הסקירה השבועית של שחיתות מערכת החוק והמשפט - כיכר גורן, פתח-תקוה
בשבועות האחרונים האירועים בקשר לכשל מערכת החוק והמשפט הפכו לשיטפון של ממש, וקשה לסקור בכיכר את כולם. כאן נגענו רק במספר קטן של אירועים:
1. "גישור" בתביעה הפלילית נגד שרה נתניהו (תיק המעונות) - FAKE LAW ו- FAKE JUSTICE;
2. מהפך תקשורתי בפרשת הבלוגרית לורי שם-טוב;
3. זכויות האזרח: ראיות אלקטרוניות – פרשת אפי נוה לעומת פרשת לורי שם-טוב;
4. כשל מתמשך בישרת ועדת הבחירות המרכזית;
5. דרום קוריאה וישראל – "הונאות של בית המשפט".
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/01/2019-01-26.html
1. "גישור" בתביעה
הפלילית נגד שרה נתניהו (תיק
המעונות) - FAKE LAW ו- FAKE JUSTICE.
חדשות
בלתי רשמיות אומרות השבוע,
ש"המגשר"
ממליץ
ששרה נתניהו תשלם סכום כלשהו בסביבות
500,000
ש"ח,
והתביעה
הפלילית תיסגר.
[i]
זהו
שלב נוסף בפברוק ההליכים.
הפברוק
בבית המשפט התחיל בדיון לפני הקראת כתב
האישום,
שהתנהל
בלשכתו של השופט אביטל חן,
עם
פרוטוקול שאומר שאין פרוטוקול… וכתוצאה
ממנו התיק עבר ל"גישור"
לפני
הקראת כתב האישום...
כשהתחלנו
את המחאה בפ"ת,
היו
שהכריזו שהמחאה תימשך "עד
שיוגשו כתבי אישום".
נראה
לי שהיום ברור לכל,
שצריך
להמשיך את המחאה,
ולהמשיך
להשגיח על מערכת החוק והמשפט בשבע עיניים
לאורך כל הדרך.
בכל
שלב ושלב – כולל בפרט בתי המשפט -
ינסו
לשבש את הטיפול בפרשות השחיתות.
מה
שמחולל לנגד עינינו הוא FAKE
LAW וFAKE
JUSTICE.
במאמרו
האחרון משה נגבי הזהיר את הציבור בישראל
מפני משפטנים שמתעתעים בציבור ומפיצים
FAKE
LAW. נגבי
התייחס ספציפית לעניין השוחד.
[ii]
אבל
התופעה נרחבת הרבה יותר וכוללת גם את בתי
המשפט…
2.
מהפך
תקשורתי בפרשת הבלוגרית לורי שם-טוב
השבוע
חל מהפך תקשורתי של ממש בפרשת הבלוגרית לורי
שם-טוב,
לאחר
כמעט שנתיים של מעצר לפני משפט ושתיקה רועמת של התקשורת הממסדית:
א)
פרופ’
בועז סנג’רו פירסם מאמר,
שאומר
בסופו "לשחרר
את לורי שם-טוב
ממעצרה.
הנטל
הכבד הוא עתה על השופטים".
[iii]
ב)
בהמשך
-
גיא
לרר שידר כתבה על הפרשה ב”הצנרת”.
[iv]
שוב,
הדגש
היה על המצב החריג וחסר התקדים בתולדות
המדינה – מעצר לפני משפט במשך שנתיים על
עבירות שהן כתיבה ופרסומים ברשת.
ג)
בהמשך
התפרסם מכתב של האגודה לזכויות האזרח
לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
ולפרקליט המדינה שי ניצן,
המבוסס
על
ראיות שהעלתה לורי שם-טוב
נגד השופטת פוזננסקי בעקבות
פרשת "המסרונים".
האגודה
אומרת:
חשש
"לזיהום
של ההליך המשפטי"…
המכתב
נובע מאירוע בו השופטת פוזננסקי הוציאה
במכוון צו פיקטיבי להמצאת מסמכים נגד
חברת WORDPRESS
בארה"ב.
הצו
התייחס לבלוג פיקטיבי,
שמשטרת
ישראל עצמה יצרה,
כחלק
מ"תרגיל
חקירה".
בהתנהלותה
באירוע זה,
השופטת
פוזננסקי הפכה לחלק מצוות החקירה,
ופגעה
אנושות במנגנון השיפוטי.
[v]
המחאה
בכיכר גורן בפ"ת
היתה אחת הבמות הציבוריות היחידות,
בהן
ניתן היה למחות במהלך השנתיים האחרונות
נגד טיפול מערכת החוק והמשפט בפרשת
הבלוגרים.
יש
לשים לב שהמחאה לא עסקה בשאלות הנוגעות
לאישומים,
או
למעשים שכאילו נעשו על ידי הנאשמת.
המחאה
עסקה אך ורק בעניין אחד:
סדרה
ארוכה ומתמשכת של הפרות חמורות של זכויות
יסוד – הזכות להליך ראוי,
והזכות
למשפט הוגן ופומבי.
לפני כחצי שנה גם
הסנגור הציבורי החיצוני,
עו"ד
יונתן רבינוביץ,
הגיע לבסוף להתעמתות בנושא עם השופט בני שגיא (מחוזי
ת"א)
– מהכוכבים
הבולטים של הדור הצעיר… רבינוביץ אמר
לבני שגיא במפורש באולם הדיונים שהתנהלותו של שגיא היא הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי
(בעקבות
הכרזתו של בני שגיא על נוהל "שברו
את הכלים"
– על
פיו לא נקבעה תכנית משפט,
והסתירו מסניגוריה באופן קבוע את שמות העדים
עד ממש לפני יום הדיון).
בהמשך,
רבינוביץ
שוחרר מהייצוג...
3.
זכויות
האזרח:
ראיות
אלקטרוניות – פרשת אפי נוה לעומת פרשת לורי שם-טוב
התקשורת
היתה עמוסה לאחרונה בפרשנויות ודעות של
משפטנים לגבי קבילות הראיות שחולצו בדרך
זו או אחרת מהנייד של אפי נוה.
ראיות
אלקטרוניות הן עניין מרכזי גם בפרשת
הבלוגרים והשופטים הנוקמים.
התנהלות
המשטרה,
התביעה
והשופטים בפרשה זאת יצרה תמונת מצב מקפת,
עכשווית,
בעניין
ההתנהלות רשויות החוק והמשפט בנושא ראיות
אלקטרוניות לגבי אזרחים מהשורה.
אולם
עד היום לא נמצא כל דיון בתקשורת בעניין
הראיות האלקטרוניות בפרשת הבלוגרים
והשופטים הנוקמים.
תמונת
המצב בנושא הראיות האלקטרוניות,
על
פי פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים,
מציגה
את הדיונים בתקשורת בעניין ראיות אלקטרוניות
בפרשת יו"ר
לשכת עורכי הדין אפי נווה כמתחסדים,
בררניים,
ומנותקים
מהמציאות:
א)
השופטת
רונית פוזננסקי הוציאה צו שיפוטי פיקטיבי
כחלק מ"תרגיל
חקירה"
בעניין
ראיות אלקטרוניות (לעיל).
ב)
לורי
שם-טוב
ואחרים תיעדו במשך מספר שנים,
שכל
שופטי בית המשפט השלום ת"א
עסקו בצוותא חדא עם משטרת ת"א
בפברוק ההליכים בעניין צווי חיפוש ותפיסה
במשך שנים.
בפרשה
זאת היה מדובר בעיקר בחיפוש ותפיסה של
מכשירים אלקטרוניים – מחשבים,
ניידים,
וכו’.
בסופו
של דבר נציב תלונות הציבור על השופטים
פרסם החלטה האומרת שבבית המשפט השלום ת"א
התגלה "כשל
מערכתי",
והליכי
הוצאת הצווים התנהלו ללא תיקים וללא כל
רישום מזכירותי.
[vi]
ג) כפי שהתברר בבקשות לעיון בחומרי חקירה ועררים, התביעה מונעת מלורי שם-טוב גישה למסמכים ששימשו את משטרת ת"א ואחרים להפעלת רשויות החוק בארה"ב לצורך גילוי ומסירת מידע אלקטרוני. החשש הברור הוא שמניעת הגישה לחומרים אלה נובעת מכוונה להסתיר התנהלות בלתי ראויה ו"פיברוק" הליכים. לדוגמה, קיים חשש שפניות ל"מחלקת בטחון המולדת" [DHS] בארה"ב השתמשו בעילה כוזבת של "טרור רשתי".
ד) בהליך נפרד, הקשור ישירות לפרשה [משה הלוי נ משטרת ישראל] הועלו טענות וראיות לשיבוש ובידוי ראיות אלקטרוניות על ידי חוקרי משטרת ת"א. מצב זה נובע מחילוץ ראיות אלקטרוניות ממכשירים שלא על פי הנהלים המחייבים, וללא אותנטיקציה ראויה.
ה) סדרת החלטות שיפוטיות בעניין מניעת גישתה של לורי שם-טוב לראיות אלקטרוניות, בין השאר - ראיות אלקטרוניות שעל פי התביעה חולצו ממכשירים של הנאשמת עצמה, מעלה חששות כבדים לגבי קיום יסודות ההליך הראוי, משפט פומבי והוגן.
ג) כפי שהתברר בבקשות לעיון בחומרי חקירה ועררים, התביעה מונעת מלורי שם-טוב גישה למסמכים ששימשו את משטרת ת"א ואחרים להפעלת רשויות החוק בארה"ב לצורך גילוי ומסירת מידע אלקטרוני. החשש הברור הוא שמניעת הגישה לחומרים אלה נובעת מכוונה להסתיר התנהלות בלתי ראויה ו"פיברוק" הליכים. לדוגמה, קיים חשש שפניות ל"מחלקת בטחון המולדת" [DHS] בארה"ב השתמשו בעילה כוזבת של "טרור רשתי".
ד) בהליך נפרד, הקשור ישירות לפרשה [משה הלוי נ משטרת ישראל] הועלו טענות וראיות לשיבוש ובידוי ראיות אלקטרוניות על ידי חוקרי משטרת ת"א. מצב זה נובע מחילוץ ראיות אלקטרוניות ממכשירים שלא על פי הנהלים המחייבים, וללא אותנטיקציה ראויה.
ה) סדרת החלטות שיפוטיות בעניין מניעת גישתה של לורי שם-טוב לראיות אלקטרוניות, בין השאר - ראיות אלקטרוניות שעל פי התביעה חולצו ממכשירים של הנאשמת עצמה, מעלה חששות כבדים לגבי קיום יסודות ההליך הראוי, משפט פומבי והוגן.
4. כשל מתמשך בישרת ועדת הבחירות המרכזית
במהלך
השנתיים האחרונות הגשתי סדרת בקשות חופש
המידע על ועדת הבחירות המרכזית בעניין
מערכות המידע של הוועדה.
למעשה,
היו
אלה בקשות חופש המידע הראשונות שהוגשו
לוועדה אי פעם.
תשובות
הוועדה,
על
דעתם של המנכלית עו"ד
אורלי עדס,
היועץ
המשפטי דין לבנה,
וממונה
חופש המידע אלעד נוה,
היו
לעתים קרובות שקריות ו/או
מרמתיות.
זהו
מצב בלתי נסבל בעליל.
ועדת
הבחירות המרכזית היא יחידה ממשלתית לא
גדולה,
שבראשה
עומדים שופטי בית המשפט העליון,
ותפקודה
חיוני לסדרי המשפט הדמוקרטי ומוסדותיו.
אחת
הבקשות האחרונות ביקשה תיעוד של צעדים
מתקנים,
אם
ננקטו,
בעקבות
הכשלים שנחשפו בבקשות חופש המידע הקודמות.
הוועדה
סירבה לענות על הבקשה,
בטענה:
“אין
בידנו לקבל אמירה זאת,
והיא
אינה עולה בקנה אחד עם המציאות.”
אולם
לאחרונה התפרסם שהוועדה שכרה יועץ סייבר
בכיר -
ראש
רשות הסייבר לשעבר
-
שיהיה
בקשר עם השב"כ
ועם מערך הסייבר הלאומי.
ככל
הנראה היה צורך בצעדים מתקנים למרות
הכל...
4.
דרום
קוריאה וישראל – "הונאות
של בית המשפט"
ביום
רביעי ב-3:00
בבוקר
קיבלתי הודעה מפתיעה מעו"ד
סיגלית קסלר:
נשיא
בית המשפט העליון בדימוס של דרום קוריאה
נאסר בחשד לשיבוש הליכי משפט.
[vii] שופטים
נאסרו הועמדו למשפט והורשעו על הונאות
של בתי המשפט באומות שונות.
אולם
זהו מקרה יחיד במינו,
בו
נאסר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ולא בעקבות מהפכה (אבל כן בעקבות משבר חמור של שחיתות שלטונית).
חשוב
להסביר את העניין,
כיוון
שהציבור בארץ הוטעה להאמין שלשופטים
עומדת חסינות מלאה על התנהלותם על כס
המשפט.
הונאה
של שופטים נחשבת להתנהלות "חוץ
שיפוטית"
ואין
חלה עליה כל חסינות.
ואיך
זה קשור למצב בארץ?
דוגמה
בולטת להונאה של בית המשפט אירעה בארץ
באוגוסט 2017,
בעתירת
מבקשי המקלט.
העתירה נדונה על ידי הרכב מורחב של 5
שופטים
בראשות הנשיאה אז מרים נאור, ואתה אסתר חיות (הנשיאה
היום),
חנן
מלצר (המשנה
לנשיאה),
אליקים
רובינשטיין,
ויורם
דנציגר.
במסגרת
עתירה זאת הגישה המדינה (באמצעות
הפרקליטות,
וקרוב
לוודאי מתוך מעורבות ישירה של פרקליט
המדינה שי ניצן והיועמ"ש
אביחי מנדלבליט)
"הסכם
סודי"
עם
"מדינה
שלישית"
(רואנדה/אוגנדה).
בג"ץ
קיבל את "ההסכם"
תחת
"חיסיון”
(כך
שהעותרים לא יכלו לעיין בו).
בהמשך,
בג"ץ
ניהל דיון בעניין "הסכם"
זה
"במעמד
צד אחד"
(שלא
בהשתתפות העותרים).
בקיצור:
פרקליטות
המדינה בצוותא חדא עם חמשת שופטי בג"ץ
ניהלו את העתירה באופן שהעותרים לא יכלו
לדעת מהו ההסכם והאם הוא קיים בכלל.
בסופו של הליך זה פסק בג"ץ שאין מניעה לגרש את מבקשי המקלט ל"מדינה השלישית".
מאוחר יותר, התגלה, מחוץ לבית המשפט, ש"ההסכם" עם רואנדה לא היה ולא נברא.
בסופו של הליך זה פסק בג"ץ שאין מניעה לגרש את מבקשי המקלט ל"מדינה השלישית".
מאוחר יותר, התגלה, מחוץ לבית המשפט, ש"ההסכם" עם רואנדה לא היה ולא נברא.
אולי
התיעוד הטוב ביותר של המרמה בפרשה זאת
הוא בראיון של ניר גונטז’ עם פרופ'
שלמה
מור-יוסף,
מנכ"ל
רשות האוכלוסין וההגירה.
[viii]
פרופ’
מור-יוסף
אומר:
אין שאלה אם יש הסכם. בית המשפט, שאני מאוד מעריך אותו, ראה את ההסכם. אז יש הסכם.
אבל
כשנשאל אם ההסכם חתום,
סירב
פרופ’ מור-יוסף
לענות:
יש דברים שיש להם חשאיות, ולכן לא אתייחס... אני יודע מה אתה שואל, אני לא רוצה לענות.
בהמשך, הוגשו עתירות חוזרות. בא
כוח העותרים בסבב השני, עו"ד
איתי מק,
אמר
שכל הליך העתירה באוגוסט היה "בלוף",
כולל
"החיסיון"
בבג"ץ,
והעניין
הוא בכלל הפרה של "דיני
חוזים".
בא
כוח העותרים בסבב השני,
עו"ד
אביגדור פלדמן,
דרש
את גילוי ה"הסכמים"
הסודיים
עם רואנדה ואוגדנה (שלא היו ולא נבראו). בפסק הדין בסבב השני, נאסר על גירוש מבקשי המקלט ל"מדינה השלישית", ונקבע שההתנהלות של הפרקליטות הייתה חמורה (הפרקליטות כאילו הסתירה מהשופטים שלא קיים הסכם).
אז מה התרחש כאן?
אז מה התרחש כאן?
אין
כאן גאונות יהודית,
וגם
לא חדשנות ישראלית.
הונאה
מסוג זאת שביצעו הפרקליטות ושופטי בג”ץ
בעתירת מבקשי המקלט באוגוסט 2017
מוכרת
ברחבי העולם כבר מאות שנים.
הונאה
מסוג זה עיקרה ניהול הליך שיפוטי על סמך
"הסכם",
בשעה
שהעתק אמתי (אותנטי)
של
ההסכם אינו מוגש לבית המשפט.
ברחבי
העולם דובר האנגלית קיים כבר מאות שנים
חוק מיוחד,
שאוסר
התנהלות מסוג זה בבתי המשפט -
"חוק
ההונאות"
[STATUTE
OF FRAUDS].
המסקנה
היא שבאוגוסט 2017,
שופטי
בג"ץ
והפרקליטות,
בצוותא
חדא,
עסקו
בהונאה של בית המשפט.
עצם
המושג "הונאה
של בית המשפט"
[FRAUD UPON THE COURT] אינו
מוכר בעולם המשפט בישראל.
השופטים
והמשפטנים בישראל בוחרים להעמיד פנים
שאין דבר כזה קיים בכלל...
צריך להדגיש, שההונאה
במקרה
זה היתה עלולה להביא לגירושם של עשרות אלפי
אנשים ולהעמיד
את חייהם בסכנה.
בקיצור: אם היתה קיימת בישראל אכיפת החוק בדומה לדרום קוריאה, היו עוצרים את מרים נאור, אסתר חיות, חנן מלצר, אליקים רובינשטיין, ויורם דנציגר בגין הונאה של בית המשפט.
בקיצור: אם היתה קיימת בישראל אכיפת החוק בדומה לדרום קוריאה, היו עוצרים את מרים נאור, אסתר חיות, חנן מלצר, אליקים רובינשטיין, ויורם דנציגר בגין הונאה של בית המשפט.
ועוד דבר מה: כיוון שבתקשורת דנים בשבועות האחרונים באחריותה של שרת המשפטים איילת שקד למצב העגום בבתי המשפט, ראוי לציין שאף אחד מהשופטים הנ"ל אינו מינוי של השרה שקד.
קישורים
iiכל
האמת על שוחד. המאמר
האחרון של משה נגבי
iii"אויבת
האומה"? החזקתה
במעצר, כבר
שנתיים, של
הבלוגרית לורי שם טוב - רמיסת
חירות וכבוד האדם
ivהצינור
עם גיא לרר על פרשת לורי שם-טוב
vהשופטת
רונית פוזננסקי, הבלוגרית
לורי שם-טוב,
והאגודה לזכויות
האזרח - מעבר
ל"מסרונים"
- צו פיקטיבי
וחשש ל"זיהום
חמור של ההליך השיפוטי"
viצווים
לקויים של השופט מסארווה
viiEx-Chief
Justice of South Korea Is Arrested on Case-Rigging Charges
viiiאתה,
כרופא,
לא מיטיב בתפקיד
הזה עם בני האדם, אתה
מוביל אותם אל הלא נודע
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.