האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר: השופט אברהם היימן פברק פרוטוקול מעצרים, ביקש "מצע אקדמי" - וקיבל...
שתי גרסאות של פרוטוקול והחלטות של דיון מיום 15 לאוגוסט בעניין מעצרי האסירים הפולייטיים לורי שם-טוב, מוטי לייבל, צבי זר, שתיהן מפוברקות, הונפקו על ידי השופט אברהם היימן. היימן גם סימן את פרוטוקול הדיון, שהתנהל בדלתיים פתוחות - "בדלתיים סגורות", ועל התיק כולו מופעל חסיון שלא כדין. היימן גם אינו ממציא את החלטותיו למבקש העיון, שאין לו אפשרות גישה לתיק... בקיצור - כל שיטות המרמה השגרתיות בנט-המשפט...
על הבקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין הגיב לבסוף השופט אברהם היימן בדרישה ל"מצע אקדמי" של מבקש העיון. בתגובה קיבל "מצע אקדמי" המפרט פרסומים אקדמיים בחו"ל ודוחות לאו"ם על שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בישראל...
פרקליטות מחוז ת"א, לעומת זאת, התנגדה לעיון בטענה השקרית, שהתיק "פתוח לעיון הציבור", ובטענה התמוהה, שאינה מבינה את מהות הבקשה. לפיכך גם הוגשה תגובה המצטטת את תגובת פרקליטות צפון והחלטת השופט אברהם אברהם על בקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין בתיק מ"י נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת - שאינם קיימים כלל. שם ניהלו השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז הונאה מתועבת... הן פרקליטות מחוז צפון והן השופט אברהם אברהם הבינו היטב את מהות הבקשות לעיון: חקירה לגבי תקפות מערכת נט-המשפט והתנהלות השופטים...
פרשת האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר יצרה תיעוד חסר תקדים לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק - החל בצווי חיפוש מפוברקים - ללא תיקים כלל (השגרה בבית המשפט השלום ת"א), דרך החזקת מוטי לייבל בבור שחור - מתקן כליאה בלתי חוקי - "בית מעצר יפתח" במרתפי סלמה - בתנאים שיש לראות בהם עינויים לצורך סחיטת הודאה, שתי גרסאות של כתב האישום - גרסה מפוברקת נמסרה לנאשמים במעצר, ואחרת נרשמה בתיק בית המשפט, וכלה בהחזקת לורי שם-טוב בבידוד מעל לחודש, לאחר שדיווחה לתקשורת על התעללות חמורה באסירה אחרת.
בתי המשפט ממשיכים בהחזקת הפעילים במעצר, למרות שאין כל מסוכנות ואין כל חשש לשיבוש חקירה - נקמנות לשמה. בתי המשפט גם ממשיכים במניעת גישת החשודים למלוא חומר הראיות.
בתי המשפט ממשיכים בהחזקת הפעילים במעצר, למרות שאין כל מסוכנות ואין כל חשש לשיבוש חקירה - נקמנות לשמה. בתי המשפט גם ממשיכים במניעת גישת החשודים למלוא חומר הראיות.
התופעה של שיבוש בצוותא של הליכים וכתבי בית דין על ידי שופטים ואנשי פרקליטות המדינה תועדה שוב ושוב בשנים האחרונות בבתי המשפט - מהשלום ועד לעליון. בדומה, בתיק זה, כמו בתיקים רבים אחרים, מתועדת קבלת אנשים על ידי שירות בתי הסוהר ללא כל אסמכתה חוקית.
בשלב זה יש לראות בלורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר אסירים פוליטיים. התנהלות מערכת המשפט ואכיפת החוק בעניינם תיחשב ללא ספק הפרה חמורה של זכויות האדם וכן של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-04.html
תמונות. ההתעללות בפעילי מחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה נמשכת, ומייצרת תיעוד ייחודי של הפרות חמורות של זכויות האדם.
____
תמונה. נציבת שב"ס עפרה קלינגר: אשת חוק, או מפקדת גולאג? מקבלת באופן שגרתי אנשים למאסר ללא כל אסמכתה חוקית.
______
תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – התיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט שלא כדין (תמונת מסך מיום 30 לאוגוסט, 2017).
____
(ב) עמודים 1-2 של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017: גרסת נט-המשפט - בלתי חתומה גם היא, נושאת אישור מפוברק "העתק מתאים למקור", ומסומנת במרמה "בדלתיים סגורות".
תמונות. עמודים 1-2 של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017: (א) גרסת וורד. (ב) גרסת נט-המשפט. שתי הגרסאות הן מסמכים בלתי חתומים, חסרי כל תוקף.
_____
_____
תל אביב, 04 לספטמבר - בקשת עיון חוזרת, בפרוטוקול דיון מיום 15 לאוגוסט עשוי כדין בתיק המעצרים מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17), הוגשה אתמול לשופט בית המשפט המחוזי ת"א אברהם היימן. הבקשה החוזרת מספקת לשופט היימן "מצע אקדמי" לבקשה, על פי דרישתו. "המצע האקדמי" כולל רשימת פרסומים אקדמיים בחו"ל, ודוחות לאו"ם על שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בישראל... הבקשה החוזרת גם מציינת, שהתנהלותו של השופט היימן לגבי בקשת העיון עצמה מתעדת הפרות בסיסיות של ההליך הראוי... הבקשה המקורית מציינת שקיימות שתי גרסאות של פרוטוקול הדיון, שתיהן כתבי בית דין למראית עין, חסרי כל תוקף.
להלן הבקשה החוזרת (מס' 43) לעיון בפרוטוקול עשוי כדין של הדיון מיום 15 לאוגוסט, במלואה:
[Bilingual
record – English below]
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית המשפט המחוזי תל-אביב, תיק מספר 14280-04-17ב) הצדדים בתיק:
מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
(1) פרוטוקול דיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) רק אמש קיבלתי בעקיפין את ה"החלטה בפתקית" של השופט היימן מיום 28 לאוגוסט, 2017, שכן בית משפט זה אינו ממציא את החלטותיו בעניין הבקשה לעיון למבקש העיון, והתיק אינו נגיש לציבור. בינתיים, הגשתי ביום 31 לאוגוסט "תשובה על תגובת הפרקליטות", והריני מבקש שתגובה זאת תידון כחלק מבקשה חוזרת זאת לעיון.
ב) ה"החלטה בפתקית" הנ"ל אומרת: “אני מורה להעביר [כך, לא “להמציא” - יצ] את תגובת פמת"א למבקש. המבקש אינו צד בתיק, על המבקש לנמק את בקשתו לעיון בתיק. ככל שהמבקש עוסק במחקר אקדמי, יואיל להציג מצע אקדמי [כך-יצ] המהווה בסיס לבקשתו לעיין בתיק. בשלב זה הבקשה נדחית" (תמונה 1).
____
ג) כבר הבקשה לעיון המקורית הסבירה את טיב המחקר האקדמי אותו אני מנהל. מחקר זה עוסק בעיקרו במערכות מחשוב ממשלתיות, ובמיוחד במערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות וזכויות האדם. בתחום זה זכיתי להכרה בינלאומית. תשובתי על תגובת הפרקליטות, מיום 31 לאוגוסט, גם הבהירה שהן פרקליטות מחוז צפון והן נשיא בית המשפט המחוזי נצרת הבינו היטב את מהותו של מחקר זה בקשר לבקשות עיון בפסקי דין ופקודת מאסר עשויים כדין, שאינם קיימים כלל, בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07).
שלושה דוחות, שהם תוצרי עבודת המחקר שלי, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי ונכללו בדוחות התקופתיים של המועצה, עם ההערות שלהלן:
- על ארה"ב (2010) : “שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".
- על ישראל (2013) : “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
- על ארה"ב (2015) : “Human Rights Alert ממליץ על תיקון יושרת מערכות המידע האלקטרוניות של בתי המשפט הפדרליים תחת סמכותו של הקונגרס".
- על ישראל (לבדיקה התקופתית בינואר 2018 ), הוגש דוח שכותרתו: “אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל".
בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מחקרים, שפרסמתי בכתבי עת אקדמיים, בפסקה המתארת את חקר זכויות האדם כאחד השימושים הראויים לציון של שיטות כריית נתונים (תחום בו אני כנראה הראשון שפרסם מחקרים):
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.בתחום זה פרסמתי מחקרים בכתבי עת ובכנסים אקדמיים במחשבים ובקרימינולוגיה. לדוגמה, בכנס בדירוג גבוה על מחשוב ממשלתי (European Conference on E-Government 2015) פורסם, בכפוף לבדיקת עמיתים כפולה, מאמר מפרי עטי, שכותרתו: “מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל – שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?”. בכנס האירופי לשנת 2017 (שהתארח באקדמיה הצבאית של פורטוגל) פורסם, בכפוף לבדיקת עמיתים, מאמר מפרי עטי, שכותרתו: “מחשוב ממשלתי בישראל – שדרוג לעידן הפוסט-אמת". בתחום זה הוזמנתי להרצות בשנים האחרונות בכנסים בינלאומיים בצ’כיה, בשוויץ, באנגליה, בפורטוגל, וביפן. לאחרונה גם הוזמנתי לכתוב סקירה לכתב עת משפטי באנגלית, הנערך על ידי אוניברסיטה בדירוג גבוה בסין.
ד) כפי שהסבירה הבקשה המקורית, הפרוטוקול וההחלטות מיום 15 לאוגוסט, 2017, בתיק זה יצרו תיעוד ייחודי של הנפקת כתבי בית דין למראית עין (“מפוברקים"/”טיוטות"), שהוצגו במערכת נט-המשפט ככתבי בית דין תקפים ותקינים, ועניינם - מעצרים. לכן יש עניין מיוחד בפרוטוקול זה. יחד עם זאת, כפי שהובהר כבר בעבר, מהווה בקשה זאת גם הודעה לשופט אברהם היימן על הימצאותו של פרוטוקול "מפוברק" מיום 15 לאוגוסט במערכת נט-המשפט בתיק זה. לפיכך, ככל שהייתה כאן רק טעות אנוש (שלא הייתה אמורה להיות אפשרית כלל במערכת ניהול תיקים תקינה), ניתן היה לצפות שהשופט אברהם היימן יתקן טעות זאת מיזמתו הוא.
ה) יחד עם זאת, עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, העובדה שבית המשפט אינו ממציא לי את החלטותיו בעניין הבקשות לעיון, שהתיק חסום לגישת הציבור ללא חיסיון כדין, שפרקליטות מחוז ת"א קבעה בפסקנות עובדה שקרית - שהתיק "פתוח לעיון הציבור" – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.
ו) לפיכך, שב ומתבקש בית המשפט להתיר את העיון המבוקש. ככל שישוב בית המשפט ויחליט לדחות את בקשת העיון, מתבקש בית המשפט להבהיר: האם הבקשה נדחית מכיוון שאין בנמצא כלל פרוטוקול והחלטות עשויים כדין מהדיון ביום 15 לאוגוסט, 2017, ולכן אין ניתן כלל להיעתר לבקשה זאת?
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש מכיר את הנאשמים לורי שם-טוב ומוטי לייבל כפעילי מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים, לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד במחאה נגד שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. הנאשמים שם-טוב ולייבל היו דמויות מפתח בשחרורה של בן-סימון.
המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של הנאשמים שם-טוב לייבל ושל גב’ בן-סימון. [1]
תאריך: 03 לספטמבר, 2017, חתימת המבקש:
דר' יוסף צרניק, מבקש העיון, בעצמו, בלתי מיוצג
קישורים
[1] 2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest_OpEdNews.com
https://www.opednews.com/articles/Video-The-remedy-for-Isr-by-Joseph-Zernik-Children-170317-666.html
2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization_OpEdNews.com
2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com
