לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן - משבש מהלכי משפט סדרתי!
השבוע התקבל ערר של לורי שם-טוב בעליון על החלטה של השופט המחוזי אברהם היימן בתיק המעצרים בפרשת השופטים הנוקמים -- החלטה שלא להחליט! במקרה זה - החלטה לא להחליט על בקשה להקלה בתנאי מעצר הבית ולתיקון פרוטוקול. החלטות שלא להחליט - שיש לראות בהן שיבוש מהלכי משפט - מאפיינות את התנהלותו של השופט אברהם היימן לאורך כל הדרך... הפרשה נפתחה כזכור בפברואר 2017 במסע פרופגנדה שקרי אודות "כנופיית הטרור הרשתי". עכשיו כבר ברור, שהפרשה היא בעצם ניסיון השתקה, בהנהגת היועמ"ש המשת"פ אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה השקרן שי ניצן ובשיתוף פעולה מלא של השופטים, של פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים. בתיק הפלילי, השופט בני שגיא (זה שכרכר סביב אפי נוה בכנס לשכת עורכי הדין באילת) הוציא צו איסור פרסום על השם המקובל של הפרשה - "מין תמורת מינוי" ועל פרטי הקשר שבין פרשת הבית זונות לבין כתב האישום בפרשת לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים... הפוסטים האנונימיים שבמרכז הפרשה חשפו את הבית זונות יותר משנתיים לפני החשיפה התקשורתית ע"י הדס שטייף. מה היה מקור המידע בפוסטים האנונימיים? השערה סבירה - עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט. כזכור, לייזר נעצר בתחילת הפרשה בחשד שהדליף מידע ל"כנופיית הטרור הרשתי". שבועיים אח"כ חזר לתפקידו כאילו אין כלום ולא היה כלום. הפרקליטות, בחסות בית המשפט העליון מסרבת למסור לנאשמים את חומרי החקירות של עו"ד ברק לייזר, ושי ניצן סגר לו את התיק... בקיצור - עסקים כרגיל... ובינתיים, לאחר יותר משנתיים וארבעה חודשים במעצר בנווה תרצה, לורי במעצר בית, ללא ייצוג כבר חודשים רבים, ללא גישה לחומרי החקירות, ללא גישה לאינטרנט... הפרשה מדגימה שוב ושוב את שחיתות מערכת החוק והמשפט!
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/08/2019-08-28.html
תל-אביב, 28 לאוגוסט - ביום שני השבוע קיבל השופט הנדל בבית המשפט העליון את ערר לורי שם-טוב (5454/19) נגד החלטה של השופט אברהם היימן בתיק המעצרים במחוזי תל-אביב בפרשת השופטים הנוקמים.
כמפורט בהחלטה, השופט אברהם היימן התרעם על כך שהבקשה לוותה בהקלטה ללא הרשאתו של הדיון. ההקלטה מתעדת בפרטי פרטים את שיבוש הפרוטוקול על ידיו... לכן, כנקמה, היימן סירב להחליט בעניין הבקשה להקלה בתנאי מעצר ובעניין תיקון הפרוטוקול...
מעניין עוד יותר, שאפילו השופט אברהם היימן נעשה עתה בקיא ומומחה לדיני ראיות, ודורש תצהיר מלווה להקלטה, המאמת את אופן היווצרותה ושלבי המעבר בין ההקלטה ועד להגשתה. עניינים אלה עצמם עתידים להפוך לעניינים מרכזיים ביחס לראיות האלקטרוניות בפרשה זאת. אבל שם, אפשר להניח כבר עתה, השופטים יקבלו ראיות אלקטרוניות בלתי מאומתות... כבר עכשיו ברור שלפחות בחלק מן המקרים אנשי המשטרה שיבשו את הראיות האלקטרוניות בפרשה זאת.
החלטות שלא להחליט מאפיינות את התנהלותו של אברהם היימן לאורך כל הפרשה. ההחלטות של השופט אברהם היימן, שלא להחליט, הגיעו בעסקת חבילה עם החלטה ההזויה של השופט בני שגיא על "הסדרה" - ייצוג חלקי של לורי ע"י הסנגוריה הציבורית, והיתר ללורי להגיש עד 3 בקשות בחודש בעצמה, כבלתי מיוצגת. ה"הסדרה" של השופט בני שגיא יצרה קרקס פשפשים אמתי בבית המשפט, כשהנאשמת, הסנגוריה, והתביעה טוענים זה נגד זה וזה עם זה בכל הצירופים האפשריים... ה"הסדרה" של השופט בני שגיא גם גרמה להתקף זעם כלשהו של השופט אלכס שטיין בעליון, שלא הצליח להבין מאיפה השופט בני שגיא המציא "הסדרה" משובשת כזאת: "סדרי הדין הם לא תכנית כבקשתך"...
החלטה של אברהם היימן -- שלא להחליט -- הייתה גם הבסיס לערר של לורי, שהביא להחלטה יוצאת הדופן של השופט גרוסקופף בעליון על שחרורה המידי מהמעצר חסר התקדים של יותר משנתיים וארבעה חודשים בנווה תרצה -- לפני משפט.
יש לראות בהחלטות שלא להחליט שיבוש מהלכי משפט. השהיה מכוונת של קבלת החלטות, ועוד יותר מכך - החלטה שלא להחליט - מוכרות מחוץ למדינת ישראל כ"עבירה אתית" של שופטים. במדינת ישראל הנושא פרוץ, והשופטים עושים כרצונם. במקרה קיצוני, השופטת מיכאלה שידלובסקי אור (אשתו של שופט בית המשפט העליון תיאודור אור, ומי ששימשה כ"יועצת חיצונית" לפיתוחה המשובש של מערכת נט-המשפט) עיכבה מתן פסק דין במשך יותר מעשור, עד לאחר שהתובע לא היה יכול לגבות את פסק הדין שנקבע לזכותו.
ובינתיים, לאחר יותר משנתיים וארבעה חודשים במעצר לפני משפט בנווה תרצה, לורי שם-טוב במעצר בית, ללא ייצוג כבר חודשים רבים, ללא גישה לחומרי החקירות, ללא גישה לאינטרנט, ללא יכולת לטפל בענייניה המשפטיים, ללא יכולת לעבוד לפרנסתה...
No comments:
Post a Comment