Joseph Zernik
רפי רותם והשוטרים העבריינים - שופט שלום ת"א מריו קליין מפברק חיסיון
התביעה האזרחית בתיק זה נובעת מהתנכלות של שוטרי משטרת ת"א לרפי רותם - חושף השחיתויות ברשות המסים - ואלימות חמורה נגדו . פרשה זאת עלתה שוב לדיון לפני כשנה בעת הניסיון למנות את ניצב בדימוס צ'יקו אדרי למפכ"ל המשטרה. פרשה זאת הייתה גורם מרכזי בסיכול מינויו בסופו של דבר. התיק חסום לגישת הציבור ללא כל בסיס בדין - הפרה חמורה של זכויות האדם: הזכות להליך ראוי והזכות למשפט הוגן ופומבי. חיסיון מפוברק הפך למכת מדינה. לא ברור מהיכן השופטים נטלו לעצמם את החוצפה לעסוק בפברוקים מסוג זה - מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון...
העלמת תיקים, החלטות ופסקי דין שלא כדין היא סממן מובהק של בתי משפט מושחתים!
התנהלותם של השופטים עומדת בניגוד גמור לניסיונותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות למכור את השופטים לציבור כמי שמגנים על זכויות האדם בישראל... כל עוד התנהלותם של השופטים שערורייתית - היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לה...
העלמת תיקים, החלטות ופסקי דין שלא כדין היא סממן מובהק של בתי משפט מושחתים!
התנהלותם של השופטים עומדת בניגוד גמור לניסיונותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות למכור את השופטים לציבור כמי שמגנים על זכויות האדם בישראל... כל עוד התנהלותם של השופטים שערורייתית - היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לה...
התיק אינו חסוי על פי דין, אולם התיק נרשם במערכת נט-המשפט כ"פלוני נ אלמוני", וגישת הציבור לתיק חסומה בנט-המשפט.
התביעה האזרחית בתיק זה נובעת מהתנכלות שוטרי משטרת ת"א לרפי רותם - חושף השחיתויות ברשות המסים - ואלימות חמורה נגדו. פרשה זאת עלתה שוב לדיון לפני כשנה בעת הניסיון למנות את ניצב בדימוס צ'יקו אדרי למפכ"ל המשטרה. פרשה זאת הייתה גורם מרכזי בסיכול מינויו בסופו של דבר.
חיסיון מפוברק הפך למכת מדינה. לא ברור מהיכן השופטים נטלו את החוצפה לעסוק בפברוקים מסוג זה - מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון... יש לראות בהתנהלות זאת הפרה חמורה של זכויות האדם הבסיסיות - הזכות להליך ראוי והזכות למשפט הוגן ופומבי.
התנהלותם של השופטים עומדת בניגוד גמור לניסיונותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות למכור את השופטים לציבור כמי שמגנים על זכויות האדם בישראל...
להלן הבקשה לעיון שהוגשה היום לבית המשפט השלום ת"א.
Filed by fax on November 04, 2019 to 03-6926552
[Bilingual record – English below]
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
ה)פקס: 077-3179186
ה) דוא"ל: joseph.zernik@
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
59471-01-17 בבית המשפט השלום ת"א ב) הצדדים בתיק:
התובע:1. פלוני (רפי רותם)הנתבעים:1. אלמוני (ג'קי גולן, משה כץ, איתי לאור, אנדריי פלנוב)ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה בתיק דנן שהוא הבסיס למניעת גישת הציבור לתיק בנט-המשפט3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
יתרה מזאת - פסק הדין משנת 2009 [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר שאין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש זכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין:
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין.
מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... על כל אלה מכריז פסק הדין הנמלץ הנ"ל משנת 2009: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי..."
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים, שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס בדין, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס בדין - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." מן הראוי לראות במצב זה הפרה חמורה של זכויות האדם – הזכות להליך ראוי והזכות למשפט הוגן ופומבי.
ב) על פי ידיעתו ואמונתו של מבקש העיון, כל הדיונים בתיק זה פתוחים לציבור, ואין כל חיסיון על פי דין בתיק זה. אולם תדפיס יומן הדיונים של השופט מנחם (מריו) קליין, כפי שהופיע על דלת אולם הדיונים ביום 03 לאוקטובר, 2019, מראה שהתיק נרשם בנט-המשפט תחת הכותרת פלוני נ אלמוני (תמונה 1).
---
ובדיקה בנט-המשפט – מערכת גישת הציבור – ביום 04 לנובמבר, 2019, מראה שהתיק חסום לגישת הציבור תחת ההודעה "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה" – שאינה מספקת כל בסיס חוקי לחסימה (תמונה 2).
---
ג) החשד הברור הוא, שגישת הציבור לתיק זה חסרת כל בסיס בדין. תופעה זאת נפוצה בבתי המשפט במדינת ישראל, והייתה בעבר נושא למכתב מחאה של האגודה לזכויות האזרח לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
לפיכך, מבקש העיון מקווה שיימצא מסמך החלטה, שהוא הבסיס בדין למניעת גישת הציבור, לחלופין – שהשופט מנחם (מריו) קליין ינקוט מיוזמתו את הצעדים המתקנים המתבקשים.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתו בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי האל”מ (NGO), ושהיה מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל, 2010, 2015 – על ארה”ב) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]:
* דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2013 נכלל וסוכם בדו"ח הסופי כך:
חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים ובבתי הדין למוחזקי משמורת בישראל.* דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2018 נכלל וסוכם בדו"ח הסופי כך:
Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.מאמרים אקדמיים של מבקש העיון בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותיו גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
אין בידי המבקש שמותיהם ופרטי הקשר של באי כוח הצדדים, שכן גישת הציבור לתיק נחסמה. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 04 לנובמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
