ גם דוגמה של חלק מנתוני החתימה האלקטרונית של עורך דין במערכת נט-המשפט). השאלה היא:

האם ניתן לראות בנתונים מעין אלה דוגמאות של חתימות אלקטרוניות של שופטים על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) ביחס לפרוטוקולים, החלטות, או פסקי דין שהם מסמכים אלקטרוניים במערכת נט-המשפט?

מובן מאליו שלעניין זה חשיבות מן המעלה הראשונה ביחס לזכויות היסוד של כל תושבי מדינת ישראל – חירות האדם,הזכות לרכוש, הזכות להליך ראוי, הזכות למשפט הוגן ופומבי, ועוד.

המצב המתואר כאן נראה על פניו בלתי יאומן - 17 שנה לאחר תחולת חוק החתימה האלקטרונית (2001), 8 שנים לאחר הפעלת מערכת נט-המשפט, ו-6 שנים לאחר החלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך… כל זאת – ב"אומת ההיי-טק”, "אומת הסטרט-אפ”...

לדעתי, לאור מעמדכם כחברים בכירים בסגל האקדמי של אוניברסיטאות ציבוריות, וכן לאור מעמד רובכם כאנשי מפתח ב"מרכזים לחקר אבטחת סייבר" הממומנים מכספי הציבור, וכן לאור מעמדו של פרופ’ אסא כשר כמומחה בכיר לממשל ומחברם של עשרות קודים אתיים, מן הראוי שתחוו דעה בעניין זה.

בברכה,
_____________

דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר)

העתקים: תפוצה רחבה

1 תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003)

2 פס"ד האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואח’ (בג"ץ 5917/97)

נספח א' – ציטוטים מתוך החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג (88/12/מחוזי תל-אביב)

פסקה 19

בתגובותיה מיום 5.2.12 ומיום 12.2.12 מסרה כב’ השופטת, כי אין בנמצא שתי גרסאות של מסמך הפרוטוקול. נוסח א’ הינו "פרוטוקול טיוטא"… ואילו נוסח ב’ הינו "פרוטוקול רשמי", אשר נחתם בחתימה אלקטרונית… מהסברה של כב’ השופטת עולה, בכל הנוגע לתכנת נט-המשפט… כל עוד לא נחתם הפרוטוקול בחתימה אלקטרונית על ידי השופט, מדובר בטיוטת פרוטוקול… רק לאחר החתימה האלקטרונית הופך הפרוטוקול להיות סופי. [קווים תחתונים במקור- יצ]

פסקה 21

במכתבו מיום 21.2.12 כתב מר ירדני: “… לא ניתן להבחין בין פרוטוקול חתום בחתימה גרפית לבין פרוטוקול חתום בחתימה אלקטרונית – לאחר שהפרוטוקול הודפס...”

פסקה 22

עניין זה גם צוין במכתבו של עו"ד לייזר מיום 15.4.12, לפיו: “על פי הבדיקה שבוצעה, הפרוטוקול נשוא פנייתך לא נחתם בחתימה אלקטרונית...”

פסקה 23

ביום 13.3.12 ביקשתי מכבוד השופטת להתייחס לכך, כי לא קיים במערכת נוסח פרוטוקול החתום בחתימה אלקטרונית…

פסקה 25

פניתי ביום 19.2.12 למנהל בתי המשפט, וביקשתי לבדוק האם אפשר כי הממצא שעד היום אין בנמצא פרוטוקול חתום בחתימה אלקטרונית…

פסקה 36

בהוראת עבודה 114/10 צוין: “בעידן התיק האלקטרוני, נחתמים פסקי דין בחתימה אלקטרונית מאובטחת…" דברים אלה עומדים בקנה אחד גם עם האמור במכתבו של עו"ד ברק לייזר [היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט- יצ] לנציבות, מיום 1.5.12: “פלט של מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית נחשב, לפי סעיף 6(ב) לחוק חתימה אלקטרונית התשס"א -2001, כעותק".

פסקה 37

מכאן, שבהעדר פרוטוקול החתום בחתימה אלקטרונית, לא היה מקום להטביע חותמת "נאמן למקור"…

פסקה 38

לעיוני הועבר "דוח השתלשלות עניינים" מיום 21.3.12, אשר הוכן על ידי אגף הביקורת הפנימית של הנהלת בתי המשפט… עוד נאמר בדוח: “… חתימה אלקטרונית של השופט מהווה את הסיום האמיתי של הפרוטוקול והפיכתו ממסמך ‘טיוטא’ למסמך ‘מוגמר’…"

פסקה 39

אין לי אלא להצטרף להמלצות הדוח האמור, בכל פה. יש להטמיע, ובהקדם, אצל השופטים את החשיבות שבחתימת פרוטוקול והחלטה בחתימה אלקטרונית (ראו בהקשר זה תקנה 190(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הקובעת כי "החלטה תהיה בכתב ותיחתם על ידי השופטים שישבו לדין")...

נספח ב’ - החלטות שופטים על בקשות לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית ביחס לפרוטוקולים, החלטות, או פסקי דין

א) מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) - בבית המשפט המחוזי נצרת

 

תמונות. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, השופט אברהם אברהם והחלטתו מיום 25 לינואר, 2016, על בקשות חוזרות לעיון בפסקי דין עשויים כדין ונתוני חתימות אלקטרוניות לגבי רומן זדורוב:

המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון בתיקים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש…

ב) מדינת ישראל נ ניסו שחם (31283-10-13) - בבית המשפט השלום ת"א

 

תמונה. “החלטה בפתקית" של השופט בני שגיא מיום 09 למאי, 2018 בתיק מ"י נ ניסו שחם:

אין זכות עיון ב"חתימה האלקטרונית של השופט". הבקשה נדחית.

ג) מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’ (14280-04-17) - בבית המשפט המחוזי ת"א

 

תמונה. "החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן מיום 18 לספטמבר, 2017, בתיק מ"י נ לורי שם-טוב ואח’:

ככל שלמבקש טענות באשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק.

נספח ג’ – דוגמאות של נתוני חתימות אלקטרוניות לכאורה ממערכת נט-המשפט

1) סוג א’ - מסמכים שלא הופעל עליהם יישום החתימה האלקטרונית בנט-המשפט בכלל

תמונה. בדיקת החתימה האלקטרונית לכאורה על "פסק דין" ממערכת נט-המשפט, שהומצא לכאורה לבעל דין:

חתימת המסמך אינה תקינה.

2) סוג ב’ - מסמכים שהופעל עליהם לכאורה יישום החתימה האלקטרונית לכאורה בנט-המשפט

תמונה. בדיקת החתימה האלקטרונית לכאורה על "פסק-דין" ממערכת נט-המשפט, שהומצא לכאורה לבעל דין:

(1) “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...”;

(2) “הונפק עבור: “Israeli Courts Authority” - אין שם איש ותפקידו, שהוא החותם, והמחזיק בכלי החתימה האלקטרונית כדין מופיע בנתונים אלה;

(3) “הונפק על-ידי: “Israeli Courts Authority” - אין גוף מוכר בדין בישראל בשם “Israeli Courts Authority”, ובוודאי שאין גורם מאשר על-פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) בשם זה;

(4) "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2099” - ביום 01/01/2000, עדיין לא חוקק ולא הוחל חוק החתימה האלקטרונית, והנפקת כלי חתימה אלקטרונית למשך 99 שנה לאדם בתפקידו כשופט אינה התנהלות סבירה ותקינה;

(5) אין תאריך וזמן החתימה מופיעים בנתונים כלל.

3) סוג ג’ - חתימה אלקטרונית של עורך-דין במערכת נט-המשפט

תמונה. לשם השוואה, מובאת כאן גם תמונה של חלק מנתוני החתימה האלקטרונית של עורך דין, שהונפקה בשנת 2011 באמצעות מכשיר החתימה האלקטרונית של חברת קומסיין, כחלק מהגשה אלקטרונית במערכת נט-המשפט של "בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה":

(1) “שם הנושא: [הושחר]” שמו המלא של בעל מכשיר החתימה מופיע בנתוני החתימה;

(2) תפקידו – עורך דין, ומספר רישיון מופיעים תחת כרטיסיה נוספת.

(3) המנפיק מזוהה: “Comsign LTD” - תאגיד מוכר בדין בישראל, שהוא גם גורם מאשר רשום על-פי חוק החתימה האלקטרונית (2001);

(4) "בתוקף מ: 13 לספטמבר, 2009, בתוקף עד 13 לספטמבר, 2012” - מכשיר החתימה האלקטרונית הונפק לתקופה קצובה וסבירה;

(5) תאריך וזמן החתימה – כרטיסיה נוספת מספקת את המידע על תאריך וזמן החתימה, סוג וגודל המסמך החתום, ופרטי מפתחות ההצפנה.