הדוגמה כאן היא דוגמה חשובה. היא נוגעת לעיקרון המוכר במשפט המערבי כבר מימי הביניים - של חובת ההמצאה כדין כחלק הכרחי ב"אותנטיקציה", ועיקרון יסוד בהליך ראוי.
אותו עיקרון בדיוק מבוסס בהלכה כבר יותר מ-2000 שנה - במסכת גיטין - לגבי המצאה כהלכה וחתימה כהלכה של הבעל והעדים על כתב הגט...
הדוגמה כאן מדגימה:
א) הונאה של המצאה שקרית בעולם הסייבר.
ב) את המופרכות של העיקרון שהמציאו השופטים הנוכלים בישראל - ש"ידיעה" על קיום החלטה מספקת ומחייבת...
ולכן כתבתי את סיפור האגדה שהתגלגל גם ל"חדרי חרדים" - על רמב"ם, המטרוניתא, אהרן ברק, וכת הממזרים...
הרמב"ם, המטרוניתא, אהרן ברק וכת הממזרים
החלטות ופסקי דין כולם "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", בלתי חתומים, ללא המצאה כדין - "ירידת הפורמליזם ועלייה בערכים"! ואולי רק כת הממזרים???
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/08/2017-08-18.html
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/08/2017-08-18.html
מרוץ הסייבר – משמרים את יתרונה של ישראל
■ ■ ■
יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי
שירת במודיעין בצה"ל, אח"כ יותר מ-20 שנה בשב"כ.
__
מערך הסייבר הוא אחד הגופים השנויים במחלוקת, ואחת הדרכים המרכזיות שבהן נתניהו ערער את סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו...
שוב: צריך לקחת את הדברים בסימן שאלה, ולבחון בביקורת כל מידע שאונא מספק...
לדוגמה: אונא מדבר על CERT-IL. כשירות, שהוא חלק ממערך הסייבר הלאומי, ואמור לספק תמיכה לציבור הרחב ולסקטור הפרטי נגד איומי סייבר...
לפני כשנתיים מישהו במשטרת ישראל ניסה לבצע עלי הונאת סייבר - שלחו הודעה כוזבת על צו בית משפט שאוסר עלי להיכנס לפ"ת... אני זיהיתי את ההונאה מיד. ההודעה כאילו הגיע ממשטרת ישראל, אבל בדיקת פרטי האותנטיקציה של הדוא"ל הראתה שהוא הגיע משרת אנונימי באמסטרדם...
על פי עצת חבר בתחום, עשינו תרגיל, וביקשנו עזרה ממערך הסייבר, אבל לא אמרנו להם מראש מי התוקף/עבריין, ומה בדיוק אופי העבירה. CERT-IL הבטיחו תשובה תוך 24 שעות, אם נעביר להם את הודעת הדוא"ל ההונאתית. העברנו - ואח"כ מעולם לא קיבלנו תשובה כלשהי...
כי כשעברייני הסייבר הם רשויות המדינה והם עוסקים בהונאה על האזרחים, CERT-IL לא יגן על האזרחים - במקרה כזה הם לצד העבריינים...
___
אונא:
משווה את בעיית הסייבר למגפת החצבת.
הנזק מפשיעת סייבר מוערך ב- 2 טריליון דולר.
התשתית הקריטית שצריך להגן עליה - אמון הציבור.
שליש מהעולם עורך בחירות בשנת 2019...
המערכת הבנקאית -- חיונית לאמון הציבור...
הבעיה היא שהתוקפים - האקרים וכו' - אינם מדינות בהכרח, ולכן אין סימטריה. הם הרבה פחות רגישים מהמדינות.
היום קל מאד להפיץ מידע ברשתות ולהשפיע על הציבור.
2013 - פרצו לאתר AP והפיצו ידיעות כוזבות על פיצוץ בבית הלבן. 4 האקרים סוריים הצליחו לבצע את זה. זה גרם לנזק אדיר לבורסה האמריקאית.
המזרח התיכון הוא מוקד לבעיות סייבר - בפרט איראן...
"משטחי תקיפה" - בעבר בעיקר דוא"ל. היום קריפטו, AI נגד AI.
בעיה נוספת: נשק הסייבר שנגנב מ-CIA... חלק מההדלפה של סנודן - VAULT 7...
מה עושה ישראל?
א) פתרונות לאומיים
CYBERNET - הפצת מידע
70% מההגנה הוא הפצת מידע.
סריקה כללית של אתרים: באפריל כל שנה יש התקפה כוללת על ישראל. ב- 2019 הצליחו כמעט לחלוטין למנוע את הנזק לאתרים ישראלים..
מיזם חדש - להגנה על התחבורה.
CERT-IL מוקד החירום הישראלי למענה על תקיפות סייבר...
PROACTIVE - זיהוי מטרות של איומים חדשים ואזהרתם.
■ ■ ■
יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי
שירת במודיעין בצה"ל, אח"כ יותר מ-20 שנה בשב"כ.
__
מערך הסייבר הוא אחד הגופים השנויים במחלוקת, ואחת הדרכים המרכזיות שבהן נתניהו ערער את סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו...
שוב: צריך לקחת את הדברים בסימן שאלה, ולבחון בביקורת כל מידע שאונא מספק...
לדוגמה: אונא מדבר על CERT-IL. כשירות, שהוא חלק ממערך הסייבר הלאומי, ואמור לספק תמיכה לציבור הרחב ולסקטור הפרטי נגד איומי סייבר...
לפני כשנתיים מישהו במשטרת ישראל ניסה לבצע עלי הונאת סייבר - שלחו הודעה כוזבת על צו בית משפט שאוסר עלי להיכנס לפ"ת... אני זיהיתי את ההונאה מיד. ההודעה כאילו הגיע ממשטרת ישראל, אבל בדיקת פרטי האותנטיקציה של הדוא"ל הראתה שהוא הגיע משרת אנונימי באמסטרדם...
על פי עצת חבר בתחום, עשינו תרגיל, וביקשנו עזרה ממערך הסייבר, אבל לא אמרנו להם מראש מי התוקף/עבריין, ומה בדיוק אופי העבירה. CERT-IL הבטיחו תשובה תוך 24 שעות, אם נעביר להם את הודעת הדוא"ל ההונאתית. העברנו - ואח"כ מעולם לא קיבלנו תשובה כלשהי...
כי כשעברייני הסייבר הם רשויות המדינה והם עוסקים בהונאה על האזרחים, CERT-IL לא יגן על האזרחים - במקרה כזה הם לצד העבריינים...
___
אונא:
משווה את בעיית הסייבר למגפת החצבת.
הנזק מפשיעת סייבר מוערך ב- 2 טריליון דולר.
התשתית הקריטית שצריך להגן עליה - אמון הציבור.
שליש מהעולם עורך בחירות בשנת 2019...
המערכת הבנקאית -- חיונית לאמון הציבור...
הבעיה היא שהתוקפים - האקרים וכו' - אינם מדינות בהכרח, ולכן אין סימטריה. הם הרבה פחות רגישים מהמדינות.
היום קל מאד להפיץ מידע ברשתות ולהשפיע על הציבור.
2013 - פרצו לאתר AP והפיצו ידיעות כוזבות על פיצוץ בבית הלבן. 4 האקרים סוריים הצליחו לבצע את זה. זה גרם לנזק אדיר לבורסה האמריקאית.
המזרח התיכון הוא מוקד לבעיות סייבר - בפרט איראן...
"משטחי תקיפה" - בעבר בעיקר דוא"ל. היום קריפטו, AI נגד AI.
בעיה נוספת: נשק הסייבר שנגנב מ-CIA... חלק מההדלפה של סנודן - VAULT 7...
מה עושה ישראל?
א) פתרונות לאומיים
CYBERNET - הפצת מידע
70% מההגנה הוא הפצת מידע.
סריקה כללית של אתרים: באפריל כל שנה יש התקפה כוללת על ישראל. ב- 2019 הצליחו כמעט לחלוטין למנוע את הנזק לאתרים ישראלים..
מיזם חדש - להגנה על התחבורה.
CERT-IL מוקד החירום הישראלי למענה על תקיפות סייבר...
PROACTIVE - זיהוי מטרות של איומים חדשים ואזהרתם.
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.