אורלי וילנאי וגיא מרוז, ילד האמנה האריתראי - והשופטים
כבר שנים שוילנאי ומרוז ששים לחשוף את חייהם הפרטיים לציבור, כולל פרטים אינטימיים מטיפולי פוריות והליך שבו קיבלו ילד אריתראי לאמנה. המצב מתואר כטישטוש התחומים בין עיתונאות לבין סלבריטאות ולבין תכניות ריאליטי.
החשש הברור הוא, שיש פה המשך של הליכים שראינו בפרשות רפי רותם, שוקי משעול, עו"ד ברק כהן, "באים לבנקאים", וכמובן, לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים - דיכוי חופש הביטוי שהוא גם דיכוי המחאה נגד השחיתות השלטונית בכלל, ושחיתות מערכת החוק והמשפט בפרט.
כבר שנים שוילנאי ומרוז ששים לחשוף את חייהם הפרטיים לציבור, כולל פרטים אינטימיים מטיפולי פוריות והליך שבו קיבלו ילד אריתראי לאמנה. המצב מתואר כטישטוש התחומים בין עיתונאות לבין סלבריטאות ולבין תכניות ריאליטי.
- עיתונאית שואלת: "בברנז'ה, מי שנחשב לעיתונאי "רציני" שומר על פרטיותו. חשיפה זה לכוכבי ריאליטי". וילנאי עונה: "הברנז'ה הזויה, ולא אכפת לי מה היא אומרת. לברנז'ה הייתה ביקורת על זה שאנחנו נרקיסיסטיים ועל זה שאנחנו חושפים את עצמנו, אבל אצלנו זה בא ממקום אחר. אני לא מתייחסת למה שאומרים ולמה שכותבים בטוקבקים."
- צילום מסך מתכנית "מחוברים" אומר בכיתובית: "בואי נקנה ילד בכל צורה שהיא".
- בהמשך, דיווחים ברשת מעלים חששות חמורים לגבי תקינות ההליך המשפטי של קבלת ילד אמנה במקרה של וילנאי ומרוז.
- אח"כ, לאחר שהאם הביולוגית דרשה לקבל את הילד בחזרה - וילנאי ומרוז ניהלו נגד האם הביולוגית מאבק בבתי המשפט.
- ועכשיו, וילנאי ומרוז מנהלים תביעה אזרחית נגד עו"ד יוסי נקר, שייצג את האם האריתראית, ושהוא גם פעיל מרכזי במחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בלקיחת ילדים מהוריהם.
- השבוע הם גם המשיכו בהגשת איומים בתביעות נגד כאלה שמדווחים על המאבקים המשפטיים בפרשה.
החשש הברור הוא, שיש פה המשך של הליכים שראינו בפרשות רפי רותם, שוקי משעול, עו"ד ברק כהן, "באים לבנקאים", וכמובן, לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים - דיכוי חופש הביטוי שהוא גם דיכוי המחאה נגד השחיתות השלטונית בכלל, ושחיתות מערכת החוק והמשפט בפרט.
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/02/2019-02-16_16.html
השבוע התפרסם בפייסבוק שפעילים נוספים קיבלו מזוג הידוענים וילנאי ומרוז התראות לפני פעולה משפטית. זאת, בנוסף לתביעה אזרחית המתנהלת בבית המשפט בת"א נגד עו"ד יוסי נקר, שייצג את אמו של הילד האריתראי, שנלקח לאומנה אצל וילנאי ומרוז.
בשבוע שעבר קיבלה הפעילה נחמה דר "מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים" מיום 12 לפברואר, 2019, מאת עו"ד יעל מנדלוביץ' (קובץ וורד בלתי חתום שנשלח לנחמה דר בפייסבוק מסנג'ר - כך שאין ניתן לומר אם הוא מסמך אמתי (אותנטי) או "טיוטה" מסוג כלשהו) .
""
---
הנדון:
התראה
בטרם נקיטת הליכים משפטיים
מרשיי,
מר
גיא מרוז וגב'
אורלי
וילנאי,
מילאו
ידי לפנות אליך בעניין הנדון כדלקמן:
-
ביום 4.02.2019 פרסמת דברים שמטרתם הבלעדית היא פגיעה פומבית במרשיי, בשמם הטוב ובפרטיותם.
-
דברים פוגעים ומשמיצים אלה, כוללים טענות כי מרשיי מבצע מעשים אסורים ופסולים מוסרית, ושיווית לדבריך כאילו נטשו ילדיהם וחטפו ילד לא להם.
-
כך פרסמת בעמוד ה- Facebook ביום 4.02.2019:
"גיוש
ואורלי מאוד רצו ילד.
על
ילדיהם וויתרו והשאירו אצל בני הזוג
הקודמים.
אז
הרווחה נתנה להם ילד שחור.
גיוש
ואורלי הכריזו שילחמו בהורים אם צריך על
מנת שהילד ישאר ברשותם.
ואז
קם התותח יוסי נקר ומצא את האם.
"הילד
שלנו"
חזר
למקומו הטבעי.
לאימו
הורתו.
גיוש
ואורלי "הפסידו"
את
"הילד
שלנו"
עכשיו
הם מנסים להאשים את יוסי נקר בהוצאת דיבה
על כך שפרסם את מה שהם בעצמם סיפרו לכל עם
ישראל.
היום
בשעה עשר שופט אילן רונן.
ויצמן
1
ת"א"
-
פרסומך אף "זכה" ל-7 שיתופים נכון ליום 6.02.2019/ליום מכתב זה.
-
לאחר מכן אף הכפשת את יושרתם המקצועית :
"עיתונאים
המועלים בנאמנותם לחשיפת האמת בפני הציבור
מחשש שהשופטים יבואו עמם חשבון,
מעידה
על שקיעה מוסרית ומובילה לחורבן הבית"
-
כמו כן, הנך נוהגת לשתף ברשתות החברתיות ומרשתת בקביעות פרסום פוגעני המהווה לשון הרע ובכך מרחיבה ומפיצה את הפגיעה במרשי.
-
כל דברייך הנ"ל הנם שקר וכזב, אין ולא הייתה להם אחיזה כלשהי במציאות ומהווים לשון הרע והכפשת שמם הטוב של מרשיי. יתרה מכן, התייחסותך למצבם האישי הנטען בעודם הורים לילדים בעלי גישה למתפרסם על הוריהם נעשה בכוונת זדון ולכל הפחות בחוסר רגישות משווע.
-
שיתוף הפרסום הנ"ל תוך כתיבת דברי בלע חסרי שחר על-ידך, נועד לשוות למרשיי מעשים בעלי כתם מוסרי, משל היו מפרקי משפחות וחוטפי ילדים מידי אימהותיהם, הינו חמור ביותר ומעיד על כוונת זדון להוליך שולל את הנחשפים לפרסום, והכל בכוונה לפגוע בשמם הטוב של מרשיי ובני משפחתם.
-
מובא בזאת לידיעתך כי פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע, כפי שעולה בנסיבות העניין מהפרסום שעשית, מהווה עבירה פלילית על-פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, וכן נסיבה מחמירה בפסיקת הפיצויים.
-
השתלחותך חסרת הרסן מהווה עיוות המציאות ופוגעת בשמם הטוב של מרשיי.
-
מדובר, למרבה הצער במקרה בו ידך הקלה על המקלדת מסבה למרשיי נזק רב בחוסר רגישות משווע לפרטיותם ויחסיהם האישיים.
-
אין בכוונת מרשיי לעבור על סדר היום בגין דברים אלה.
-
אשר על כן ולאור האמור לעיל הינך נדרשת:
-
להסיר מיד את הפרסומים הפוגעניים הללו.
-
לפרסם באותו מקום, באותו גודל ובאותה צורה התנצלות כלפי מרשיי, בנוסח שיאושר על ידם. את פרסום ההתנצלות יש לבצע תוך 7 ימים ממועד קבלת מכתבי זה.
-
להעביר תוך 7 ימים ממועד קבלת מכתבי זה, וזאת - יובהר - לצרכי פשרה בלבד, סך של 100,000 ₪.
-
במידה שלא תעשי כן, תוגש נגדך תביעת דיבה בסכומים ההולמים את נסיבותיו החמורות של העניין.
-
לאחר פרסום ההתנצלות ובכפוף לה, יוכלו מרשיי להעריך ולגבש עמדה מדויקת יותר בדבר הנזקים שנגרמו להן.
-
ככל שיש בכוונתך להפיץ דברי דיבה נוספים, עליך לקחת בחשבון, כי בגין כל פרסום תוגש נגדך תביעה נפרדת, עם סעד כספי נפרד.
-
אין במכתבנו זה משום מיצוי מלוא טענות מרשיי, ואין באמור בו משום ויתור על דרישה ו/או טענה מכל מין וסוג שהוא.
בכבוד
רב,
יעל
מנדלוביץ,
עו"ד
---
את הפרסום המקורי, שבלב המחלוקת ["גיוש ואורלי מאוד רצו ילד. .."], אותו העלתה נחמה דר לפייסבוק, אין ניתן למצוא ברשת, ככל הנראה הוסר מיד לאחר קבלת האיום.
אולם באתר "רוטר" מופיעה התייחסות אל הסרטון, וניתן להסיק שעיקרו של הסרטון היה ראיון עם וילנאי ומרוז עצמם, כנראה לא מתוך כפייה, ביום 07 לפברואר, 2019, במסדרונות בית המשפט בתל-אביב, בסמוך לדיון בתביעה האזרחית של וילנאי ומרוז נגד עו"ד יוסי נקר שייצג את האם הביולוגית.
---
צפו בראיון עם אורלי וגיא נגד ''טיטי'' מחוץ לבית המשפט: המאבק על העברת הילד האריתראי לרשות אמו
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 07.02.19 בשעה 23:52 על-ידי Mr W (מפקח) אורלי וגיא, הצמד שאוסר להגיד מילה אחת נגד האריתראים ומתפלץ מול כל גילוי שמתפרש בעיניו כגזענות, ממשיכים להילחם על הילד של טיטי. למה הם לא מחזירים לה את הילד שקיבלו באומנה? למה הם חושבים שהיא לא מספיק טובה לגדל אותו? למה הם מתנגדים לכך שאמו של הילד תיקח אותו הביתה לאריתראה? כולנו יודעים את התשובה.תודה לנחמה דר, שהיתה בבית המשפט וצילמה. (סרטון בלינק) https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10218404795731512&id=1241865650 |
---
מובן מאליו, שוילנאי ומרוז הם "דמויות ציבוריות". גם קשה לומר שוילנאי ומרוז חששו לפרטיותם בנושא מאמציהם להביא ילד לעולם, או בקשר לקבלת הילד לאומנה. הנושא נידון בהרחבה בתקשורת במשך זמן רב:
א) ביום 22 לספטמבר, 2013, מופיע פרסום באתר "סלונה" לגבי תכנית של אורלי וילנאי וגיא מרוז, תחת הכותרת - "אל תפלשו לתיקי האימוץ"
אל תפלשו לתיקי האימוץ
אורלי וילנאי וגיא מרוז ראיינו אישה שמנסה ליצור קשר עם הילד שמסרה לאימוץ. זה סיפור הוליוודי טוב - אבל לדעתה של רבקל'ה מונדלק, דרך הצגתם של מקרים כאלה בתקשורת, עושה עוול לרוב המאומצים, שמבחינתם יש להם רק זוג הורים אחד
אורלי וגיא היקרים,
בתוכנית הבוקר שלכם, עסקתם לאחרונה בנושא האימוץ. בהנחה שתעסקו בנושא גם בעתיד, אעלה בפניכם מספר מחשבות.
בפתח הדברים הצגתם "אם שרוצה לפגוש את בתה"וזהו ניסוח מוטה ומטעה. ילד מאומץ רואה את הוריוהמאמצים כהורים שלו – היחידים שיש לו.
בהמשך ראיינתם אישה המבקשת לפגוש את הבת שמסרה לפני 23 שנה, ובדרך להגשים את משאלתה מכוונת לפלוש לתיק האימוץ שלה.
יש לדעת כי בישראל, האם הביולוגית נהנית מחיסיון מלא ולפיכך אין למאומץ גישה לכל המידע שבתיקו.
המחשבה שהמידע יהיה נגיש דווקא לה - מקוממת. האם המאומץ והוריו שגידלוהו אינם זכאים לפחות לאותו חיסיון שיש לביולוגית?
התהליך של פתיחת תיק אימוץ חובט ומכאיב - לא משנה מה גילך, עיסוקך והשכלתך- ויש חשיבות עצומה לכך שיתקיים בעיתוי שבו הדימוי העצמי לא יינזק מהגילוי. שהרי כל סיפור של אימוץ יושב על חווית חיים טרגית.
הנסיבות שבהן נמסר תינוק הן ממין של הזנחה, התעללות, מחלת נפש, התמכרות לסמים ולעיתים רחוקות גם עיסוק בזנות. מידע שיגיע למאומץ בעיתוי הלא נכון, עלול להסב לו נזק רגשי.
מובנים לי הכאב והחרטה של המוסרות. אך האם נכון להטיל על המאומצים את המעמסה של כמיהתן לילד שמסרו?
אמהות ביולוגיות יכולות להשאיר בתיק האימוץ מכתב ולהזמין את המאומץ להיפגש עימן בעיתוי הנכון לו. אם דאגתה של האישה שראיינתם כנה, היא יכולה לספר במכתבה על הפרופיל הגנטי שלה ולהמליץ לבת שתלך להיבדק בהקדם.
נסו לדמיין את אותה ילדה מאומצת בת 23. מה היא חווה כשהיא מקבלת ממך, גיא, פנייה בשידור:" "אם בצירוף מקרים הבת שלך צופה בנו עכשיו, מה היית אומרת לה..."
יתכן שהבחורה פתחה כבר את תיק האימוץ, אלא שאיננה רוצה, או עדיין אינה מוכנה לפגוש את האישה שויתרה עליה. מה היא מרגישה כשהיא שומעת במפתיע שנולדה כתוצאה מאונס ושאולי גם היא עלולה לחלות בסרטן הרחם?
וייתכן גם שהמחשבה על פתיחת התיק רחוקה ממנה. אולי עוד לא עשתה את הצעד הראשון לכיוון השירות למען הילד. אולי לעולם לא תעשה. האם היטבתם איתה כשכפיתם עליה מידע שאיננה חפצה בו?
מתוכניתכם, כמו מכתבות שונות בתקשורת, עלה הרושם שטרגדיה יכולה להיפתר בנוסח הוליוודי, במפגש דומע.
אני תוהה האם הייתם רוצים לכפות על מאומצים קשר עם הביולוגים בניגוד לבחירתם?!
הבנתם של עיתונאים רבים את נושא האימוץ לקויה ודומה שהם עמוסים ושחוקים מכדי לנסות ללמוד. לסיפורי אימוץ יש טעם פיקנטי, וגם כשכוונותיו של עיתונאי טובות, לא פעם הוא גורם עוול: הלם אלים למאומצים ואכזבה לביולוגים שאצלם פיתח ציפיות שווא. עיתונאים עושים זאת מבלי להבין שמדובר בדיני נפשות.
...
ב) ביום 14 לדצמבר, 2014, דווח במדור "סלבס" של ואללה - "אורלי וגיא, פלוס: וילנאי ומרוז יצרפו ילד חדש למשפחה"
אורלי וגיא, פלוס: וילנאי ומרוז יצרפו ילד חדש למשפחה
הזוג הכי אקטיבסטי על המסך, החליט כי מאס בתהליכי ההפריות והניסיונות להיכנס להריון - כך שעכשיו אורלי וגיא קיבלו אישור להיות משפחה אומנה של ילד ישראלי, שיצטרף למשפחה. וואלה! סלבס משפחה מודרנית
---
הדיווח כולל הסבר ש"הזוג מאס בתהליכי ההפריות הנסיוניות... קיבלו אישור להיות משפחת אמנה של ילד ישראלי..." מעניינת ההגדרה של הקטין כ"ישראלי".
הדיווח גם מספק הסבר יותר כללי לקוראים על מהות הליך "אמנה": "כעת, לאחר שמספר הניסיונות הרב לא צלחו, החליטו השניים ללכת על אופציה אחרת - משפחת אומנה. על פי מקורבים לזוג הכי לוחמני על המסך, השניים נכנסו בימים אלה לתהליך שבסופו יהפכו להיות משפחת אומנה של ילד ישראלי. על פי המקורבים, השניים, ככל הנראה יקבלו לזרועותיהם ילד גדול, שהוריו לא יכלו להמשיך לטפל בו. עם זאת, על פי חוקי המדינה, השניים ישמשו כמשפחתו הזמנית של הילד, עד שהוא יחזור לידיי הוריו או יעבור לאימוץ - אז יאלץ הזוג החמוד להיפרד ממנו."
---
ג) ביום 21 לינואר, 2015, הופיע פוסט ברשת באתר בשם "הרמת המסך על פשעי הרווחה במדינת ישראל" תחת הכותרת- "מי מכיר את המשפחה הביולוגית של הילד שהרווחה חטפה מחיק הוריו ומסרה אותו לאורלי וגיא?… עו"ד יוסי נקר מוכן לייצגם בחינם!"
הפוסט כולל צילומים וציטוטים מכלי התקשורת בעניין.
בהמשך, נוצר כנראה אכן קשר בין האם הביולוגית לבין עו"ד יוסי נקר, שייצג אותה בהליך לקבלת הקטין בחזרה למשמורתה.
ד) ביום 26 לינואר, 2015, דיווח במדור "תוכן ואטואליה לנשים" של אתר ONLIFE - "מה הופך את אורלי וגיא להורים טובים יותר?"
---
כותרת המשנה של המאמר מעלה את השאלה: "האם משרד הרווחה הפגין גמישות בהחלטה להפוך את אורלי וילנאי וגיא מרוז למשפחה אומנה?"
המאמר דן בשאלות נוקבות, מטרידות מאד, לכל מי שעוקב אחרי התהלות בתי המשפט בכלל, ובפרט בתי המשפט לעינייני משפחה ותנועת המחאה נגד בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה. מתוך המאמר גם משתמעת ביקורת נוקבת על וילנאי ומרוז:
"הרשת געשה בשבוע האחרון סביב הטיימינג שבו אורלי וילנאי וגיא מרוז הודיעו על הפיכתם למשפחת אומנה בתוכנית הבוקר שלהם. מרוב ביקורת על כך שהעיתוי היה בסמוך לפיגוע שהתרחש בתל אביב, שום ביקורת לא הופנתה לעצם העניין: הפיכתם של וילנאי ומרוז למשפחת אומנה. אציין כבר עכשיו, שאני לא חושבת שמרוז ווילנאי הוציאו את ההודעה למרות שידעו על הפיגוע. הטעם הרע שעלה מהשידור שלהם באותו יום, היה ככל הנראה לא יותר ממקרי.
באורח מקרי, גם כן, וילנאי ומרוז ממש לאחרונה הפגינו טיפול פוגעני ומבזה באלימות מינית כלפי נשים - נושא שקרוב ללבי; ובסמיכות לכך החלו לגעת בנושא אחר שקרוב ללבי - הוצאת ילדים מביתם על ידי הרווחה. כך שרק יד המקרה היא שהובילה לשני טורים עוקבים שעוסקים בזוג הטלוויזיוני. אז מה הבעיה עם העובדה שוילנאי ומרוז הפכו למשפחת אומנה? בשביל לענות על כך, צריך לחזור לעונה השנייה של "מחוברים פלוס" שהסתיימה זה מכבר.
בעונה זו היינו עדות לניסיונות חוזרים ונשנים מצד מרוז-וילנאי להביא ילד לעולם. ניסיונות אלה עלו בתוהו. כמו כן, לאור גילו של מרוז, גם אימוץ לא עמד על הפרק. עקב כך החליט הזוג להפוך למשפחת אומנה. כך נחשפנו לחלקי התהליך שבמסגרתו זוג יכול להימצא ראוי או לא לאומנה על ידי עמותת "אור לשלום" שממומנת על ידי הרווחה, למטרת איתור משפחות אומנה. משפחת אומנה היא פיתרון זמני לילד או ילדה שהרווחה טוענת על הוריו שאינם כשירים לגדלו. פועלה של משפחת האומנה אמור להגיע לקיצו, כאשר ההורים הללו ימצאו על ידי הרווחה ככשירים בשנית. כך לפחות הדברים אמורים להיות.
במדינת ישראל, שנמצאת במקום הראשון בהוצאת ילדים מביתם במערב, אחת מתקנות הרווחה אומרות שילד רך בשנים (כמו זה שהועבר לידי מרוז ווילנאי) יועבר למשפחת אומנה, באם ישנו אפיק לאימוץ עבורו בתוך משפחת האומנה. כלומר, רק אם הורי האומנה יכולים גם לאמץ אותו. כיצד קרה, אם כן, שמרוז ווילנאי נמצאו כשירים כמשפחת אומנה? הלוא לאור גילו של מרוז, הם לא יכולים לאמץ ילד בישראל. לרווחה ולעמותת "אור לשלום" התשובות.
אבל כאן לא תמו הבעיות, ו/או השאלות שיש להפנות לרווחה וכל מי שפועל מטעמה. בפגישות המתועדות ב"מחוברים פלוס" אנו רואות כיצד וילנאי ומרוז מציירים תמונה של בית שוקק חיים עם בישולים, לקראת בואה של העובדת הסוציאלית. עוד אנו רואות כיצד העובדת הסוציאלית מתריעה בפניהם שאומנה זה פיתרון זמני, וכי הם צריכים להיות מוכנים לאפשרות שהילד ילקח מהם, כשהוריו ימצאו כשירים לגידולו. לנוכח זאת מרוז מסביר שהם רוצים שהילד יבוא לכמה שיותר זמן, ושהם ילחמו בהורים הביולוגיים של הילד ככל שיעמוד להם.
יש לציין שמרוז מסביר את המלחמה שאליה הם מוכנים לצאת אל מול ההורים הביולוגיים בכך שהוא חושב על טובת הילד - מושג מפתח של הרווחה. בעזרת מושג זה הרווחה עושה שימוש חוזר ונשנה כדי להוכיח שהיא פועלת רק מתוך מחשבה על הילד, ולא מתוך מניעים כלכליים, כמו הנעת המנועים המשומנים שלה. אין פלא שמרוז אימץ מהר מאוד את המושג, שעליו כתבה באופן נרחב ד"ר מילי מאסס בספרה "בשם טובת הילד" (הוצאת רסלינג)."
---
מה שמוזר במיוחד הוא הניגוד בין שני המאמרים, המאמר האוהד בוואללה, שנכתב ככל הנראה בשיתוף פעולה עם אורלי וגיא, מסביר במפורש את האופי הבלתי סופי, הביניימי של הליך אמנה, שבסופו הילד כנראה יחזור להוריו הביולוגיים או יועבר לאימוץ. המאמר באתר ONLIFE, לעומת זאת, אומר בשם מרוז: "מרוז מסביר את המלחמה שאליה הם מוכנים לצאת אל מול ההורים הביולוגיים."
ה) ביום 02 לפברואר, 2015, אתר מאקו מדווח במדור "סלבס" מדווח - "פפראצי משפחתי: אורלי וגיא עם הילד החדש"
מתפרסם אוסף צילומים של הזוג עם ילד האמנה (הפנים מטושטשים).
ממש לאחרונה השניים יצאו לחופשה מתכנית הבוקר שלהם בעקבות תהליך האימוץ של ילד חדש למשפחתם. מאז הם עסוקים בעיקר בבילוי זמן איכות עם הילד החדש בבית ובחוץ.
ו) ביום 08 לנובמבר, 2015, אתר NRG מדווח במדור "הורות" - "מרוז לא שותק כשמעליבים את בנו האריתראי"
הדיווח במקרה זה כולל צילום של אורלי וילנאי במה שנחזה כמיטת בית חולים, ככל הנראה כחלק מטיפול פוריות, צילום מסך מתוך פירסום בטלוויזיה ב"מחוברים". הכיתוב אומר בפשטות: "בואי נקנה ילד בכל צורה שהיא."
"בשבוע שעבר העלה אחד הגולשים פוסט בו כתב "אורלי וגיא כבר לימדו את ילדם האריתראי לומר ׳אללה הוא אכבר׳. ואתם?". מרוז התייחס אל הפוסט הזה, הגדיר אותו בציניות "אחד הפוסטים המקסימים" וענה בלי התלהמות לגולש :"בואו ואספר לכם כמה מילים על ילדנו ממוצא אריתראי", כותב מרוז בדף הפייסבוק הרשמי של השניים. "למרות מוצאו הנוראי הוא נולד בארץ, עבר ברית מילה כמו רובכם ובגלל ששהה למעלה משנה אצל משפחה חרדית שקולטת ילדים במצב חירום הוא הורגל לקידוש בכל יום שישי וכך בזכותו גם אנחנו נוהגים מאז הגיע לביתנו, כן, הוא יהודי הרבה יותר טוב מאתנו אבל זה כמובן לא הסיפור".
בפוסט מסביר מרוז שבדרך כלל ילדים לא נמצאים כל כך הרבה זמן במשפחות אומנה אבל בגלל צבעו השחור של הילד איש לא רצה לאמץ אותו. "מרתק לקרוא איך אנשים שהגיעו מארצות מופת כמו סוריה, לוב מרוקו או פולין מתנשאים מיד על מישהו שהגיע ממדינה אפריקאית במשבר", הוא סונט בגולש וגם עונה ישירות לטענה האווילית שהפנה נגדם. "לא, לא לימדנו אותו איך אומרים ׳אללה הוא אכבר׳ אבל כן בקרוב נלמד אותו שיש אלוהים בכל מיני סוגים וצבעים- איש איש ואמונתו".
...
לפוסט הזה של מרוז כבר קשה למצוא טרולים. 6000 לייקים קיבלו דבריו, מאות שיתופים וקרוב לאלף תגובות שרובן מפרגנות ותומכות. למרות שרבים לא מסכימים עם דרכם הפוליטית דווקא הבחירה שלהם לאמץ ילד אריתראי מתקבלת באהבה."
---
ז) ביום 07 לאוקטובר, 2016, פורסם דיווח ודיון במדור "פורום אקטואליה" של אתר תפוז - "אורלי וגיא מרור = אבוד מוחלט של הזהות היהודית"
מתפרסם אוסף צילומים של הזוג עם ילד האמנה (הפנים מטושטשים).
פפראצי משפחתי: אורלי וגיא עם הילד החדש
אחרי שהתוודענו כולנו על הרצון של השניים להביא ילד משותף לעולם והקשיים שהם חווים, לא יכולנו שלא להתרגש מהתיעוד של הזוג בהרכב המשפחתי החדש. אם זה לא עושה לכם כלום אז יש לכם לב מאבן ואין לנו מה להגיד לכם יותר
אחרי שכולנו התבשרנו על ההחלטה של אורלי וילנאי וגיא מרוז להביא ילד משותף לעולם, ואחרי שהם חוו לא מעט קשיים בנושא, לפני לא מעט זמן הם בישרו לעולם דווקא דבר משמח.
...
---
הפעם הדיווח מתייחס ל"תהליך האימוץ של ילד חדש למשפחתם..."
ו) ביום 08 לנובמבר, 2015, אתר NRG מדווח במדור "הורות" - "מרוז לא שותק כשמעליבים את בנו האריתראי"
הדיווח במקרה זה כולל צילום של אורלי וילנאי במה שנחזה כמיטת בית חולים, ככל הנראה כחלק מטיפול פוריות, צילום מסך מתוך פירסום בטלוויזיה ב"מחוברים". הכיתוב אומר בפשטות: "בואי נקנה ילד בכל צורה שהיא."
"בשבוע שעבר העלה אחד הגולשים פוסט בו כתב "אורלי וגיא כבר לימדו את ילדם האריתראי לומר ׳אללה הוא אכבר׳. ואתם?". מרוז התייחס אל הפוסט הזה, הגדיר אותו בציניות "אחד הפוסטים המקסימים" וענה בלי התלהמות לגולש :"בואו ואספר לכם כמה מילים על ילדנו ממוצא אריתראי", כותב מרוז בדף הפייסבוק הרשמי של השניים. "למרות מוצאו הנוראי הוא נולד בארץ, עבר ברית מילה כמו רובכם ובגלל ששהה למעלה משנה אצל משפחה חרדית שקולטת ילדים במצב חירום הוא הורגל לקידוש בכל יום שישי וכך בזכותו גם אנחנו נוהגים מאז הגיע לביתנו, כן, הוא יהודי הרבה יותר טוב מאתנו אבל זה כמובן לא הסיפור".
בפוסט מסביר מרוז שבדרך כלל ילדים לא נמצאים כל כך הרבה זמן במשפחות אומנה אבל בגלל צבעו השחור של הילד איש לא רצה לאמץ אותו. "מרתק לקרוא איך אנשים שהגיעו מארצות מופת כמו סוריה, לוב מרוקו או פולין מתנשאים מיד על מישהו שהגיע ממדינה אפריקאית במשבר", הוא סונט בגולש וגם עונה ישירות לטענה האווילית שהפנה נגדם. "לא, לא לימדנו אותו איך אומרים ׳אללה הוא אכבר׳ אבל כן בקרוב נלמד אותו שיש אלוהים בכל מיני סוגים וצבעים- איש איש ואמונתו".
...
לפוסט הזה של מרוז כבר קשה למצוא טרולים. 6000 לייקים קיבלו דבריו, מאות שיתופים וקרוב לאלף תגובות שרובן מפרגנות ותומכות. למרות שרבים לא מסכימים עם דרכם הפוליטית דווקא הבחירה שלהם לאמץ ילד אריתראי מתקבלת באהבה."
---
ז) ביום 07 לאוקטובר, 2016, פורסם דיווח ודיון במדור "פורום אקטואליה" של אתר תפוז - "אורלי וגיא מרור = אבוד מוחלט של הזהות היהודית"
x
הודעה מהנהלת הפורום
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות למחוק הודעות לא ראויות עפ"י ראות עיניה,
ללא דיחוי ומבלי מתן הסברים ולחסום כל כותב שדבריו מנוגדים לחוק ו/או לתקנון ולהנחיות הנהלת האתר.
גלישה נעימה
המשך >>
לצפיה ב-'אורלי וגיא מרור = אבוד מוחלט של הזהות היהודית'
אורלי וגיא מרור = אבוד מוחלט של הזהות היהודית
יוסי בייגלע
07/10/2016 | 05:59
75
ככה מאבד אדם את הזהות היהודית שלו
הוא מייחל שהבן שלו יתחתן עם אישה אריתראית, וכל נכדיו יהיו כושים גויים
כמה עצוב
https://www.facebook.com/yanivshab/videos/600682076780773/
הוא מייחל שהבן שלו יתחתן עם אישה אריתראית, וכל נכדיו יהיו כושים גויים
כמה עצוב
https://www.facebook.com/yanivshab/videos/600682076780773/
---
הסרטון המקושר מפייסבוק הוסר מהרשת. אבל אוסף התגובות באתר תפוז כולל אמירות חשוכות, גזעניות, מתועבות. הן לא הוסרו מהרשת, ולא ידוע על כל פעולה בנושא של זוג הידוענים.
ח) ביום 17 לספטמבר, 2017, דווח במדור "מזל-טוב" של ואללה - טקס החופה של אורלי וגיא
---
חתונה בהפתעה: אורלי וגיא נישאו ברבנות
לפני 9 שנים הם נישאו בטקס אזרחי, אבל עכשיו אורלי וילנאי וגיא מרוז החליטו לעשות את זה באופן מסורתי, רק עם הטוויסט הכי מקורי שראיתם בהינומה
המנחים אורלי וילנאי וגיא מרוז, שמתחזקים זוגיות יציבה ותכנית בוקר משותפת, נישאו בסוף השבוע האחרון בחתונת שישי צהריים באווירה הכי ביתית שיש. השניים נעמדו תחת החופה עם בגדים לבנים בלוק קליל ומשוחרר ולמרות שכל הקונספט היה מאוד מעניין וסיפק נושא לשיחה, דבר אחד נשאר אצלנו בסימן שאלה - האוזניים שהצמידה וילנאי להינומה שלה, בואו לראות.
---
ט) ביום 15 לאפריל, 2018, דווח במדור "תרבות ומוזיקה" של מעריב - 'אורלי וילנאי: "לא יכולתי לנשום, הייתי בטוחה שאסיים את חיי ככה"'
---
תרבות מוזיקה
אורלי וילנאי: "לא יכולתי לנשום, הייתי בטוחה שאסיים את חיי ככה"
---
אולי המקרה הבולט ביותר בשנים האחרונות ביחס לחופש הביטוי ברשתות, חופש העיתונאות והשופטים, קשור גם הוא ללורי שם-טוב. המקרה נובע מפרסום על הסדרים מיוחדים של מי שהיה אז מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, שפטרו אותו בפועל, בניגוד לחוק, מתשלומים המחוייבים על פי החוק. לורי שם-טוב, שהחזיקה בתעודת עיתונאית, פרסמה את הפרשה, ובהמשך הורשעה בהליך פלילי על "הפרת הזכות לפרטיות". על הטענה של הסניגוריה, שהיה בפרסומים אלה עניין ציבורי, ענו בפסק הדין בערעור בבית המשפט המחוזי תל-אביב באמצעות המצאת "נוסחה גמישה למדי" לאבחנה בין חופש העיתונות להפרת הפרטיות. יש לראות בפסק דין זה דגל שחור לגבי התנהלות השופטים בדיכוי זכויות היסוד במדינת ישראל:
'עניין ציבורי' המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום, הינו עניין כזה שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם לשיפור אורחות חייו… מדובר בנוסחה גמישה למדי, אשר הקביעה לגבי תכנה תיעשה על-פי השקפתו האובייקטיבית של בית המשפט.פרשנות זו יש עימה, לדעתנו, משום החמרה עם כלי התקשורת…"
פסק דין זה מעורר שאלות קשות:
* כיצד יוכלו עיתונאים או אחרים להבחין בעתיד בין פרסום המוגן תחת חופש העיתונות וחופש הביטוי לבין עבירה פלילית?
* פסק הדין עצמו אומר ש"תכנה [כך-יצ] של הנוסחה" ייקבע בדיעבד על ידי בית המשפט. האם בפועל, "נוסחה גמישה למדי" זאת תביא לסנדקאות של פקידי שלטון, העוסקים בהתנהלות אסורה, עבריינית ו/או מושחתת, ולרדיפת אנשי תקשורת וחושפי שחיתויות?
* האם השופטים יצרו כאן במכוון מצב חוקי עמום ומעורפל? ואם כך - האם פסק דין זה עומד בסתירה לזכויות האדם היסודיות?
בשולי הדברים, קיימת גם בעיה "פרוצדורלית ולא מהותית" ביחס לפסק הדין שהרשיע את לורי שם-טוב בערעור במחוזי תל-אביב. הקראת פסק הדין נערכה בנוכחות שופט אחד, או שניים, ולא שלושה כנדרש בחוק להליך תקין ותקף. יתרה מזאת, בתגובה על בקשות בעניין, השופט רענן בן-יוסף, ראש המותב, הנפיק סדרה של החלטות שקריות ומטעות לגבי מספרם ושמותיהם של השופטים שהשתתפו בהקראה הלקויה, חסרת התוקף של פסק-הדין. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין מצא שיש בהתנהלותו של השופט רענן בן-יוסף "רשלנות"... אולם למשקיף שאינו עורך דין או שופט ישראלי, התנהלותו של השופט רענן בן-יוסף תיחשב למרמה על כס המשפט...
לסיכום
לנוכח היחסים ההדדיים בין התקשורת לבין השופטים, בפרט לנוכח היריבות המשותפת של התקשורת והשופטים אל מול השיח הציבורי ברשתות, ולנוכח אוסף הפרסומים על חייהם הפרטייים של אורלי וגיא, שחקלם או רובם נחזים כפרסומים שנעשו בידיעתם ובהשתתפותם של אורלי וגיא - האיומים הסלקטיביים עכשיו על פעילים מסויימים, והפעולה המשפטית נגד עו"ד יוסי נקר - פעיל מרכזי נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בעיניין משמורת קטינים - יוצרים תמונה מדאיגה. המצב נחזה המשך ישיר של נסיונות לדיכוי המחאה נגד שחיתות מערכת החוק והמשפט, והשיח הציבורי שמזין אותה - כולל הנקמנות נגד רפי רותום ושוקי משעול - דיכוי המחאה נגד השחיתות ברשות המיסים, והחבריינות שהוענקה לרות דוד על ידי מערכת החוק והמשפט מאלף ועד תו, הנקמנות נגד עו"ד ברק כהן ובאים לבנקיאם - דיכוי המחאה נגד השחיתות בהוצאה לפועל בשיתוף פעולה עם הבנקאים, וכמובן הנקמנות נגד לורי שם-טוב ושות' - דיכוי המחאה נגד השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה והרווחה.
המאמר סוקר את חייה והשקפותיה של אורלי וילנאי בענייני בריאות, דת ואמונה, חיות מחמד והיחס לבעלי חיים, פוליטיקה ישראלית, ולבסוף גם ביחס לילד האמנה: "כתבת שמאיימת על בנך סכנת גירוש. "הילדים האלו לא מוכרים בארץ, אין להם מעמד רשמי." המאמר נחזה כסותר את המאמר התקשורתי שדיווח על ילד אמנה "ישראלי".
במאמר, אורלי וילנאי גם נותנת לעצמה מחמאות על "חשיפה מלאה".
"חשיפה מלאה "חשפנו הרבה מחיינו, והחשיפה הזאת הביאה הרבה אנשים לדבר על נושא שהיה עד אז טאבו - טיפולי הפריה..." אתם באמת חושפים הרבה מאוד מחייכם האישיים. זה לא משהו שעיתונאים נוהגים לעשות. "אני מכבדת אנשים שקנאים לפרטיות שלהם, ואני חושבת שעיתונאים שמנסה לחשוף אחרים בתהליכים שהם עוברים, ראוי שיהיו פתוחים לספר דברים על עצמם. אני לא יכולה להיות בניתוק ואני לא אתן לאחרים לשחק בשבילי. כמו שסופר חושף דברים מחייו, כעיתונאי אתה מכיר את החומרים שאתה מתעסק איתם מהחיים שלך. אין לי מה להסתיר"... בברנז'ה, מי שנחשב לעיתונאי "רציני" שומר על פרטיותו. חשיפה זה לכוכבי ריאליטי. "הברנז'ה הזויה, ולא אכפת לי מה היא אומרת. לברנז'ה הייתה ביקורת על זה שאנחנו נרקיסיסטיים ועל זה שאנחנו חושפים את עצמנו, אבל אצלנו זה בא ממקום אחר. אני לא מתייחסת למה שאומרים ולמה שכותבים בטוקבקים. כשהתחלתי לעבוד, חשבתי שצריך להחליק את השיער ולהרכיב משקפיים כדי להיראות חכמה. הבנתי שהדבר הכי נכון הוא להסיר מסיכות. זו ההתנהלות שלי בחיים, ולא אכפת לי מה יגידו"...יש קו אדום? "ברור. אף אחד לא נכנס לחדר המיטות שלנו. יש דברים שאני לא אוציא החוצה. כשצילמנו את 'מחוברים', הילד הגדול לא רצה להצטלם, היה לי סעיף בחוזה שהוא לא מצטלם, והילד הקטן באומנה ואסור לחשוף את הפנים שלו, ומובן שלא חשפנו".
"חשיפה מלאה "חשפנו הרבה מחיינו, והחשיפה הזאת הביאה הרבה אנשים לדבר על נושא שהיה עד אז טאבו - טיפולי הפריה..." אתם באמת חושפים הרבה מאוד מחייכם האישיים. זה לא משהו שעיתונאים נוהגים לעשות. "אני מכבדת אנשים שקנאים לפרטיות שלהם, ואני חושבת שעיתונאים שמנסה לחשוף אחרים בתהליכים שהם עוברים, ראוי שיהיו פתוחים לספר דברים על עצמם. אני לא יכולה להיות בניתוק ואני לא אתן לאחרים לשחק בשבילי. כמו שסופר חושף דברים מחייו, כעיתונאי אתה מכיר את החומרים שאתה מתעסק איתם מהחיים שלך. אין לי מה להסתיר"... בברנז'ה, מי שנחשב לעיתונאי "רציני" שומר על פרטיותו. חשיפה זה לכוכבי ריאליטי. "הברנז'ה הזויה, ולא אכפת לי מה היא אומרת. לברנז'ה הייתה ביקורת על זה שאנחנו נרקיסיסטיים ועל זה שאנחנו חושפים את עצמנו, אבל אצלנו זה בא ממקום אחר. אני לא מתייחסת למה שאומרים ולמה שכותבים בטוקבקים. כשהתחלתי לעבוד, חשבתי שצריך להחליק את השיער ולהרכיב משקפיים כדי להיראות חכמה. הבנתי שהדבר הכי נכון הוא להסיר מסיכות. זו ההתנהלות שלי בחיים, ולא אכפת לי מה יגידו"...יש קו אדום? "ברור. אף אחד לא נכנס לחדר המיטות שלנו. יש דברים שאני לא אוציא החוצה. כשצילמנו את 'מחוברים', הילד הגדול לא רצה להצטלם, היה לי סעיף בחוזה שהוא לא מצטלם, והילד הקטן באומנה ואסור לחשוף את הפנים שלו, ומובן שלא חשפנו".
---
המאמר גם כולל צילום של אורלי וילנאי עם ילד האמנה בזרועותיה.
י) ביום 08 ליולי, 2018, דווח במדור "פפרצי" של אתר "פנאי פלוס" - "בין הגלים: אורלי, גיא והילד ברגע משפחתי"
לאור הטשטוש שהוזכר בתקשורת כבר קודם, בין מעמדם של הזוג כעיתונאים לבין מעמדם סלבריטאים, או כאנשי "ריאליטי", קשה לדעת אם הדיווח הוא אכן תוכן "פפרצי", או תוכן בשיתוף פעולה חלקי או מלא של הזוג - כולל אוסף הצילומים, "בין הגלים".
הזוג הכי צמוד על המסך קיבלו את השבת בבילוי אינטימי בים יחד עם בן האומנה שלהם. בני המשפחה נלחמו בגלים, שיחקו עם גלשן וגרמו לנו להתרגש. קבלו את הפפראצי שיגרום לכם לפתוח שבוע חדש עם חיוך
אין הרבה דברים שיכולים להוציא אותנו מהבית בשישי אחר הצהריים, רגע לפני שהשבת נכנסת ואנחנו נכנסים למצב טיסה. מצד שני, לא בכל יום אנחנו יכולים לפגוש את אורלי וילנאי וגיא מרוז מחוץ למסך ועוד בחוף הים יחד עם ילד האומנה שאימצו. אז נכון שבגדי ים היו מחוץ לתחום, אבל התמונות המרגשות של ההורים המאושרים מדברות בעד עצמן.
בני הזוג, שמיסדו את הקשר ביניהם בטקס דתי מצומצם בחודש ספטמבר האחרון, חשפו בעבר את הנסיונות שלהם להביא יחד ילד משותף לעולם בסרט "זוג או ילד", שתיעד את טיפולי ההפריה שעברה וילנאי. הם משמשים כמשפחת אומנה לילד אריתראי, שנולד להורים שהסתננו לישראל, למעלה משלוש שנים.
---
כאמור, הסדרה לעיל היא אוסף חלקי מאד של הדיווחים על חייהם הפרטיים של וילנאי ומרוז, ועל ההליכים הקשורים לטיפולי פוריות, הליך קבלת ילד האמנה, וההליכים של האם הביולוגית לקבלתו בחזרה.
השחיתות השלטונית, השופטים, התקשורת ואמון הציבור
אין ספק שבשנה האחרונה, ועוד יותר בחודשים האחרונים חל מהפך בשיח הציבורי בתקשורת הממסדית בעניין שחיתות מערכת החוק והמשפט. בעבר, הנושא היה בגדר טבו בתקשורת הממסדית. אבל המחאה, והשיח הציבורי ברשתות החברתיות פרצו את הסכרים, וכל צווי איסור הפרסום לא יוכלו לעצור את השטף.
בקיץ שעבר התקיים כנס של לשכת העיתונות הממשלתית, שפורסם כ"משפט בדוי" בין השופטים לתקשורת - מי אחראי לאבדן אמון הציבור? [מדהים איך השופטים והתקשורת פרסמו "משפט בדוי" - בו בזמן הם מכחישים את עצם קיום מושג כזה כתופעה מרכזית בשחיתות בתי המשפט בישראל]. השתתפו גיא פלג, כנציג התקשורת, עו"ד ציון אמיר כנציג השופטים, ושרת המשפטים איילת שקד. כל הנוכחים הסכימו שאנחנו ניצבים בפני משבר אמון ציבורי הן ביחס לשופטים והן ביחס לתקשורת הממסדית.
כל הנוכחים הסכימו שגורם מרכזי למצב הוא התפתחות השיח ברשתות החברתיות... דיברו על כך שאם ירצו להשתלט על השיח ברשתות יצטרכו "לפתוח מחנות מעצר כמו בגואנטנמו".
אבל בינתיים, השופטים, לרוב בשיתוף פעולה של התקשורת, פועלים בנחרצות לדכא את חופש הביטוי בישראל:
א) רדיפתם של רפי רותם ושוקי משעול - בהליכים פליליים. שניהם קרבנות מרכזיים של פרקליטת מחוז ת"א רות דוד. זאת בשעה שאין סיכוי לחקירת אמת של התנהלותה של רות דוד כפרקליטת מחוז ת"א, ובוודאי שאין סיכוי להעמדתה לדין.
ב) רדיפתם של עו"ד ברק כהן ו"באים לבנקאים" - השופטת אפרת בוסני הוציאה בהליך מפוקפק/הונאתי צווים למניעת הטרדה מאיימת, שהם למעשה "מניעה מוקדמת" של חופש הביטוי, מהסוג האסור בחברה אזרחית מתוקנת. משפטנים כתבו: "הגדירה מחדש את גבולות חופש הביטוי בישראל". והיום מתנהל הליך פלילי מפוקפק/הונאתי של משטרת ישראל נגד ברק כהן ו"באים לבנקאים", בין השאר באשמת "קשירת קשר".
ג) רדיפתם של לורי שם-טוב וחבריה מקבוצת המחאה נגד לקיחת ילדים מהוריהם , ושחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה והרווחה. לורי שם-טוב כבר שנתיים במעצר לפני משפט על אישומים הנובעים מפרסומים ברשת - "יותר מסוכנת מדומרני, יותר מפחידה מקסטיאל".
חופש הביטוי'עניין ציבורי' המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום, הינו עניין כזה שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם לשיפור אורחות חייו… מדובר בנוסחה גמישה למדי, אשר הקביעה לגבי תכנה תיעשה על-פי השקפתו האובייקטיבית של בית המשפט.פרשנות זו יש עימה, לדעתנו, משום החמרה עם כלי התקשורת…"
פסק דין זה מעורר שאלות קשות:
* כיצד יוכלו עיתונאים או אחרים להבחין בעתיד בין פרסום המוגן תחת חופש העיתונות וחופש הביטוי לבין עבירה פלילית?
* פסק הדין עצמו אומר ש"תכנה [כך-יצ] של הנוסחה" ייקבע בדיעבד על ידי בית המשפט. האם בפועל, "נוסחה גמישה למדי" זאת תביא לסנדקאות של פקידי שלטון, העוסקים בהתנהלות אסורה, עבריינית ו/או מושחתת, ולרדיפת אנשי תקשורת וחושפי שחיתויות?
* האם השופטים יצרו כאן במכוון מצב חוקי עמום ומעורפל? ואם כך - האם פסק דין זה עומד בסתירה לזכויות האדם היסודיות?
בשולי הדברים, קיימת גם בעיה "פרוצדורלית ולא מהותית" ביחס לפסק הדין שהרשיע את לורי שם-טוב בערעור במחוזי תל-אביב. הקראת פסק הדין נערכה בנוכחות שופט אחד, או שניים, ולא שלושה כנדרש בחוק להליך תקין ותקף. יתרה מזאת, בתגובה על בקשות בעניין, השופט רענן בן-יוסף, ראש המותב, הנפיק סדרה של החלטות שקריות ומטעות לגבי מספרם ושמותיהם של השופטים שהשתתפו בהקראה הלקויה, חסרת התוקף של פסק-הדין. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין מצא שיש בהתנהלותו של השופט רענן בן-יוסף "רשלנות"... אולם למשקיף שאינו עורך דין או שופט ישראלי, התנהלותו של השופט רענן בן-יוסף תיחשב למרמה על כס המשפט...
לסיכום
לנוכח היחסים ההדדיים בין התקשורת לבין השופטים, בפרט לנוכח היריבות המשותפת של התקשורת והשופטים אל מול השיח הציבורי ברשתות, ולנוכח אוסף הפרסומים על חייהם הפרטייים של אורלי וגיא, שחקלם או רובם נחזים כפרסומים שנעשו בידיעתם ובהשתתפותם של אורלי וגיא - האיומים הסלקטיביים עכשיו על פעילים מסויימים, והפעולה המשפטית נגד עו"ד יוסי נקר - פעיל מרכזי נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בעיניין משמורת קטינים - יוצרים תמונה מדאיגה. המצב נחזה המשך ישיר של נסיונות לדיכוי המחאה נגד שחיתות מערכת החוק והמשפט, והשיח הציבורי שמזין אותה - כולל הנקמנות נגד רפי רותום ושוקי משעול - דיכוי המחאה נגד השחיתות ברשות המיסים, והחבריינות שהוענקה לרות דוד על ידי מערכת החוק והמשפט מאלף ועד תו, הנקמנות נגד עו"ד ברק כהן ובאים לבנקיאם - דיכוי המחאה נגד השחיתות בהוצאה לפועל בשיתוף פעולה עם הבנקאים, וכמובן הנקמנות נגד לורי שם-טוב ושות' - דיכוי המחאה נגד השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה והרווחה.
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.