2019-08-31 לורי שם-טוב והבית זונות למינוי שופטים

 Joseph Zernik

@Joseph_Zernik

לורי שם-טוב והבית זונות למינוי שופטים 

קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/08/2019-08-31.html

  

   

 

חדשות הבית זונות למינוי שופטים - אסתר חיות הטילה חיסיון כללי על תיק בש"פ 5311-19, שעניינו תקינות ההליכים בתיק השופטים הנוקמים במחוזי ת"א.  מתחילת הפרשה הוגשו שוב ושוב בקשות פסלות נגד השופטים היימן ושגיא, כולן נדחו כמובן.  היום כבר ברור, שפרשת הבית זונות למינוי שופטים עומדת במרכז פרשת השופטים הנוקמים.  מה שנפתח בקמפיין פרופגנדה שקרית על "טרור רשתי", היה למעשה ניסיון להשתיק את פרשת הבית זונות למינוי שופטים, שנחשפה בפוסטים האנונימיים כשנתיים לפני החשיפה של הדס שטייף. בתיק הפלילי השופט בני שגיא הטיל איסור פרסום על: א) השם "מין תמורת מינוי", ב) מספרי הסעיפים בכתב האישום הנובעים מפרשת הבית זונות, ג) שמות המתלוננות, שהן כוכבות פרשת הבית זונות...

מה היה המקור למידע בפוסטים האנונימיים?  

השערה סבירה - עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט.  כזכור, עו"ד ברק לייזר נעצר בתחילת הפרשה בחשד שהדליף מידע ל"כנופיית הטרור הרשתי". שבועיים אח"כ חזר לתפקידו כאילו לא היה כלום.  הפרקליטות, בחסות בית המשפט העליון מסרבת למסור לנאשמים את חומרי החקירות של עו"ד ברק לייזר, ושי ניצן סגר לו את התיק... 

יש לציין שלעו"ד ברק לייזר עבר עשיר בפרשיות שחיתות שונות של מערכת המשפט.  בכיר בכנופיה בערך ברמה של רות דוד... 

עשרות שופטים מעורבים בכתב האישום ובתלונות שעומדות בבסיס פרשת השופטים הנוקמים...

בקיצור: לאחר שהפרקליטות באישור שי ניצן ומנדלבליט הגישו את כתב האישום ופתחו במסע הפרופגנדה השקרי אודות "טרור רשתי", השופטים בני שגיא ואסתר חיות מוציאים צא"פ להסתיר את האמת שמאחורי הפרשה.

2019-08-30 שר המשפטים אמיר אוחנה על תיקון מערכת המשפט

שר המשפטים אמיר אוחנה על תיקון מערכת המשפט 

הבעיה הבסיסית היא החבריינות - חסינות בדויה לעבריינות השופטים ובכירי הפרקליטות.  או במלים אחרות - חוסר אחריותיות. עד שלא נראה שופט/ת בכלא על עבריינות על כס המשפט - דבר לא ישתנה!

בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/08/2019-08-30_30.html

     

אמיר אוחנה בביטאון לשכת עוה"ד קורא לתיקון מערכת המשפט: ""בידי גורמים במערכת המשפט יש סמכויות, אך אחריות - אין". [1] 

ראשית, אוחנה התכוון כנראה ל"אחריותיות" - ACCOUNTABILITY - מתן דין וחשבון על כשלים ועבריינות. 

שנית, בעניין אחריותיות צריך לתהות: מה הסיכוי לחקירת אמת של פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים? והתשובה הברורה היא- אפס.  אוחנה בוודאי לא יקדם חקירה כזאת, שכן צולם כבר באוק 2018 ב"הרמת כוסית" עם כוכבי הפרשה.

עם כניסתה לתפקיד של איילת שקד התעוררו ציפיות יותר ממשיות לתיקון... בדיעבד - דווקא תחת איילת שקד, ולא בכדי, הגענו לפריחת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים ול: "פגשתי היום משהו כמו 10 מועמדים לעליון... חוץ מללקק לי את החור של התחת הם כבר עשו הכל..." [2] 

כל ליקוקי התחת והזיונים האלה לא שינו כמובן דבר וחצי דבר מבחינת קרבנות מערכת המשפט.  

הבעיה הבסיסית היא החבריינות - IMPUNITY: חסינות בדויה לעבריינות השופטים ובכירי הפרקליטות.  יש לנו אוסף בכירים שמן הראוי שילכו לכלא - נערות השער הן כמובן השופטת ורדה אלשייך ופרקליטת מת"א רות דוד. עד שלא נראה שופט/ת בכלא על עבירות על כס המשפט - דבר לא ישתנה! 

קישורים

[1] https://t.co/UsE911GK2a?  

[2] https://facebook.com/joseph.zernik/videos/10219260555726069/?t=0

2019-08-30 מה חדש בחקירת התלונה הפלילית נגד מנדלבליט על שיבוש החקירה בפרשת הצוללות?

מה חדש בחקירת התלונה הפלילית נגד מנדלבליט על שיבוש החקירה בפרשת הצוללות?

היום, חמישי, הלכנו למש"ל הונאות ת"א, במטה המחוז בסלמה, לדרוש עדכון על התקדמות החקירה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בגין מרמה, הפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט בפרשת הצוללות, כלי השיט, והמכר למצרים.  הפנו אותנו לחוקר ההונאות רס"ב אילן מלקר.  התברר שהתימניה בשביס, נחמה דר, שבאה אתי, הכירה את מלקר - הוא היה "הראשון שלה" - החוקר הראשון שחקר אותה על הונאות סייבר (תחום התמחותה)...  אבל מלקר לא זכר אותה כלל, מה שהעליב את נחמה מאד...  מלקר גם סירב לומר דבר על התקדמות החקירה נגד מנדלבליט, פרט לכך שהתלונה "נרשמה".  מלקר גם סירב לקבל מכתב דרישה לעדכון על התקדמות החקירה... ניסיתי להסביר לו שהזכות להגיש מכתבים לרשויות היא זכות "חוקתית" מהמעלה הראשונה.  זה לא כל כך נתפס אצלו.  בסוף השארנו את המכתב וקיבלנו חותמת התקבל בשולחן הקבלה של מטה המשטרה בסלמה. אבל גם שם השוטר סירב לחתום על הקבלה...  כמובן שלא היתה ציפייה שמשטרת ישראל תחקור תלונה פלילית נגד היועמ"ש מנדלבליט.  בשביל זה הקימו את החבריינות - IMPUNITY - חסינות בדויה לעבריינות חברי הכנופיה...  במקרה קודם, של תלונה פלילית אחרת, חוקר משטרה הסביר לי שלא חוקרים, כי "אסור להזדרז, כי אחרת החקירה תתמסמס"...

קראו את הפוסט: https://inproperinla.blogspot.com/2019/08/2019-08-30.html

  

2019-08-29 לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים: אסתר חיות הפעילה חיסיון על הליך בש"פ חדש בעליון

לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים: אסתר חיות הפעילה חיסיון על הליך בש"פ חדש בעליון

ביום ג' השבוע ניתנה החלטה של נשיאת העליון אסתר חיות, המפעילה חיסיון כללי על הליך בש"פ חדש (5311/19) שהגישה לורי שם-טוב.  הבש"פ תוקף את ניהול ההליכים בבית המשפט המחוזי ת"א. במהלך הפרשה הוגשו שוב ושוב בקשות פסלות של הנאשמים נגד השופטים אברהם היימן (תיק המעצרים) ובני שגיא (התיק הפלילי). כולן נידחו כמובן ללא יוצא מהכלל. בבקשת פסלות אחרונה (יוני 2019) של הנאשם צבי זר נגד השופט בני שגיא (זה ש"כרכר" על פי תכנית "עובדה" סביב אפי נוה בכנס לשכת עורכי הדין באילת), התברר הקשר בין פרשת השופטים הנוקמים לבין פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים... פרשת השופטים הנוקמים נפתחה כזכור בפברואר 2017 במסע פרופגנדה שקרי אודות "כנופיית הטרור הרשתי".  עכשיו כבר ברור, שהפרשה היא בעצם ניסיון השתקה, בהנהגת היועמ"ש המשת"פ אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה השקרן שי ניצן ובשיתוף פעולה מלא של השופטים, של פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים.  הפוסטים האנונימיים שבמרכז הפרשה חשפו את הבית זונות יותר משנתיים לפני החשיפה התקשורתית ע"י הדס שטייף... במסגרת הדיון בבקשה לפסלותו, השופט בני שגיא הוציא צו איסור פרסום על השם המקובל של הפרשה - "מין תמורת מינוי" ועל פרטי הקשר שבין פרשת הבית זונות לבין כתבי האישום בפרשת השופטים הנוקמים...  מה היה מקור המידע בפוסטים האנונימיים?  השערה סבירה - עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט.  כזכור, לייזר נעצר בתחילת הפרשה בחשד שהדליף מידע ל"כנופיית הטרור הרשתי". שבועיים אח"כ חזר לתפקידו כאילו אין כלום ולא היה כלום.  הפרקליטות, בחסות בית המשפט העליון מסרבת למסור לנאשמים את חומרי החקירות של עו"ד ברק לייזר, ושי ניצן סגר לו את התיק... בקיצור - עסקים כרגיל... יש לציין שלע"ד ברק לייזר עבר עשיר בפרשיות שחיתות שונות של מערכת המשפט.  הפרשה המוכרת ביותר היא אולי פרשת השופטת ורדה אלשייך, שם היה שותף בכיר של השופט אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים".  אח"כ, במהלך החקירה, התהפך על השופט אלשייך, ויצא מהפרשה ללא פגע... בינתיים, לאחר יותר משנתיים וארבעה חודשים במעצר בנווה תרצה, לורי במעצר בית, ללא ייצוג כבר חודשים רבים, ללא גישה לחומרי החקירות, ללא גישה לאינטרנט... הפרשה, שנועדה להשתיק את פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים, הפכה להפרשה, המדגימה שוב ושוב את שחיתות מערכת החוק והמשפט! כפי שכתב פרופ' בועז סנג'רו בפרשה זאת "הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים".  כפי שכתב פרופ' מוטה קרמניצר בפרשת רומן זדורוב - לפנינו מערכת משפטית שאינה מחפשת את האמת, אלא עוסקת בעיקר בהגנה על עצמה!

קראו את הפוסט השלם:  https://inproperinla.blogspot.com/2019/08/2019-08-29.html 

   

  

  

  

תל-אביב, 30 לאוגוסט - ביום שלישי השבוע ניתנה החלטה של נשיאת בית המשפט העליון, המפעילה חיסיון ואיסור פרסום על תיק בש"פ 5311/19, שהגישה לורי שם-טוב בפרשת השופטים הנוקמים.  

הפרשה, שהחלה כניסיון השתקה של פרשת שחיתות חמורה של מערכת המשפט -- פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים -- הפכה בסופו של דבר לתיעוד יוצא דופן של שחיתות מערכת החוק והמשפט!  כפי שתיאר זאת פרופ' מוטה קרמניצר בפרשת רומן זדורוב -- מערכת משפט שאינה מעוניינת באמת, אלא עוסקת בעיקר בהגנה על עצמה!

2019-08-28 לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן - משבש מהלכי משפט סדרתי!

לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן - משבש מהלכי משפט סדרתי!  

השבוע התקבל ערר של לורי שם-טוב בעליון על החלטה של השופט המחוזי אברהם היימן בתיק המעצרים בפרשת השופטים הנוקמים -- החלטה שלא להחליט! במקרה זה - החלטה לא להחליט על בקשה להקלה בתנאי מעצר הבית ולתיקון פרוטוקול. החלטות שלא להחליט - שיש לראות בהן שיבוש מהלכי משפט - מאפיינות את התנהלותו של השופט אברהם היימן לאורך כל הדרך...  הפרשה נפתחה כזכור בפברואר 2017 במסע פרופגנדה שקרי אודות "כנופיית הטרור הרשתי".  עכשיו כבר ברור, שהפרשה היא בעצם ניסיון השתקה, בהנהגת היועמ"ש המשת"פ אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה השקרן שי ניצן ובשיתוף פעולה מלא של השופטים, של פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים. בתיק הפלילי, השופט בני שגיא (זה שכרכר סביב אפי נוה בכנס לשכת עורכי הדין באילת) הוציא צו איסור פרסום על השם המקובל של הפרשה - "מין תמורת מינוי" ועל פרטי הקשר שבין פרשת הבית זונות לבין כתב האישום בפרשת לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים... הפוסטים האנונימיים שבמרכז הפרשה חשפו את הבית זונות יותר משנתיים לפני החשיפה התקשורתית ע"י הדס שטייף.  מה היה מקור המידע בפוסטים האנונימיים?  השערה סבירה - עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט.  כזכור, לייזר נעצר בתחילת הפרשה בחשד שהדליף מידע ל"כנופיית הטרור הרשתי". שבועיים אח"כ חזר לתפקידו כאילו אין כלום ולא היה כלום.  הפרקליטות, בחסות בית המשפט העליון מסרבת למסור לנאשמים את חומרי החקירות של עו"ד ברק לייזר, ושי ניצן סגר לו את התיק... בקיצור - עסקים כרגיל... ובינתיים, לאחר יותר משנתיים וארבעה חודשים במעצר בנווה תרצה, לורי במעצר בית, ללא ייצוג כבר חודשים רבים, ללא גישה לחומרי החקירות, ללא גישה לאינטרנט... הפרשה מדגימה שוב ושוב את שחיתות מערכת החוק והמשפט!

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/08/2019-08-28.html   

   

  

  

תל-אביב, 28 לאוגוסט - ביום שני השבוע קיבל השופט הנדל בבית המשפט העליון את ערר לורי שם-טוב (5454/19) נגד החלטה של השופט אברהם היימן בתיק המעצרים במחוזי תל-אביב בפרשת השופטים הנוקמים.  

כמפורט בהחלטה, השופט אברהם היימן התרעם על כך שהבקשה לוותה בהקלטה ללא הרשאתו של הדיון. ההקלטה מתעדת בפרטי פרטים את שיבוש הפרוטוקול על ידיו... לכן, כנקמה, היימן סירב להחליט בעניין הבקשה להקלה בתנאי מעצר ובעניין תיקון הפרוטוקול...  

מעניין עוד יותר, שאפילו השופט אברהם היימן נעשה עתה בקיא ומומחה לדיני ראיות, ודורש תצהיר מלווה להקלטה, המאמת את אופן היווצרותה ושלבי המעבר בין ההקלטה ועד להגשתה.  עניינים אלה עצמם עתידים להפוך לעניינים מרכזיים ביחס לראיות האלקטרוניות בפרשה זאת.  אבל שם, אפשר להניח כבר עתה, השופטים יקבלו ראיות אלקטרוניות בלתי מאומתות...  כבר עכשיו ברור שלפחות בחלק מן המקרים אנשי המשטרה שיבשו את הראיות האלקטרוניות בפרשה זאת.  

החלטות שלא להחליט מאפיינות את התנהלותו של אברהם היימן לאורך כל הפרשה. ההחלטות של השופט אברהם היימן, שלא להחליט, הגיעו בעסקת חבילה עם החלטה ההזויה של השופט בני שגיא על "הסדרה" - ייצוג חלקי של לורי ע"י הסנגוריה הציבורית, והיתר ללורי להגיש עד 3 בקשות בחודש בעצמה, כבלתי מיוצגת.  ה"הסדרה" של השופט בני שגיא יצרה קרקס פשפשים אמתי בבית המשפט, כשהנאשמת, הסנגוריה, והתביעה טוענים זה נגד זה וזה עם זה בכל הצירופים האפשריים...  ה"הסדרה" של השופט בני שגיא גם גרמה להתקף זעם כלשהו של השופט אלכס שטיין בעליון, שלא הצליח להבין מאיפה השופט בני שגיא המציא "הסדרה" משובשת כזאת: "סדרי הדין הם לא תכנית כבקשתך"...

החלטה של אברהם היימן -- שלא להחליט -- הייתה גם הבסיס לערר של לורי, שהביא להחלטה יוצאת הדופן של השופט גרוסקופף בעליון על שחרורה המידי מהמעצר חסר התקדים של יותר משנתיים וארבעה חודשים בנווה תרצה -- לפני משפט.

יש לראות בהחלטות שלא להחליט שיבוש מהלכי משפט.  השהיה מכוונת של קבלת החלטות, ועוד יותר מכך - החלטה שלא להחליט - מוכרות מחוץ למדינת ישראל כ"עבירה אתית" של שופטים.  במדינת ישראל הנושא פרוץ, והשופטים עושים כרצונם.  במקרה קיצוני, השופטת מיכאלה שידלובסקי אור (אשתו של שופט בית המשפט העליון תיאודור אור, ומי ששימשה כ"יועצת חיצונית" לפיתוחה המשובש של מערכת נט-המשפט) עיכבה מתן פסק דין במשך יותר מעשור, עד לאחר שהתובע לא היה יכול לגבות את פסק הדין שנקבע לזכותו.  

ובינתיים, לאחר יותר משנתיים וארבעה חודשים במעצר לפני משפט בנווה תרצה, לורי שם-טוב במעצר בית, ללא ייצוג כבר חודשים רבים, ללא גישה לחומרי החקירות, ללא גישה לאינטרנט, ללא יכולת לטפל בענייניה המשפטיים, ללא יכולת לעבוד לפרנסתה... 

הפרשה, שהחלה כניסיון השתקה של פרשת שחיתות חמורה של מערכת המשפט -- פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים -- הפכה בסופו של דבר לתיעוד יוצא דופן של שחיתות מערכת החוק והמשפט!  כפי שתיאר זאת פרופ' מוטה קרמניצר בפרשת רומן זדורוב -- מערכת משפט שאינה מעוניינת באמת, אלא עוסקת בעיקר בהגנה על עצמה!

2019-08-25 מערכות מידע ממשלתיות בישראל, ומומחים למחשוב כ"אינטלקטואלים" פר אקסלנס בעידן הדיגיטלי

 מערכות מידע ממשלתיות בישראל, ומומחים למחשוב כ"אינטלקטואלים" פר אקסלנס בעידן הדיגיטלי

אמש ניהלנו, מר רן בר-זיק ואני, סוג של שיח פומבי בטוויטר. מר בר-זיק הוא מומחה מוכר לאבטחת סייבר ומערכות מידע  ("קפטן אינטרנט" בעיתון הארץ). מר בר-זיק חזר והביע את דעתו, שהביקורת שלי על ישרת המחשוב הממשלתי בישראל "לא מהותית", "לא רלוונטית",  "אובססיבית" ו"מטופשת".  לטעמו - חתימות אלקטרוניות הן עניין "סמלי", וכנ"ל גם כנראה ולידציה של מערכות מידע. עמדה זאת אינה ייחודית למר בר-זיק, נהפוך הוא, היא עמדתם של מומחים רבים למחשוב ולמערכות מידע, לפחות בפומבי, בין אם כאלה העוסקים בפועל בפיתוח ובדיקת מערכות, ובין אם מומחים אקדמאים העוסקים בנושאים תאורטיים יותר...  אולם עמדה זאת עומדת בסתירה גמורה לעמדתם של שורת מומחים בכירים בישראל ומחוצה לה. 
כפי שכתב פרופ' לארי לסיג (בי"ס למשפטים, הרווארד) בעידן הדיגיטלי, "הקוד  הממוחשב הוא החוק" [CODE IS LAW].  לפיכך, תקינותן וישרתן של מערכות המידע הממשלתיות קריטית לשלטון החוק, לזכויות האדם, ולסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו.  בנסיבות בהן המשטר בכללו, ובפרט מערכת המשפט הושחתו, אין ניתן לצפות לתקינות וישרה במערכות המידע הממשלתיות.  נהפוך הוא.  בנסיבות כאלה, קל לשבש את מערכות המידע הממשלתיות ולהשתמש בהן כמכשיר מרמה והונאה בידי אלה, המחזיקים בעמדות הכוח, נגד הציבור במדינה.  
בדיוק מסיבות אלה, בעידן הדיגיטלי, על המומחים למחשוב ולמערכות מידע לקבל על עצמם חובה אזרחית קריטית בהגנה על שלטון החוק, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מתוך ניטור קבוע של מערכות המידע הממשלתיות.  כלומר, על המומחים למחשוב ולמערכות מידע לשמש "השומרים" בתחום קריטי להגנת החברה האזרחית המתוקנת, תחום שבו אין לציבור הרחב הבנה ויכולת מספקות להגן על עצמו. 
במלים אחרות: בעידן הדיגיטלי יש לראות במומחים למחשוב ולמערכות מידע דוגמה מובהקת של "המשכילים", או "האינטלקטואלים" עליהם כתב היהודי-הצרפתי ג'וליאן בנדה לפני 100 שנה (בין מלחמות העולם) את ספרו: "בגידת האינטלקטואלים". אביעזר רביצקי, ישעיהו לייבוביץ', זאב שטרנהל, יהודה שנהב,  יוסי גורביץ, אבי שגיא ועוד - כולם דנו בשאלת "בגידת האינטלקטואלים" בהקשר למצב הפוליטי והחברתי בישראל בעשורים האחרונים. אולם ספק אם מי מהם החשיב את המומחים למחשוב ולמערכות מידע כאנשי מפתח בין "האינטלקטואלים" בישראל או בעולם בזמננו. 
הגדרת "האינטלקטואל" גם היא כמובן אינה ברורה כלל.  אולם ניתן לראות במומחים למחשוב ולמערכות מידע "אינטלקטואלים" קריטיים, ככל שהם ממלאים את תפקיד ה"אינטלקטואל", כפי שהגדיר אותו נועם חומסקי -- "לומר את האמת ולחשוף את השקרים."

בטוויטר: https://twitter.com/Joseph_Zernik/status/1165694056137207816
בבלוג:  https://inproperinla.blogspot.com/2019/08/2019-08-25_25.html

  

 @Joseph_Zernik

תגיד תודה שלא איים עליך שאתה עוסק ב"הטרדה מאיימת" וכו'...

  @barzik

אם אני רוצה להטריד באופן ממש מאיים אני אעשה דברים הרבה יותר מעניינים מלהתקשר מהמספר האישי שלי פעם או פעמיים...

 @Joseph_Zernik

מי שהעלה נגדי טענות "הטרדה" הוא פרופ' אלי ביהם. ביקשתי את חוות דעתו על יישום חוק החתימה האלקטרונית במשרדי הממשלה ובבתי המשפט (הונאה רבתי). טענתי שיש לו חובה ציבורית לחוות דעה - כפרופסור במוסד ציבורי (הטכניון) ומי שממומן ישירות בכספי ציבור כדמות מפתח ב"מרכז לחקר אבטחת סייבר" בטכניון...

 @Joseph_Zernik

בטכניון יש לדוגמה גם מרכז מחקר לרעלים והרעלות. בראשו - פרופ' בבי"ס לרפואה בטכניון. נניח שהייתי חושד בתור חובב, שבמי השתייה בת"א יש כמות רעילה של עופרת, והייתי מבקש חוות דעת מהפרופ' הנ"ל. סביר שיסרב ויטען שאני "מטריד" אותו? כלומר, מצב בו הפרופסור לרפואה יסרב לומר אם מי השתייה בתל-אביב מורעלים או לא.  במקום זאת יטען שאני "מטריד" אותו.

 @Joseph_Zernik

ההבדל? בבי"ס לרפואה יש ועדת אתיקה. במדעי המחשב וכו' -אין! לטענתי, היום חייבים להקים ועדות אתיקה באוניברסיטאות הגדולות לבדיקת הפעילות של הסגל והסטודנטים במחלקות למדעי המחשב. דוגמה נוספת: "המכון הביולוגי" - שעוסק בפיתוח נשק ביולוגי, אינו יושב בתוך אוניברסיטה.

 @Joseph_Zernik

דוגמה: הכור האטומי בדימונה אינו חלק ממוסד אקדמי פרופר. בעולם האקדמי יש אבחנות ברורות מה ראוי או בלתי ראוי כפעילות במוסד אקדמי. הגיע הזמן להחיל נורמות אלה גם על מדעי המחשב! אנו, אזרחי ישראל, נהיה הנשכרים העיקריים מהחלת נורמות אלה! כי המשטר עוסק בהונאות מחשבים וסייבר על הציבור!

 @Joseph_Zernik

דוגמה נגדית לפרופ' אלי ביהם: פרופ' דני דולב מהמרכז לחקר אבטחת סייבר בירושלים (אבל למיטב הבנתי, המימון של המרכז בירושלים שונה מאד מהמימון של המרכז בטכניון). פרופ' דני דולב הזמין אותי **מיזמתו**, בעקבות פרסומים שלי, לדון באותן שאלות שפרופ' ביהם מסרב לדון בהן!

 @Joseph_Zernik

פרופ' איציק בן ישראל באוניברסיטת ת"א מתנהל כמו פרופ' אלי ביהם (אבל בלי האיומים).

 @Joseph_Zernik

ניתן לומר, שבכירים בתחום המחשבים בישראל לוקים היום במה שפרופ' זאב שטרנהל ואחרים תיארו כ"בגידת האינטלקטואלים" (שם של ספר ידוע מהתקופה בין מלחמות העולם לפני 100 שנה), ויש להם אחריות נכבדת למצב השורר בתחום השחיתות השלטונית בישראל היום!

 @barzik

טוב, תשמע - אתה מאוד מאוד עקשן בנגע לעניין שמבחינה טכנית הוא לא מהותי בכלל. זו ממש לא בגידת האינטלקטואלים - זה פשוט סירוב מוחלט שלהם לעסוק בעניין לא רלוונטי.

 @Joseph_Zernik

על סמך מה החלטת שהוא "לא רלוונטי"??? מעניין! אשמח אם תפרט! פרופ' דני דולב חשב שהנושא רלוונטי ביותר, וכך חשבו למשל אנשי הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם של האו"ם, ואוסף מומחים ישראלים ובינלאומיים, בינהם פרופ' אמנון שעשוע... אז פרופ' דני דולב ואמנון שעשוע לא מבינים דבר בתחום?

  

 @barzik

על סמך זה שאני מפתח עשרים שנה. על סמך מה אתה החלטת שכל השטות הזו רלוונטית ועל סמך מה אתה מאשים אנשי מקצוע אחרים? מה המקצועיות שלך והידע שלך בתחום? מצטער שאני לא מוכן לקבל דעות טכניות מאנשים ש*אין* להם ידע טכני ואין להם פרופיל לינקדין.

 @Joseph_Zernik

מה שאתה עושה הוא "אד הומינם" - תקיפת האדם במקום לתת טיעונים לעניין. שיטת דיון זאת מוכרת מאז ימי הרומים כהתנהלות של מי שאין לו מה לומר לעניין עצמו. אבל בו נמשיך ב"אד הומינם" -- אל תתייחס אלי... אבל אני אומר לך ש:
א) פרופ' אסא כשר חשב שהעניין מהותי לממשל תקין בישראל.
ב) פרופ' דני דולב הזמין אותי ***מיוזמתו*** בעקבות פרסומים שלי, והסביר לי (כמי שהיה יועץ בכיר לפרויקט "תהילה") שהבעיות הרבה יותר חמורות ממה שאני תיעדתי.
ג) פרופ' אמנון שעשוע כתב לי שאני עושה "עבודה חשובה מאד".
אז גם כל אלה לא נחשבים אצלך, כי אולי אין להם פרופיל בlinkedin?

 @Joseph_Zernik

מאמרים שלי גם צוטטו בספר לימוד על MACHINE LEARNING, כך: 

Data mining of government records - particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) - enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies. 

הדו"ח של HUMAN RIGHTS ALERT NGO לאו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית של שנת 2013, שהייתי מחברו הראשי,  נכלל בדו"ח הסופי בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי עם ההערה:

Lack of integrity in the electronic record systems of the Supreme Court, the district courts and detainees courts in Israel.

 דו"ח העמותה לאו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית של שנת 2018 נכלל בדו"ח הסופי של מועצת זכויות האדם של האו"ם, בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, עם ההערה:

24. HRA-NGO highlighted the serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems. It affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best.

ומה דעתך על השב"כ רא"מ??? היו לנו פה בחירות אפריל 2019. בדצמבר 2016 הגשתי את הבקשות הראשונות בהיסטוריה על פי חוק חופש המידע על ועדת הבחירות המרכזית - ונושא הבקשות היה מערכות המידע של הוועדה (IT).

 @Joseph_Zernik

בין השאר, ביקשתי לראות אישור ולידציה של מערכת "דמוקרטיה" (מי שהמציא את השם למערכת זאת - גאון או ליצן). מה ענתה הוועדה? השב"כ בדק ואישר (תמונה). היה לי ברור שהם מרמים. העברתי את כל החומר (יותר מ-200 עמודים) לראש השב"כ נדב ארגמן וביקשתי את עמדת השב"כ. מה ענה השב"כ? לא היה ולא נברא! (תמונה).

 @Joseph_Zernik

אז מה דעתך כמומחה עם פרופיל בלינקדאין: האם זה רלוונטי או לא רלוונטי, כשוועדת הבחירות המרכזית מספקת תשובה שקרית על בקשת חופש המידע (הליך חוקי), בעניין שהוא מהותי לתקפות המשטר בישראל? ולהזכירך - ועדת הבחירות המרכזית היא גוף ממשלתי קטן יחסית, בראשו עומדים שופטי בית המשפט העליון.

 @barzik

זה עניין טכני לא מהותי ולא מעניין. זו התשובה שלי בתור מומחה טכני. בנוסף, כיוון שאתה לא אדם טכני ואין לך ידע טכני, אין לי כוח להסביר לך למה אתה אובססיבי וטועה. רק תפסיק למנשן אותי בביקורות המטופשות שלך על אנשים אחרים ועל "התפוררות הדמוקרטיה". די נשבר לי.

 @Joseph_Zernik

אוקיי, מבטיח לא להטריד אותך יותר בעניינים לא רלוונטיים...
שאלה אחת אחרונה: האם אתה, עם פרופיל ב"לינקדאין" ו-20 שנה בפיתוח תכנה, היית שותף ברמה כלשהי ב"פרויקט הבוטים הגדול", שעכשיו על פי פרסומים הולך להיות נושא לתביעה משפטית, עקב חוסר אמינות במחקר ובמסקנות?

"הבוטים" תובעים
התחקיר שפרסמו ידיעות אחרונות והניו יורק טיימס לא היה מתיחה אלא ניסיון השתקה. הצטרפו וסייעו על מנת שהנושא לא יחזור על עצמו.
beactive.co.il

 @barzik

לא. אבל על המקצועיות של מי שערך אותו אין חולק ואני חושב שהתביעה משוללת יסוד.

ואם אתה חושב לנגח את המקצועיות שלי על טעויות שעשיתי - אז אני אחסוך לך: עשיתי המון טעויות במהלך הקריירה שלי. כמות אדירה של טעויות מביכות. המשמעות בלהיות מקצוען בתחום הטכני הוא ללמוד מהן, לפתח מיומנות מקצועית ולא להתחפר בטעויות האלו ולהפוך אותן לדגל. אני מקווה שאני ברור פה.

 @Joseph_Zernik

מעריך את ההכרזה הנ"ל!
ד"א:
* אוסף מאמרים שלי בתחום, התקבלו והתפרסמו בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית....
* בנובמבר 2018 הוזמנתי לנהל דיון של 2.5 שעות בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן בגרמניה (קולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה) בנושא "סייבר ומשפט בישראל" - סקירת הדו"ח לאו"ם על ישראל 2018.

 @Joseph_Zernik

* כמעט כל שנה אני מציג עבודות חדשות בכנס האירופי למחשוב ממשלתי בנושאים אלה...
* 10/2018 - מפגש סגור על "תזכיר חוק מערך הסייבר" במכון הישראלי לדמוקרטיה.
* 01/2019 כנס סייבר בלונדון, בהשתתפות לורד קרלייל - מי שהיה במשך יותר מעשור היועץ המשפטי של ממשלת בריטניה לענייני טרור.
* 01/2019 כנס סגור -"פייק בחירות" - במכון הישראלי לדמוקרטיה עם השופט חנן מלצר,דני דולב, ראש אגף טכנולוגיה בשב"כ בדימוס ( INSS) ומשפטנים בכירים.



 

 @Joseph_Zernik

הסיבה היחידה שאני מזכיר את כל הפורומים האלה - אף אחד מהם מעולם לא שאל אותי על פרופיל LINKEDIN...
* בענייני תכנה - השפה הראשונה שלמדתי היתה בסביבות 1969 - ALGOL...
* ואת תחילת המסע שלי במערכות המחשוב הממשלתי בישראל ערכתי בליווי צמוד של פרופ' בכיר למחשבים באוניברסיטה העברית...

 @Joseph_Zernik 

ד"א: בקשר ל- 1969 - אני לא כזה זקן, שלחו אותי בתור ילד לקורסים למחשבים בטכניון.

 @barzik

אני מצטער, זה לא רלוונטי - כי אף אחד מהמקומות האלו הם לא מקומות טכניים. בית ספר למשפטים, המכון לדמוקרטיה - הכל סבבה - אבל הם לא מקומות טכניים. והסיפור עם לינקדין הוא שזה המקום למדוד את הידע והמקצועיות שלך בתוכנה. עם כל הכבוד לכנסים האקדמיים - זה המקום שבאמת קובע בהייטק.

 @barzik

עם כל הכבוד לסיפורים האלו, ויש כבוד - אין לך ידע בקוד ממשי כי לא כתבת מערכת מעולם, לא תכננת מערכת ואתה לא מבין מה זה נקודות תורפה ומה החשיבות של החתימה האלקטרונית, אם יש חשיבות. והחשיבות שאתה מתעקש לציין שוב ושוב במקרה הזה היא *סמלית* וזהו. אין לי כוח לדון על זה יותר.

 @Joseph_Zernik

מעניין, עכשיו אתה כבר מספק סוג של חוות דעת, שעומדת בסתירה מוחלטת לחוות דעת של פרופ' דני דולב, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' אסא כשר, עוד שני פרופסורים ישראלים, שאני מנוע מלנקוב בשמותיהם... ואוסף של מומחים בינלאומיים.
אשמח לשמוע עוד:
* מדוע החתימה האלקטרונית היא עניין "סמלי" בלבד?
* האם החתימה האלקטרונית היא עניין "סמלי" בלבד באופן כללי? או שמא היא עניין "סמלי" בלבד רק במסמכים של זרועות הממשל השונות?
* מתי חתימה אלקטרונית אינה עניין "סמלי" - אם בכלל קיימים מצבים כאלה לדעתך?

 @Joseph_Zernik

ולחוד:
* על פי הבנתי, עמדתך היא שגם ולידציה של מערכות מידע היא עניין "סמלי"?
* האם ולידציה היא עניין "סמלי" ביחס לכלל מערכות המידע? או רק ביחס למערכות מידע של זרועות הממשל בישראל?

תם ולא נשלם