Friday, December 7, 2018

2018-12-07 פרוטוקול מפוברק של השופט דוד רוזן, חתימות אלקטרוניות וחירות האדם

פרוטוקול מפוברק של השופט דוד רוזן, חתימות אלקטרוניות וחירות האדם
תזמון מושלם: אתמול (חמישי) הגשתי בקשה ל"פורום סייבר" בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת חיפה לקיים סמינר אקדמי על "חתימות אלקטרוניות וחירות האדם". בהמשך אותו היום התפרסם בתקשורת שהשופט דוד רוזן נתפס בפיברוק מעניין. כאן גם מוצגת לראשונה תשובת משרד המשפטים על פניה של עו"ד אביגדור פלדמן בעניין. התשובה אינה עונה כלל על נושא הפניה: כיצד ייתכן בכלל מבחינה טכנית, ששופטים יכולים לפברק לאחר מעשה החלטות ופסקי דין בנט-המשפט?
אולם הפיברוק של דוד רוזן שהתפרסם אתמול אינו חדשות של ממש. לרוזן עבר עשיר בפיברוקים - בפרט בתיק הולילנד...
הפיברוקים הפכו למגפה של ממש לאחר הפעלת מערכת נט-המשפט בשנת 2010. כבר בשנת 2011 נתפסה ורדה אלשייךבפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" - ולא הוגש נגדה כתב אישום פלילי בפרשה חמורה זאת עד היום. הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 כבר דיבר על "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים" בבתי המשפט בישראל, והדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 סיכם את המצב בבתי המשפט של מדינת ישראל כך: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
מערכת נט-המשפט היא מערכת בלתי תקינה בעליל לניהול תיקים משפטיים בבתי המשפט. מערכת מסוג זה לא היתה מתקבלת על הדעת אפילו כקופה רושמת בפיצוציה... יש לראות בפיתוחה, התקנתה והפעלתה של המערכת מרמה נרחבת של הנהלת בתי המשפט על הציבור בישראל, בידיעת השופטים ובהסכמתם. בכך, הפכו השופטים לסכנה ברורה ומידית לחירות האדם וזכויות האדם במדינת ישראל. על רקע זה, הניסיונות של נשיאת בית המשפט העליון למכור לציבור, בעזרת יחצנים, שהשופטים הם אלה שמגינים על זכויות האדם במדינת ישראל - מגוחכים מאי-פעם!
יש לקוות שיימצאו במדינת ישראל משפטנים ואנשי מחשוב שיהיו מוכנים לדון בעניין בגלוי, לפחות באקדמיה. בשביל מה הם קיבלו קביעות וחופש אקדמי אם לא בשביל זה?

  

   

תל-אביב, 07 לדצמבר - אתמול (חמישי) נשלחה בקשה לפרופסורים למשפטים בבית ספר למשפטים באוניברסיטת חיפה, לקיים סמינר אקדמי על "חתימות אלקטרוניות וחירות האדם".
בקשה לקיום סמינר אקדמי בבית הספר למשפטים בחיפה - "חתימות אלקטרוניות וחירות האדם"
-----------------------------------
פורום סייבר
הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה
בדוא"ל:   
פרופ' ניבה אלקין-קורן
פרופ' גד ברזילי 
פרופ' עמנואל גרוס 
פרופ' טל ז'רסקי 
פרופ' עלי זלצברגר
פרופ' ארנה רבינוביץ'-עיני
פרופ' אמנון רייכמן 

הנידון: בקשה לקיום סמינר בנושא חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט וחירות האדם

פרופסורים נכבדים,
הריני פונה אליכם בבקשה לקיום סמינר פורמלי או בלתי פורמלי במסגרת פורום סייבר בנושא "חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט וחירות האדם".
בראשית שנה זאת הסתיים הליך הבדיקה התקופתית של זכויות האדם במדינת ישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם. על"ה [ערנות לזכויות האדם- אל”מ (ע”ר)] הגישה לבדיקה דו"ח מפורט, העוסק בעיקרו בשיבוש מערכות המידע האלקטרוניות במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל. דו"ח זה היה המשך והרחבה של דו"ח דומה, שהיגשנו לבדיקה התקופתית הקודמת בשנת 2013.
הדו"ח לבדיקה של שנת 2013 נכלל בדו"ח הסופי של מועצת זכויות האדם וסוכם כך:
חוסר ישרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל.
הדו"ח לבדיקה של שנת 2018 נכלל בדו"ח הסופי של מועצת זכויות האדם וסוכם כך:
24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
 HRA-NGO highlighted the serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems. It affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best.

בעקבות דו"ח זה ופרסומים אחרים שלי בכנסים בינלאומיים, הוזמנתי בחודש שעבר להופיע בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מארצות אירופה, בחסות האיחוד האירופי, בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה.
עתה, אנו שוקלים הגשת עתירה לבג"ץ, בדרישה להתקין לשופטים חתימות אלקטרוניות כדין במערכת נט-המשפט.
לפיכך, נראה לי שיהיה לחברי הפורום עניין בנושא, וגם יוכלו לתרום ביקורת שתשפר את החשיבה בנושא זה.
אודה ואשמח לקבל את תשובתכם במהרה,
בברכה,
דר’ יוסף צרניק
על"ה – לשקיפות בתי המשפט
ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר)
מצורפים:
א) הדו"ח המקוצר לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל 2018
ב) דרושים: מומחי אבטחת מידע ומשפטנים לקראת הגשת עתירה לבג"ץ - חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט

-----------------------------------

פרסומים אמש בתקשורת על הפיברוק של השופט דוד רוזן

 
בהמשך היום, התפרסם, שהשופט דוד רוזן נתפס בפברוק פרוטוקול בית המשפט המחוזי תל-אביב:

פרסום ראשון: השופט רוזן שיפץ פרוטוקול שכתב

נציב הביקורת על הפרקליטות מתח ביקורת חריפה על שב"ס במהלך דיון בבית המשפט, אך כשהפרוטוקול עלה למערכת הממוחשבת הושמטו ממנו הדברים. בעקבות תלונה שהוגשה בנושא הוא זומן לבירור. רוזן: "מקבל את הממצאים"

...
המקרה אירע לפני שנתיים, אז התקיים דיון בפני רוזן בעניין 11 עצורים. אחד העצורים לא הגיע לדיון ולכן רוזן כתב פרוטוקול חריף מאוד: "הדעת אינה סובלת שבשל אי קיום צו של בית משפט הנאשם לא מובא במועד ועל כך פרקליטים, עדים, שוטרים ובית המשפט נאלצים להשחית את זמנם".
בהמשך ביקש רוזן להעביר את הדברים לנציבת שירות בתי הסוהר ולמפקד יחידת נחשון. אלא שכשהדברים הועלו למערכת נט המשפט הממוחשבת הדברים כולם נעלמו מהפרוטוקול.
...
-----------------------------------
אולם התיאור כאן מטעה כלשהו.  יש פה מצב זהה למצב שמצאנו בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. כלומר - גרסה א' וגרסה ב' של אותו כתב בית דין...
וכאן - הדיווח בטלוויזיה

הפרוטוקול המשופץ של השופט רוזן

השופט דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות זומן לבירור אצל שרת המשפטים אחרי שהתברר ששיפץ פרוטוקול של דיון. נציב תלונות הציבור על השופטים מצא תלונה מוצדקת שהוגשה נגד השופט דוד רוזן


-----------------------------------

"בירור" אצל שרת המשפטים לא ענה על השאלה - כיצד ייתכן פיברוק לאחר מעשה של כתבי בית דין?
 
תמונות.  הפרוטוקול המפוברק של דוד רוזן: גרסה א' (למעלה) וגרסה ב' (למטה) - ממכתב התשובה של משרד המשפטים על פניה של עו"ד אביגדור פלדמן.
---
עניין "הבירור" שערכה שרת המשפטים איילת שקד לשופט דוד רוזן מעיין במיוחד.  הרקע ל"בירור" הוא פניה של עו"ד אביגדור פלדמן.  אולם הפניה של עו"ד פלדמן לשרת המשפטים לא היתה בגדר "תלונה" נגד השופט דוד רוזן כלל. נהפוך הוא! פלדמן כותב בפירוש, כפי שמצוטט בתשובה, שפנייתו אינה בגדר תלונה כלשהי נגד אדם כלשהו. עו"ד פלדמן רצה לברר כיצד הדבר בכלל אפשרי במערכת נט-המשפט - ששופטים יפברקו לאחר מעשה פרוטוקולים והחלטות?  מצב זה נוגד מיסודו ניהול תיקים וכתבי בית דין בבית משפט כשיר וישר.
אולם תשובת שרת המשפטים מבולבלת קמעה - היא לא התייחסה כלל לשאלה בדבר הכשל הברור בישרת מערכת נט-המשפט.  להלן מכתב התשובה של לשכת היועצת המשפטית של שרת המשפטים במלואו:




יחד עם זאת, מכתבה של שרת המשפטים איילת שקד מבהיר מעל לכל ספק, שהיה לנו פה מקרה של פברוק בדיעבד על ידי השופט דוד רוזן, בדיוק כמו בפרשת ורדה אלשייך - גרסה א' וגרסה ב'. ולכן, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, כפי שדווחה בתקשורת מטעה את הציבור. הדברים עלו לנט-המשפט בגרסה א', ואח"כ הושמטו בגרסה ב'...

מכתב שרת המשפטים עם הסברים עליו נשלח גם הוא לפרופסורים למשפטים בחיפה
מכתב התשובה של שרת המשפטים נשלח גם הוא אמש לפרופסורים למשפטים ב"פורום סייבר" של אוניברסיטת חיפה - עם הסברים מעטים - כתוספת לבקשה לקיום סמינר:
-----------------------------------
פורום סייבר
הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה
בדוא"ל  
פרופניבה אלקין-קורן
פרופגד ברזילי 
פרופעמנואל גרוס 
פרופטל ז'רסקי 
פרופעלי זלצברגר
פרופארנה רבינוביץ'-עיני
פרופאמנון רייכמן 

מסמך מעניין של משרד המשפטים מיום 06 לדצמבר, 2018, בעניין פיברוק מעניין של השופט דוד רוזן בנט-המשפט
נכבדי,
אנו קבלו את המסמך המצורף והפרשנות שלהלן (ואפשר להרחיב עוד), כתוספת עדכנית לבקשה לקיום סמינר בנושא "חתימות אלקטרוניות בנט המשפט וחירות האדם".
א) לאה רקובר ויועמ"שים - נתחיל בבדיקת המסמך על פניו: המכתב נשלח מ"לשכת היועצת המשפטית למשרד המשפטים". אולם רקובר חותמת ללא ציון סמכותה תחת שמה בתיבת החתימה (חתימה בלתי תקינה של פקיד ממשלה, בפרט אשת חוק בכירה במשרד המשפטים). אני לא מוצא ברשת את שמות המינויים בלשכת היועצת המשפטית של משרד המשפטים, וממילא תיקפותו של כל מידע ממשלתי שנמצא ברשת מפוקפק - אינו מידע רשמי ומוסמך.  בעבר ערכתי מחקר קצר גם בנושא זה - ורובם או כולם של היועמ"שים יושבים במשרדיהם ללא מינוי על פי התקשיר (צריך להיות כתב מינוי חתום על ידי השר או המנכ"ל, או במקרים אחרים - מנהל יחידת הסמך. לחליפין - חוזה העסקה שאומר בפירוש מהו המינוי, וחתום על ידי השר או המנכ"ל).  מבחינתי ומבחינת משפטנים בחו"ל - יועמ"ש ללא כתב מינוי דומה לעורך דין ללא ייפוי כוח...
ב) מערכת נט-המשפט - התשובה שבמכתב אינה לעניין, כמובן.  מתוך המכתב ומידע נוסף, ברור שהעניין שהעלתה הפניה אינו תלונה לגבי התנהלותו של השופט דוד רוזן. הפניה העלתה את הקושיה: כיצד ניתן בכלל מבחינה טכנית ל"פברק" כתבים שיפוטיים בנט-המשפט לאחר מעשה? התשובה ברורה - כשל ביישום החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט. 
לעומת זאת, בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" (החלטה 88/12/מחוזי תל-אביב, שנשלחה לכם עם הבקשה), הן הנציב אליעזר גולדברג, הן השופטת ורדה אלשייך, והן הנהלת בתי המשפט היו בתמימות דעים, שמסמך שיפוטי בנט-המשפט, שאינו חתום בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית, הוא בגדר "טיוטה" בלבד, חסר תוקף, ואינו בר אכיפה. כלומר, השופטים רואים בפרוטוקולים ובהחלטות ופסקי הדין בנט-המשפט "עותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח". בדיוק אותו מצב שהנוהג על ידי אהרן ברק ובועז אוקון בבית המשפט העליון מיד לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ביום 07 למרץ, 2002.  ורדה אלשייך אפילו מצוטטת בפירוש על ידי גולדברג בעניין זה - שהיא רואה בפרוטוקולים ובהחלטות מסמכים "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - בדיוק כמו בעליון.  וגולדברג כותב בתגובה: "נתלתה באילן גבוה". 
לא למותר לציין  - ניהול תקין של כתבים שיפוטיים אמינים וחתומים, ורישומם בתיקי בתי המשפט הוא יסוד מוסד בהתנהלות כשירה של בית דין שבכתובים (תרגום שלי למונח האנגלי - COURT OF RECORD).  זהו מושג יסוד בהנהלת בתי משפט כשירים ברחבי העולם היום, ובמערב אירופה מאז ימי הביניים המאוחרים. משום מה עורכי דין ישראלים שדיברתי איתם לא יודעים על מה אני מדבר.

Court of record - Wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Court_of_record 

מחוץ למדינת ישראל,רואים במצב המתועד כאן, ובתופעה הכללית בנט-המשפט -"פיברוק" כללי של הכתבים השיפוטיים בישראל, ו"פיברוק" כללי של מערכת המשפט עצמה. כלומר, אין בישראל היום התנהלות כשירה של בתי דין שבכתובים.
זהו בדיוק פשרו של הסיכום של האו"ם של דוחות עמותת על"ה:
* על סמך הדו"ח משנת 2013, האו"ם כתב:
חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל.  
* על סמך הדו"ח משנת 2018, האו"ם הרחיב, ואף כתב "מאשר שוב" (לשון מפתיעה במסמך דיפלומטי כמו כל הפסקה הזאת):

ג) דוד רוזן - ברשותי אוסף של החלטות של דוד רוזן מתיק הולילנד - מה שנחשב בזמנו "פרשת השחיתות החמורה ביותר" (בינתיים היא בטלה בשישים). מה שדוד רוזן עשה שם -  להטוטנות.  הצליח בו זמנית להיראות כשופט ישר ומחמיר.  קרא לאולמרט "בוגד", כאילו הרשיע את אולמרט, וכאילו דן אותו ל-7 שנות מאסר בפועל. אבל כשביקשתי לעיין בפסקי דין עשויים כדין של אולמרט וזקן (שאינם קייימים כלל) הוא שלח לי "החלטה בפתקית" כזאת:

"ההחלטה בפתקית" הזאת היא חוכא ואטלולא:
* ההחלטה עצמה היא ממרץ 2015.
* התיק נפתח בינואר 2012.
* מערכת נט-המשפט נכנסה לתפעול בינואר 2010 בכל בתי המשפט המחוזיים.
כלומר - התיק התנהל כולו כתיק אלקטרוני. אז איך התיק "נמצא פיזית בבית המשפט העליון"? 
וגם בעיון בתיק הנייר בבית המשפט העליון לא נמצאו פסקי דין עשויים כדין.  אבל כן מצאתי 3 גרסאות של פסק הדין, אף אחת מהן אינה כתב בית דין אמתי (אותנטי). 
ולהזכירנו, בסוף אולמרט לא ישב יום אחד בכלא על פרשת הולילנד (הוא ישב על מעטפות טלנסקי)... 
יש בתיק הולילינד גם אוסף מסמכים אחרים מפוברקים לגמרי, כמו "צו חילוט פלילי" בעניין הנאשמת שולה זקן (גם עליה אין פסקי דין - והיא ישבה בכלא! אבל ללא פקודת/צו מאסר. על הנאשמים האחרים בתיק יש פסקי דין). על צו החילוט בעניין שולה זקן כתבתי שני עמודים של הסברים בדוח שלי לאו"ם - רק להסביר את אוסף הפברוקים והזיופים עליו. זה מתחיל מזה שכתוב שהצו הוצא על פי פסק דין מיום 31 באפריל  (אין באפריל 31 יום), ואין בתיק כל פסק דין מסביבות אותו יום... או כל פסק דין אמתי (אותנטי) על שולה זקן.
לאחר מכן, שלחתי מכתב ארוך למנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, עשרות עמודים אורכו, אם תיעוד של כל הפיברוקים בתיק. ביקשתי שיבהירו כיצד הדבר אפשרי מבחינת התנהלות מערכת נט-המשפט (דומה לפניה לשרת המשפטים במכתב של עו"ד אביגדור פלדמן, שהתשובה עליו לפנינו). קיבלתי תשובה בת משפט אחד מ"מבקרת הפנים של הנהלת בתי המשפט" עפרה תם-רוזנר: "ישרת בתי המשפט מעבר לכל ספק, כולל מערכת נט-המשפט".
לאחר מכן, פניתי לנשיא בית המשפט המחוזי ת"א- איתן אורנשטיין - וביקשתי שיסירו את המסמכים "המפוברקים" של דוד רוזן מתיק הולילנד. מה עשה אורנשטיין בתגובה? הפך את כל התיק לכאילו "חסוי" (בעניין דומה כתבה האגודה לזכויות האזרח מכתב מחאה על "חסיונות מנהליים" לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות).  אח"כ פניתי לנשיא בית המשפט המחוזי ת"א- איתן אורנשטיין - ומחיתי על ה"חיסיון" המפוברק, רטרואקטיבי, ללא בסיס בחוק. מה עשה אורנשטיין בתגובה? הסיר את החיסיון המפוברק, אבל כל המסמכים המפוברקים נותרו בתיק...
-----------------------------------
בקיצור: 
 

מערכת נט-המשפט היא מערכת בלתי תקינה בעליל לניהול תיקים משפטיים בבתי המשפט.  מערכת מסוג זה לא היתה מתקבלת על הדעת אפילו כקופה רושמת בפיצוציה... יש לראות בפיתוחה, התקנתה והפעלתה של המערכת מרמה כללית של הנהלת בתי המשפט על הציבור בישראל, בידיעת השופטים ובהסכמתם.  יש לקוות שיימצאו במדינת ישראל משפטנים ואנשי מחשוב, שיהיו מוכנים לדון בעניין בגלוי, לפחות באקדמיה.  לשם מה הם קיבלו קביעות וחופש אקדמי אם לא בשביל זה?
על רקע זה, הניסיונות של נשיאת בית המשפט העליון למכור לציבור, בעזרת יחצנים, שהשופטים הם אלה שמגינים על זכויות האדם במדינת ישראל - מגוחכים מאי-פעם!