2018-06-26 כתב האישום נגד שרה נתניהו - בקשה הוגשה לעיון בכתב האישום האמתי

כתב האישום נגד שרה נתניהו - בקשה הוגשה לעיון בכתב האישום האמתי

הבקשה מציינת שכתב האישום שהתפרסם בתקשורת אינו כתב בית דין אמתי - אינו חתום, אינו נושא חותמת בית המשפט ואינו נושא מספר תיק.  במקרים אחרים נמצאו הבדלים מהותיים בין כתבי האישום שנרשמו בתיקים לבין מסמכים שהתפרסמו מטעם התביעה ככתבי אישום לכאורה... מצב זה מערער מיסודו את אמון הציבור בבתי המשפט.  "פברוק" ומרמה בבתי המשפט - שיבוש כתבי בית דין ושיבוש הליכים - הפכו למכת המדינה!

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/06/2018-06-26.html

   

תל-אביב, 26 ליוני - בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט השלום ת"א - בכתב האישום האמיתי נגד שרה נתנייהו, שנרשם בתיק בית המשפט.  התיק נותב לשופט אביטל חן, והדיון הראשון בתיק אמור להתקיים בחודש הבא.

הבקשה מציינת שבמקרים אחרים נמצאו הבדלים מהותיים בין מסמכים שהתפרסמו מטעם התביעה כ"כתב אישום", לבין כתב האישום האמתי (אותנטי), שנרשם בתיק בית המשפט.

הבקשה גם מציינת שהגישה לעיון בכתב האישום האמתי חיונית לאמון הציבור בבתי המשפט בכלל, ובפרט במקרה זה, שהוא בעל חשיבות ציבורית גדולה.

אבדן אמון הציבור במערכת החוק והמשפט בכל הנוגע לשחיתות השלטונית בכלל, ובפרט - פרשיות השחיתות של משפחת נתניהו, הוא נושא ההפגנות הבלתי פוסקות ברחבי הארץ כבר יותר משנה וחצי!

להלן בקשת העיון שהוגשה היום לבית המשפט השלום בירושלים

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות:

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט השלום ירושלים, תיק  52605-06-18‬‬

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ נתניהו וסיידוף

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

כתב האישום כפי שנרשם בתיק זה

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) תיק זה מוגדר במערכת נט-המשפט - "פתוח לציבור" – אינו חסוי.

ב) כתב האישום התפרסם לכאורה בתקשורת ביום 21 ליוני, 2018 (ככל הנראה מטעם הפרקליטות). אולם המסמך שהתפרסם אינו נושא כל סימן של אמיתות (אותנטיות): אינו חתום, אינו מראה מספר תיק, ואינו מראה חותמת "התקבל".  בנפרד התפרסמו במלואם בתקשורת שמות אלה שהוזמנו לארוחות, וצוינו רק בראשי תיבות במסמך שהתפרסם בתקשורת על ידי הפרקליטות.  

ג) במקרים אחרים התגלו הבדלים מהותיים בין כתב האישום שנרשם בתיק בית המשפט לבין כתב אישום לכאורה, שפורסם על ידי הפרקליטות/התביעה בתקשורת.

ד) מצב זה מערער את אמון הציבור בבתי המשפט מיסודו, בפרט בתיק בעל חשיבות ציבורית כמו זה.  ועל כך אמר לאחרונה נשיא המדינה בטקס השבעת השופטים: ‘הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות… בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור, אין להם זכות קיום.’

ה) המבקש עוסק במחקר אקדמי שעיקר עניינו מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות וזכויות האדם. בתחום זה זכיתי להכרה בישראל ומחוצה לה.

* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”

* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”

* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".

* מומחים בינלאומיים כתבו כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

ארבעה (4) דוחות, שהם תוצרי עבודת המחקר שלי, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי ונכללו בדוחות התקופתיים של המועצה, עם ההערות שלהלן:

* על ארה"ב (2010) : “שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".

* על ישראל (2013) : “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".

* על ארה"ב (2015) : “Human Rights Alert ממליץ על תיקון יושרת מערכות המידע האלקטרוניות של בתי המשפט הפדרליים תחת סמכותו של הקונגרס".

* על ישראל (2018): “דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.” 

בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מחקרים, שפרסמתי בכתבי עת אקדמיים, בפסקה המתארת את חקר זכויות האדם כאחד השימושים הראויים לציון של שיטות כריית נתונים (תחום בו אני כנראה הראשון שפרסם מחקרים): [1]

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[2,3]

בתחום זה פרסמתי מחקרים בכתבי עת ובכנסים אקדמיים במחשבים ובקרימינולוגיה. לדוגמה:

בכנס בדירוג גבוה על מחשוב ממשלתי (European Conference on E-Government 2015) פורסם, בכפוף לבדיקת עמיתים כפולה, מאמר מפרי עטי, שכותרתו: “מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל – שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?”

 בכנס האירופי לשנת 2017 (שהתארח באקדמיה הצבאית של פורטוגל) פורסם, בכפוף לבדיקת עמיתים, מאמר מפרי עטי, שכותרתו: “מחשוב ממשלתי בישראל – שדרוג לעידן הפוסט-אמת". 

בתחום זה הוזמנתי להרצות בשנים האחרונות בכנסים בינלאומיים בצ’כיה, בשוויץ, באנגליה, בפורטוגל, וביפן.  לאחרונה גם הוזמנתי לכתוב סקירה לכתב עת משפטי באנגלית, הנערך על ידי אוניברסיטה בדירוג גבוה בסין. 

ו) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט.  כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.

4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  

אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. 

המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי השחיתות השלטונית בישראל, כולל עניינים הנוגעים לזוג נתניהו.

5. המצאה למשיבים

מיד לאחר הקבלה לרישום, תומצא הבקשה למשיבים.

תאריך: 26 ליוני, 2018, חתימת המבקש:

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

בעצמו - בלתי מיוצג