2025-02-05 רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה - צמרת עולם המשפט הישראלי, או צמד העוסק בהטעיה משפטית תחת דגל כוזב של החוק?

רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה -  צמרת עולם המשפט הישראלי, או צמד העוסק בהטעיה משפטית תחת דגל כוזב של החוק?

במערכת משפט בה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית (גולדפריינד) עסק במרמה בהליכי משפט, מה לנו כי נלין על אלה?

  

           עו"ד רחל בן-ארי                השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד יואב סלומון               

 פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                  אבניאל, סלומון ושות'        

"90 שנות מצוינות משפטית"                                                                               "רב מוניטין"  

              

 
תמונות | פרשת בן עמי אנדרס והדפים המקושקשים -- רחל בן ארי במיטבה. רחל בן ארי היא לא אפי נוה! 

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-05-90.html

___

ד"ר יוסף צרניק הגיש בקשה להחלטה שיפוטית של השופטת הילה גורביץ עובדיה, המורה לעורכי הדין רחל 

בן ארי ויואב סלומון לחדול ולהימנע מכל התקשרות עם מר דוד אנדרס לעניין שמאות מיטלטלין וכן מכל

הפרה אחרת של הסכם החלוקה בין הזוכים, שכן התנהלותם נחזית כהטעיה רבת רבדים.

הגשת הבקשה הייתה כמובן עניין פורמלי בלבד... שכן, ההטעיה מתבצעת על ידי הצמד, רחל בן ארי

והילה גורביץ עובדיה יד ביד... בית משפט של מדינת ישראל שהפך לזירת עבריינות...

לאחר פטירת רבקה שמי צרניק ז"ל נותר עיזבונה, עיזבון לא גדול ולא מסובך. העיזבון כולל דירת מגורים

 בחיפה, חשבונות בנק ומיטלטלין. על פי צוואתה העיזבון אמור להתחלק באופן שוויוני בין שלושת בניה.

לאחר משא ומתן בין באי כוחם של שלושת הזוכים -- עורכי הדין רחל בן ארי, יואב סלומון ויאיר שיבר,

 חתמו שלושת הזוכים באוגוסט 2023 על הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה, לקיום צוואתה

 של אמם ז"ל.

 

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון התמנו על פי בקשתם לנאמנים לביצוע ההסכם ושכר טרחתם אף נקבע

 בהסכם. ההסכם כלל גם סעיף האוסר על כל תביעות בין הצדדים, פרט לתביעות לביצוע ההסכם כנגד מי

 שהפר את ההסכם. באשר לדירת המגורים, בהסכם נקבע ששמאי יבצע הערכה והדירה תימכר. באשר

 למיטלטלין, שכללו יצירות אמנות, בהסכם נקבע ששמאי יבצע הערכה והמיטלטלין יחולקו בין הזוכים או

 יימכרו. 

בדצמבר 2023 קיבל ההסכם  את אישור בית המשפט בחיפה, מידי השופטת הילה גורביץ עובדיה, לאחר

שעו"ד רחל בן ארי הגישה את ההסכם לאישור בשם שלושת הזוכים, שייפו את כוחה לעשות כן. 

אולם כבר בפברואר-מרץ 2024 חדלו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מביצוע ההסכם, בתואנה שייפויי

הכוח שקיבלו אינם מספקים, והם דרשו להתמנות כמנהלי עיזבון...

ביוני 2024 הגישו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון תובענה נגד הזוכה יוסף צרניק כבקשה למינוים

כמנהלי העיזבון. עורכת הדין רחל בן ארי כתבה שהתובענה הייתה יוזמה משותפת שלה ושל עו"ד יואב

 סלומון. אולם בבית המשפט נרשם מרשו של עו"ד סלומון - מר אורי צרניק - כתובע, בעוד מרשה של עו"ד

 רחל בן ארי - מר דרור צרניק - נרשם כנתבע. יחד עם זאת, כבר בכתב הטענות הראשון נרשמו עו"ד רחל בן

ארי ומרשה כמי שהסכימו לבקשה.

 כתב הטענות הראשון - הבקשה למינוי מנהלי עיזבון - היה משובש  למשעי. נעדרו ממנו תצהיר, ייפוי כוח

 מתאים מטעם התובע והזמנה לדין, ולא נמצאה בו מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה. 

כמו כן, לא נמצא כל מסמך או רישום בתיק המראה שכתב הטענות הראשון נבדק ואושר על ידי המזכיר

המשפטי כנדרש בדין. השופטת הילה גורביץ עובדיה נקטה בצעדים משונים ומחשידים לסיכול פניותיו של

ד"ר יוסף צרניק למזכירות בניסיונותיו להבהיר את הליך קבלת כתב הטענות הראשון לרישום. 

קבלתו לרישום של כתב הטענות הראשון הייתה מלווה באירוע מצער... עו"ד יואב סלומון הגיש לבית

המשפט הסכמה כביכול מטעם ד"ר יוסף צרניק, ללא הסכמתו וללא ידיעתו של האחרון... ההסכמה ניתנה

לעו"ד יואב סלומון על ידי בא כוחו של ד"ר יוסף צרניק, עו"ד יאיר שיבר, שהסתיר ממרשו אפילו את עובדת

הגשת הבקשה, פתיחת תיק בית המשפט וקבלת ההמצאה של כתב הטענות הראשון... עו"ד יואב סלומון 

טען כי ידו לא הייתה במעל. ד"ר יוסף צרניק משך את הסכמתו. כמו כן סיים את ייצוגו על ידי עו"ד  יאיר  

שיבר.

לאחר האירוע המצער התברר לד"ר יוסף צרניק כי מציאת ייצוג הולם וראוי הפכה לבלתי אפשרית,

אולם דווקא עו"ד יואב סלומון והשופטת הילה גורביץ עובדיה נחזו כמי שאבדו נכס חשוב עם סיום הייצוג 

על ידי עו"ד יאיר שיבר... 

למקרא כתב הטענות הראשון, הודיע ד"ר יוסף צרניק לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי בלתי סביר

בעליל כי ראשי שני משרדים בעלי שם בחיפה, האחד "90 שנים של מצוינות משפטית" (רחל בן ארי) והשני

"רב מוניטין" (יואב סלומון) הוציאו מתחת ידיהם כתב טענות ראשון משובש שכזה לתכלית שהיא ניהול

הליך תקף ותקין של מדינת ישראל, בו ייעתר בית המשפט לבקשתם. יתר על כן, בלתי סביר בעליל כי ראשי

שני משרדים בעלי שם בחיפה, הוציאו מתחת ידיהם כתב טענות ראשון משובש שכזה מתוך ציפיה שיתקבל

לרישום לאחר שיעבור בדיקה תקינה ותקפה של המזכיר המשפטי. ד"ר יוסף צרניק הבהיר לעורכי הדין רחל

 בן ארי ויואב סלומון כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לנהל הליכי

 משפט למראית עין".

בכתב הטענות הראשון הכריזו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי מטרת המינוי היא ביצוע הסכם

החלוקה וקיום ההסכמות בין הזוכים שנרשמו בהסכם.

יומיים לאחר תחילת ההליכים (18.6.2024) הודיע עורך הדין יואב סלומון, ועו"ד רחל בן ארי הצטרפה אליו 

מספר ימים אחר כן, כי אין בכוונתם לבצע את הסכם החלוקה ככתבו וכלשונו, אלא לנהל "ביצוע בקירוב".

כפי שהסביר עו"ד יואב סלומון, מקורה של דוקטרינת הביצוע בקירוב הוא בדיני היושר המעוגנים בעיקרון

תום הלב. לפי פרשנותם המשפטית של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, "ביצוע בקירוב" במקרה זה

משמעו הוא מינוי מנהלי עיזבון, וככל שהזוכה יוסף צרניק ימשיך להיות בלתי מיוצג - ההתייחסות אליו

תהיה כבעל מעמד של זוכה נעדר שאינו מיוצג כדין לפי סעיף 110 (ג) לחוק הירושה. כלומר זכותו לעמדה

עצמאית, אוטונומית, תופקע על ידי עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון ובית המשפט. 

  

למקרא הודעותיהם של עורכי הדין רחל בן ארי (24.6.2024)  ויואב סלומון (18.6.2024) בדבר תוכניותיהם

החדשות הודיע ד"ר יוסף צרניק לבית המשפט כי הודעות אלה נחזות כהגשת כתב תביעה מתוקן, אך שלא

 על דרך סדר הדין. יתר על כן, בלתי סביר בעליל כי ראשי שני משרדים בעלי שם בחיפה, האחד "90 שנים 

של מצוינות משפטית" והשני "רב מוניטין" נתנו בתום לב את פרשנותם המשפטית בדבר "ביצוע בקירוב",

שכן הפרשנות שנתנו היא חסרת שחר ופוגענית...

פחות מחודש לאחר תחילת ההליכים, הגיש עו"ד יואב סלומון את טרונייתו לשופטת הילה גורביץ עובדיה:

הנתבע ד"ר יוסף צרניק "מסתיר מעיני בית המשפט הנכבד" את עמדתו האמתית - כי ההליכים בתיק הם

הונאה מיסודם... 

השופטת הילה גורביץ עובדיה השתיקה את עו"ד יואב סלומון, שלא הבין את עיקרון היסוד בניהול מרמה

כלפי בית המשפט: בבית התלוי אין מזכירים את החבל!

[הרושם הכללי הוא שהתפקיד של הובלת המרמה גדול ממידותיו של עו"ד יואב סלומון. הליהוק הכושל

של עו"ד יואב סלומון לתפקיד זה נועד כנראה להשאיר את עו"ד רחל בן ארי מאחורי הקלעים.]  

 

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון זכו לבסוף במינוי הנחשק של מנהלי עיזבון לאחר שהשופטת הילה

גורביץ עובדיה הפגינה את יכולותיה בשיבוש ההליכים וכתבי בית דין באמצעות נט המשפט [שאלת תם:

מדוע ישבש שופט כתבי בית דין שיצאו מתחת ידו?], כל זאת - תוך הפגנת מזג שיפוטי שהתאפיין בבדחנות

שיפוטית נלוזה...

עם מינוים המשובש כמנהלי עיזבון הודיעו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי אין כל קשר וכל

התחייבות של מנהלי העיזבון, כפי שמונו, לביצוע הסכם חלוקת העיזבון...

לא נותר אלא לחכות בדריכות לשוד העיזבון על ידי מנהלי העיזבון, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב

סלומון, תחת חסותה של השופטת הילה גורביץ עובדיה...   

__________________________________________

בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה

ת"ע 11650-06-24

בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה

בעניין:	אורי צרניק ע"י ב"כ יואב סלומון, עו"ד אבניאל, סלומון ושות’	המבקש
	- נ’ -
1.	יוסף צרניק בעצמו
2.	דרור צרניק ע"י ב"כ רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד בן-ארי פיש – עורכי דין
3.	ב"כ היועץ המשפטי לממשלה חיפה
4.	רבקה צרניק (המנוחה)	המשיבים

בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, להחלטה שיפוטית המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון

 

לחדול ולהימנע מכל התקשרות עם מר דוד אנדרס ו/או "בן עמי אנדרס מכירות פומביות" לעניין שמאות

 

מיטלטלין וכן מכל הפרה אחרת של הסכם החלוקה בין הזוכים מיום 28.8.2023, שכן התנהלותם נחזית

 

כהטעיה רבת רבדים

תמצית

המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להחלטה שיפוטית המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב 

\סלומון לחדול ולהימנע מכל התקשרות עם מר דוד אנדרס ו/או "בן עמי אנדרס מכירות פומביות" לעניין 

שמאות מיטלטלין ו/או מכל הפרה אחרת של הסכם החלוקה בין הזוכים מיום 28.8.2023. שכן, יש לראות 

בפעולותיהם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הטעיה אסורה, שיסודה עכשיו בטענה שהם פטורים 

מלקיים את הסכם החלוקה מיום 28.8.2023. הטעיה זו היא החוליה האחרונה בשרשרת פעולות הטעיה. 

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חובשים כעת שלל כובעים... בכל כובעיהם אלה הם חייבים למשיב 1 

חובת תום לב, חובת אמונים וחובות אחרות במימוש הסכם החלוקה... גם אם הם מתהדרים בכובעיהם 

החדשים, אין בכוחם לבטל את צו קיום הצוואה. שכן, הפסיקתא של השופטת הילה גורביץ עובדיה בת"ע 

23208-09-23 מיום 16.1.2024, שניתנה לבקשת עו"ד רחל בן ארי, שייצגה אז את שלושת הזוכים קבעה כי 

הסכם החלוקה הוא חלק בלתי נפרד מצו קיום הצוואה. בנוסף, בהתנהלותם מול צד בלתי מיוצג, עורכי 

הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חייבים בחובת אי הטעיה. יש לראות בהתנהלותם הפרה של חובת הנאמנות 

של עורך הדין כלפי המקצוע וכבודו (סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין), וחובת האמון של עורך הדין לבית 

המשפט ולצדק. ויש לזכור כי הטעיה יכולה גם לעלות לכדי עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין, 

התשל"ז-1977.

ואלה טיעוני הבקשה

מכתבם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מיום 27.1.2025 מפגין את נחישותם להפר את הסכם

החלוקה

1. ביום 2.2.2025 – נרשמה הודעתו של המשיב 1, 53#, בדבר חשש להתנהלות לא ראויה של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בכובעיהם השונים. בהודעה זו הוגשו לבית המשפט מכתב עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מיום 27.1.2025, "‫המשך‬ ‫טיפול במיטלטלין ובדירה‬" [נספח 1 להודעת המשיב 1 מיום 31.1.2025] ותגובותיו של המשיב 1 מיום 31.1.2025 ומיום 1.2.2025 [נספחים 2 ו-3 להודעה האמורה].

2. בשתי תגובותיו למכתבם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, מיום 27.1.2025 ומיום 1.2.2025 התרכז המשיב 1 בשלושה עניינים שונים במכתבם, בהם יש לראות את התנהלותם של עורכי הדין כהטעיה:

(א) הטעיה בפסקה 1: פנייה ל"שמאי דויד אנדרס" "על פי הצעת יוסף מיום 17.4.2024";

(ב) הטעיה בפסקה 4: ‫"‬יחלו‬‫ בהליך‬ ‫המכירה‬ ‫כפי‬ ‫שנקבע‬ ‫בהסכם החלוקה";

(ג) הטעיה בתיבת החתימה: סירובם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לציין את תפקידיהם בתיבות החתימה על הודעותיהם השונות.

3. בבקשה דנן מתרכז המשיב 1 בהטעיה (א) בלבד – ההטעיה בפסקה 1 למכתבם: "‫מנהלי העיזבון החליטו, ‫על‬ ‫פי‬ ‫הצעת‬ ‫יוסף‬ ‫מיום 17.4.2024, ‫‪‬‬ ‬‬‫לפנות‬ ‫לשמאי‬ ‫דוד‬ ‫אנדרס ‫ולבקשו ‬‫שיוציא חוות דעת שמאית כתובה וחתומה באשר למיטלטלין‬‬" - משפט קצר זה כולל את האמירות המוקשות שלהלן:

4. "מנהלי העיזבון החליטו... לפנות לשמאי דוד אנדרס ‫ולבקשו ‬‫שיוציא‬ ‫חוות‬ ‫דעת‬ שמאית כתובה וחתומה‬..." -- סעיף 10 להסכם החלוקה קובע: "הצדדים יסכימו על זהות השמאי...". לפיכך, אין בסמכותם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להתקשר עם שמאי ללא התייעצות מוקדמת עם המשיב 1 ובקשת הסכמתו. ההטעיה שבבסיס פסקה 1 למכתבם של עורכי הדין היא מצג השווא שמעלים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון שוב ושוב מאז 9.10.2024, כי הם פטורים כביכול מחובת קיום הסכם החלוקה.

5. "על פי הצעת יוסף מיום 17.4.2024, לפנות לשמאי דוד אנדרס..." – כאן נוקטים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בהטעיה נוספת. אכן, ב-17.4.2024 פנה המשיב 1 לזוכים מר אורי צרניק ומר דרור צרניק והציע לפנות למר אנדרס יחדיו. הזוכים לא נתנו את הסכמתם. לכן פנה המשיב 1 למר אנדרס לבדו באוגוסט 2024, כלומר לפני כחצי שנה. המשיב 1 שילם למר אנדרס טבין ותקילין ₪819.00 תמורת חוות דעת שמאית מודפסת וחתומה... אך בסופו של דבר קיבל ממר אנדרס חוות דעת מודפסת וחתומה, שקרית ומטעה בזדון מיום 11.8.2024 [עמודים 17-15 לנספח 3 להודעת המשיב 1 מיום 2.2.2024, 53#]. כבר ביום 25.8.2024 דיווח המשיב 1 לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון על כישלון ניסיונו לקבל ממר אנדרס חוות דעת שמאית תקינה [נספח 3 להודעת המשיב 1 מיום 2.2.2025 , 53#].

6. "לשמאי דוד אנדרס" – אפילו בפרט זה יש חשש להטעיה. לא ברור כלל שמר אנדרס רואה את עצמו כשמאי. שכן, לדוגמה, מר אנדרס עצמו הבהיר שאינו נותן "הערכת שווי", כפי שנדרשים שמאים לתת, אלא "‫‫מחירים ‬‫מומלצים‬ ‫כמחירי‬ התחלה למכירה פומבית‫‬". כלומר הערכתו של מר אנדרס מבוססת בעיקרה על היכרותו עם שוק הקונים במכירות הפומביות שהוא מנהל. הוא עצמו הסביר ששני מדדים אלה נותנים תוצאות שההבדל ביניהן משמעותי. לפיכך, מר דוד אנדרס קרוב לוודאי אינו מספק את דרישות הסכם החלוקה. יש לבחור שמאי של ממש, בתקווה שהמשיב 2, מר דרור צרניק, לא יסכל את ביצוע השמאות גם הפעם.

7. יתר על כן, כמתואר בנספח 3, עמ’ 13-9, כשהעמיד המשיב 1 את מר דוד אנדרס על טעותו בתיאור הפיזי של היצירה "סצנת הקרב", אחת משתי היצירות שערכן גבוה יותר, התברר שמר אנדרס לא ראה אותה מעולם! לדבריו סיפק את ההערכה על פי צילום באיכות ירודה שהציג לפניו המשיב 2, דרור צרניק. 

8. זאת ועוד – לאחר שהובהר למר אנדרס שהוא טועה אף בעובדות הפיזיות בעניין היצירה, קיבל המשיב 1 בהודעת דוא"ל ביום 25.8.2024 הערכה מודפסת וחתומה, שקרית ומטעה בזדון (עמודים 17-15 לנספח 3). 

9. כפי שהוסבר בנספח 2 ובנספח 3 להודעת המשיב 1 מיום 2.2.2025, לאחר ההתקשרות בין המשיב 1 ומר דוד אנדרס, ברור למשיב 1, כי:

10.  התנהלותו של מר דוד אנדרס אינה התנהלות מקצועית של שמאי בדרך המקובלת ובתום לב. שמאי מקצועי לא ייתן הערכה ליצירה כגון זו בה מדובר, מבלי לראות את היצירה עצמה, על סמך צילום באיכות ירודה לדבריו, ומבלי לדעת אף את התיאור הפיזי הנכון של היצירה. 

11. ודאי ובוודאי ששמאי מקצועי הפועל בדרך המקובלת ובתום לב לא ינפיק חוות דעת מודפסת וחתומה בתמורה לתשלום הוגן שביקש וקיבל, כששני הצדדים יודעים שחוות הדעת היא שקרית ומטעה... 

12. יתר על כן, הנסיבות בכללן מעלות חשש ברור שמר אנדרס פועל בעצה אחת עם המשיב 2, מר דרור צרניק, בכוונת מכוון להטעות. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון נחזים כמי שהצטרפו כשותפים לקנוניה זו. 

13. פנייה למר דוד אנדרס בשלב זה אינה פעולה של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לטובת העיזבון, אלא פעולה לטובת אחד משלושת הזוכים. עורכי הדין מפגינים את אי יכולתם לנהל את ענייני העיזבון בתום לב ומתוך גישה שוויונית לשלושת הזוכים. 

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חובשים מספר כובעים, אולם אף אחד מכובעיהם, אף לא כובעם 

החדש, אינו פוטר אותם מחובותיהם למימוש הסכם החלוקה, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מפרים את חובותיהם ברגל גסה ובעזות מצח.

14. מעבר לתפקידם כבאי כוחם של המשיב 2 והמבקש, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הם צדדים להסכם החלוקה בעצמם, כפרטים וכעורכי דין ו/או כנאמנים [נאמנים -- לפי סעיף 13 להסכם החלוקה, בו נקבעו סדרים לחלוקת העיזבון ע"י "נאמנים שנקבעו בסעיף 25"… "יערכו הנאמנים התמחרות..." . סעיף 25 להסכם קובע את חובותיהם הספציפיות של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי במימוש ויישום הסכם החלוקה ואת שכר טרחתם] ו/או כממונים [ממונים -- "לטפל במימוש ההסכם", לפי פסקה 3 לבקשה למינוי מנהלי עיזבון מיום 5.6.2024, כתב הטענות הראשון בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק, וסעיף 25.2 להסכם החלוקה]. לאחרונה מתהדרים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון גם בכובע חדש - מנהלי עיזבון.

15. חובותיהם של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי בכובעיהם השונים כוללות חובת תום לב וחובת אמונים למשיב 1 ביחס לקיום הסכם החלוקה. וגם כובעיהם החדשים אינם פוטרים אותם מחובת תום הלב, חובת האמונים, או כל חובה אחרת הנובעת מהסכם החלוקה. הניסיון להציג את כובעיהם החדשים ככובעי קסם, שבכוחם לבטל את התחייבויותיהם ההסכמיות הוא ליבת ההטעיה החדשה.

16. הסכם החלוקה אושר ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה בפסק דין מיום 13.12.2023 בת"ע 23208-09-23. הפסיקתא מיום 16.1.2024 קובעת: "‫ההסכם ‬‫מסומן‬ ‫ומצורף‬ ‫לפסיקתא‬ ‫זו‬ ‫ו‬מהוו‬‫ה ‬‫חלק‬ ‫בלתי‬ ‫נפרד‬ ‫מצו‬ ‫קיום‬ ‫הצוואה‬ ‫שניתן‬ ‫אחר‬ ‫המנוחה" [הדגשה הוספה – י’ צ’].

17. כובעי עורכי הדין החדשים, אינם כובעי קסם שבכוחם לבטל את צו קיום הצוואה.‬‬ למרות שצו קיום צוואה אינו מוגדר כ"פסק דין", הוא נושא תוקף משפטי דומה. המשמעות היא שלא ניתן להתעלם מהוראות הצו והעובדה שהסכם החלוקה אושר כחלק בלתי נפרד מצו קיום הצוואה. לפיכך, כובעי עורכי הדין החדשים נחזים כאמתלה להיתלות בה בניסיון ההטעיה החדש ותו לאו.

18. כעורכי דין הפועלים מול צד שאינו מיוצג, רחל בן ארי ויואב סלומון חייבים בחובות נוספות. אף שבישראל חובות אלה אינן מוגדרות היטב, הכללים המוסכמים מטילים על עורך הדין בהקשר זה בעיקר חובות שליליות, בראש ובראשונה - חובת אי הטעיה. חובה זו גם נגזרת מתוך חובת האמונים של עורך הדין כלפי המקצוע וכבודו וחובת האמונים של עורך הדין לבית המשפט ולצדק .

האיסור על עורך דין לטעון טענה עובדתית או משפטית ביודעו כי אינה נכונה הוא איסור מפורש בכלל 34 

לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986:

           "איסור הטעיה

34. (א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה 

נכונה.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה 

בעובדה בהליך פלילי".

19. עו"ד ד"ר לימור זר-גוטמן,מומחית לאתיקה של עורכי דין, מוצאת את איסור ההטעיה מעוגן גם בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי־הדין - "לעזור לבית־המשפט לעשות משפט״, ובסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי־הדין – עבירת משמעת היא "כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין". ראו - לימור זר-גוטמן "חובת עורך־הדין לא להטעות את בית־המשפט" עיוני משפט כד(2) (דצמבר 2000), 462-413.

20. לא למותר לציין שהטעיה, מלבד היותה עבירה על כללי האתיקה של עורכי הדין, היא גם עבירה פלילית. סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע:

"העושה מעשה בכוונה לרמות אדם, או להיטיב את עצמו או את זולתו, או כדי להביא את האדם 

לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה, והוא יודע שהמעשה או ההימנעות מהמעשה עלולים 

להזיק לאדם או לאחר, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - 

מאסר חמש שנים."

21. יסודות עבירת ההטעיה הם כדלהלן:

מעשה: הנאשם עשה מעשה או נקט בהתנהגות מסוימת.

כוונה: הנאשם התכוון לרמות אדם אחר או להטעות אותו.

ידיעה: הנאשם ידע שהמעשה או ההימנעות מהמעשה עלולים להזיק לאדם אחר.

נזק: נגרם נזק לאדם אחר כתוצאה מההטעיה.

22. יש לראות את עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כמי שעוסקים כבר חודשים רבים בהטעיה רבת רבדים.

23. כצדדים ו/או כנאמנים ו/או כממונים להסכם, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון היו מחויבים גם בסעיף 33 להסכם, שלא לנקוט הליכים משפטיים כלשהם הקשורים להסכם החלוקה "מלבד תביעה נגד מי מהצדדים לאכיפת הסכם זה". כתב הטענות הראשון בהליך דנן לא טען כי הוא תביעה לאכיפת ההסכם. והטענה כי הבקשה למינוי מנהלי עיזבון הוגשה מתוך כוונה לקיים את ההסכם ולקדם את ביצועו התבררה בדיעבד כהטעיה במקרה הטוב.

למצער יש בהתנהגותם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בהגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, יזמה משותפת של עורכי הדין, בתובענה שכוונתה הייתה לסכל את קיום הסכם החלוקה, הפרת חובותיהם כפרטים וכעורכי דין לתום לב והגינות דיונית, וכן כהפרת חובת תום לב וחובת אמונים כצדדים להסכם החלוקה ו/או כנאמנים ו/או כממונים לביצוע הסכם החלוקה.

24. ביום 18.6.2024, יומיים לאחר תחילת ההליך בפועל (16.6.2024), הגיש עו"ד סלומון "תגובה".

המשיב 1 טען בתשובתו לתגובתו של עו"ד יואב סלומון, שהיא למעשה כתב טענות מתוקן שלא על דרך סדר הדין. יתר על כן, המשיב 1 טען כבר אז, שעו"ד יואב סלומון העלה ב"תגובה" טענות משפטיות חסרות שחר, שקריות, ביודעו שהן כאלה: (א) הטענה המשפטית שמינוי מנהלי עיזבון הוא "ביצוע בקירוב" של הסכם החלוקה על פי דיני היושר ובתום לב, (ב) הטענה המשפטית שבהיותו של המשיב 1 בלתי מיוצג, המעמד הראוי למשיב 1 הוא מעמד זהה לזה של זוכה נעדר שאינו מיוצג כדין לפי סעיף 110(ג) לחוק הירושה.

25. עורכת הדין רחל בן ארי הצטרפה לעמדותיו המופרכות והמטעות בזדון של עו"ד יואב סלומון ב"תגובה" שהגישה ביום 24.6.2024.

26. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הוסיפו רובד נוסף להתנהלותם המטעה כשהגישו לבית המשפט בצוותא חדא ביום 4.11.2024 "הודעה בדבר תגובת המשיב 1 לנוסח הפסיקתה ועמדת מנהלי העיזבון", ללא הרשאה מטעם המשיב 1 ובחוסר סמכות.

27. יחד עם זאת, ההגשה האמורה מיום 4.11.2024 מבהירה את עמדתם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בשלב זה:

(א) שניהם זנחו כבר מזמן את טענותיהם המשפטיות המטעות בבקשה מיום 5.6.2024, לדוגמה בפסקה 6 

לבקשה, כי כוונתם "לממש את ההסכם, לטובת הזוכים ולקיום הסכמותיהם".

(ב) שניהם שכחו כבר מזמן את טענותיהם המשפטיות המטעות בתגובותיהם מיום 18.6.2024 ו-24.6.2024, 

כמתואר לעיל, בדבר "ביצוע בקירוב" ב"תום לב".

28. בהגשה מיום 4.11.2024, פתחו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בהטעיה משפטית חדשה, לפיה

בכובעיהם החדשים הם פטורים כביכול מחובותיהם לקיום הסכם החלוקה:

"1.1 מינוי ‬‫מנהלי‬ ‫העיזבון‬ ‫אינו‬ ‫על‬ ‫פי‬ ‫או‬ ‫בהתאם‬ ‫להסכם‬ ‫לחלוקת‬ ‫העיזבון,‬ ‫‪ וזאת‬ ‫משום

‬ ‫שבהסכם‬ לא ‬‫נקבע ‫מינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון". ‪

29. אכן, בהסכם לא נקבע מנהל עיזבון ואף לא היה צורך במנהל עיזבון. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הפרו את חובותיהם כצדדים להסכם, כנאמנים לביצוע ההסכם, ו/או כממונים לביצוע ההסכם, ושיתקו את מימוש ההסכם בכדי לטעון שיש צורך במינוי מנהלי עיזבון. גם בצו קיום הצוואה לא נקבע מנהל עיזבון, אך דבר זה אינו פוטר את עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מביצוע צו קיום הצוואה.

30. יחד עם זאת יש לזכור כי עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הפרו את סעיף 33 להסכם החלוקה, האוסר על מי מהצדדים לתבוע צד אחר, פרט לאכיפת ההסכם. לפי סעיף 33, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חבים למשיב 1 150,000 ש"ח כל אחד, וזאת בנוסף ומבלי לפגוע בכל סעד ותרופה אחרת העומדים למשיב 1 בגין ההפרה היסודית האמורה.

31. בל נשכח כי עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הגישו את כתב התובענה מיום 5.6.2024 בהליך דנן, תוך שהם טוענים כי התובענה נועדה לקדם את מימוש ההסכם. עתה הם טוענים כי אין כל קשר בין ההליך המשפטי דנן לבין מימוש הסכם החלוקה. לנוכח התנהגותם בעניין מרכזי זה, לנוכח הנזק שכבר נגרם למשיב 1 מהתנהלותם של עו"ד יואב סלומון ורחל בן ארי, ולנוכח הנזק הצפוי בהמשך, יש לראות בהטעיה אם לא תיפסק מיד, הטעיה העולה לגדר עבירה על חוק העונשין.

32. בהגשה מיום 4.11.2024, פתחו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בהטעיה משפטית חדשה, שנזקקה להיגיון משפטי מקורי:

"1.3 מנהלי העיזבון מתנגדים לכלול את ההסכם לחלוקת העיזבון כחלק מכתב מינויים. נושא זה עלה ‬‫בין‬ ‫הצדדים‬ ‫בהפסקה‬ ‫השנייה‬ ‫בדיון‬ ‫מיום‬ ‫‪09.10.2024‬‬ ‫ובסופו‬ ‫של‬ ‫דבר‬ ‫הוסכם‬ ‫הנוסח‬ המופיע‬‫ בפרוטוקול‬ ‫שאינו‬ ‫כולל‬ ‫את‬ ההסכם‬ ‫לחלוקת‬ ‫העיזבון‬ ‫כחלק‬ ‫ממינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫העיזבון"‪.

33. לפי שני המשפטנים, האחת – "90 שנה של מצוינות משפטית", והשני - "רב מוניטין", די בכך ששניהם עמדו בסירובם בדיון מיום 9.10.2024 לכלול את הסכם החלוקה בכתב מינוים, בכדי לפטור אותם מחובותיהם בהסכם החלוקה. מהלך משפטי מבריק זה עלול להימצא עברייני.

34. עמדתו של המשיב 1 הייתה ועודנה:

על פי הפסיקתא מיום 16.1.2024 בת"ע 23208-09-23, הסכם החלוקה ‬מהוו‬‫ה ‬‫חלק‬ ‫בלתי‬ ‫נפרד מצו קיום 

הצוואה ‫שניתן‬ ‫אחר‬ ‫המנוחה. סירובם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לכלול אזכור של הסכם

החלוקה אינו דרך משפ5ית מוכרת לתקוף את צו קיום הצוואה ולבטלו.

הדיון ביום 9.10.2024 התנהל כדיון במסגרת החוקית של יישום הסכם העיזבון, כפי שהכריזה השופטת הילה

גורביץ עובדיה בפתח הדיון. העובדה ששני עורכי הדין התעקשו על ניסוח משובש, שאינו כולל אזכור של

הסכם החלוקה בנוסח הפסיקתה אינו מעלה ואינו מוריד מחובותיהם לקיים את הסכם החלוקה, גם אם

יתהדרו בכובעם החדש.

בדומה, יש לקוות שהדיון ביום 9.10.2024 התנהל במסגרת החוקית של בית משפט של מדינת ישראל, אף אם

עורכת הדין רחל בן ארי ועורך הדין יואב סלומון השמיטו מנוסח "פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון" את 

האזכור המחויב של חוק הירושה, התשכ"ה-1965.

אם הבנתי נכון את ההיגיון המשפטי של עורכת הדין רחל בן ארי ועורך הדין יואב סלומון, עתה הם פטורים

גם מציות לחוקי מדינת ישראל בעניין העיזבון דנן. אם אכן זהו קו ההיגיון המשפטי שנוקטים בו השניים,

מדובר בקנוניה פלילית של ממש.

35. ‪שתי פסיקתאות – מצאו את ההבדלים:

סיכום

36. בית המשפט מתבקש ליתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לחדול מיד מכל התקשרות עסקית עם איש המכירות הפומביות דוד אנדרס לאחר שכבר הפגין חוסר תום לב וחוסר ישרה במתן הערכה
שקרית ומטעה בזדון באוגוסט 2024 למשיב 1, ששילם לו כפי דרישתו עבור חוות דעת שמאית מודפסת וחתומה. יתר על כן – להורות לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להתייעץ עם הזוכה יוסף צרניק בעניין שמאי מוסכם לפי הוראות סעיף 10 להסכם החלוקה.

37. בית המשפט מתבקש ליתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי אינם פטורים מחובותיהם למימוש הסכם החלוקה וכי עליהם לקיים את ההסכם גם אם בחרו לנסח פסיקתה משובשת,שאינה מזכירה את הסכם החלוקה.

38. בית המשפט מתבקש ליתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי אינם פטורים מציות לחוקי מדינת ישראל בהנהלת העיזבון, וכי עליהם לקיים את הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965, גם אם בחרו לנסח פסיקתה משובשת, שאינה מזכירה את חוק הירושה. כמו כן -- להימנע מלעבור על סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 -- הטעיה.

5 בפברואר, 2025

--------------------------------------------------------------   ד"ר יוסף צרניק – המשיב 1