2024-10-05 פוסט מ-28.09.2013 שמצאתי ברוטר - תיעוד של פעלולי השופטת אספרנצה אלון בשת"פ עם המזכירות... הוראות בע"פ, מסתירים כתבים...

 

יום שבת כ''ד בתשרי תשע''ד    01:42   28.09.13

שחיתות בבית המשפט השלום חיפה - הליכים למראית עין מתנהלים נגד פעיל זכויות אדם על

התיקים מבית המשפט השלום חיפה,שעניינם הונאה בניהול רכושה של חסויה, ובהם מככבת השופטת אספרנצה אלון, מספקים דוגמה ייחודית לניהול הליכים למראית עין והנפקת כתבי בית דין למראית עין. יתרה מכך, הם מספקים דוגמה ייחודית לתפקידה של מערכת "נט המשפט" ככלי להשחתת בתי המשפט בישראל. תחת כהונתם של נשיאי בית המשפט העליון אהרן ברק, דורית בייניש, ואשר גרוניס, התחוללה השחתה חסרת תקדים של בתי המשפט בישראל על ידי הנהלת בתי המשפט בשיתוף עם משרד המשפטים באמצעות הונאה בהנהגת מערכות המחשבים החדשות של בתי המשפט בישראל.

==תמונות==
=כתבי בית משפט למראית עין=
ב-17 למרץ, 2013, הנפיקה השופטת אספרנצה אלון שתי החלטות שונות וסותרות באותו עניין, מבלי לציין באף אחת מן ההחלטות שהיא תיקון להחלטה קודמת באותו עניין:

א. ההחלטה הסבירה - בבוקר ה-18.3.2013, העביר עו"ד צדיקה בדוא"ל לדר' יוסף צרניק את ההחלטה הסבירה של השופטת אלון. החלטה זאת אומרת "...המבקש ימציא הבקשה למשיב ולצרניק יוסף לתגובתם תוך 60 יום מיום המצאה..."

ב. ההחלטה הבלתי סבירה - בערבו של אותו היום, ה-18.3.2013,העביר עו"ד צדיקה בדוא"ל לדר' יוסף צרניק את ההחלטה הבלתי סבירה של השופטת אלון.  החלטה זאת אומרת "....המבקש ימציא הבקשה למשיב ולצרניק יוסף לתגובתם תוך 45 יום. בהעדר הסכמה, תבורר הבקשה במאוחד עם הבקשות שנקבעו לדיון בא"פ 1829-06-10 ביום 04.04.13, שעה 12:00." החלטה זאת אינה סבירה כיוון שהיא חורגת מסדרי הדין, ועל פי החלטה זאת היה אמור להיערך דיון בבקשה תוך 18 ימים, לפני הגשת תגובה על הבקשה. כמו כן, על פי החלטה זאת, ייערך דיון בבקשה שנרשמה תחת מספר תיק אחד תחת דיון שנרשם ביומן בית המשפט תחת מספר תיק אחר (שיבוש יומן בית המשפט ושיבוש רשימת התיקים). יתרה מזאת, באותו דוא"ל הדגיש עו”ד צדיקה: “בהמשך להחלטה הקודמת שנשלחה אליך היום באמצעות המייל, אני מעביר החלטה מתוקנת של כב' ביהמ"ש. בהתאם להחלטה המתוקנת עולה כי זמן התגובה קוצר ל-45 ימים ובכל מקרה נקבעה הבקשה ליום 04/04/13.”

=השותפים: שופטת, מזכיר, ועו"ד=

ג. השופטת אספרנצה אלון - משבשת הליכי משפט מתוך יוהרה תחת אמתלת "רזי סדר הדין".

ד. "מזכיר ראש" ישראל חן - יושב במשרד המזכיר הראשי של בית המשפט השלום חיפה ללא כתב מינוי כחוק.

ה. עו"ד עמוס צדיקה - מספק שירותים מיוחדים בבית המשפט השלום חיפה, וגובה שכר בהתאם...

==תיקי בית המשפט השלום חיפה בנידון החסויה רש"צ ( 1829-06-10 ו- 25607-03-13) - דוגמה ייחודית לשחיתות בית המשפט==
המקרה בכללו, שעניינו הונאה בניהול רכושה של החסויה על ידי רוברט רפאל צרניק ודרור צרניק, מספק דוגמה יוצאת דופן לניהול הליכים למראית עין, כיוון שהשופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה ציפו שהכתבים ככללם יישארו חסויים, ולעולם לא יגיעו לידיעת הציבור.
בהצהרה שהגיש דר' יוסף צרניק לשופטת אספרנצה אלון בעניין התנהלותה נאמר: "בחברה מתוקנת, מן הראוי שהתנהלות מסוג זה תיחשב פלילית. יתרה מזאת, התנהלות מסוג זה קשורה בד”כ לפשע מאורגן של צווארון לבן – של שופטים ועורכי דין.”
יש לציין שהשופטת אספרנצה אלון זכתה לפירסום שלילי ולמשמרות מחאה מול ביתה בשל התנהגותה החריגה גם במקרים אחרים.

=הנפקת והמצאת כתבי החלטות למראית עין=
עו"ד עמוס צדיקה, הפועל בשם רוברט רפאל צרניק ודרור צרניק בתיקים אלה, העביר את שתי ההחלטות הנ"ל (א ו-ב, לעיל) בדוא"ל ליוסף צרניק, כהמצאה כביכול, בצירוף הודעה שההחלטה הבלתי סבירה היא תיקון של ההחלטה הסבירה.  
בכך ניסה עו"ד צדיקה לשדל את יוסף צרניק בכזב להופיע ולהשתתף בדיון למראית עין ב-4 לאפריל, 2013.
בדיעבד, הנפיקה פקידת בית המשפט מכתב משובש וחסר תוקף חוקי, הטוען את היפוכה של הודעתו של עו"ד צדיקה - שההחלטה  הסבירה היא ההחלטה בת התוקף, ותיקון של ההחלטה הבלתי סבירה.
המזכיר הראשי (ללא כתב מינוי כחוק) מר ישראל חן מסרב לאשר אף אחד מן הכתבים בתיקים "העתק מתאים למקור" ובכך מותיר את הכתבים כבלתי אמינים - כתבי בית משפט למראית עין.
והשופטת אספרנצה אלון?
השופטת אספרנצה אלון מסרבת להגיב ולהסביר את התנהלותה בתיקים אלה, מעבר לקביעה שאדם שאינו משפטן "יתקשה... להבין את רזי סדר הדין".
בעקבות פרסום התנהלותם של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה, הגיש האחרון לשופטת אספרנצה אלון בקשה להטלת עונשים "לדוגמה" על דר' יוסף צרניק.  יש לציין שבקשה זאת הוגשה תחת כותרת כוזבת "תגובת המשיבים על בקשה חוזרת לעיון בתיקים", וכן אין מצוין בה כל חוק של מדינת ישראל כבסיס לעונשים המבוקשים.

=מניעת גישת בעל דין כביכול לכתבי בית המשפט בתיקו הוא=
במקביל, מונעת השופטת אספרנצה אלון את גישת דר' יוסף צרניק, צד כביכול, לכתבי בית המשפט בתיקים אלה.  גישה לכתבי בית המשפט הייתה יכולה להבהיר לאשורן את העובדות בעניין התנהלות השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בעניין הנפקת והמצאת ההחלטות השונות והסותרות מיום ה-17 למרץ, 2013.  איזו החלטה הונפקה על ידי השופטת אלון באיזה יום ובאיזו שעה?  וכיצד הגיעו שתי ההחלטות לידיו של עו"ד עמוס צדיקה?

=ניהול דיון למראית עין והנפקת פרוטוקול למראית עין=
ב-4 לאפריל, 2013, אכן קיימה השופטת אספרנצה אלון את הדיון למראית עין, כפי שנאמר בהחלטה ב' לעיל, וכפי שטען עו"ד צדיקה בהודעתו. במהלך דיון זה אף ביקש עו"ד עמוס צדיקה מן השופטת אלון להטיל על דר' יוסף צרניק עונשים בשל אי הופעתו לדיון זה.  והשופטת אספרנצה אלון על פי הפרוטוקול לא שללה כלל את טענתו של עו"ד עמוס צדיקה לגבי חובתו כביכול של דר' יוסף צרניק להופיע לדיון למראית עין זה.
יתרה מכך, בעקבות ניהול הדיון למראית עין זה, הנפיקה  השופטת אספרנצה אלון "פרוטוקול", שהומצא כביכול לדר' יוסף צרניק על ידי מזכירות בית המשפט כשהוא מוטבע בחותם מים באותיות של קידוש לבנה "טרם נחתם". הפרוטוקול גם כוזב בתוכנו - אף שמות המשתתפים בדיון לא נרשמו כהלכה - כאלה שהופיעו לא נרשמו, וכאלה שלא הופיעו נרשמו כאילו הופיעו, אך השופטת אספרנצה אלון מסרבת לתקן אותו.

==משרד המשפטים כפטרון לשחיתות השופטים בישראל==
יש לראות מקרה זה בחומרה יתירה, שכן באות כוח היועץ המשפטי לממשלה ממשרד המשפטים וממשרד הרווחה משתתפות בתיקים הנ"ל ונותנות יד להתנהלותה של השופטת אספרנצה אלון.

==בית המשפט העליון כפטרון לשחיתות השופטים בישראל==
בעקבות התנהלות בית המשפט השלום חיפה בתיקים הנ"ל, ובעקבות ראיות להתנהלות דומה בתיקים הקשורים למשה סילמן ז"ל ולתיק "פירוק אי.די.בי. בבית המשפט המחוזי ת"א, הגיש דר' יוסף צרניק עתירה לבג"ץ - דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (2689/13). העתירה הציגה ראיות ממקרים אלה של השחתת בתי המשפט באמצעות הונאה בהתקנת מערכות המחשבים של העשור האחרון על ידי הנהלת בתי המשפט בהסכמת משרד המשפטים.
העתירה גם מציינת שהראיות מצביעות על תפקידה המרכזי של מערכת המשפט במצב הכלכלי-חברתי בישראל היום, ובערעור הפיקוח על הבנקים.
בית המשפט העליון שיבש הליכי משפט, וסירב לרשום את העתירה כדין.

==בקשה להגנה על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם==
בתגובה להתנהלותו של בית המשפט השלום חיפה ובית המשפט העליון בנידון, הגיש דר' יוסף צרניק בקשה להגנה על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם על פעיל זכויות אדם בישראל מנקמנות על ידי בתי המשפט בישראל והפרה בוטה של זכות האדם למשפט הוגן. (רוב הכתבים בתיקים הנ"ל מקושרים בטבלה המצורפת לבקשה לאו"ם, ובהם ראיות נוספות לניהול הליכים למראית עין)
הבקשה לאו"ם מציינת שבהליכים בבית המשפט השלום חיפה:
א. לא הונפק ולא הומצא זימון כחוק לדר' יוסף צרניק.
ב. כתב התובענה כביכול אינו נוקב בחוק כלשהו של מדינת ישראל כבסיס לתובענה.
ג. הבקשה לעונשים "לדוגמה" נגד דר' צרניק, שהוגשה תחת כותרת כוזבת "תגובת המשיבים על בקשה חוזרת לעיון בתיקים", גם היא אינה מציינת כל חוק של מדינת ישראל כבסיס לבקשה.
ד. כל החלטת בית המשפט הומצאו כביכול כשהן בלתי חתומות על ידי שופט, עם "מכתב מלווה" (אוטנטיקציה) בלתי חתום בשם "מזכיר" ששמו אינו נזכר.
ה. המזכיר הראשי בבית המשפט השלום חיפה, מר ישראל חן מסרב לאשר אף אחד מן הכתבים בתיקים אלה "העתק מתאים למקור".
ו. בית המשפט מונע את גישת דר' יוסף צרניק, צד כביכול, לכתבי בית המשפט בעניינו הוא, בניגוד לחוקי מדינת ישראל וזכויות האדם למשפט הוגן.
הבקשה לאו"ם קובעת שאדם בר דעת יסיק שבית המשפט השלום חיפה עוסק בניהול הליכים למראית עין.
הבקשה גם מציינת פעולות קודמות שננקטו נגד דר' צרניק על ידי רשויות מדינת ישראל בינואר 2007 – לקיחת רכושו תוך הפרה בוטה של חוקי מדינת ישראל וזכויות האדם בחוק הבינלאומי.

==נט המשפט - מערכת המחשבים החדשה של בתי המשפט המחוזיים והשלום - כלי מרכזי בהשחתת בתי המשפט בעשור האחרון==
המקרה בכללו גם מספק דוגמה ייחודית ולתפקידה המרכזי של מערכת נט המשפט ככלי לניהול הליכים למראית עין ולהנפקת כתבי בית דין למראית עין.
דו"ח סייג לזכויות האדם (NGO) שנכתב על ידי דר' יוסף צרניק תיאר בפירוט את תהליך השחתת בתי המשפט בישראל בעשור האחרון בסמוך להנהגת מערכות מחשבים חדשות בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים והשלום.  הדוח נכלל בדוח מועצת זכויות האדם של האום על זכויות האדם בישראל (2013) בלוויית ההערה "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
דר' יוסף צרניק גם התבקש על ידי כנס ההאקרים הגדול באירופה - CHAOS COMPUTER CLUB  להגיש הצעה להרצאה בנושא "הונאה רחבת מימדים במערכות המחשבים של בתי המשפט בישראל".
העיתונות בארץ פרסמה מקרים מן השנים האחרונות בהם נתפסו שופטים בקלקלתם - זיוף כתבי בית דין, לדוגמה - מקרה השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א, ומקרה השופטת הילה כהן בבית המשפט המחוזי חיפה.
נציב תלונות הציבור על השופטים בדוח האחרון גם הוא נוגע במכה הפושה בבתי המשפט - שופטים המשנים כתבי בית דין בדיעבד.
אך העיתונות ונציב תלונות הציבור על השופטים מעולם לא העלו את השאלה הבסיסית: כיצד יכולים שופטים לזייף כתבי בית משפט בישראל? איך זה בכלל ייתכן?
בבית דין בו קיימת מזכירות כשירה ותקינה אין שופט יכול מבחינה מעשית לזייף את כתבי בית המשפט.  מגפת הזיופים של כתבי בתי המשפט על ידי שופטים מתאפשרת, מכיוון שעם הנהגת הדור האחרון של המחשבים בבתי המשפט (מבית המשפט העליון, דרך בתי המשפט המחוזיים והשלום ועד לבתי הדין לבתי משמורת), עורערה לחלוטין סמכותן וישרתן של המזכירויות בבתי המשפט בישראל.
יש לציין שמוסד מזכירות בבתי המשפט נוצר בימי הביניים המאוחרים במיוחד בכדי למנוע את שחיתות השופטים ובכדי לשמור על יושרת כתבי בתי המשפט. לפיכך, אפשר לומר שבתי המשפט במדינת ישראל התדרדרו בעשור האחרון לרמה של בתי המשפט בימי הביניים.
התהליכים שהתרחשו בבתי המשפט בישראל תחת כהונתם של אהרן ברק, דורית בייניש, ואשר גרוניס הם חסרי תקדים בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל. אפשר להניח ששחיתות של שופטים הייתה קיימת מאז ומעולם, גם בארץ. אולם היום, השחיתות בבתי המשפט בישראל יוצאת דופן, שכן הונהגה מלמעלה - על ידי הנהלת בתי המשפט שעסקה בעשור האחרון בהשחתה שיטתית של בתי המשפט על ידי הונאה בהנהגת מערכות המחשבים החדשות של בתי המשפט.
מתוך כך אפשר גם להבין את ההגנה הנחרצת שמספקים נשיאי בית המשפט העליון ומשרד המשפטים לשופטים שנתפסו משבשים הליכי משפט ומזייפים כתבי בית משפט -- שופטים אלה בסך הכל משתמשים בכלים שהעמידו לרשותם הנהלת בתי המשפט, נשיאי בית המשפט העליון, ומשרד המשפטים!

==סיכום==
* התיקים במקרה המתואר כאן מציגים דוגמה ייחודית של שחיתות בבית המשפט השלום חיפה, ולתפקידה של מערכת נט המשפט ככלי לניהול הליכים למראית עין.
* תחת כהונתם של אהרן ברק, דורית בייניש, ואשר גרוניס, התדרדרו בתי המשפט בישראל לרמת שחיתות חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, בסמוך להונאה בהנהגת מערכות מחשבים חדשות בבתי המשפט בישראל על ידי הנהלת בתי המשפט בשיתוף עם משרד המשפטים.
* אחד ממאפייניה המרכזיים של שחיתות זאת הוא ערעור סמכותן ואחריותן של מזכירויות בתי המשפט לישרת כתבי בתי המשפט. בכך התדרדרו בתי המשפט בישראל לרמת בתי המשפט בתקופת ימי הביניים.
* שחיתות בתי המשפט בישראל היא גורם מרכזי במשבר החברתי -כלכלי בישראל היום.

==קישורים==
1. בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) - מרבית הכתבים בתיקים אלה הועלו לאתר "סייג לזכויות האדם תחת האוסף: “In re: RSZ”.
http://www.scribd.com/Human_Rights_Alert
13-03-17.2 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) - שלושה כתבי החלטות למראית עין שהומצאו כביכול לידי דר' יוסף צרניק.
http://www.scribd.com/doc/132872623/
3. 13-04-02 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) בבית המשפט השלום חיפה – הצהרת יוסף צרניק: השופטת אספרנצה אלון – אשת "רזי סדר הדין" או "משבשת הליכי משפט מתוך יוהרה"?
http://www.scribd.com/doc/147192877/
4. 13-07-25 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13  ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט השלום חיפה – הודעה על פסילות בית המשפט השלום חיפה והשופטת אספרנצה אלון.
http://www.scribd.com/doc/156534241/
5. 13-06-20בנידון החוסה רשצ (25607-03-13  ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט השלום חיפה – הצהרת יוסף צרניק לגבי מניעת גישה לכתבי בית המשפט.
http://www.scribd.com/doc/148981775/
6. 13-08-11בנידון החוסה רשצ (25607-03-13  ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט השלום חיפה – הודעה משלימה לגבי פסילות בית המשפט השלום חיפה - "צו למינוי אפוטרופוס" - כתב בית דין למראית עין.
http://www.scribd.com/doc/159464955/
7. השופטת אספרנצה אלון רצתה לדון במקרה של עו"ד שהיתה עובדת שלה לשעבר
http://cafe.themarker.com/topic/2704129/
8. משמרות מחאה לפני ביתה של השופטת אספרנצה אלון – סרטון יוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=tBJhkT9hUhg&list=PL53BB67D63446BA2E
9. 13-08-24 בקשה להגנה על פעיל זכויות אדם בישראל הוגשה לנציב זכויות האדם של האו"ם (בטבלה המצורפת לבקשה זאת ניתנים קישורים לרוב הכתבים בתיקים הרלוונטיים)
http://www.scribd.com/doc/163164315/
10. 13-07-31 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר - בית המשפט העליון מסרב לאשר כדין את פסק דינו הוא “העתק מתאים למקור”.
http://www.scribd.com/doc/157642285/
11. עצומה הקוראת לחקירה פלילית של בית המשפט המחוזי ת"א לגבי טענותיו של סילמן לגבי "שיבוש הליכי משפט" נחתמה על ידי יותר מ-100 פעילים, עורכי דין, ואזרחים מן השורה. אנא חתמו והפיצו!
http://www.atzuma.co.il/MosheSilman
__
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה החברתית, ת"א
סייג לזכויות האדם (NGO)
__
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013), עם ההערה: "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2010), עם ההערה: "שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בקליפורניה".

2024-09-22 ערעור צרניק נ' בנק הפועלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב: "משנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה"

 

ערעור צרניק  נ' בנק הפועלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב: "משנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה"

יום החתימה: 22.9.2024

בבית המשפט המחוזי בתל אביב

___________רת"ק

בעניין שבין:	ד"ר יוסף צרניק (ת"ז ) מרח’ השוק 4, תל אביב; המען לדואר: ת"ד 33407, תל-אביב בעצמו, בלתי מיוצג דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org טל:054-7293992, פקס: 077-3179186	המבקש/המערער

	- נ ג ד -
1.	בנק הפועלים בע"מ (ח"פ ‫‪520000118‬‬) משד' רוטשילד 50, תל אביב - יפו, 6688314 דוא"ל:http://www.bankhapoalim.co.il/contactus טל: 03-5673697; פקס: ‫‪03-7136146
2.	מיטל משולם מזכירת בית משפט בית המשפט לתביעות קטנות, תל אביב
3.	אתי ישראל מבקרת ‫‬‫פנימית‬‬ ‫מחוזות‬ ‫תל‬ ‫אביב‬ ‫והמרכז, הב"ה ‬‫כנפי‬ ‫נשרים‬‬‬ ‫‪ ,22‬‬‫ירושלים‪,‬ מיקוד‬ ‫‪9546434 ‫טל: ‪‬‬‫‪074-7482101‬‬‫, פקס: 02-65468-2
4.	עדי שחרור המבקר הפנימי ונציב תלונות הציבור, הנהלת בתי המשפט ‫כנפי‬ ‫נשרים‬‬‬ ‫‪ ,22‬‬‫ירושלים‪,‬ מיקוד‬ ‫‪9546434 ‫טל: ‪‬‬‫‪074-7482101‬‬‫, פקס: 02-65468-2
5.	כב’ השופט צחי עוזיאל מנהל בתי המשפט ‫כנפי‬ ‫נשרים‬‬‬ ‫‪ ,22‬‬‫ירושלים‪,‬ מיקוד‬ ‫‪9546434 טל: 074-7480000, פקס: 02-6513191
6.	יוסף ישורון ושות׳ - עורכי דין ונוטריון שדרות המגינים 53, חיפה 3326518 דוא"ל: mail@j-law.co.il,טל: 04-8556633	המשיבים

תאגיד: המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, הוא חברה בע"מ.

סוג ההליך: רשות ערעור אזרחי. הנושא: עיון בתיקים.

הערכאה שעליה מערערים: בית המשפט לתביעות קטנות, תל אביב.

סוג ההליך ומספר התיק שבו ניתנה ההחלטה שעליה מוגש הערעור: ת"ק 45004-03-24.

בקשת רשות ערעור/כתב ערעור

תמצית

מוגשת בזאת בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב’ הר’ הבכירה ט’ כהן אלימלך) מיום 23.7.2024 ומיום 24.7.2024, שניתנו בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ, בעניין בקשת המבקש למתן החלטה ובה ‫‫הוראות‬ ‫ביצוע‬ ‫בעין של הודעת העיון מטעם המבקש בתיק בית המשפט קמא על דרך של צפייה בתיק במזכירות בית המשפט וצילום מסכים ע"י המבקש בו במקום. בהחלטות אלה נקבע כי "החלטה ניתנה זה מכבר..." (23.7.2024), ו"מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024..." (24.7.2024). טעה בית המשפט קמא: החלטות אלה נוגדות את האמת העובדתית. לא הוגשה בקשה מעין זאת קודם ל-23.7.2024, ולפיכך גם לא ניתנה החלטה בעניין בקשה מעין זאת קודם ל-23.7.2024. בקשת רשות הערעור דנן יוצאת דופן בחשיבותה הציבורית, שכן היא משקפת מצב בו החלטת בית המשפט קמא בשילוב עם התנהלות המשיבה 2, מונעות הלכה למעשה את זכות העיון של בעל דין, שהוא המבקש, בתיק בית המשפט. יתר על כן, מניעת גישת המבקש לפרטי המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, בתיק בית המשפט קמא, משמשת להסתרת את מעשה "היד המסתורית" שרשמה בתיק נט המשפט את המשיב 6, יוסף ישורון ושות’ – עורכי דין ונוטריון, כמקבל ההמצאות מטעם המשיב 1, שהוא רישום אסור לכאורה. זאת ועוד, בקשת רשות הערעור דנן משקפת עניינים בעלי חשיבות ציבורית מרובה ביחס למאפייניה ותפעולה של מערכת נט המשפט ע"י המשיב 5, מנהל בתי המשפט. בשורה התחתונה - הלכה למעשה נמנעת גישת המבקש להליך ראוי והוגן בבית המשפט קמא לבקש סעד כנגד עוולות לכאורה שהסב לו המשיב 1. לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן למבקש רשות ערעור ואף לדון בבקשה כבערעור עצמו, וליתן החלטה המורה למזכירות בית המשפט קמא לבצע את הודעת העיון של המערער בתיק בית המשפט קמא על דרך של צפייה בתיק במזכירות בית המשפט וצילום מסכים ע"י המבקש בו במקום. כמו כן - לחייב את המשיב 1 בהוצאות המבקש בשתי הערכאות.

מצ"ב העתקים מאושרים של ההחלטות מיום 23.7.2024, ומיום 24.7.2024 - נספחים 1 ו-2.

ואלה נימוקי בקשת רשות הערעור/הערעור

הסעד שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים

1. ‫ב"בקשה מטעם התובע למתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין של העיון..." מיום 23.7.2024, הסעד שהתבקש הוא כדלהלן:

"בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין של עיון בעל דין בתיק דנן לפי תקנה 3 לתקנות העיון, על דרך של צפייה וצילום לפי תקנה 1 לתקנות העיון: מזכירת בית משפט מיטל משולם תקבע מועד בתוך 7 ימים מיום החלטת בית המשפט הנכבד, בו תיפגש במזכירות עם התובע, ותאפשר לו לצפות במסכים ומסמכים כמפורט להלן. התובע יצלם את המסכים והמסמכים בעצמו בו במקום: (1) מסך"צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר לנתבע, בנק הפועלים בע"מ, וכל אחת מהלשוניות שבו, (2) כל המסכים והלשוניות בתיק דנן בהם מופיע "mail@j-law.co.il", וכן (3) כל מסך, מסמך ו/או רישום בתיק, המתעד מי רשם את "mail@j-law.co.il" בתיק דנן, מתי, מה האסמכתהלרישום, ומה מעמדו בתיק של בעל כתובת הדוא"ל. מזכירת בית משפט מיטל משולם לא תחליף את הצגת המסכים והמסמכים המבוקשים בתיאורם המילולי" [קו תחתון במקור - י"צ] .

מצ"ב בקשה מטעם התובע למתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין של העיון על דרך של צפייה וצילום מסכים בו במקום, מיום 23.7.2024 – נספח 3

עיקרי ההחלטות שעליהן מערערים

2. ‫בהחלטות שנגדן מוגש הערעור נקבע כי "החלטה ניתנה זה מכבר..." (23.7.2024), ו"מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024..." (24.7.2024). החלטות אלה נוגדות את האמת העובדתית.

בקשת רשות ערעור

3. בקשת רשות הערעור דנן יוצאת דופן בחשיבותה הציבורית, שכן היא משקפת מצב בו בית המשפט קמא מנע הלכה למעשה את זכות העיון של בעל דין בתיק בית המשפט - זכות שיסודה בעיקרון פומביות הדיון "עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." - פ’ 17 לפס"ד כב’ הנשיאה ד’ ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (8.10.2009). מניעת זכות העיון של בעל דין בתיק בית המשפט היא מצב חריג, והיא מותרת רק על פי דין -- תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. אין כל בסיס בדין למניעת עיון המבקש בתיק בית המשפט קמא, אף לא נטען כך ע"י המשיב, ואף לא נקבע כך בהחלטות בית המשפט קמא. מניעת העיון של בעל הדין בתיקו נוצרה כביכול באופן אוטומטי ע"י נט המשפט.

4. עצם הצורך להגיש הודעת עיון ובקשה למתן החלטה כנ"ל, כשלמערער נתונה גישה ישירה לתיק בית המשפט קמא בנט המשפט, נובע מהמצב שהוא מאפיין קבוע של נט המשפט: בעל דין מנוע מעיון בפרטי הצד שכנגד. מצב זה כשלעצמו מנוגד למושכלות יסוד בהתנהלותם של בית משפט כשיר והליך ראוי. מאחר שנט המשפט הוטמעה לאחרונה גם בבית המשפט העליון, מצב זה שורר היום למיטב ידיעתו ואמונתו של המבקש בכל הערכאות של בתי המשפט במדינת ישראל.

5. לא זו אף זו, במקרה דנן, המשיב 1 הוא תאגיד בנקאי, בנק הפועלים בע"מ, ומזכירות בית המשפט קמא שבה והסבירה למערער, כי כפי שהיא נוהגת בכל הנתבעים בתיקים שהם תאגידים, פרטי המשיב 1 לא הוזנו לנט המשפט על פי מה שרשם המבקש בכותרת כתב התביעה, אלא על פי מה שהמזכירות עצמה מצאה לנכון להעתיק מאתר רשם החברות. לפיכך, כיוון שהמבקש מנוע מלעיין בפרטי המשיב 1, המבקש (או כל תובע אחר) אף אינו יודע אל נכון את מי הוא תובע או תבע בבית המשפט קמא...

6. זאת ועוד, המבקש תיעד כי מניעת גישתו לעיון בפרטי המשיב בתיק בית המשפט קמא שימשה להסתרת מעשה "היד המסתורית" [היד המעלימה ומשנה כתבים בתיקים, ירושת הממשל העות’מאני ליורשו הממשל המנדטורי - דברי כב’ הנשיא ש’ אגרנט על בתי המשפט בסביבות שנת 1930: פנינה להב ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית, 84 (1999)]. "היד המסתורית" רשמה בתיק בית המשפט קמא את בעל עניין 5, יוסף ישורון ושות’ - עורכי דין ונוטריון, כמקבל ההמצאות מטעם המשיב 1, ללא אישור בית המשפט – רישום אסור לכאורה. הסתרת רישום זה אינה טעות אנוש טכנית גרידא, אלא נעשתה בכוונת מכוון. עניין זה מתבאר מתוך התנהלות המשיבים 5-2 בתגובותיהם להודעות העיון של המבקש.

7. המבקש חושש כי תיק בית המשפט קמא, ת"ק 45004-03-24, אינו מקרה יחיד ומיוחד במינו בין תיקי בתי המשפט לתביעות קטנות, כי המבקש אינו יחיד ומיוחד במינו בין התובעים, כי מעשה "היד המסתורית" לא הומצא במיוחד עבורו, וכי בדיקה על ידי בעלי הסמכות המתאימה תגלה כי רישומים אסורים דומים בוצעו גם בתיקים אחרים בבתי המשפט לתביעות קטנות. התוצאה הלכה למעשה היא מעין קנוניה, בה הנתבע התאגידי, משרד עורכי דין הרשום בתיק ללא היתר, "היד המסתורית" שביצעה את הרישום והמזכירות יודעים אודות הרישום בתיק, אך לא התובע, שהוא אדם מן הציבור.

8. לא זו אף זו – אולי הפן המדאיג ביותר של בקשת רשות הערעור דנן מן הבחינה הציבורית הוא, שלאחר שהעניין נודע למשיבים 5-2, "כלבי השמירה" לא נבחו, אלא צופפו שורות, עמדו כחומה בצורה להגן על הפרקטיקות הנפסדות המתועדות בתיק בית המשפט קמא. זאת, תוך הפרה בוטה של נוהל טיפול בתלונות ופניות הציבור 7-001/20 של אגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט (12/1/2020). התנהלותם זאת מנוגדת לאינטרס הציבורי. ויש לקוות שהדיון בערעור ייצור מודעות ציבורית למצב העניינים.

9. המבקש הוא פעיל ציבורי בתחום מערכות המידע (ראו נספח 1 לבקשה להוראות ביצוע בעין – נספח 3). בין השאר הוא מחברם של מאמרים אקדמיים אודות מערכות המידע של בתי משפט ובתי סוהר. כמו כן היה מחברן של הגשות העוסקות במערכות המידע הנ"ל, שנכללו בדו"חות הסופיים של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2012, 2018). מעמדו של המבקש בתחום גם הוכר ע"י בית המשפט העליון של מדינת ישראל. שכן, כב’ הנשיאה א’ חיות קיבלה את פנייתו וערכה לפיה תיקון במערכת המידע של בית המשפט העליון, ומכתב מלשכתה אף ציין הבעת תודה על "הסבת תשומת הלב" (2018). לפני הבחירות לכנסתה ה-21 המבקש הוזמן להשתתף ולחוות את דעתו בפגישה מצומצמת סגורה עם כב’ המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר, בסוגיית איומים על טוהר הבחירות בישראל (2019). המבקש גם התבקש ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב לתרום דו"ח קצר ביחס למערכת המשפט בישראל (2020). במעמדו זה, המבקש טוען כי המקרה דנן משקף מצב בעל חשיבות ציבורית רחבה בהרבה מהמקרה שלפנינו גופא - סוגיית מערכות מידע ממשלתיות [e-Gov] והחוק: התקנות המנדטוריות, תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, או בשמן האנגלי - Rules of Court, בוטלו בשנת 2004 עם תחילת פיתוחה של נט המשפט. תקנות אלה, Rules of Court, קובעות את הכללים הבסיסיים הנדרשים לניהול התיקים, הכתבים והרישומים ומשמורתם בבית משפט כשיר שבכתובים (competent court of record). במדינת ישראל, כללים אלה ברובם הם היום כללים נסתרים, המוטמעים במערכת נט המשפט. מצבים מסוג זה מתוארים בתיאוריה המשפטית של המלומד לארי לסיג -- "הקוד הממוחשב הוא החוק" [L. Lessig, Code Is Law: On Liberty in Cyberspace (2000)] -- כאיום על הזכויות החוקתיות, זכויות היסוד, זכויות הפרט.¹ למותר לציין שכל איום על תקינותם, אמינותם, ישרתם ותקפותם של הכתבים והרישומים בתיקי בתי המשפט הוא איום של ממש על זכויות אלה.

הרקע העובדתי

10. ביום 19.3.2024 הגיש המבקש את תביעת הנזיקין בת"ק 45004-03-24. עוולות הנזיקין הנטענות בתביעה זו מקורן בהתעמרות המשיב 1, בנק הפועלים בע”מ, במבקש, שכללה חסימה חוזרת של חשבונותיו בתואנות שווא במשך שנים. בשנת 2023 הגיעה ההתעמרות לשיאה בחסימת חשבונותיו תוך ניסיון לכפות על המבקש את חתימתו על טופס "כתב ויתור" על הזכות לפרטיות ולסודיות בנקאית.

    מצ"ב תביעת הנזיקין ת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ מיום 19.3.2024 – נספח 4.

המשיב 1 (מכתב ההנהלה הראשית של בנק הפועלים בע"מ, 11.6.2023) קבע בהמשך, שמעשים אלה הם "טעות אנוש טכנית" (נספח 11 לתביעת הנזיקין -- נספח 4).

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל קבע (החלטת הפיקוח על הבנקים, 5.3.2024) "השירות שניתן לך על ידי הבנק היה לא תקין, ואירעו טעויות חוזרות ונשנות שפגעו ביכולתך לניהול תקין של חשבונך"... "היחידה לפניות הציבור אינה רשות חוקרת ואין לה את סמכות החקירה ואת הכלים הנדרשים כדי לבחון טענות מסוג זה [עבירות פליליות – י"צ]" (נספח 17 לתביעת הנזיקין -- נספח 4).

11. ביום 6.5.2024 הגיש המבקש בקשה למחיקת התביעה על הסף, ובה פירש כי הסיבה היא חשש לשיבוש ההליך ע"י המשיב 1 באשר למיהותו ומהותו של מייצג המשיב 1 בבית המשפט קמא: (א) שימוש מפוקפק בחתימות מורשי חתימה על הגשות לבית המשפט, (ב) רישומים של עורכי דין מטעם בנק הפועלים בתיק נט המשפט, ללא אישור בית המשפט. כמו כן הבהיר כי כוונתו היא להגיש שוב את התביעה, לאחר בירור ותיקון השיבושים לכאורה. ביום 7.5.2024 נתנה כב’ הרש’ הבכירה ט’ כהן אלימלך פסק דין ובו הורתה על מחיקת התביעה על הסף.

12. המבקש חשש לשיבוש, בין השאר משום שמצא את הרישומים של כתובת הדוא"ל, "mail@j-law.co.il", ככתובת ההמצאה של המשיב 1 בתיקיית "מזכירות>המצאות שבוצעו" בתיק נט המשפט (תמונה 8 בהודעת עיון – נספח 5). כתובת זאת היא כתובתו של המשיב 6, משרד עורכי דין ותיק וידוע -- יוסף ישורון ושות’ - עורכי דין ונוטריון.²

    מצ"ב הודעת עיון מטעם המבקש מיום 12.5.2024 – נספח 5.

13. קבלת המצאה מטעם צד בהליך משפטי היא אחד המאפיינים של בא כוח. אולם ייצוג ע"י עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות מותר "רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו..." -- סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. בתיק בית המשפט קמא לא הוגשה כל בקשת רשות לרישום המשיב 6 בצורה כלשהי הקשורה למשיב 1, למיטב ידיעתו ואמונתו של המבקש, וממילא לא ניתנה רשות כזאת וטעמיה לא נרשמו.

14. תיקיות "גורמים>צדדים" ו"גורמים>באי כוח" בתיק בית המשפט קמא אינן מראות רישום של בא כוח או מייצג כלשהו מטעם המשיב 1 (תמונה 4 להודעת העיון – נספח 5). לפיכך שיער המבקש, שהרישום האסור לכאורה נמצא בתיקיית "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר למשיב 1. אולם הגישה לתיקייה זו חסומה לגישת המבקש. ניסיון לעיין בתיקייה זאת מעלה "הודעה קופצת": "אינך מורשה לצפות בפרטים" (תמונה 1 בהודעת העיון – נספח 5).

15. לכן, המבקש הגיש סדרת הודעות עיון של בעל דין בבית המשפט קמא, הראשונה שבהן ב-12.5.2024, כולן לפי תקנה3 לתקנות העיון (הודעת העיון הראשונה מיום 12.5.2024 – נספח 5).. מוקד העניין בהודעות העיון הוא הרישום האסור לכאורה של "mail@j-law.co.il" ככתובת ההמצאה של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ. תחילה כללה הודעת העיון 4 פריטים. אולם בהמשך היא צומצמה לשני פריטים בלבד:

(1) תיקיית "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר למשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, החסומה בפני המבקש, וכל הלשוניות שבה, וכן

(2) כל מסך או מסמך בו מופיע רישום של כתובת הדוא"ל "mail@j-law.co.il". כל מסך או מסמך שמראה מי הוא בעל כתובת הדוא"ל, כל מסך או מסמך שמראה מי רשם ומתי רשם את כתובת הדוא"ל, מה האסמכתה לרישום, ומה מעמדו בתיק של בעל כתובת הדוא"ל.

16. הודעת העיון מיום12.5.2024 הוגשה עם בקשה להחלטה שיפוטית "התובע...מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה למזכירות להמציא לתובע את הכתבים והנתונים מהתיק דנן בנט המשפט המבוקשים בהודעת העיון". כלומר, המבקש ביקש לבצע את העיון על דרך של העתקת המסמכים ע"י המזכירות והמצאתם למבקש (עמ’ 1 להודעת העיון הראשונה מיום 12.5.2024 – נספח 5).

17. ביום 13.5.2024 נתנה כב’ הר’ הבכירה ט’ כהן אלימלך החלטה בה נעתרה לבקשתהמבקש: "כמבוקש, לטיפול המזכירות באדיבותה".

18. ביום 20.5.2024 הגישההמשיבה 2, מזכירת בית משפט מיטל משולם, הודעת מזכירות בתיק בית המשפט קמא (נספח 6).

    מצ"בהודעת מזכירות מטעם המשיבה 2 מיום 20.5.2024 – נספח 6.

    כפי שהתברר בהמשך מתוך מה שכתבו המשיבה 3 והמשיב 4, שלושת המשיבים 4-2 רואים בהודעת המזכירות מיום 20.5.2024 ביצוע ראוי כביכול של העיון המבוקש. הודעת מזכירות זאת כללה רק, ואך ורק מלל מפרי מקלדתה של המשיבה 2, ללא העתק, ללא תדפיס של מסמך כלשהו, ללא צילום של מסך כלשהו מת"ק 45004-03-24. בפרט יש לציין, כי בהודעת המזכירות, שהיא דיווח על "ממצאים" ב"בדיקת מזכירות" של תיק בית המשפט, המשיבה 2 אינה מזכירה, ואינה מתייחסת, ולו במילה אחת, למוקד העניין בעיון ובפרשה כולה: הרישום בתיק של כתובת הדוא"ל - "mail@j-law.co.il" – ככתובת ההמצאה של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, רישום אסור לכאורה.

    מעורבות אגף ביקורת של הנהלת בתי המשפט

19. ביום 28.5.2024 הגישה המשיבה 2, מזכירת בית משפט קמא הגב’ מיטל משולם, הודעת מזכירות, בה הודיעה: "בהתאם לבקשתך ולהחלטת כב’ הרשמת הבכירה מיום 27.5.2024 הריני להודיעך כי פנייתך הועברה לטיפולו של אגף ביקורת לצורך בדיקה ומענה".

    מצ"בהודעת מזכירות מטעם המשיבה 2 מיום 28.5.2024 – נספח 7.

20. המבקש הודיע למשיבים 2, 4, 5 על התנגדותו הנחרצת למעשיה של המשיבה 2, כהתראה לפני פעולה משפטית, שנרשמה בתיק ביום 2.6.2024 (נספח 8) מהסיבות שלהלן:

(א) רישא של ההודעה הנ"ל כולל שתי אמרות שקריות ומטעות: המעשה עליו מודיעה המשיבה 2, מזכירת בית משפט מיטל משולם, אינו "בהתאם לבקשתך" וכן אינו "בהתאם... להחלטת כבוד הרשמת הבכירה מיום 27.5.2024". איפכא מסתברא. הודעת המזכירות הנ"ל נחזית כהמשך סירובה של המשיבה 2 להמציא למבקש את הכתבים שנדרשו בהודעת העיון, והמשך הפרת הוראה חוקית – שהיא החלטת הרשמת הבכירה.

(ב) סיפא של ההודעה, "פנייתך הועברה לטיפולו של אגף ביקורת לצורך בדיקה ומענה", היא פעולה חסרת סמכות: הודעת העיון של בעל דין היא חלק מההליכים המשפטיים בתיק האמור. למשיבה 2, מזכירת בית משפט קמא, אין כל סמכות להעביר את סמכותה המזכירותית לגורם חיצוני, שהוא אגף ביקורת פנימית בהנהלת בתי המשפט.

(ג) כל התערבות של הנהלת בתי המשפט בעצמה ו/או באמצעות אגף הביקורת הפנימית במימוש זכותו החוקתית לעיון בתיק של בעל הדין, שאף אושרה בהחלטות שיפוטית, תהיה בגדר חריגה מסמכות. שכן, אין להנהלת בתי המשפט סמכות שיפוטית ו/או מזכירותית כלשהי בתיק שבנידון. תלונה להנהלת בתי המשפט אינה הליך ערעור על החלטות שיפוטיות.

(ד) כמו כן, הנהלת בתי המשפט מצויה בניגוד עניינים. שכן, מלכתחילה, הסתרת המידע מבעל הדין בתיק שבנידון מתאפשרת עקב מאפייניה, עיצובה ותפעולה של מערכת נט המשפט – כולם מעשי ידיה של הנהלת בתי המשפט. לפיכך, כל התערבות של הנהלת בתי המשפט בעצמה ו/או באמצעות אגף הביקורת הפנימית תהיה גם נגועה בשיקולים זרים.

מצ"בהודעה מטעם המבקש בדבר התראה לפני פעולה משפטית מיום 2.6.2024, שנשלחה למשיבים 2, 4, 5, ונרשמה כהודעה בתיק באותו יום – נספח 8.

20. התנגדותו של המבקש הייתה חסרת תוחלת. המשיבות 3-2 פתחו במה שנחזה כהפקה תאטרלית – בירור הליך תלונה בדוי, למראית עין, בשמו של המבקש כביכול.

21. ביום 8.7.2024 שלחה המשיבה 3 מכתב למבקש, שהוא כביכול מענה ל"‫פנייתך‬‫ מיום‬ ‫‪26/05/2024‬‬" (נספח 1 לנספח 9 – הודעת עיון חוזרת מטעם המבקש מיום 10.7.2024). לא הייתה פנייה כזאת מעולם. הצגת המכתב כמענה ל"פנייתך" גם היא מטעה. שכן, המכתב הוא למעשה הודעה של הנהלת בתי המשפט, אגף הביקורת הפנימית ותלונות הציבור, על התוצאה כביכול של בירור תלונה כביכול. עניין זה מתברר מתוך כך שברשימת "העתקים" שבסוף המכתב מופיע גם "תיק תלונה". לעומת זאת, יש לציין כי נוהל טיפול בתלונות ופניות הציבור7-001/20 של אגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט (12/1/2020):³ קובע "2. מטרות הנוהל"... "2.2 להבחין בין תלונה לפנייה ולהגדיר את אופן הטיפול בכל אחת מהן"...

22. בהמשך, מסכמת המשיבה 3 את טענותיו של המבקש, שלא נטענו, בתלונה שלא הייתה מעולם, ב-3 פסקאות נאות שבדתה מליבה. ואז, משיבה המשיבה 3 תשובות משכנעות במיוחד לטענות שבדתה מליבה בשם המבקש.

    מצ"ב הודעת עיון חוזרת מטעם המבקש מיום 10.7.2024 הכוללת כנספח 1 את מכתבה של הגב’ אתי ישראל, מבקרת פנימית מחוזית, מיום 8.7.2024 - נספח 9.

23. על פי מכתבה, המשיבה 3 גם אינה מכירה ו/או משבשת את מהות "עיון בתיקים". בתוך כך היא משבשת את תיאור הודעת העיון, בהציגה אותה כבקשה ש"‫יומצאו‬ ‫לך‬ ‫פרטי‬ ‫הגורם‬ שמייצג את הנתבע בתיק"‪.‬‬ המשיבה 3 מוצאת כי המשיבה 2 ביצעה את העיון כראוי: "שלחה לך המזכירות ביום ‬‫‪20.5.24‬‬ הודעת‬ ‫מזכירות‬ ‫המסבירה את הדברים". לא מן המותר לשוב ולציין: הסברים מפרי מקלדתה של המשיבה 2 אינם ביצוע העיון בתיק. ולמכתב של המשיבה 3, המתאר את תוצאות בירור התלונה הבדיונית באגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור, אין כל רלוונטיות וכל סמכות באשר להליך בתיק בית המשפט. לא למותר לציין, כי גם המשיבה 3, מבקרת פנימית מחוזית בהנהלת בתי המשפט, אינה מזכירה ולו במילה אחת את מוקד העניין בעיון ובפרשה כולה:הרישום בתיק של כתובת הדוא"ל - "mail@j-law.co.il" – ככתובת ההמצאה של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ -- רישום אסור לכאורה.

24. ביום 10.7.2024, בעקבות קבלת מכתבה של המשיבה 3, הגיש המבקש הודעת עיון חוזרת (נספח 9), בה הבהיר כי מכתבה של המשיבה 3 אינו פוטר את המשיבה 2 מחובתה להשלים את ביצוע העיון, וכי המבקש עומד על קיום זכותו החוקתית להשלים את העיון בתיק בית המשפט (פסקאות 14-12 להודעת העיון החוזרת - נספח 9).

25. ביום 23.7.2024 הגיש המבקש בקשה למתן החלטה והוראות ביצוע בעין של העיון בתיק בית המשפט על דרך של צפייה וצילום מסכים בו במקום ע"י המבקש (נספח 3), כמפורט בפסקה 1, לעיל. זאת, בניגוד להודעות עיון קודמות ובקשות קודמות, לדוגמה, הודעת העיון מיום 12.5.2024 בה ביקש המבקש את ביצוא העיון על דרך של העתקת המסמכים ע"י המזכירות והמצאתם למבקש (הודעת העיון ובקשה להחלטה מיום 12.5.2024 – נספח 5).

תפנית מפתיעה:כתובת הדוא"ל - "mail@j-law.co.il" - אכן רשומה ככתובת ההמצאה של המשיב בלשונית "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר לנתבע, בנק הפועלים בע"מ (נספח 3)

27. עוד קודם לכן,ביום שני, 15.7.2024 ביקר המבקש בבית המשפט ברחוב שוקן. שם פגש את מנהלת מדור שירות לקהל הגב’ אתי חזן. המבקש ניסה להסביר לה את מבוקשו. הגב’ חזן לא הצליחה להבין מדוע בעל דין שיש לו גישה ישירה לתיק בנט המשפט נזקק לעזרת המזכירות לביצוע עיון בתיק בו הוא בעל דין.

28. המבקש הסביר לגב’ חזן, שפרטי הצד שכנגד, המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, חסומים לגישתו. הגב’ חזן לא האמינה תחילה לדבריו של המבקש. לכן, ביקשה את מספר התיק, ונכנסה לתיק. ואז נכנסה למסך "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר למשיב, בנק הפועלים בע"מ, המסך החסום לגישת המבקש... ומה מצאה שם? הפלא ופלא! הגב’ חזן מצאה שם את הרישום המבוקש, כתובת הדוא"ל - "mail@j-law.co.il" -הרישום האסור לכאורה. המבקש ביקש בו במקום שהגב’ חזן תדפיס לו את המסך. אולם הגב’ חזן ענתה שהדבר אסור, והיא צריכה לבקש אישור של בכיר ממנה. הגב’ חזן הבטיחה לחזור למערער בטלפון למחרת.

29. למחרת, 16.7.2024, אכן קיבל המבקש שיחת טלפון מהגב’ אתי חזן. הגב’ חזן מסרה כי בבירור שערכה נמסר לה כי כל המידע בדף פרטי הצד של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, לקוח מאתר רשם החברות. לכן העיון בתיק מיותר. המבקש יכול לעיין במידע באתר רשם החברות. המבקש שאל את הגב’ חזן, הכיצד לא הציעו למבקש לטוס לאוסטרליה לבצע שם את העיון בתיק בית המשפט. והגב’ חזן השיבה, שאוסטרליה היא ארץ יפה מאד, ואכן היא ממליצה על ביקור באוסטרליה.

30. למען שלמות סיפור העלילה יוער כי המבקש בדק את הנסח של המשיב1, בנק הפועלים בע"מ, באתר רשם החברות. כתובת הדוא"ל "mail@j-law.co.il" אינה מופיעה בו כמובן. כתובת הדוא"ל המופיעה באתר רשם החברות היא כתובת הדוא"ל של מזכיר החברה – בנק הפועלים בע"מ.

בקשה להסברים מהמשיב1, בנק הפועלים בע"מ ומהמשיב 6, יוסף ישורון ושות’ עורכי דין ונוטריון (נספח 3)

31. ביום 18.7.2024 פנה המבקש למשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, ולמשיב 6, יוסף ישורון ושות’ - עורכי דין ונוטריון, וביקש לקבל מהם הסברים בדבר הרישום של המשיב 6 ככתובת להמצאה למשיב 1 בתיק בית המשפט קמא (נספחים 4, 5 לבקשה להוראות ביצוע בעין – נספח 3).

32. עד למועד הגשת בקשת רשות הערעור לא התקבלה תשובה מאף אחד מהשניים.

הודעת העיון ובקשת המבקש מיום23.7.2024 והחלטת כב’ הרשמת הבכירה מיום 23.7.2024

33. ביום 23.7.2024 הגיש המבקש הודעת עיון נוספת, עם בקשה להחלטה שיפוטית. אולם לאור ניסיונו בהודעות העיון הקודמות, הפעם שינה את מהות ההחלטה השיפוטית שביקש. בפעמים קודמות, המבקש הגיש הודעת עיון עם בקשות להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לבצע את העיון על דרך של העתקת המסמכים ע"י המזכירות והמצאתם למבקש. לעומת זאת, הפעם ביקש ביצוע על דרך של צפייה בתיק בית המשפט במזכירות וצילום מסכים ע"י המבקש בו במקום:

    "בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין למימוש עיון בעל דין בתיק דנן לפי תקנה 3 לתקנות העיון, על דרך של צפייה וצילום לפי תקנה 1 לתקנות העיון: מזכירת בית משפט מיטל משולם תקבע מועד בתוך 7 ימים מיום החלטת בית המשפט הנכבד, בו תיפגש במזכירות עם התובע, ותאפשר לו לצפות במסכים ומסמכים כמפורט להלן. התובע יצלם את המסכים והמסמכים בעצמו בו במקום: (1) מסך "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר לנתבע, בנק הפועלים בע"מ, וכל אחת מהלשוניות שבו, (2) כל המסכים והלשוניות בתיק דנן בהם מופיע "mail@j-law.co.il", וכן(3) כל מסך, מסמך ו/או רישום בתיק, המתעד מי רשם את "mail@j-law.co.il" בתיק דנן, מתי, מה האסמכתה לרישום, ומה מעמדו בתיק של בעל כתובת הדוא"ל. מזכירת בית משפט מיטל משולם לא תחליף את הצגת המסכים והמסמכים המבוקשים בתיאורם המילולי".

34. ביום 23.7.2024 ניתנה החלטה בפתקית, בה פסק בית המשפט קמא כי: "החלטה ניתנה זה מכבר...". החלטה זאת נוגדת את העובדות במציאות לאמתה. לא הייתה בקשה קודמת של המבקש בה ביקש לבצע את העיון על דרך של צפייה בתיק במזכירות וצילום המסכים ע"י המבקש בו במקום. לכן, לא הייתה יכולה להיות החלטה בעניין.

35. עוד באותו יום, 23.7.2024 הגיש המבקש "בקשה לעיון חוזר", בה הבהיר את הטעות העובדתית בהחלטת בית המשפט קמא, כאמור לעיל. "לפיכך התובע מבקש שבית המשפט הנכבד יעיין עיון חוזר בבקשתו של התובע (30), שנרשמה הבוקר, וייתן החלטה ובה הוראות הביצוע בעין של העיון בתיק דנן – על דרך של צפייה בתיק במזכירות וצילום מסכים ולשוניות בתיק, שפורטו בבקשה, ע"י התובע בכוחות עצמו".

36. למחרת, 24.7.2024, ניתנה החלטה בבקשה לעיון חוזר:"מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024...". גם החלטה זאת נוגדת את העובדות במציאות לאמתה. הודעת העיון והבקשה מיום 12.5.2024 (נספח 5) לא ביקשו לבצע את העיון על דרך של צפייה וצילום המסכים ע"י המבקש עצמו, אלא על דרך של העתקת המסכים ע"י המזכירות, והמצאת ההעתקים למערער. ובהחלטתו מיום 13.5.2024, בית המשפט קמא קבע רק: "כמבוקש, לטיפול המזכירות באדיבותה".

הטיעונים המשפטיים

37. טעה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 23.7.2024, בה דחה את בקשת המבקש מיום23.7.2024 בהנמקה "החלטה ניתנה זה מכבר...".בית המשפט מעולם לא נתן החלטה בעניין בקשת המבקש להורות למזכירות לבצע את העיון על דרך של צפייה בתיק בית המשפט במזכירות וצילום המסכים ע"י המבקש בו במקום.

38. טעה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 24.7.2024, בה דחה את בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתו מיום23.7.2024 בהנמקה "מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024...". ההחלטה מיום 13.5.2024 הייתה בעניין בקשה לבצע את העיון על דרך של העתקת המסמכים ע"י המזכירות והמצאתם למערער. ההחלטה מיום 23.7.2024 הייתה בעניין בקשה לבצע את העיון על דרך של צפיית המבקש בתיק במזכירות בית המשפט וצילום המסמכים בו במקום ע"י המבקש.

39. הלכה למעשה, החלטות בית המשפט קמא מיום 23.7.2024 ו-24.7.2024 מונעות את מימוש זכותו של המבקש, כבעל דין, לעיין בתיק בית המשפט.

40. זכות העיון נגזרת מעקרון פומביות הדיון: "... עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי... בשמירתו... "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991)" - פסקה 17 לפסק דינה של כב’ הנשיאה ד’ ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009).

41. כבר בבקשה הראשונה להחלטה שיפוטית, שהוגשה עם הודעת העיון מיום 12.5.2024, ציין המבקש את הבסיס המשפטי לזכותו לעיין בתיק בית המשפט.

(א) תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, קובעת:

"זכות עיון של בעלי הדין

3. בעל דין רשאי, לאחר שמילא הודעת עיון לפי טופס 1 שבתוספת (להלן - הודעת עיון), לעיין בתיק בית המשפט שהוא צד בו, אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין."

(ב) בפסקה 6 לפסק דינה בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האדם בישראל נ שר המשפטים (8.10.2009) כב’ הנשיאה ד’ ביניש קובעת:

"זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה 3 לתקנות העיון. היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין."

42. כלומר, נקודת המוצא היא כי זכות העיון לבעלי דין נתונה ככלל על פי הודעה בלבד, ללא צורך בהגשת בקשת עיון, ללא צורך בהנמקה, וללא מקום לשיקול דעת שיפוטי. החריג הוא מקרה בו "העיון אסור על פי דין".

    לדוגמה, בפס"ד בע"פ 8778/21 ‏ פלוני נ' מדינת ישראל (30.5.2022), בעל הדין המעיין הוא נפגע עבירה שנרשם כמשיב בערעור, בו המבקש, שהורשע בבית משפט לנוער, ערער על גזר הדין. בפסקה 4 בית המשפט מבהיר: "ברי כי מניעה מבעל דין מידע הדרוש לו לניהול הליך משפטי אינה נעשית בנקל. .. מן העבר האחר ניצבת זכותו של המבקש לפרטיות, המעוגנת גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בית המשפט החריג בסופו של דבר מן העיון תסקירים וחוות דעת אודות הקטין.

    בע"פ 2917/01‏ פלוני נ' מדינת ישראל (26.4.2011), בנו של מורשע בעבירות מין בבנותיו הקטינות ביקש לעיין בתיק לצורך הכנתה כביכול של בקשת חופשה ממאסר עבור האב. הבקשה נדונה כבקשת מי שאינו בעל דין ונדחתה מפני הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט של הבנות הקטינות.

43. בעניין שלפנינו לא עלה כל טיעון כי העיון אסור על פי דין, ובית המשפט קמא אף לא אסר את העיון. נהפוך הוא. בית המשפט קמא התיר את העיון כביכול. אולם בית המשפט קמאדחה הלכה למעשה את בקשת המבקש מיום 23.7.2024 ליתן למזכירות הוראות לביצוע בעין של העיון, מתוך הנמקה, שטעות עובדתית ביסודה - "מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024...". בהחלטה זאת, הפקיר בית המשפט קמא את המבקש בידי המשיבה 2, ומסייעיה, המשיבים 3, 4, 5, שהחליטו בשרירות, בחוסר סמכות, וללא כל בסיס בדין למנוע מהמבקש את זכות העיון בתיק בית המשפט.

44. הלכה למעשה, המשיבה 2, מזכירת בית משפט קמא, בסיוע מטעם המשיבים 5-3 מהנהלת בתי המשפט, מנעה מהמבקש, בעל דין, לממש את זכות העיון בתיק בית המשפט קמא באמצעות פרשנות מקורית ומרחיקת לכת, בסוגיית זכות העיון, בה עסקו שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם. לפי פרשנותם של המשיבים 5-2 הודעת מזכירות בדבר "ממצאים" "בבדיקת מזכירות בתיק" מהווה מימוש זכות העיון של בעל דין בתיק בית המשפט. ברי כי פרשנות זאת בלתי סבירה בעליל, אולם למען הסדר הטוב אפרט כדלהלן.

45. תקנה 1 לתקנות העיון מגדירה מהו"עיון" ב"תיק בית משפט":

"הגדרות

1. 'עיון' - לרבות צפייה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו; [קו תחתון הוסף - י"צ] ... 'תיק בית משפט' - תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו".

כלומר, העיון בתיקי בתי המשפט כולל בהגדרה צפייה, האזנה, העתקה, צילום ע"י בעל זכות העיון המורשה לעיין בתיק.

46. לפיכך, התוצר של ביצוע העיון בתיק בית המשפט הוא העתקי מסמכים, תדפיסים, או צילומי מסכים וכו’, ולא דו"ח של מזכירת בית משפט אודות "ממצאים" "בבדיקת מזכירות בתיק".

47. לטעמו של המבקש,המשיבה 3, מבקרת פנימית מחוזית, ניהלה הליך בירור תלונה כביכול, של תלונה שלא הייתה מעולם, והגיעה למסקנות חסרות שחר. התנהלות זאת עולה לטעמו של המבקש לגדר ניהול הליך תלונה פיקטיבי, הליך למראית עין, או "פברוק" כפי שהוא נקרא בשם חיבה בישראל. הפברוק לא נעשה מתוך לצון או קונדסות גרידא, אלא מתוך מטרה להכשיר ו/או לטייח התנהלות לא ראויה, בלשון המעטה, במזכירות בית המשפט לתביעות קטנות לטובת התאגיד הבנקאי הגדול במדינה... התנהלות זאת מעלה חששות באשר לניקיון כפיים... המשיב 4, המבקר הפנימי של הנהלת בתי המשפט נתן להתנהלותה של המשיבה 3 חותם כשרות שקרי ומטעה, והמשיב 5, מנהל בתי המשפט, נחזה כמעלים עין או עומד מנגד.

48. כל זאת, תוך הפרה בוטה של נוהל טיפול בתלונות ופניות הציבור 7-001/20 של אגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט (12/1/2020):⁴ החל ב"2. מטרות הנוהל"... "2.2 להבחין בין תלונה לפנייה ולהגדיר את אופן הטיפול בכל אחת מהן". מכתביהם של המשיבה 3 והמשיב 4 מטשטשים במכוון אבחנה זאת. בהמשך "4. אופן כתיבת התלונה והגשתה"... סעיף זה מבהיר שהתלונה חייבת להיות בכתב, מטעם הנילון או מי שמחזיק בייפוי כוח מטעמו. לעומת זאת, במקרה שלפנינו המשיבה 2 בצוותא חדא עם המשיבה 3 ניהלו הליך תלונה מפוברק ללא תלונה מאת המלין כביכול (המבקש), ולמרות התנגדותו הנחרצת של המשיב להפקה תאטרלית זאת... "5. עקרונות הטיפול בתלונה"... "5.2 בדיקת התלונות תיעשה ביושרה, במקצועיות וללא משוא פנים"...

49. יתר על כן, פרשת הליך התלונה המפוברקת בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב אינו מקרה יחיד במינו. המבקש תיעד לאחרונה במהלך 3-2 חודשים שני מהלכים זהים במהותם של הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט: הראשון – בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, כמתואר לעיל, במעורבות המשיבה 2, מזכירת בית משפט מיטל משולם, המשיבה 3, מבקרת פנימית מחוזית אתי ישראל, והמשיב 4, מבקר הנהלת בתי המשפט עדי שחרור. השני – בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, שם הגיש המבקש, בעל דין, הודעות עיון ודרש את הפסקת מניעת גישתו לעיון, שלא כדין, בתיק א”פ 1829-06-10. מניעת הגישה לעיון החלה לאחר שהסב את תשומת הלב לטיבם של דיון מיום 4.4.2013 מחוץ ליומן הדיונים, ופרוטוקול מאותו יום מאת כב’ השופטת אספרנצה אלון, הנושא חותמת מים "טרם נחתם". המבקש טען שפרוטוקול זה הוא מסמך חסר כל תוקף, בטל מיסודו, בטל ולא נפסד, void not voidable, בין השאר לפי החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, כב’ השופט אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב בפרשת כב’ השו’ ורדה אלשיך (31.5.2012), פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים".

    התגובה הייתה מהירה: מבקרת הפנים של מחוז דרום באגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור של הנהלת בתי המשפט, קרן לילך שלום גויסה כתגבורת. בדיוק כמו הגב’ אתי ישראל, היא ניהלה הליך תלונה מפוברק בעניין תלונה שלא הוגשה מעולם... וניסתה לטשטש את העניין כטיפול ב"פנייה".

    מסקנותיה של הגב’ קרן לילך שלום היו חסרות שחר, כמו אלה של הגב’ אתי ישראל: "מבירור שערכנו מול אגף המחשוב... אין במערכת סימן מים מובנה עם הכיתוב "טרם נחתם - בדלתיים סגורות". ייתכן כי חותמת המים נוספה באופן ידני או עקב תקלה". המבקרת מציעה כנראה שהשופטים בחיפה שכרו אנשי מחשבים, פרצו למערכת נט המשפט, שיבשו את תבנית המסמכים האלקטרוניים, והוסיפו להם את חותמת המים "טרם נחתם" כמוצר מקומי ייחודי... אבל כל זה לא מונע ממבקרת הפנים לנסות לקדם את הבדיה שזהו כתב בית דין אותנטי, בר תוקף.

50. מתוך דבריו של כב’ הנשיא ש’ אגרנט על מצב בתי המשפט בפלשתינה-א"י בסביבות שנת 1930, ניתן ללמוד שאגרנט ראה בשיבוש הכתבים והרישומים סימן מובהק של שחיתות בתי המשפט: "המחלה הכרונית של בתי המשפט – השחיתות. השחיתות הייתה הירושה שהותיר הממשל העות’מאני ליורשו המנדטורי... תפקידו של שמעון היה לבדוק את התיקים מידי יום או יומיים כדי לוודא שלא נעלמו מתוכם מסמכים ושצווי בית המשפט המתויקים בהם לא שונו ביד מסתורית" – פנינה להב "ישראל במשפט – שמעון אגרנט והמאה הציונית" 84 (2002). גם דוחות של גופים בין לאומיים כגון "הוועדה לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" של האו"ם רואים בשיבוש הכתבים והרישומים סממן של שחיתות בתי המשפט.

51. לטעמו של המבקש, ביחס להתנהלות המבקרת המחוזית אתי ישראל, המבקרת המחוזית קרן לילך שלום, ומבקר הנהלת בתי המשפט עדי שחרור, יפים דבריו של ההיסטוריון הרומי טקיטוס (117-56): "משנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה". המצב המתואר בו ביקורת הפנים עוסקת בעזות מצח בטיוח והכשרה של התנהלות לא ראויה בארגון, מוכר היטב, והוא אחד מהאיומים המוכרים על ביקורת פנים. מצב כזה ייחשב קרוב לוודאי על ידי משקיפים בינלאומיים כשלב מתקדם של התמסדות השחיתות.

52. האדם הסביר שיעיין בכל המידע בפרשה זאת, יגיע קרוב לוודאי למסקנות הבאות:

(א) בת"ק 45004-03-24 ביצעה "היד המסתורית" (כמאמרו של כב’ השו’ ש’ אגרנט) רישום אסור בתיק בית המשפט של כתובת הדוא"ל "mail@j-law.co.il" ככתובת ההמצאה של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ.

(ב) "היד המסתורית" סברה כנראה שהמבקש לא יגלה את הרישום האסור, כיוון שהוא בוצע בתיקיית "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר למשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, בעוד גישת המבקש לתיקייה זאת חסומה.

(ג) חסימת גישת בעל הדין לתיקיית "צדדים - פרטי צדדים בתיק" של הצד כשנגד היא מצב קבוע המאפיין את מערכת נט המשפט. יש אולי מי שיאמרו שמאפיין זה הוא דוגמה של Shell Game Fraud (הונאת משחק הצדפות), או Confidence Trick (הונאת ביטחון עצמי) בתורת ההונאות. מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם התנהלות של בית משפט כשיר והליך ראוי.

(ד) קרוב לוודאי שהפעלול הנ"ל בת"ק 45004-03-24 לא הומצא במיוחד עבור המבקש, ובדיקה ע"י הגורמים המוסמכים תמצא תיקים נוספים בהם בוצעו מעשים דומים.

(ה) לאחר שהמבקש גילה את הרישום האסור, צופפוהמשיבים 5-2 את השורות ועמדו כחומה בצורה להסתיר את האמת ע"י מניעת זכות העיון של בעל דין בתיק בית המשפט. פרט בולט במסמכים שחיברו המשיבים 4-2 במטרה לטייח את מניעת העיון מבעל דין, הוא שאינם מזכירים במילה או חצי מילה את העניין המרכזי בפרשה – הרישום האסור של כתובת הדוא"ל "mail@j-law.co.il",כתובת הדוא"ל של המשיב 6, משרד עורכי דין "יוסף ישורון ושות’ עורכי דין ונוטריון", ככתובת ההמצאה של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ. יש אולי מי שיאמרו שהתנהלות המשיבים 5-2 עולה לגדר עוולה חוקתית ו/או העלמת ראיות.

(ו)בשורה התחתונה, "היד המסתורית" בבית המשפט לתביעות קטנות שירתה את האינטרסים של המשיב 1, תאגיד בנקאי, בנק הפועלים בע"מ, ומנעה את גישתו של המבקש, אדם מן השורה, לבית משפט כשיר לבקש סעד כנגד העוולות הנטענות ע"י המבקש נגד המשיב 1.

53. כפי שמתאר כב’ הנשיא ש’ אגרנט בעניין"היד המסתורית" שפעלה בתיקי בית המשפט בתחילת המאה ה-20, וכפי שמכירים פסקי דין של בג"ץ במשך עשרות שנים, זכות העיון ומימושה הם הערובה הבסיסית למניעת פעולותיה של "היד המסתורית". מניעת זכות העיון של בעל דין שלא כדין, אמורה להחשיד מיד את בית המשפט בו העניין מתרחש. ומערכת נט המשפט זקוקה לתיקון תחת פיקוח ציבורי.

סיכום

54. לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן למבקש רשות ערעור ואף לדון בבקשה כבערעור עצמו, וליתן החלטה המורה למזכירות בית המשפט קמא לבצע את עיון בעל הדין בתיק בית המשפט קמא, לפי תקנה 1 ותקנה 3 לתקנות העיון, על דרך של צפייה וצילום: מזכירת בית משפט מיטל משולם תקבע מועד בתוך 7 ימים מיום החלטת בית המשפט הנכבד, בו תיפגש במזכירות עם התובע, ותאפשר לו לצפות במסכים ומסמכים כמפורט להלן. התובע יצלם את המסכים והמסמכים בעצמו בו במקום: (1) מסך "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר לנתבע, בנק הפועלים בע"מ, וכל אחת מהלשוניות שבו, (2) כל המסכים והלשוניות בתיק דנן בהם מופיע "mail@j-law.co.il", וכן (3) כל מסך, מסמך ו/או רישום בתיק, המתעד מי רשם את "mail@j-law.co.il" בתיק דנן, מתי, מה האסמכתה לרישום, ומה מעמדו בתיק של בעל כתובת הדוא"ל. מזכירת בית משפט מיטל משולם לא תחליף את הצגת המסכים והמסמכים המבוקשים בתיאורם המילולי.

    תצהיר המבקש בעמ’ 14 להלן.

תאריך: 22 בספטמבר, 2024

ד"ר יוסף צרניק מגיש הודעת העיון

נספחים

מס’	מסמך	עמ’
1	החלטת בית המשפט קמא מיום 23.7.2024, בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ	15
2	החלטת בית המשפט קמא מיום 24.7.2024, בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ	40
3	בקשה מטעם המבקש למתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין של העיון על דרך של צפייה וצילום מסכים בו במקום, מיום 23.7.2024 , בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ	43
4	תביעת הנזיקין ת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ מיום 19.3.2024	68
5	הודעת עיון מטעם המבקש מיום 12.5.2024, בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ	329
6	הודעת מזכירות מטעם המשיבה2, מזכירת בית משפט מיטל משולם, מיום 20.5.2024, בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ	338
7	הודעת מזכירות מטעם המשיבה2, מזכירת בית משפט מיטל משולם, מיום 28.5.2024 בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ	341
8	הודעה מטעם המבקש בדבר התראה לפני פעולה משפטית מיום2.6.2024, שנשלחה למשיבים 2, 4, 5, ונרשמה כהודעה באותו יום בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ	344
9	הודעת עיון חוזרת מטעם המבקש מיום 10.7.2024, בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ, הכוללת כנספח 1 את מכתבה של הגב’ אתי ישראל, מבקרת פנימית מחוזית, מיום 8.7.2024	350

1https://cartorios.org/wp-content/uploads/2020/11/LESSIG._Lawrence_Code_is_law.pdf

2https://www.j-law.co.il/

3 https://www.gov.il/BlobFolder/policy/general_regulation_7_001_20/he/%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9C%20%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%20%D7%91%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8.pdf

4https://www.gov.il/BlobFolder/policy/general_regulation_7_001_20/he/%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9C%20%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%20%D7%91%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8.pdf