2018-01-07 הבלוגרים ורומן זדורוב - מרמה בהליכי כליאה: חסיון ללא הליך ראוי מופעל על תיקי הערעורים בבית המשפט העליון

2018-01-07 הבלוגרים ורומן זדורוב - מרמה בהליכי כליאה: חסיון ללא הליך ראוי מופעל על תיקי הערעורים בבית המשפט העליון

השאלה העומדת בבסיסו של הערעור:

האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?

מיד עם הגשתו, הופעל על תיק הערעור כולו "חיסיון" ללא הליך ראוי.  בית המשפט העליון ממשיך להפעיל חיסיון ללא הליך ראוי זה למרות בקשות חוזרות לתיקון המצב.

בקשה חוזרת שהוגשה אמש, אומרת שניהול רשימת תיקים אמינה, עשויה כראוי, היא עניין יסוד בניהול בית משפט כשיר וישר.  יתרה מזאת, ניהול רשימת תיקים אמינה, עשויה כראוי, ונגישה לציבור, היא תנאי מוקדם לקיום זכות העיון - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..."  - על פי בית המשפט העליון עצמו...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/01/2018-01-07_23.html

הערה לבעלי השכלה טכנולוגית: בתמונה - חותם "שר העיר" ירושלים, מתוארך סביב 700 לפנה"ס (תקופת בית ראשון). כבר אז התנהלות הממשל התקין הייתה מבוססת על מערכות רישום והשימוש באמצעי חתימה אמינים, מוכרים, גלויים. עניינו של הפוסט להלן הוא הונאת ענק ביישום החתימות אלקטרוניות ומערכות המידע הממשלתיות בישראל - מניהול התקציב, דרך ועדת הבחירות המרכזית, ועד לניהול בתי המשפט ובתי הסוהר. אולם דיון ישיר בנושאים טכנולוגיים אלה מרתיע את הקורא הממוצע.

____

  

הערה לחובבי המשניות: הנושא נדון במשנה ובתלמוד בהרחבה במסכת גיטין.

___

הערה לחובבי משפט השוואתי: עניין תקפותם ואמיתותם של כתבי בית דין יכול להיחשב עניין חוקתי: לדוגמה, העניין עולה כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב.  אולם בישראל, החל תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, הוסר בשיטיות מכתבי בתי המשפט  כל סממן תקף של חתימה ואימות (אותנטיקציה).  בסופו של התהליך, נציב תלונות הציבור על השופטים קובע בהחלטה בפרשת אלשייך, בעניין מסמכים אלקטרוניים בנט-המשפט, שאין דרך לציבור ואף לעורכי דין לדעת על פי תדפיסי נייר, או תצוגות במערכת גישת הציבור, האם מסמך הוא כתב בית דין תקף ובר-אכיפה, או "טיוטה" (פיברוק) בלבד. שינויים מפליגים אלה בכתבים ובניהול התיקים התחוללו בישראל במקביל לפרץ של מהפכנות חוקתית שהנהיג אהרן ברק עצמו.

___

 
תמונות. החלטה בפתקית של אברהם היימן בתיק המעצרים של הבלוגרים, לורי שם טוב מוחזקת כבר יותר מ-9 חדשים במעצר ללא הליך ראוי: "ככל שלמבקש טענות באשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק."

  

תמונות. השופטים יצחק כהן (עבריין מין כבר אז), אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא מינוי שיפוטי), ניהלו משפט בדוי על רומן זדרורב בבית המשפט המחוזי נצרת.
___

\
תמונות. החלטה של השופט אברהם אברהם, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, בתיק רומן זדורוב, בו ניהלו השופטים יצחק כהן (עבריין מין כבר אז), אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא מינוי שיפוטי), משפט בדוי על רומן זדורוב, ואין בנמצא פסקי דין עשויים כדין: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש... "

____

תל-אביב, 23 לינואר - בקשה חוזרת להסרת "חסיון", שהושת ללא הליך ראוי, הוגשה לרישום בתיקי הערעורים צרניק נ מ"י, לורי שם-טוב, מוטי לייבל, צבי זר 7631/17, 10092/17.  בית המשפט העליון ממשיך להתעקש כבר כמעט 4 חדשים על הפעלת "חיסיון" ללא הליך ראוי, בתיקים שעניינם מרמה בבתי המשפט בהליכי כליאה...

בקשות שהוגשו לרישום אמש בבית המשפט העליון

Filed by fax on January 22, 2018 to 02-6759648

[Bilingual record, English follows the Hebrew]

בבית המשפט העליון

צרניק נ מדינת ישראל ואחרים רע”א 7631/17

צרניק נ מדינת ישראל ואחרים רע”א 10092/17

המגיש:  דר' יוסף צרניק - המערער

כתובת: ת"ד 33407, ת"א

הצדדים:

המערער:

דר’ יוסף צרניק

בעצמו - בלתי מיוצג

המשיבים:

1. מדינת ישראל

על ידי פרקליטות המדינה

2. לורי שם-טוב (עצירה)

על ידי עו"ד יהונתן רבינוביץ’

3. מרדכי לייבל (עציר)

על ידי עו"ד עדן פוליטקין

4. צבי זר (עציר)

על ידי עו"ד נאוה דהאן

בקשה חוזרת להסרתו ללא שיהוי נוסף של "חיסיון", שהושת ללא הליך ראוי

החתום מטה, המערער בתיקים צרניק נ מדינת ישראל ואח’ (7631/17) ו-(10092-17), מגיש בזאת בקשה חוזרת להסרתו ללא שיהוי נוסף של "חיסיון", שהושת ללא הליך ראוי:

1. ביום 07 לינואר, 2018, התנהל דיון בתיק פלונית (לורי שם-טוב) נ מדינת ישראל (10235/17) בבית המשפט העליון. בפתח בפתח הדיון ביקשה הפרקליטות, שהדיון ייערך בדלתיים סגורות, בטענה שהדיונים בתיק המעצרים המתאים בבית המשפט המחוזי ת"א התנהלו בדלתיים סגורות. בנוסף, ביקשה הפרקליטות החלטה האוסרת פרסום כל פרט מהדיון וההחלטה בדיון...

בא כוחה של המערערת לורי שם-טוב כפר בעובדה שהדיונים בבית המשפט המחוזי נערכים בדלתיים סגורות, שכן הדיונים בבית המשפט המחוזי נערכים בדלתיים פתוחות (חותם המים “דלתיים סגורות” מוטבע באופן שגרתי על הפרוטוקולים ללא כל בסיס – סוג של "חיסיון" ללא הליך ראוי, בפני עצמו). בא כוחה של המערערת לורי שם-טוב המשיך וטען שאין מקום לשימוש ב"פלונית" בשם התיק.

השופט שוהם פסק במקום שהדיון לא ייערך בדלתייים סגורות, נמנע מלפסוק לבקשת הפרקליטות לאסור פרסום, ונעתר לבקשת בא כוחה של לורי שם-טוב ופסק שיש לחדול מכינויה של העצירה לורי שם-טוב - "פלונית"…

תיקי בית המשפט העליון דנן נובעים מאותו תיק של בית המשפט המחוזי ת"א, ומופעל עליהם "חיסיון" ללא הליך ראוי מתוך אותה התנהלות עצמה. מן הראוי שיחול על התיקים דנן מה שנפסק בתיק פלונית (לורי שם-טוב) נ מדינת ישראל (10235/17) בבית המשפט העליון.

2. ביום 08 לינואר, 2018 הנפיק הרשם גלעד לובינסקי בתיק 7631/17 החלטה החוזרת על החלטתו מיום 11 לדצמבר, 2017, האומרת ש"הבקשה בעניין החיסיון תובא לפני השופט שידון בהליך, וזאת לאחר תשלום האגרה והפקדת הערבון" (הדגשה במקור). הבסיס החוקי להחלטה זאת אינו ברור, שכן היא מאפשרת המשך חיסיון ללא הליך ראוי. אולם האגרה והפקדת הערבון בוצעו כבר לפני שבוע, בעוד ששני התיקים שבנידון עדיין תחת "חיסיון", שהושת ללא הליך ראוי. מן הראוי שבית המשפט העליון יפעיל הליך ראוי בעניין ה"חיסיון" בתיקים דנן ללא שיהוי נוסף.

3. ביום 30 לאוקטובר, 2017, שלחה האגודה לזכויות האזרח מכתב מחאה לרשם גלעד לובינסקי ולנשיאה אסתר חיות בעניין השתת "חסיונות מנהליים" על תיקי בית המשפט העליון. תשובת הרשם לובינסקי לאגודה מיום 11 לינואר, 2018, מוצאת שזהו עניין "טכני". רשימת תיקים תקינה, עשויה כראוי היא "ספר יסוד" לניהול כל בית דין תקין. יתרה מזאת, רשימת תיקים תקינה, עשויה כראוי היא תנאי מוקדם לקיום זכות העיון בתיקים – "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי…" על פי בית המשפט העליון עצמו. לפיכך, התייחסות לניהול רשימת תיקים תקינה ועשויה כראוי כעניין "טכני", תחזה כממעיטה בחשיבות העניין, ולא ראויה.

4. רשימת התיקים במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון נכון להיום מראה, "חסוי", על שני התיקים שבנידון (תמונות 1):

 

תמונות 1. התיקים צרניק נ מדינת ישראל ואחרים (רע”א 7631/17 ו- רע”א 10092-17), כפי שהם מופיעים במערכת גישת הציבור, נכון ליום 22 לינואר, 2018 - “חסוי”.

”.

____

לפיכך, הריני חוזר ומבקש להסיר ללא שיהוי נוסף כל חיסיון מהתיקים צרניק נ מדינת ישראל ואחרים רע”א 7631/17 ו- רע”א 10092-17, שהושת ללא הליך ראוי.

תאריך: 22 לינואר, 2018,

_________________
יוסף צרניק – המערער

בעצמו, בלתי מיוצג