2019-05-25 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: "ריבונות-חסינות" היא פרשת "בר-און חברון" מס' 2 ■ מערכת משפט שהיא קרקס התעתועים...

Joseph Zernik

הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: "ריבונות-חסינות" היא פרשת "בר-און חברון" מס' 2 ■ מערכת משפט שהיא קרקס התעתועים...
מערכת החוק והמשפט היא היא שטיפחה את השחיתות השלטונית, בפרט של נתניהו, במהלך 20 השנים האחרונות.  מה שמתרחש לנגד עינינו הוא חזרה על פרשת "בראון-חברון" - שם סחרו בחבריינות לאריה דרעי.  הפעם, שם העסקה הוא "ריבונות-חסינות", ובה סוחרים בחבריינות לבנימין נתניהו. אולם הפעם - הכל מתנהל בפרהסיה, ללא בושה, ותחת "הכשר" מראש של היועמ"ש המשת"פ אביחי מנדלבליט.  ולכן, מאבק האיתנים בין הממשלה לבג"ץ הוא שילוב מדהים של ליצנות קרקסית ומופע תעתועים שלא יבייש אף קוסם ששולף ארנבות מהכובע...  ובפרט מאוסות ההטפות הפומביות של אליקים רובינשטיין ואהרן ברק בימים האחרונים - שניים שייזכרו כאבות מייסדים של השחיתות השלטונית במדינת ישראל.
צפו בווידאו: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10219048754631174/?t=0
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-25-2.html

 

צריך להיות סנילי כדי לא לזכור את פרשת "בר-און חברון".  כבר בשנת 1997 מר בנימין נתניהו היה צריך ללכת לכלא עם שותפיו אריה דרעי ,אביגדור ליברמן וצחי הנגבי. עיקרה של הפרשה היה מכירת משרד היועמ"ש.  היועמ"ש רוני בר-און, שמונה כדי לספק חבריינות [IMPUNITY] לאריה דרעי, התפטר תוך 24-48 שעות, לאחר שהעסקה נחשפה על ידי התקשורת.  המשטרה חקרה את הפרשה לאחר מעשה, והמליצה להעמיד לדין את נתניהו, ליברמן, דרעי, והנגבי...  ואז, אותה ממשלה עצמה, מינתה את היועמ"ש הערכי אליקים רובינשטיין, שסגר את התיקים למרות המלצות המשטרה.  העניין הובא לפני בג"ץ, שדחה עתירה בעניין ומצא שהתנהלותו של היועמ"ש אליקים רובינשטיין הייתה סבירה...    

והיום, 20 שנה מאוחר יותר, אותן דמויות עצמן ממשיכות במופע התעתועים. והפעם בפרשת "ריבונות-חסינות".   נתניהו, ליברמן ודרעי שוב במו"מ להקמת ממשלה.  הדיווחים בתקשורת תמוהים ולפעמים סותרים. אבל ברור שברקע המו"מ עומדת השאלה של הענקת חבריינות למר נתניהו.

ובכל זאת, אפשר למצוא מספר הבדלים משמעותיים ומעניינים בין שתי הפרשות:

■ בפרשת "בראון-חברון", התמורה לחבריינות הייתה העברת כאילו ריבונות לפלסטינים בחברון.  בפרשת "ריבונות-חסינות", לעומת זאת, התמורה אמורה להיות בהחלת ריבונות ישראלית בשטחים.  יש פה היפוך מגמות ביחסן של העסקאות המושחתות ל"חזון ארץ ישראל השלמה".

■ בפרשת "בר-און חברון", העסקה התנהלה בחשאי, ונחקרה רק לאחר שנחשפה ע"י התקשורת.  הפעם, עסקת "ריבונות-חסינות" נערכת פחות או יותר בגלוי, אם תעלולים שקופים לכאילו הסתרת טבעה של העסקה המושחתת.

■ בפרשת "בר-און חברון", היה צורך למנות את היועמ"ש הערכי אליקים רובינשטיין לאחר מעשה, כדי להעניק את החבריינות לכל המעורבים בפרשה.  בפרשת "ריבונות-חסינות", לעומת זאת, היועמ"ש הערכי  אביחי מנדלבליט יושב במשרדו, מוכן למלא את תפקידו המשת"פי עוד לפני תחילת הפרשה. יתרה מזאת, השבוע היועמ"ש אביחי מנדלבליט הנפיק מסמך שכאילו מכריז מראש, שאין כל מעשה פלילי במו"מ "ריבונות-חסינות"...  מצב זה דומה להפליא לקביעותיו של היועמ"ש הערכי אביחי מנדלבליט, עוד לפני חקירות המשטרה, ש"אין פן פלילי בפרשת הצוללות", ואח"כ, כשהפן הפלילי הפך ברור לחלוטין -  "והשחיתות לא ירדה לשורש קבלת ההחלטות"...  כמובן - שלאור כל זאת, צריך לראות באביחי מנדלבליט, חובש הכיפה השחורה, שדרוג רציני לעומת אליקים רובינשטיין, איש הכיפה הסרוגה...

■ אולי המופע המדהים מכל בקרקס התעתועים שלפנינו היום - אליקים רובינשטיין מטיף נגד ערעור שלטון החוק.  רובינשטיין מאשים: "מיקי זוהר זורה חול בעיני הציבור מבלי למצמץ"....  מאיפה החוצפה?  אליקים רובינשטיין ייזכר לדיראון,  לא רק בהישג של סגירות "בר-און חברון", אלא גם בהכשלת חקירות אחרות של השחיתות השלטונית. לדוגמה - בקשר למר אביגדור ליברמן. 

  

רצה הגורל, והייתי נוכח באירוע החגיגי לכבוד פרישתה של השופטת עדנה ארבל (שכיהנה כסגניתו של היועמ"ש רובינשטיין בתקופה הרלוונטית). באירוע חגיגי זה, אליקים רובינשטיין עצמו שימש כמייטר ד' (ראש הטקס), ודובר רבות על השחיתות השלטונית. במהלך האירוע, עדנה ארבל הטיחה בפניו של אליקים רובינשטיין, שהוא מילא תפקיד מכריע,  בפעולותיו כיועמ"ש,  בהכשלת המאבק בשחיתות השלטונית...
עניין חריג אחר באותו אירוע, בו נכחו שופטי בית המשפט העליון בעבר, בהווה ובעתיד עם שאר צמרת מערכת המשפט - בדברים שנשאה עדנה ארבל, היא בחרה לקרוא את שירה של לאה גולדברג - "שירי סוף הדרך", ובנוסף, הכריזה מספר פעמים במהלך הערב: "אני הייתי נאמנה לחוקי מדינת ישראל". 
אליקים רובינשטיין, לעומת זאת, תיבל את דבריו במובאות מהמקורות, לעניין, או שלא לעניין... ולא השיב על ההאשמות שהטיחה בפניו עדנה ארבל.
באותו אירוע חגיגי, לא נפקד גם מקומו של פרקליט המדינה שי ניצן, בוגר החינוך הערכי גם הוא. על האירוע האפילו הודעות הפרקליטות על פרשת "ישראל ביתנו" בסמוך לפני הבחירות לכנסת של 2015.  השאלה שעלתה שוב ושוב - האם הפרסומים על ידי פרקליטות המדינה היו מודרכים מאינטרסים פוליטיים - למטרת פגיעה במפלגת "ישראל ביתנו" לפני הבחירות.  שי ניצן, בתורו, הכחיש טענות אלה מכל וכל.  ואח"כ, ברהיטות מופלאה, המשיך והסביר, שלמרות שכבר אינו חובש כיפה, הוא קורא בשגרה את פרקי היום בתנ"ך. ובמקרה, קרא בדיוק באותו שבוע את פרשת דוד ובת-שבע.  שי ניצן המשיך והבהיר, שעל פי הנורמות המשפטיות הנהוגות היום, דוד המלך היה "מושחת".  אולם המלוכה לא נלקחה מדוד המלך ומזרעו, ובמסורת היהודית הוא נחשב לגדול מלכי ישראל...

גם לא צריך להיות גאון משפטי, להבחין בהבדל בין הטיפול בפרשת "ישראל ביתנו" לפני הבחירות אז (2015), והטיפול בתיקי נתניהו לפני הבחירות השנה (2019), ואפילו לאחריהן.

ומוסר ההשכל:

כל בר-דעת חייב להסיק, שמערכת החוק והמשפט: פרקליט המדינה, היועמ"ש, ובג"ץ, הם הם שגידלו וטיפחו את השחיתות השלטונית במדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות על ידי מתן חבריינות  [IMPUNITY] ברמה זאת או אחרת לנתניהו, לליברמן, לדרעי ולנלוויהם.  

תופעת החבריינות ברורה וגלויה לעין. לדוגמה - בהתנהלותם של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, השופט אביטל חן ושותפיהם בפרשת תיקי שרה נתניהו.  אם נשאל את לשונו המליצית של אליקים רובינשטיין - החבורה המושחתת "זורה חול בעיני הציבור מבלי למצמץ". עוסקים בצוותא חדא בשיבוש מהלכי משפט קבל עם ועדה.
כמובן, שבמסגרת קרקס התעתועים, כל זה לא מפריע לשופטים למחות נגד הכרסום המאיים על סמכותם ותפקידם בהגנת הצדק, זכויות האדם, וכו'...

אין כאן גאונות יהודית, וגם לא חדשנות ישראלית.  התופעה הזאת, חבריינות [IMPUNITY] - החסינות הבדויה לעבריינות - היא תופעה  מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים כסממן מובהק של משטר מושחת ושל פשע מאורגן.  היטיב להסביר את העניין השופט הפדרלי מרק וולף (נשיא בית המשפט הפדרלי בבוסטון), מומחה בינלאומי לשחיתות שלטונית.

את העיקרון שניסח מרק וולף אפשר לתרגם לענייננו כך: לאחר שזכה לחבריינות בפרשת "בר-און חברון", לא נזקק מר בנימין נתניהו לגאונות כדי לחשב שהוא לא יועמד לדין והוא לא ייענש גם בפרשת "ריבונות-חסינות".  בפרט - כשהפעם הוא בצוותא חדא עם צוות "חזון ארץ ישראל השלמה" - ולא כנגדה... אותו עיקרון, בניסוח שונה, הוכר כבר על ידי אפלטון, בספרו "הרפובליקה".  שם הוא מסביר ששחיתות מערכת החוק והמשפט היא הכשל הסופני של שיטת המשטר.

ולכן, מופע הליצנים - הכאילו מאבק איתנים בין הממשלה לבג"ץ בעניין "פסקת ההתגברות" -  הוא להטוט תעתועים, שלא היה מבייש אף קוסם ששולף ארנבות מהכובע...

 

ובלי אהרן ברק - "אבי כת הממזרים" -  אי אפשר...

אי אפשר לחתום דיון מסוג זה, מבלי להזכיר את מורנו ורבנו אהרן ברק....  גם הליצן הזקן הצטרף השבוע למופע הקרקס, ויצא חוצץ השבוע נגד "פסקת ההתגברות".  אהרן ברק, כמו בעבר, ממליץ לשופטים להתפטר, לנוכח הגבלת כוחם "בהגנה על הדמוקרטיה".  

אהרן ברק ייזכר ללא כל ספק בתולדות מדינת ישראל בתרומתו הייחודית להשחתת מערכת המשפט... אהרן ברק הוא שאחראי ל"פברוק" הטוטלי של כתבי ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון החל בשנת 2002... 

בסביבות ה-7 למרץ, 2002, מיד לאחר מותו של המזכיר הראשי של בית המשפט העליון שמריהו כהן, הוסר מכל כתבי ההחלטות האישור הראוי על פי החיקוק, (כמו גם  על פי אמנת האפוסטיל) - "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן  - מזכיר ראשי".  במקום האישור המאמת את המסמכים, הוספה תניית הפטור, המבטלת את תקפותם של המסמכים: "העותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  
את התופעה הזאת הצגתי בכנסים בינלאומיים רבים בעשור האחרון.  ותמיד היא מעוררת השתאות. בית משפט עליון, הערכאה העליונה של המדינה, פוסקת: ■  רומן זדורוב רוצח, דינו מאסר עולם - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"... ■ רכושם ואדמותיהם של אלה ייגזלו - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".... ■  מתווה הגז ושוד מיליארדים מכספי הציבור - מתווה סביר - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"...   ■ מבקשי מקלט יגורשו באלפיהם לרואנדה, תוך סיכון חייהם, על סמך "הסכם" שלא היה ולא נברא - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"... 

עניין זה, והתופעות הסובבות אותו בנוגע ל"פברוק" הכתבים בבית המשפט העליון, היו במוקד דוחות שהוגשו לבדיקה התקופתית של ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם בשנים 2013 ו-2018.  דוחות נציב זכויות האדם של האו"ם שסיכמו את הבדיקות התקופתיות המתאימות כללו פסקאות האומרות "חוסר ישרה במערכות הכתבים" (2013), ו"ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

ובצדק פואטי, אותו עניין עצמו, תניית הפטור מבית מדרשו של אהרן ברק, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", הייתה גם טיעון מרכזי של השופטת העבריינית ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". אם להם מותר, למה לא לי? ותגובת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג באותו עניין עצמו הייתה: "נתלתה באילן גבוה" (החלטה 88/12/מחוזי ת"א)....   האילן הגבוה אליו מתייחס גולדברג הוא כנראה אהרן ברק... 

יש לציין שגם תופעה זאת, הנפקת כחבי בית דין, הנושאים תניית פטור, המבטלת את סמכותם, מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים.  גם כאן אין גאונות יהודית וגם לא חדשנות ישראלית. זאת תופעה מוכרת של בתי משפט מושחתים. לדוגמה, הוראות חוק העונשין של טקסס מפרטים שיטת מרמה זאת (החלטה שיפוטית הנושאת תניית פטור המבטלת את סמכותה) - כאחד מן המעשים המגדירים את עבירת "סימולציה של הליכי משפט" [Texas Penal Code - PENAL § 32.48. Simulating Legal Process]... או בעברית משפטית - ניהול הליכים למראית עין, או בעברית מדוברת - "פברוק" הליכי משפט...

אסתר חיות ו"תיק 1270" - גרסה נוספת של פרשת "בר-און חברון", ובמקביל - ערעור מורשת הפברוקים של אהרן ברק...

וכאן, מופע להטוטים נוסף בקרקס...  אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון הייתה מעורבת גם היא בפרשה שהיא העתק של "בר-און חברון", פרשה הידועה בשם "תיק 1270" - הניסיון למכור את משרת היועמ"ש להילה גרסטל תמורת חבריינות לשרה נתניהו.. 

 

מאידך, לאחר פרסום דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, בנוגע לישרתם המפוקפקת של כתבי בתי המשפט בישראל, הוסרה בדרך פלא בסביבות ה-07 ליוני, 2018, תחת כהונתה של אסתר חיות, תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  אולם האישור על ידי מזכיר/ה ראשי לא הוחזר על כנו...  יש פה כמובן חשש, שאסתר חיות מערערת את מורשתו של אהרן ברק בפברוק מערכת המשפט בישראל...

 

והדיון ה"חוקתי" מתבקש מאליו...

מאז "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק (המעשה הפירטי - על פי השופט האמריקאי הנודע ריצ'רד פוזנר), בית המשפט העליון שלנו הפך למומחה ל"עקרונות חוקתיים" ללא חוקה כלל. המצב היום, בקשר ל"פסקת ההתגברות", מוצג גם הוא על ידי בית המשפט העליון כ"משבר חוקתי"... וזה גם היה הרקע להערות הפומביות של אהרן ברק, שקרא לשופטים להתפטר...
אולם עניין אמתותם (האותנטיות) של כתבי בית דין, גם היא עניין חוקתי מן המעלה הראשונה.  העניין ברור ומובן מאליו - אין דרך לקיים את שלטון החוק, כשאי אפשר להבחין בין פסק דין אמתי, תקף, ובר-אכיפה לבין "טיוטה". 

העניין גם נובע מניסיון בן מאות שנים של פברוקים והונאות על ידי שופטים מושחתים באמצעות הנפקת כתבי בית דין למראית עין.
לדוגמה, עניין האותנטיות של כתבי בית דין מופיע בחוקה של ארה"ב בסעיף 4, חלק 1 [US Constitution Article 4 Section 1]. עניינים נוספים הנוגעים לאימות כתבי בתי המשפט נחקקו בין החוקים הראשונים של הקונגרס של ארה"ב, כולל חובתו ואחריותו של המזכיר הראשי לשמירה המצוינת של כתבי בית המשפט(היה חייב להפקיד ערבות כספית גבוהה עם מינויו) .
עניינים אלה גם נקבעו בבירור כבר לפני כמעט מאה שנה בפלשתינה-א"י, ב"דבר המלך במועצתו" - תקנות בתי המשפט - משרד רישום (1936).  שם הוגדרה חובתו של המזכיר (הפקיד) הראשי - "השמירה המצוינת של התיקים והפנקסים (הרישומים)".  אולם עניין מהותי זה בדיוק - החובה המוטלת על המזכיר בשמירה המצוינת של התיקים והרישומים -  בוטל תחת כהונתם של אהרן ברק וטומי לפיד בתקנות בתי המשפט -מזכירות - 2004 (שהחליפו את התקנות המנדטוריות).

אז אפשר להסביר כיצד המומחה למשפט חוקתי, "אבי המהפכה החוקתית", אהרן ברק, שיבש בכוונת מכוון וללא כל סמכות חוקית, את אמתותם של כל כתבי בית המשפט העליון, והפך אותם לבטלם מיסודם?  זאת בדיוק ליבת הלהטוטנות הקרקסית - "אבי המהפכה החוקתית", שניסה להציג את עצמו כחסיד זכויות האדם, השחית ללא תקנה את בית המשפט העליון בו זמנית...

מאמצים שנמשכו שנים, באמצעות פניות, שהוגשו לאהרן ברק, לבועז אוקון (בן טיפוחיו, ונושא כליו בפרשה זאת), ולנשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס ומרים נאור, וכן בקשות חופש המידע להנהלת בתי המשפט - העלו חרס בניסיון לתעד את זהותו של בעל התפקיד, הליך קבלת ההחלטות, והבסיס החוקי לשינויים תחת כהונתו של אהרן ברק בשנת 2002, שהפכו את כל החלטות בית המשפט העליון לטיוטות מפוברקות...

בימים אלה, מוגשות שוב פניות לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולמנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, ובקשות חופש המידע להנהלת בתי המשפט , בניסיון לתעד את זהותו של בעל התפקיד, הליך קבלת ההחלטות, והבסיס החוקי לשינויים באמתותם של כתבי בית המשפט העליון תחת כהונתה של אסתר חיות בסביבות ה-07 ליוני, 2018.

  

ולסיום - דבר אגדה: רמב"ם, המטרוניתא ורבנו אהרן ברק - "אבי כת הממזרים"

החלטות ופסקי דין כולם "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", בלתי חתומים, ללא המצאה כדין? "ירידת הפורמליזם ועלייה בערכים"?  ואולי רק כת הממזרים???
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/08/2017-08-18.html

   

לפני כ-1000 שנה גר רבנו משה בן מיימון, הרמב"ם, בקורדובה שבספרד, והיה שם מקרה ידוע של מטרוניתא גרושה.

באה המטרוניתא הגרושה אל הרמב"ם וביקשה שיערוך לה קידושין.
אמר לה הרמב"ם - איני יכול לערוך לך קידושין עד שלא תביאי לי גט עשוי כהלכה.
בעלה לשעבר של המטרוניתא גר בגירונה, והיא, לאחר שנפרדה מבעלה, חזרה לבית הוריה בקורדובה.  על כן, הגט נערך על ידי הרב הידוע מגירונה, רבנו אהרן ברק, באמצעות שליח.

הביאה המטרוניתא את כתב הגט של רבנו אהרן ברק לרמב"ם.
שאל אותה הרמב"ם - מניין היגיע לידייך?
אמרה לו - בידי שליח.
אמר לה - מה שמו? האם הביא אתו כתב שליחות?
אמרה לו - לא גילה לי מה שמו, ולא הביא אתו כל כתב שליחות.
אמר לה - הגט אינו חתום.
אמרה לו - השליח אמר, שרבנו אהרן ברק מגירונה שומר את המקור החתום אצלו, ואני מקבלת רק העתק בלתי חתום.
אמר לה הרמב"ם - מטרוניתא נכבדה, לא אוכל לערוך לך קידושין, כי אין זה גט עשוי כהלכה.
אמרה לו המטרוניתא - אבל רבנו אהרן ברק, מאור שופטי ישראל, פסק שזה פרוצדורלי ולא מהותי, ירידת הפורמליזם ועליית בערכים....

הסתכל הרמב"ם שוב באותו גט בלתי חתום של המטרוניתא מגירונה, ואז שם לב, שבתחתיתו מופיעה הערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
אמר הרמב"ם למטרוניתא: את בטוחה שאת גרושה? נראה לי ששלחו לך רק "טיוטה", כי כתוב פה שזה עדיין לא הנוסח הסופי.
אמרה המטרוניתא: כבוד הרמב"ם, אני מתפלאת עליך, שהרי אני רק אישה ואתה גדול בתורה. וכי לא שמעת על פסק ההלכה "המהפכה החוקתית" של רבנו אהרן ברק, גדול השופטים בכל הדורות?

אמר לה הרמב"ם: מה עניין שמיטה להר סיני?
אמרה לו המטרוניתא: מאז פסק ההלכה "המהפכה החוקתית" של רבנו אהרן ברק, כל הכתובות וכל הגיטין בגירונה אינם חתומים, ובתחתיתם ההערה "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".אמר לה הרמב"ם: מעולם לא שמעתי על פסק ההלכה "המהפכה החוקתית" של אותו אהרן ברק, אבל אם מה שאת אומרת נכון, נראה לי שיסד לכם שם כת של ממזרים...