Wednesday, April 22, 2015

2015-04-22 Requests for Due Process in requests to inspect criminal court files, filed with the Israeli Supreme Court // ברנס, זדורוב, אולמרט – בקשות להליך הוגן בבקשות לעיון בתיקים הוגשו לבית המשפט העליון



Requests for Due Process in requests to inspect criminal court files, filed with the Israeli Supreme Court

 ברנס, זדורוב, אולמרט – בקשות להליך הוגן בבקשות לעיון בתיקים הוגשו לבית המשפט העליון

[עברית להלן]
Conditions have been established in the State of Israel over the past decade, where the public is often denied access to records showing what a person was indicted on, what a person was convicted of, what a person's sentence is, and whether a person is held in prison pursuant to a duly made arrest warrant. Such conditions are typical of tribunals of a military dictatorship, but not of courts of a civil society. The Requests for Due Process, now pending before the Supreme Court, are precedential and are likely to create unique documentation relative to public access to court records, restricted as it is in Israel today.
        
  Inline image 3Inline image 1Inline image 2
Figures: The Requests to Inspect, now pending before the Israeli Supreme Court, pertain to landmark criminal cases – Amos Baranes – whose murder conviction was reversed, Roman Zadorov – whose murder conviction is widely believed to be the outcome of false evidence and framing by police, false prosecution, and false conviction, and the corruption conviction of former Prime Minister Ehud Olmert - where duly made verdict, sentence and arrest warrant records are yet to be discovered.
_____
OccupyTLV, April 22 – Joseph Zernik, PhD, of Human Rights Alert (NGO), has filed Requests for Due Process, relative to his Requests to Inspect Court Files of the Israeli Supreme Court. [1]
Over the past decade, public access to court records, a fundamental civil right, has been drastically restricted in Israel. The public's right to inspect court record is well-established for centuries as the fundamental measure in the safeguard of integrity of the courts and the legal profession. The restrictions on public access to court records took place as part of a general revolution in administration of the Israeli courts, including implementation of the Electronic Signature Act, the implementation of new IT systems in the courts, the promulgation of new regulations in the courts (pertaining to inspection of court files and the office of the clerk), and the 2009 Judgment in the petition Association of Civil Rights in Israel v Minister of Justice (HCJ 5917/97). According to the new regulations, a person who wishes to inspect a court file, must file a Request to Inspect, which is decided by the same court.
The Requests for Due Process originated in Requests to Inspect, which were filed in the Supreme Court on March 23, 2015, pertaining to landmark criminal court files. [2] In criminal cases, under conditions which have been established over the past decade, the public is denied access to records which ascertain what a person was indicted on, what a person was convicted of, what a person's verdict is, and whether a person is held in prison based on lawfully made arrest warrant. Such conditions are typical of tribunals of a military dictatorship, but of courts of a civil society.
No final decision has been rendered yet on the Requests to Inspect. However, it has already been established that responses by the parties (presumably – objections) and interim decisions of the Supreme Court have not been duly served on the Requester. Moreover, while the Supreme Court's public access system permits public access to decisions, it does not permit access to the responses. Therefore, the Requester is denied access to responses by the parties on his Requests to Inspect, the right to reply on such responses, or even the right to know their content. The current Requests for Due Process claim that such conditions stand contrary to the fundamentals of due process in deciding the Requests to Inspect themselves.
The current Requests to Inspect were filed as part of a survey of the right to inspect court records in various courts in the State of Israel. It is likely to be the most comprehensive survey of this kind conducted over the past decade, if not the only one of its kind. The results show that conduct of the Supreme Court, relative to Requests to Inspect is not unique, but typical of other courts as well. Moreover, in the lower courts, the Requester's access was often denied even to the decisions on his Requests to Inspect. [3] In some cases, denial of a party's access to the party's own file was also documented – conduct that would be deemed serious violation of Human Rights. There is no doubt that conduct of the courts, relative to public access to court records, would be deemed an indicator of fundamental lack of integrity of the Israeli courts.
Over the past decade, corruption of government has reached unprecedented level in Israel. OECD has recently established a committee to investigate government corruption in the State of Israel and compliance with OECD conventions to combat corruption. [4] With it, it should be noted that the denial of access to court records is particularly noticeable in cases pertaining to government corruption.
Corruption of the courts and the legal profession is central to the failure of efforts to combat government corruption in Israel. Conditions, documented through the requests to inspect and other studies, are indicative of systemic corruption of the Israeli courts over the past decade:
The UN Human Rights Council Periodic Report on Human Rights in the State of Israel (2010) states “Lack of integrity in the electronic record systems of the Supreme Court, the district courts and the detainees courts in Israel”.
A paper, titled “New fraudulent IT systems in the Israeli courts – unannounced regime change?”, was accepted for presentation and publication in the European Conference on Electronic Government (ECEG2015), subject to international anonymous peer-review.
The requests for Due Process in Requests to Inspect in the Supreme Court, are likely to be precedential. Therefore, conduct of the Supreme Court relative to the current Requests for Due Process in Request to Inspect, as well as the Requests to Inspect themselves, will create unique documentation, relative public access to court records, restricted as it is in the Israeli courts today.
___

ברנס, זדורוב, אולמרט – בקשות להליך הוגן בבקשות לעיון בתיקים הוגשו לבית המשפט העליון

בתנאים שהושתתו במדינת ישראל בעשור האחרון, אין הציבור יכול לדעת אל נכון במה הואשם אדם, במה הורשע, מה גזר דינו, והאם אדם מוחזק בבית הסוהר על פי צו מאסר עשוי כדין. תנאים אלה תואמים טריבונלים של דיקטטורה צבאית, אך לא בתי משפט של חברה אזרחית מתוקנת. הבקשות שעומדות ותלויות עתה לפני בית המשפט העליון הן ככל הנראה תקדימיות, ועתידות ליצור תיעוד ייחודי לגבי גישת הציבור לכתבי בתי המשפט, והגבלתה במדינת ישראל היום.
 
Inline image 2Inline image 1   Inline image 3 
תמונות: הבקשות לעיון, התלויות ועומדות לפני בית המשפט העליון, נוגעות לתיקים פליליים בעלי חשיבות היסטורית: עמוס ברנס, רומן זדורוב, ואהוד אולמרט..
________
מאהל המחאה ת"א, 22 לאפריל – דר' יוסף צרניק, לזכויות האדם (NGO), הגיש בקשות להליך הוגן בבדיקת בקשותיו לעיין בתיקי בית המשפט העליון. [1]
במהלך העשור האחרון, גישת הציבור לכתבי בתי המשפט – זכות אזרחית בסיסית - הוגבלה בצורה קיצונית במדינת ישראל. זכות זאת ידועה כבר מאות שנים כאמצעי הבסיסי לשמירת יושרתם של בתי המשפט ועורכי הדין. ההגבלה של זכות הציבור לעיון בתיקים התרחשה כחלק ממהפך בהנהלת בתי המשפט, שכלל את יישומו של חוק החתימה האלקטרונית, פיתוחן והטמעתן של מערכות מידע חדשות בבתי המשפט (ביניהן – נט המשפט), תקנות חדשות בבתי המשפט (מזכירות ועיון בתיקים) ופסק דין משנת 2009, בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג”ץ 5917/97), שנמשכה 12 שנים. על פי התקנות החדשות, אדם הרוצה לממש את זכות העיון בתיקים חייב להגיש בקשה לעיון, עליה מחליט אותו בית משפט המחזיק את התיק.
מקורן של הבקשות להליך הוגן, שהוגשו עתה בבית המשפט העליון, הוא בארבע בקשות לעיון בתיקים פליליים, שהוגשו בבית המשפט העליון ביום 23 למרץ, 2015. [2] בקשות אלה נוגעות לארבעה מקרים בעלי חשיבות היסטורית: עמוס ברנס, רומן זדורוב, ואהוד אולמרט. בתיקים פליליים, זכות העיון בתיקים היא בעלת חשיבות מיוחדת. בתנאים שנוצרו במדינת ישראל בעשור האחרון, אין הציבור יכול לדעת אל נכון בתיקים רבים במה נאשם אדם, במה הורשע, מה גזר דינו, והאם אדם מוחזק בבית הסוהר על פי צו מאסר עשוי כדין. תנאים מעין אלה תואמים טריבונלים של דיקטטורה צבאית, אך לא בתי משפט של חברה אזרחית מתוקנת.
החלטה סופית לגבי העיון בתיקים אלה לא ניתנה עדיין על ידי בית המשפט העליון. אולם כבר עתה התברר שתגובות הצדדים (ככל הנראה התנגדויות) וכן החלטות ביניים של בית המשפט העליון בעניין הבקשות לעיון בתיקים לא הומצאו למבקש כלל. יתרה מזאת, מערכת גישת הציבור לכתבי בית המשפט העליון מאפשרת גישה להחלטות, אך מונעת את הגישה לכתבים שהוגשו על ידי הצדדים. לפיכך, נוצר מצב בו המבקש לעיין בתיקים מנוע מגישה לתשובותיהם של הצדדים בתיקים לבקשותיו לעיון, ואינו יכול להגיב על תשובות אלה, או אפילו לדעת את תכנן. הבקשות להליך הוגן טוענות שמצב זה נוגד את יסודות ההליך ההוגן לגבי הבקשות לעיון עצמן.
הבקשות לעיון בתיקים הוגשו במסגרת סקר, שהוא ככל הנראה הנרחב ביותר שנערך בעשור האחרון, או אולי אפילו היחידי, לגבי מימוש זכות העיון בתיקים תחת התנאים החדשים בבתי המשפט במדינת ישראל. הסקר מראה שהתנהלותו של בית המשפט העליון בעניין זה אינה חריגה. נהפוך הוא, במקרים רבים בבתי משפט אחרים, נמנעה מהמבקש לעיין בתיקים אפילו הגישה להחלטות בתי המשפט לגבי הבקשות לעיון עצמן. [3] במקרים אחדים תועדה גם מניעת גישת בעל דין לכתבים בתיקו הוא – התנהלות שתיחשב לעבירה חמורה על זכויות האדם. אין ספק שמצב זה בכללותו ייחשב בעיני כל משקיף חיצוני כהתנהלות המצביעה על חוסר ישרה בסיסי בבתי המשפט.
במהלך העשור האחרון הגיעה שחיתות רשויות השלטון בישראל לרמה חסרת תקדים. לאחרונה, הקים OECD ועדה לבדיקת מצב השחיתות במדינת ישראל וקיומן של אמנות למלחמה בשחיתות על ידי רשויות השלטון בישראל. [4] ראוי לציון,שמניעת הגישה לעיון בולטת במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון.
שחיתות בתי המשפט ועורכי הדין היא גורם מרכזי בכשלון המאבק בשחיתות רשויות השלטון במדינת ישראל. והמצב המתועד בבקשות לעיון ובמחקרים אחרים מצביע על השחתה שיטתית של בתי המשפט בישראל במהלך העשור האחרון:
הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על זכויות האדם בישראל (2010) אומר: “חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
מאמר שכותרתו "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל – שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?” התקבל לפרסום ולהצגה בכנס האירופי למערכות מידע ממשלתיות (ECEG2015) בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית בינלאומית.
קרוב לוודאי שהבקשות להליך הוגן בבקשות לעיון בתיקים, התלויות ועומדות עתה לפני בית המשפט העליון, הן תקדימיות. לפיכך, התנהלות בית המשפט העליון בעניין ארבע הבקשות להליך הוגן וזכות העיון בארבעת התיקים הפליליים אליהן מתייחסות בקשות אלה, ייצרו תיעוד חסר תקדים לגבי גישת הציבור לתיקים, במסגרת ההגבלות הקיצוניות הנהוגות בבתי המשפט במדינת ישראל היום.
____

קישורים
[1] 2015-04-21 Amos Baranes v State of Israel (3032/99 Request for New Trial) Request for Due Process in requests to inspect court file //
ברנס נ מדינת ישראל (3032/99 – בקשה למשפט חוזר) בקשה להליך הוגן בבקשות לעיון בכתבים
2015-04-21 Roman Zadorov v State of Israel (7939/10) in the Supreme Court – Request for Due Process in requests to Inspect //
זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) בבית המשפט העליון – בקשה להליך הוגן בבקשות לעיון
2015-04-21 Olmet v State of Israel (4478/14) (Req App) in the Supreme Court – Request to for Due Process in requests to inspect //
אולמרט נ מדינת ישראל (4478/14) (בש"פ) בבית המשפט העליון – בקשה להליך הוגן בבקשות לעיון
2015-04-21 Olmet v State of Israel (5270/14) (App) in the Supreme Court – Request for Due Process in requests to inspect //
אולמרט נ מדינת ישראל (5270/14) (ע"פ) בבית המשפט העליון – בקשה להליך הוגן בבקשות לעיון
[2] 2015-03-23 Amos Baranes v State of Israel (3032/99) in the Supreme Court – Request to Inspect //
ברנס נ מדינת ישראל (3032/99) בבית המשפט העליון - בקשה לעיון בתיק
2015-03-23 Roman Zadorov v State of Israel (7939/10) in the Supreme Court – Request to Inspect //
זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) בבית המשפט העליון – בקשה לעיון
2015-03-23 Olmet v State of Israel (4478/14) (Req App) in the Supreme Court – Request to Inspect //
אולמרט נ מדינת ישראל (4478/14) (בש"פ) בבית המשפט העליון – בקשה לעיון
2015-03-23 Olmet v State of Israel (5270/14) (App) in the Supreme Court – Request to Inspect //
אולמרט נ מדינת ישראל (5270/14) (ע"פ) בבית המשפט העליון – בקשה לעיון
[3] 2015-04-15 State of Israel v David Levy (42814-10-14) - Dr Zernik's Repeat Request for Due Process, in re: February 28, 2014 Request to Inspect //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשתו החוזרת של דר' יוסף צרניק להליך הוגן בנידון בקשה לעיון מיום 28 לפברואר, 2015

2015-03-24 State of Israel v Zerni (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court: Request for Due Process in re: Request to Inspect Judgments //

מדינת ישראל נ צרני (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א: בקשה להליך הוגן בנידון – בקשה לעיון בפסקי הדין
[4] 2015-02-01 OECD examines performance of government in Israel - the justice system and media - in bribing and corruption affairs - compliance with the Convention on Combating Bribery [Hebrew only]
 

2015-04-22 "I shouldn't need to watch my tail" - Tel-Aviv judge conducts simulated court hearing, then hides the records... // השופטת אגסי "לא צריכה לשמור על הזנב שלי" - ניהלה דיון למראית עין, ומחביאה את הפרוטוקול שלא כדין

2015-04-22 "I shouldn't need to watch my tail" - Tel-Aviv judge conducts simulated court hearing, then hides the records...
==============================
In cases related to whistle-blowers of government corruption, the Tel-Aviv courts are repeatedly shown to be a center for abuse of whistle-blowers and protection of corruption. Here- in a case of Israel Electric Company whistle-blower, a judge conducted simulated court hearing. When caught in the act, she exploded, said she did not need to watch her tail, and kicked everybody out. Later she created records, which are no unlawfully hidden from public access...


לא צריכה לשמור על הזנב שלה - השופטת אורנית אגסי  מחביאה שלא כדין את הפרוטוקול של הדיון למראית עין

בעניין הקשור לשחיתות בחברת החשמל, השופטת אגסי ניהלה דיון למראית עין.  כשנתפסה בשעת מעשה, תפסה עצבים וסילקה את הציבור והתובע מהאולם.  בדיעבד יצרה פרוטוקול, אותו היא מחביאה שלא כדין מעין הציבור. יש לראות בהתנהלותה של השופטת אגסי שיבוש חמור של ההליכים, הכתבים, והרישומים.  עבירות מסוג זה אופייניות לפשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן - שופטים, אנשי מזכירות ועורכי דין.

​​תמונה: השופטת אורנית אגסי
______
בדיון בתיק מורן גנוסר נ נתיבי הגז לישראל, הקשור לפרשת החשיתות בחברת החשמל, סלקה השופטת את הנוכחים באולם, כולל בעל הדין מורן גנוסר, לאחר שהודתה בדיעבד, בהתפרצות של כעס בלתי מובן, שהיא מנהלת "דיון בלתי פורמלי" ללא פרוטוקול, והכריזה שאינה צריכה "לשמור על הזנב שלה"...
להלן תכתובת נוספת בעניין, ואשמח אם אלה שהיו נוכחים, ובפרט בעל הדין מורן גנוסר יבהירו אם דייקתי בפרטים. בפרט - בנוגע לתחילת הדיון, והשאלה האם הייתה כל תזכורת, או הסכמה של בעלי הדין לניהול דיון "בלתי פורמלי", ללא פרוטוקול.  אולם בשום מקום בחוק לא מצאתי רשות לשופטים לנהל "דיון בלתי פורמלי". 

1) מועדי דיונים בתיק מציינים שהתקיים דיון ונוצר פרוטוקול


2) החלטות בתיק מחביא את הפרוטוקול של אותו יום מעין הציבור שלא כדין

1) יוסף צרניק כתב:
אני כתבתי שאגסי ניהלה דיון למראית עין.
נדמה לי ששלחת אתמול הודעה שאומרת ש"יש להם גיבוי בחוק"?
מאיפה מצאת את זה?  ושווה לנהל את הדיון הזה בפייס...

2) אחר כתב:
לא כתבתי גיבוי בחוק, אלא בדין שהם, השופטים, פתחו לעצמם.
נשלח מה-HTC שלי

3) יוסף צרניק כתב:
לא ברור לי למה אתה מתכוון. 
אתה מדבר על פסיקות בעניין, לדוגמה של בית המשפט העליון?
או על מצב שהם חושבים שמותר להם, וזהו.

4) אחר כתב:

הם פתחו להם סוג של נורמה, שמתבססת על הסמכות שיש להם על פי תקנות סידרי הדין לעשות פשרה, שעל פיה הם יכולים לסגור עיניינים "בלשכה" עם עורכי הדין בלבד.
נשלח מה-HTC שלי

5) יוסף צרניק כתב:

אשמח אם תפרט, כי זהו עניין מרכזי.  אני לא מכיר את תקנות סדר הדין שאתה מדבר עליהן.  אבל אני בספק גדול שיש תקנות שתואמות את המצב המדובר.
אני אומר שאגסי עסקה בפירוש בהונאה ושיבוש הליכים.  וזה בכלל לא היה בלשכה. אנחנו מדברים פה על משהו שהתחיל כדיון פתוח לציבור באולם, על פי יומן בית המשפט.
בעל הדין, מורן גנוסר, בודאי שלא ידע שזה הולך להיות משהו אחר.  לא נראה לי שבאי הכוח ידעו דבר על כך גם כן (אלא אם תקשרה איתם בסתר - עניין פסול לעצמו).  ובודאי שהיא לא אמרה לנוכחים ולפרוטוקול בתחילת הדיון (מה שהיא הייתה אמורה לעשות, אם היא הייתה רוצה לנהל דיון שרשום ביומן כדיון כשחלקו או כולו מחוץ לפרוטוקול) - "עכשיו אנחנו יוצאים מחוץ לפרוטוקול".  (NOW WE ARE GOING OFF THE RECORD)
וההתנהלות שלה לאחר שנתפסה, הייתה מוזרה מאד.  היא נכנסה לעצבים ממש ללא כל סיבה, דיברה שטויות ממש (אני נתתי רק את עיקר הדברים) - הציעה בין השאר "תגישו נגדי תלונה לנציב קבילות הציבור.  לא מעניין אותי, עוד כמה שבועות אני כבר לא כאן". 
כל זה התחיל מזה שמישהו הקליד.  הוא לא אמר מילה.  היא אמרה לו להפסיק להקליד, והוא סגר מיד את המחשב בלי להגיד מילה.  אבל לאחר שהיא גמרה להסביר למה כביכול אסור לו להקליד (כי זה דיון מחוץ לפרוטוקול וכו), אני אמרתי "מה הבסיס בחוק להתנהלות שלך?"  לא פחות ולא יותר (5-6 מלים) ואז היא נכנסה לקריזה.  אחרי דקה נראה היה שהיא נרגעה.  אף אחד לא הוציא מילה. ואז היא פתאום התפרצה שוב עם הזנב וכו, בלי כל סיבה וזרקה את הציבור ומורן (שלא היה קשור לעניין בכלל) החוצה.
רק לאחר שהיא התעצבנה על זה שהקליד (כי לא רצתה שיהיה כל תיעוד של הדיון - שהיה דיון למראית עין) היא גילתה לכל הנוכחים שזהו "דיון בלתי פורמלי", ושהקלדנית שישבה לידה כל הזמן, בכלל לא מקלידה כלום. לפני כן לא היה מושג לאף אחד שזה לא דיון אמתי לפרוטוקול.
אם יש לך מראה מקום בתקנות שמתאים למצב כזה, או פסקי דין שמסבירים מצב כזה, אשמח לדעת... 
אבל אני מכיר מצבים כאלה כסוג מקובל של הונאות של שופטים - ניהול הליכים למראית עין. 
בארה"ב זה פועל קצת אחרת, אבל הסוף דומה - מכניסים בסתר במחשב הערה למחשב שזה היה דיון "OFF THE RECORD" - שזה מקביל לדיון ללא פרוטוקול והחלטות שאינן על פי החוק.
6) אחר כתב
אני מפנה אותך לסעיפים 68-79 לחוק בתי המשפט שם תוכל ללמוד מתי שופט רשאי לנהל דיון בדלתיים סגורות אך גם מתי הוא רשאי להרחיק אנשים מהדיון. בהמשך תוכל ללמוד (מסעיף 79 רבתי) על המקור עליו מסתמכים השופטים כאשר הם מנהלים דיונים לא פורמליים.
כמובן ששום דבר לא מצדיק את התנהגותה של אגסי ויש להתלונן נגדה לפחות אצל נציב קבילות השופטים ולפרסם את המקרה ככל שניתן.
7) יוסף צרניק כתב:
אי לא רואה דבר ששייך לעניין בצורה כלשהי בסעיפים שאתה הסתמכת עליהם... אשמח אם תציין בפירוש את המקום בו אתה מוצא עניין כלשהו התואם את ההתנהלות של השופטת אורנית אגסי - ניהול דיון "בלתי פורמלי" ללא פרוטוקול ללא כל הודעה מראש.
המקום היחידי הכולל עניין שהיה יכול להיות קשור הוא להלן:
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 1 .
==============================


68א.   ניהול פרוטוקול [תיקון התשס"ח (מס' 7)]
(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, אולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" - לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

________
ההדגשה שלי. אבל אין פה כל הרשאה לניהול "דיון בלתי פורמלי", ובמקרה זה לא הייתה כל הסכמה.  יתרה מזאת, העניין נעשה בלא ידיעת הנוכחים.
אבל מה שמוזר הוא, שאתה והשופטת אורנית אגסי נראים בהסכמה בעניין: היא עצמה הציעה לנוכחים: "תגישו תלונה לנציב קבילות הציבור על השופטים...."
אבל זהו חלק בלתי נפרד משחיתות מערכת המשפט.  ההתנהלות שלה הייתה בגדר עבירה פלילית חמורה - שיבוש הליכי משפט.  הדרך הנכונה לטפל בעניין הייתה צריכה להיות דרך חקירה פלילית. לא דרך הנציב!
לא היה פה דיון של בית דין על פי חוקי מדינת ישראל כלל, רק דיון למראית עין.
על פי זכרוני, העניין החל בפתיחת הדיון.  ההתנהלות שלה הייתה מוזרה. היא נכנסה לאולם.  התחילה לפשפש בתיקים, ובסוף מצאה את התיק.  אבל אז, היא לא הכריזה את שם התיק, רק אמרה משהו כמו "הנה זה".  אח"כ, היא לא הציגה את הצדדים, ולא פנתה אליהם שיציגו את עצמם לפרוטוקול.  כלומר, היא לא פתחה דיון כלל.  היא ניהלה דיון למראית עין.
יתרה מכך, לאחר מעשה, היא יצרה כתבים משובשים בתיק, והחביאה אותם מעין הציבור, בתיק שאינו חסוי, רשום כ"פתוח לציבור".
השאלות שנותרות פתוחות כמובן:
* למה היא עשתה את זה?
* מה כתבה ב"פרוטוקול" שהיא מחביאה מעין הציבור?
התשובה בד"כ היא החלטה שאינה תואמת את החוק, ולכן השופטים עורכים את הדיון כדיון למראית עין, ומחביאים את כתב הפרוטוקול...