שחיתות השופטים - תולדות החבריינות?
החבריינות - חסינות בדויה לעבריינות - שהמציאו לעצמם השופטים, היא גורם מרכזי בשחיתות בתי המשפט.
החבריינות לא נולדה יש מאין. אירוע מרכזי בתולדות חבריינות השופטים התרחש בשנת 1994:
חוק העונשין: הגנה על רשות שופטת (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994
34כ. נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו.
▪ ▪ ▪
מי נשאו באחריות לאירוע מרכזי זה בתולדות חבריינות השופטים?
סעיף זה תוקן תחת כהונתם של:
א) שר המשפטים דוד ליבאי
ב) היועמ"ש מיכאל בן יאיר
ג) נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר
ד) ראש הממשלה יצחק רבין
כי השחיתות היא לא ימין או שמאל - השחיתות היא לא אידאולוגיה פוליטית!
▪ ▪ ▪
לגבי ההיסטוריה של סעיף 34 (כ), נראה שלפני 1994, היה עניין זה תחת סעיף 23 (ועוד לפני כן בפקודת העונשין), וזאת היתה לשונו:
סעיף 23 לחוק העונשין המורה: "נושא משרה שפוטית לא ישא באחריות פלילית למעשהו ולמחדלו במילוי תפקידיו השופטיים, אף אם בכך חרג מתחום סמכותו ונמנע מעשות מעשה שהיה עליו לעשותו, והכל כשאין הוראה מפורשת אחרת".
סעיף 23 לחוק העונשין המורה: "נושא משרה שפוטית לא ישא באחריות פלילית למעשהו ולמחדלו במילוי תפקידיו השופטיים, אף אם בכך חרג מתחום סמכותו ונמנע מעשות מעשה שהיה עליו לעשותו, והכל כשאין הוראה מפורשת אחרת".
▪ ▪ ▪
Joseph Zernik
הבעיה המרכזית היא האגדה האורבנית, שהצליחו להחדיר לתודעה הציבורית: שאסור להעמיד שופט לדין על מרמה על כס המשפט, כי התנהלות עבריינית כזאת מוגנת על פי חסינות שיפוטית. זהו שקר מסוכן ביותר!
בפועל, קיימת רק חבריינות - חסינות בדויה לעבריינות. מקורה של החבריינות במשרד היועמ"ש - שמסרב להורות על חקירה או הגשת כתבי אישום נגד שופטים שעוסקים במרמה והפרת אמונים על כס המשפט!
בפועל, קיימת רק חבריינות - חסינות בדויה לעבריינות. מקורה של החבריינות במשרד היועמ"ש - שמסרב להורות על חקירה או הגשת כתבי אישום נגד שופטים שעוסקים במרמה והפרת אמונים על כס המשפט!
הופעות סעיף זה בפסיקה: תקדין מצא רק 9 מקרים:
מציג 1 - 9 מתוך 9 תוצאות חיפוש
ת"פ (רמלה) 38849-06-10 - מדינת ישראל נ' ציון אביטל*** (****) **-**-***** - מדינת ישראל נגד ציון אביטלכבוד השופט הישאם אבו שחאדהתק-של 2012(4), 34284עובדות כתב האישום
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצועה של עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977. על פי עובדות כתב האישום ביום 25.5.09, בסמוך לשעה 09:50, באולמה של כבוד השופטת רבקה פלדמן פרידמן (להלן: השופטת), בבית משפט השלום בירושלים, השופטת הקריאה את גזר הדין שנתנה בעניינו. בתגובה הנאשם קרע את דפי הפרוטוקול וגזר הדין ואיים על השופטת, בפגיעה שלא כדין בגופה ובכוונה להפחידה או להקניטה, באומרו "את תשלמי את המחיר" והוסיף "כל חייך אני ארדוף אותך".
ויתור הנאשם על חקירה נגדית של...מופע ראשון: הגנה על נושא משרה שיפוטית בשעת מילוי תפקידו השיפוטי, מקבל ביטוי גם בהסדרים נורמטיביים נוספים. כך למשל בסעיף 34כ לחוק העונשין תשל"ז -1977 נקבע כי נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פליליתלמעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים אף אם חרג בכך מתחום סמכותו. הסייג מפני אחריות פלילית לשופט בגין מעשים שביצע במילוי תפקידיו השיפוטיים נועדה להגן על חופש הפעולה לפעול ללא מורא וללא חשש (ע"פ 7829 03 מדינת ישראל ני אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ פ"ד ס(2)
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצועה של עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977. על פי עובדות כתב האישום ביום 25.5.09, בסמוך לשעה 09:50, באולמה של כבוד השופטת רבקה פלדמן פרידמן (להלן: השופטת), בבית משפט השלום בירושלים, השופטת הקריאה את גזר הדין שנתנה בעניינו. בתגובה הנאשם קרע את דפי הפרוטוקול וגזר הדין ואיים על השופטת, בפגיעה שלא כדין בגופה ובכוונה להפחידה או להקניטה, באומרו "את תשלמי את המחיר" והוסיף "כל חייך אני ארדוף אותך".
ויתור הנאשם על חקירה נגדית של...מופע ראשון: הגנה על נושא משרה שיפוטית בשעת מילוי תפקידו השיפוטי, מקבל ביטוי גם בהסדרים נורמטיביים נוספים. כך למשל בסעיף 34כ לחוק העונשין תשל"ז -1977 נקבע כי נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פליליתלמעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים אף אם חרג בכך מתחום סמכותו. הסייג מפני אחריות פלילית לשופט בגין מעשים שביצע במילוי תפקידיו השיפוטיים נועדה להגן על חופש הפעולה לפעול ללא מורא וללא חשש (ע"פ 7829 03 מדינת ישראל ני אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ פ"ד ס(2)
ת"א (נצרת) 1825-04-11 - ל.פ ואח' נ' מדינת ישראל- הנהלת בתי המשפט *** (****) **-**-***** - ל.פ , ר.פ , ל.פ- קטין נגד מדינת ישראל- הנהלת בתי המשפטהשופט הבכיר שכיב סרחאןתק-של 2012(3), 18360
נזיקין - אחריות המדינה
תקציר: בית משפט השלום קבע כי לשופט בישראל מוקנית חסינות שיפוטית אישית מוחלטת, ומדינת ישראל תהיה אחראית באחריות ישירה לעוולה שיפוטית אך ורק אם מעשה השפיטה נעשה בכוונת מרמה וגרם לנפגע נזק.מופע ראשון: התשל"ז - 1977, קובע סייג לפליליות המעשה הפלילי ומקנה לשופט בישראל חסינות מהותית מפני אחריות פלילית, למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, בזו הלשון: "נושא משרה שיפוטית לא ישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו". החסינות השיפוטית של השופט האינדווידאולי בישראל מפני אחריות פלילית משתרעת גם על מעשה שנעשה בחריגה מסמכות בתום-לב או שנעשה ברשלנות, אך היא לא חלה על מעשה שנעשה בזדון או בכוונת מרמה (ע"פ 26 66 חאמד
ע"פ 7829/03 - מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ ואח'*** (****) **-**-***** - מדינת ישראל נגד 1. אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ 2. אברהם הרשלום 3. שי אופיר כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת א' חיותתק-על 2005(3), 420תקציר: הסכם "חלוקת שוק" הפוגע בתחרות ומהווה עבירה לפי חוק ההגבלים העיסקיים. את ההגנה של "זוטי דברים" יש להחיל בזהירות, ואין להחילה על "הסדר כובל". ניתן להרשיע בעבירה לפי חוק ההגבלים גם בורר שפסיקתו הביאה להסדר הכובל. אין לראות ב"בורר" רשות שומופע ראשון: לקבל מסקנה זו. סעיף 34כ לחוק העונשין מעניק לנושא משרה שיפוטית, חסינות מפני העמדה לדין בגין מעשים שעשה במהלך תפקידו, וזו לשונו: הגנה על רשות שופטת נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו. עיקר המחלוקת נסבה סביב הפרשנות הראויה למונח "נושא משרה שיפוטית", ובעיקר בשאלה האם אדם שמונה לשמש כבורר על ידי צדדים לסכסוך, ייחשב כמי שנושא במשרה שיפוטית, או שמא ה"הגנה על רשות שופטת" תחול רק על
ע"פ 7829/03 - מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ ואח' *** (****) **-**-***** - המערערת: מדינת ישראל נגד המשיבים: 1. אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ , 2. אברהם הרשלום , 3. שי אופירכבוד השופט א' א' לויכבוד השופט ס' ג'ובראן , כבוד השופטת א' חיות ,תק-על 2005(3), 4853תקציר: בית המשפט העליון קבע כי הגנת זוטי דברים הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, תחול גם על עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988. קביעה נוספת של בית המשפט העליון היא כי ההגנה הקבועה בסעיף 34כ לחוק העונשים "לנושאי משרה שיפוטית" מפני תביעות פליליות בגין מעשים שנעשו במסגרת תפקידם אינה חלה על בוררים.מופע ראשון: לקבל מסקנה זו. סעיף 34כ לחוק העונשין מעניק לנושא משרה שיפוטית, חסינות מפני העמדה לדין בגין מעשים שעשה במהלך תפקידו, וזו לשונו: הגנה על רשות שופטת נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו. עיקר המחלוקת נסבה סביב הפרשנות הראויה למונח "נושא משרה שיפוטית", ובעיקר בשאלה האם אדם שמונה לשמש כבורר על ידי צדדים לסכסוך, ייחשב כמי שנושא במשרה שיפוטית, או שמא ה"הגנה על רשות שופטת" תחול רק על
ת"פ (ירושלים) 4144/02 - מדינת ישראל נ' היקרי יוסף ואח'*** (****) **-**-***** - מדינת ישראל נגד 1 היקרי יוסף 2 אוחיון יוסף 3 דהאן מרקוס 4 יעקובוב יצחק כבוד השופט ר' כרמלתק-של 2003(3), 2615 החלטה בקשר עם נאשם מס' 1 1. הנאשם מס' 1, (להלן" "הנאשם"), שירת בזמנים הרלבנטיים בצה"ל כשופט צבאי במילואים בדרגת סא"ל, וכתב האישום שהוגש נגדו (וכנגד נאשמים נוספים) מתייחס למעשים אותם נטען כי הנאשם ביצע בעת שירותו במילואים, כשופט צבאי, בחודש אוקטובר 1998, לאחר שנקרא לשירות של יום מילואים אחד,מופע ראשון: הצבא ועקב השתייכות הנאשם לצבא. 4. בנוסף, מעלה הנאשם טענת חסינות מתוקף היותו נושא משרה שיפוטית, זאת לאור הוראת סעיף 34 כ' לחוק העונשין האומרת: "נושא משרה שיפוטית לא ישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו". "נושא משרה שיפוטית", כך נטען, מתייחס גם לנאשם, והמעשים ככל שנעשו, נעשו במסגרת מילוי תפקידו השיפוטי, וללא מניע אישי (להבדיל, למשל, מקבלת שוחד). 5. טענתו הנוספת והאחרונה של הנאשם הינה כי העמדתו לדין
ת"פ (ירושלים) 287/98 - מדינת ישראל נ' מנורה (רמזורים) בע"מ ואח'
*** (****) **-**-***** - מדינת ישראל נגד 1. מנורה (רמזורים) בע"מ - משפטה הסתיים בנפרד 2. מנורה איזו אהרון בע"מ - הוצאה מכתב האישום 3. יצחק איזו אהרון - משפטו הסתיים בנפרד 4. אלי אהרון - הוצא מכתב האישום 5. אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ 6. אברהם הרשלום 7. שי אופירלפני השופטת מרים מזרחיתק-מח 2003(2), 4171ה כ ר ע ת ד י ן השופטת מרים מזרחי החלטתי לזכות את נאשמים 6 ,5 ו-7 מהעבירות שייחס להם כתב האישום . האישום 1. כתב האישום בתיק זה ייחס לנאשמים שנכללו בו חלוקת שוק ותיאום מכרזים בתחום אחזקת רמזורים, בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים , התשמ"ח-1988 (להלן: חוק ההגבלים העסקיים ). משפטם של חלק מהנאשמים בתיק כברמופע ראשון: לרשות השופטת עפ"י חוק העונשין. עפ"י הנטען, נתונה לבורר חסינות שיפוטית הקבועה בסעיף 34כ' לחוק העונשין. סעיף זה, שכותרתו "הגנה על רשות שופטת " קובע: "נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פליליתלמעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אם חרג בכך מתחום סמכותו". הוראה זו חוזרת על לשון ההוראה שהיתה קבועה בסעיף 23 לחוק העונשין, קודם לתיקון המקיף של החלק המקדמי, ולפני כן, בסעיף 16 לפח"פ. ההוראה לא הופיעה בהצעת החוק שקדמה לתיקון 39, ואין לגביה התיחסות בדברי
ת"פ (ירושלים) 287-98 - מדינת ישראל נ' 1. מנורה (רמזורים) בע"מ*** (****) **-**-***** - מדינת ישראל נגד 1. מנורה (רמזורים) בע"מ - משפטה הסתיים בנפרד , 2. מנורה איזו אהרון בע"מ - הוצאה מכתב האישום , 3. יצחק איזו אהרון - משפטו הסתיים בנפרד , 4. אלי אהרון - הוצא מכתב האישום , 5. אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ , 6. אברהם הרשלום , 7. שי אופירמרים מזרחיתק-מח 2003(2), 35580תקציר: חברת מנורה וחברת אריאל עוסקות בתחזוקת רמזורים. בין השתיים שררה תחרות עזה. מנורה "חטפה" מאריאל את השוק בחיפה, ששם אף הקימה מנורה יחד עם העירייה מרכז בקרת רמזורים שלא איפשר דה פקטו לאף חברה אחרת לתחזקם. אריאל מצידה לא שקטה על שמריה וטרפדה בהליכים משפטיים את כל הנסיונות של עיריית חיפה לזכות בפטור ממכרז, כדי להמשיך ולהותיר את מנורה כמתחזקת רמזורים. בטרם פורסם המכרז הגיעו הצדדים להסכם בוררות. לפי הסכם זה, אריאל לא תגיש הצעה למכרז בחיפה. מנגד נקבע שמנורה, שאותה עת תחזקה חלק מהרמזורים בירושלים (את חלקם האחר תחזקה אריאל עצמה), תמסור את עבודות התחזוקה בבירה לאריאל, כקבלן משנה מטעמה. המדינה טוענת, כי מדובר בהסדר כובל לחלוקת השוק של חיפה וירושלים. לפיכך, הועמדו לדין שתי החברות, מנהליהן והבורר. ביהמ"ש מזכה הנאשמים אגב קביעת הלכות חשובות בתחום ההסדרים הכובלים. לגבי חיפה: אף שההסכם עוסק לכאורה בחלוקת שוק בקובעו, כי אריאל לא תזכה במכרזים בחיפה, ודה פקטו אריאל לא יכלה כלל מלכתחילה לזכות במכרז בחיפה, בשל קיומו של מרכז בקרה שהוא עצמו חייב דה פקטו את זכייתה של מנורה, זו הגבלה על התחרות שיצרה עיריית חיפה עצמה. על כן, יש לראות בהתחייבות של אריאל כהתחייבות שעניינה, דה פקטו, הימנעות מהליכים משפטיים שיסרבלו ויקשו על זכויותיה של מנורה. הסכם כזה אינו הסכם כובל, ולחילופין יש לראות בכך הסכם הנופל להגנת "זוטי הדברים", שכן מקום שברור שהעירייה היא שפגעה באינטרס המוגן בדיני ההגבלים העסקיים - התחרות, יש להשקיף על מעשי הנאשמים כעניין קל ערך, בשים לב לכלל הנסיבות. במיוחד אמורים הדברים כיום, לאור התפשטותו של המשפט הפלילי למימדים המחייבים את ריסון השימוש בו. באשר להתחייבות הנגדית של מנורה כלפי אריאל: בהסכם התחייבה מנורה אך ורק למסירת העבודה לאריאל כקבלן משנה. זו התחייבות לגיטימית. העובדה שמנורה לא ניגשה למכרזים בירושלים, ומשום כך אריאל זכתה בעבודות, נבעה ממהלכים עסקיים לגיטימיים עקב העדר רווחיות בירושלים. הנאשמים מזוכים מעבירות של קיום הסדר כובל.מופע ראשון: השופטת עפ"י חוק העונשין. עפ"י הנטען, נתונה לבורר חסינות שיפוטית הקבועה בסעיף 34כ' לחוק העונשין. סעיף זה, שכותרתו "הגנה על רשות שופטת" קובע: "[302] נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פליליתלמעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אם חרג בכך מתחום סמכותו". הוראה זו חוזרת על לשון ההוראה שהיתה קבועה בסעיף 23 לחוק העונשין, קודם לתיקון המקיף של החלק המקדמי, ולפני כן, בסעיף 16 לפקודת החוק הפלילי. ההוראה לא הופיעה בהצעת החוק שקדמה לתיקון 39, ואין לגביה
ע"פ 257/79 - מנחם סווירי נ' מדינת ישראל*** (****) **-**-***** - מנחם סווירי נגד מדינת ישראללפני השופטים י' כהן, ש' אשר, מ' בן-פורתפ"ד לד(3), 757תקציר: שוחד. סחיטה באיומיםמופע ראשון: המערער בבית-משפט קמא והוזכרה גם בטיעון לפנינו. וזאת אני עושה למרות שאין המערער זקוק עוד להגנה נוספת. כוונתי להוראח סעיף 23 לחוק העונשין המורה: "נושא משרה שיפוטית לא ישא באחריות פליליתלמעשהו ולמחדלו במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם בכך חרג מתחום סמכותו או נמנע מעשות מעשה שהיה עליו לעשותו, והכל כשאין הוראה מפורשת אחרת". סניגורו המלומד של המערער טען כי הוראות הסעיף הנ"ל מבטיחות הגנה לכל נושא משרה שיפוטית שנכשל בהפעלת סמכותו, אך השופט המלומד דחה
ע"פ 257-79 - המערערת: מדינת ישראל נ' המשיב: מנחם סווירי *** (****) **-**-***** - המערערת: מדינת ישראל נגד המשיב: מנחם סווירי , המערער: מנחם סווירי , נגד , המשיבה: מדינת ישראלכבוד השופט יצחק כהןכבוד השופט ש' אשר , כבוד השופטת מ' בן-פורת ,תק-על 1980(2), 147השופט אשר:
1. עד שנת 1968 עסק ה' מנחם סווירי (להלן - המערער) בעריכת דין והיה בעל משרד פרטי ברחוב בן-יהודה 5, ירושלים.[759] באוקטובר של שנה זו נתמנה המערער לכהן כרשם בית משפט השלום בירושלים וראש ההוצאה לפועל במקומו של ה' שמיר שפרש לגמלאות. המערער לא רצה עדיין לחסל את משרדו כיוון שמינויו היה זמני ולכן ערך הסכם עם שמיר, לפיו נמסר המשרד על ציודו ומזכירתו (שהיתה אשת המערער) לידי שמיר על מנת שינהל בו משרד עורך-דין משלו, ושמיר קיבל על עצמו להמשיך ולהעסיק את אשת המערער כמזכירה וגם לסיים את הטיפול...מופע ראשון: ב"כ המערער בבימ"ש קמא והוזכרה גם בטיעון לפנינו. וזאת אני עושה למרות שאין המערער זקוק עוד להגנה נוספת. כוונתי להוראות סעיף 23 לחוק העונשין המורה: "נושא משרה שפוטית לא ישא באחריות פליליתלמעשהו ולמחדלו במילוי תפקידיו השופטיים, אף אם בכך חרג מתחום סמכותו ונמנע מעשות מעשה שהיה עליו לעשותו, והכל כשאין הוראה מפורשת אחרת". סניגורו המלומד של המערער טען כי הוראות הסעיף הנ"ל מבטיחות הגנה לכל נושא משרה שפוטית שנכשל בהפעלת סמכותו, אך השופט המלומד דחה טענה
1. עד שנת 1968 עסק ה' מנחם סווירי (להלן - המערער) בעריכת דין והיה בעל משרד פרטי ברחוב בן-יהודה 5, ירושלים.[759] באוקטובר של שנה זו נתמנה המערער לכהן כרשם בית משפט השלום בירושלים וראש ההוצאה לפועל במקומו של ה' שמיר שפרש לגמלאות. המערער לא רצה עדיין לחסל את משרדו כיוון שמינויו היה זמני ולכן ערך הסכם עם שמיר, לפיו נמסר המשרד על ציודו ומזכירתו (שהיתה אשת המערער) לידי שמיר על מנת שינהל בו משרד עורך-דין משלו, ושמיר קיבל על עצמו להמשיך ולהעסיק את אשת המערער כמזכירה וגם לסיים את הטיפול...מופע ראשון: ב"כ המערער בבימ"ש קמא והוזכרה גם בטיעון לפנינו. וזאת אני עושה למרות שאין המערער זקוק עוד להגנה נוספת. כוונתי להוראות סעיף 23 לחוק העונשין המורה: "נושא משרה שפוטית לא ישא באחריות פליליתלמעשהו ולמחדלו במילוי תפקידיו השופטיים, אף אם בכך חרג מתחום סמכותו ונמנע מעשות מעשה שהיה עליו לעשותו, והכל כשאין הוראה מפורשת אחרת". סניגורו המלומד של המערער טען כי הוראות הסעיף הנ"ל מבטיחות הגנה לכל נושא משרה שפוטית שנכשל בהפעלת סמכותו, אך השופט המלומד דחה טענה
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.