2025-01-21 רפורמה עכשיו! פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - 700 ש"ח הוצאות נפסקו על הנתבע בגין הגשת בקשת עיון בתיק

רפורמה עכשיו!   

פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - 700 ש"ח הוצאות נפסקו על הנתבע בגין הגשת בקשת עיון בתיק

הנתבע, ד"ר יוסף צרניק, מתקשה לראות בהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה שגיאה שיפוטית בתום לב. שכן, החלטתה מבוססת על כללים שבדתה מלבה, חסרי אחיזה במציאות, באשר לשימוש בנט המשפט, הזכות להגיש בקשות עיון וחובת אגרות בית המשפט. סביר יותר לראות בהחלטה זו רובד נוסף במרמה. בקשת העיון נועדה לגלות כתבים שנרשמו תחת מספרי בקשות הנעדרים בגישת הנתבע לתיק נט המשפט (מעל לרבע מסך הבקשות). כפי שהודגם לד"ר יוסף צרניק, הלכה למעשה, בית המשפט לענייני משפחה משתמש באופן שרירותי במאפיין של נט המשפט המאפשר הצגה דיפרנציאלית של התיק לגורמים השונים. התנהלות כזאת של בית המשפט היא הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי וכללי הצדק הטבעי. יש לראות בבית משפט כזה בית משפט בלתי כשיר.

המניע לענישה החריגה הוא כנראה הרצון למנוע תיעוד בתיק של שיבוש ההליכים והפרת הזכות להליך ראוי וכללי הצדק הטבעי.

עו"ד הילה גורביץ עובדיה מונתה למשרה שיפוטית כשעו"ד רחל בן ארי כיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים... הפרשה מזכירה את פרשת אפי נוה ואיתן אורנשטיין, אך יש בה גם רובד של פרשת ורדה אלשיך והפרוטוקולים המפוברקים. לכן יש לפרשה זו חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה עתה כשמבנה הוועדה ותפקוד הוועדה במרכז השיח הציבורי. 

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מספק הצגת תכלית מאלפת של בית משפט דיגיטלי ימי-ביניימי. כל רפורמה במערכת המשפט חייבת לטפל תחילה בנט המשפט.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-21-700.html

  

           עו"ד רחל בן-ארי                       השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד יואב סלומון               

 פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                      אבניאל, סלומון ושות'        

              "90 שנות מצוינות משפטית"                                                                              "רב מוניטין"                             

ביום שני, 20.1.2025, השופטת הילה גורביץ פסקה סנקציה בסך 700 ש"ח על ד"ר יוסף צרניק עקב הגשת בקשה לעיון בתיק נט המשפט בו הוא נתבע ע"י עו"ד רחל בן ארי (שכיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, וכן כראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח) ועו"ד יואב סלומון. את העיון עצמו השופטת הילה גורביץ עובדיה ממשיכה למנוע.

הבקשה שעוררה את חמת השופטת הילה גורביץ עובדיה הייתה "בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות העיון ברשימות הכתבים בתיק דנן" (העתקה להלן). בבקשה מציג המבקש סדרת ממצאים מתוך התיק עצמו המצביעה על הסתרה נרחבת של כתבים בתיק מהנתבע.

העילה כביכול לסנקציה היא עמדתה הנחושה של השופטת שאסור היה לנתבע להגיש את הבקשה בנט המשפט. לטעמה של השופטת ד"ר צרניק היה חייב לנסוע לחיפה, להתייצב במזכירות ולהציג את עניינו "ישירות" לסגל המזכירות.

מבקש העיון מתקשה לראות בהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה שגיאה שיפוטית בתום לב. שכן, החלטתה מבוססת על כללים שבדתה מלבה, חסרי אחיזה במציאות, באשר לשימוש בנט המשפט, בקשות לעיון ואגרות בית המשפט. סביר יותר שהחלטה זו היא רובד נוסף במרמה.

פרשת התביעה של עו"ד רחל בן ארי ויואב סלומון נחזית כמרמה רבת רבדים כלפי בית המשפט תוך שיתוף פעולה הדוק של עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ. המרמה המהותית היא באשר לחלוקת כספי עיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מונו על ידי היורשים כנאמנים לביצוע הסכם חלוקת עיזבון בין יורשי המנוחה. עתה, עורכי הדין מתכחשים לתפקידם כנאמנים ולחובותיהם על פי הסכם החלוקה בין היורשים. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון רואים את עצמם עתה כ"מנהלי עיזבון" שמונו ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה, ובאשר לכספי העיזבון, אינם כבולים עוד בהסכם החלוקה בין היורשים. המרמה הדיונית היא בניהול הליכי משפט ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה, הנחזים כהליכי משפט למראית עין, החל מכתב הטענות הראשון בו טענו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי הם מבקשים את המינוי כמנהלי עיזבון על מנת לקדם את מימוש הסכם החלוקה, וכלה בפסק הדין - הפוטר אותם כביכול מחובותיהם להסכם החלוקה.

מעבר להסתרת הכתבים, פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה מספקת דוגמאות מצוינות לשימוש בנט המשפט לשיבוש הליכים. 

"הקרמה שלחה אותי לבית המשפט לענייני משפחה", אומר ד"ר יוסף צרניק, "כדי להשלים את המחקרים שפרסמתי בנושא נט המשפט. קיבלתי פה קורס מרוכז בשיבושים". 

"כל רפורמה במערכת המשפט חייבת לטפל תחילה בנט המשפט" - ד"ר יוסף צרניק עוסק בחקר מערכות מידע של בתי משפט בישראל ובארה"ב מעל ל-15 שנים. מומחיותו בתחום הוכרה ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב, מועצת זכויות האדם של האו"ם ובית המשפט העליון של מדינת ישראל.

החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה על בקשת בעל דין לעיין בתיקו - סנקציה 700 ש"ח לטובת אוצר המדינה

לשון ההחלטה:

"זו בקשה לצלם את אופן השתקפות תיקיות ספציפיות במערכת - על גבי מסכי המזכירות. זו אינה בקשה לבית המשפט שיש להגיש באמצעות מערכת נט המשפט. כפי שצוין בעבר, על המבקש לפנות למזכירות בית המשפט ולפעול לפי נהליה. בהמשך להחלטה מיום 2.12.2024, מיום 4.12.2024, 15.1.2025 - אני מחייבת את המבקש סך 700 ש"ח לטובת אוצר המדינה....".

לטענת מבקש העיון, ד"ר יוסף צרניק, ההחלטה נגועה בחוסר תום לב כמו התנהגותה של השופטת הילה גורביץ בהליכים מתחילתם. הסנקציה חסרת היגיון וחסרת בסיס חוקי. השופטת נמנעה מדיון בבקשה לגופה, היא נתנה החלטה הדוחה את הבקשה הלכה למעשה, מבלי לומר זאת במפורש. ההחלטה הזו משקפת התנהגות שרירותית וגחמנית, שנועדה לכסות על התנהלות חמורה עוד יותר בתיק בית המשפט.

(א) "זו אינה בקשה לבית המשפט שיש להגיש באמצעות מערכת נט המשפט" -- הניסוח המעודן מנסה להסתיר את הכלל שבדתה השופטת הילה גורביץ עובדיה - שאסור למבקש להגיש בקשות עיון בנט המשפט. ראשית - הבקשה בה מדובר היא במפורש "בקשה להחלטה שיפוטית", ולכן בוודאי שזו בקשה לשופטת, שיש להגיש באמצעות מערכת נט המשפט. שנית - המבקש הגיש במהלך השנים בקשות עיון בבתי המשפט ברחבי הארץ, מתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון. מעולם לא שמע על כלל האומר שאסור להגיש בקשות לעיון במערכת הממוחשבת. ובוודאי שאין כלל כזה בחיקוק כלשהו. נהפוך הוא. התפריטים במערכת נט המשפט מעידים כי היא נועדה להגשת בקשות עיון.

(ב) "כפי שצוין בעבר, על המבקש לפנות למזכירות בית המשפט ולפעול לפי נהליה" - שוב, הניסוח המעודן מסתיר את הכללים הביזריים שבדתה השופטת הילה גורביץ עובדיה. היא אוסרת על מבקש העיון להגיש בקשות למזכירות גם שלא דרך נט המשפט, לדוגמה - נאסר עליו להגיש בקשות עיון בפקס ישיר למזכירות. לשיטתה, הדרך היחידה המותרת להגשת בקשת עיון היא להתייצב פיזית במזכירות לשיחה עם סגל המזכירות.

(ג) "לפנות למזכירות בית המשפט ולפעול לפי נהליה" - השופטת שולחת את המבקש למסע חסר תוחלת למזכירות בחיפה, ביודעין, בכוונת מכוון, בזדון. הבקשה שהגיש אינה בקשה שגרתית, ולכן נזקק להחלטה שיפוטית בעניין. מעל לרבע מסך הבקשות בתיק אינו מופיע על מסך המבקש בגישתו לנט המשפט. לכן, ביקש לעיין במסך רשימת הבקשות במזכירות ולצלם אותו. ברור לחלוטין שהמזכירות לא תיתן למבקש לצלם מסך מחשב ללא החלטה שיפוטית בעניין.

המבקש הסביר עניין זה כבר בבקשה גופה:

20.  ביום 13.1.2025 הגיש המשיב 1 בקשה דומה (51#) – בקשה למתן החלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין  בנתוני החתימות של החלטות מרכזיות בתיק דנן. ביום 15.1.2025 ניתנה החלטה האומרת: "בקשה זו יש להפנות למזכירות שתפעל על פי נהליה". 

נהלי המזכירות מורים על סודיות חסרת פשר ביחס למסכי נט המשפט ואיסור מוחלט של צפיית בעל דין במסכים, כל שכן צילום המסכים. לא למותר לציין שסודיות זו אינה עולה בקנה אחד עם "שקיפות ההליך השיפוטי" והתנהלות בית משפט כשיר והליך ראוי והוגן. לפיכך יש לראות החלטה מעין זו שבבקשה 51#, כדחיית הבקשה, אך ללא דיון בבקשה לגופה וללא הנמקה. 

מה ההסבר לאיסור שמפעילה השופטת הילה גורביץ עובדיה על הגשת בקשות עיון?

ההסבר המתקבל על הדעת להתנהגות הביזרית של השופטת הילה גורביץ עובדיה הוא במסגרת "על ראש הגנב בוער הכובע"...

מבחינתה של השופטת העניין הקריטי הוא לשמור על ניקיון התיק, למנוע הגשות שיעוררו שאלות מיותרות בערכאת הערעור. במילים אחרות, השופטת הילה גורביץ עובדיה מנסה למנוע הגשות של ד"ר צרניק, בהן הוא מתעד את השיבושים בתיק. שכן, ערעור מתנהל אך ורק על פי הכתבים בתיק.

בגישת מבקש העיון לנט המשפט חסרות כשליש מהבקשות בתיק: מספרי הבקשות הם בין 1 ל-51. אולם בגישת המשיב 1 לתיק דנן, מופיעות רק 37 החלטות. המספרים הנעדרים מגישת מבקש העיון הם: 3, 4, 5, 6, 12, 17, 22, 23, 29, 35, 39, 40, 41, 42. בפרט יש לציין את אשכול המספרים הנעדרים מיד עם תחילת ההליכים בפועל (16.6.2024) – 3, 4, 5, 6, ואשכול נוסף בתחילת דצמבר, בסמוך למועד מתן הפסיקתה (1.12.2024) – 39, 40, 41, 42.

.

..

.

.

.

תמונה 1 | מספרי הבקשות הרשומות בת"ע 11650-06-24  נכון ליום 19.1.2025 - גישת הנתבע לנט

המשפט.

----

במקביל, קיימים לפחות שני אירועים המצביעים על תקשורת במעמד צד אחד בין עורכי הדין רחל בן ארי ו/או יואב סלומון לבין השופטת הילה גורביץ עובדיה באופן ישיר ו/או בעקיפין... ולא מן הנמנע שגם תקשורת במעמד צד אחד מתבצעת באמצעות נט המשפט - שלא כדין.

כיצד מסבירה השופטת הילה גורביץ עובדיה את תופעת מספרי הבקשות הנעדרים?

הסבר אחד נמצא בהחלטה מיום 30.10.2024, 14#, בבקשת עיון שהוגשה כמעט 3 חודשים קודם לכן, ביום 6.8.2024: 

תמונה 2 | החלטה מיום 30.10.2024 בבקשה 14#

----

בהחלטה מיום 30.10.2024 בבקשה 14# השופטת הילה גורביץ עובדיה כותבת: 

"המבקש הוא בעל דין בהליך, המקושר למערכת נט המשפט..." 

השופטת מנסה להתעלם מהעובדה, שתועדה בבקשה האחרונה - מערכת נט המשפט מאפשרת לשופטים ליצור גישה דיפרנציאלית לגורמים השונים ביחס לכתבים בתיק. השופטת מתייחסת לנט המשפט כאילו היא מערכת אחת קבועה - אם יש לך גישה אתה רואה הכל. לא זה המצב במציאות.

"לא קיימים כתבים/רישומים שמיועדים לבעלי דין שאינם ניתנים לצפייה".

האדם הסביר יסיק מתוך לשון החלטה זו, שקרוב לוודאי שתחת מספרי הבקשות הנעדרים מגישת המשיב 1 נרשמו כתבים שאינם מיועדים לצפייה על ידיו… אך הם מצויים לעיני בית המשפט.

השאלות המתבקשות הן: מי קבע שכתבים/רישומים כלשהם אינם מיועדים לצפייה על ידיו? האם קביעה זו נעשתה כדין?

התקנות קובעות כללים ברורים באשר לניהול הליכים במעמד צד אחד. ניהול הליכים מסוג זה מוגבל ביותר. הצד שכנגד אמור לקבל הודעה ללא שיהוי לאחר קבלת החלטה, ובד"כ נקבע מיד גם דיון במעמד שני הצדדים.

הסבר שני לתופעת מספרי הבקשות הנעדרים מופיע בהחלטה מיום 1.12.2024, 30#, שדחתה את בקשת הפסלות. השופטת ענתה בעניין זה כך:

"‫בהקשר‬‫ לטענות‬ ‫המבקש‬ ‫הנוגעות‬ ‫לעבודת‬ ‫המזכירות‬ ‫ומספור‬ ‫הבקשות‪/‬תגובות‪/‬הודעות‬ ‫במערכת‬ נט ‬‫ המשפט;‬ ‫ואם‬ ‫ירדתי‬ ‫לסוף‬ ‫דעתו‪,‬‬ ‫העדר‬ ‫רצף‬ ‫מספרי;‬ ‫הרי‬ ‫ש‬כמ‬‫צוין‬‫ בתגובה‪:‬‬ ‫מספר‬ ‫הבקשות/תגובות/‪ /הודעות‬‫ אינו‬ ‫תלוי‬ ‫במותב‬ ‫‪,‬‬‫זהו‬ ‫נושא‬ ‫למזכירות‬ ‫בית‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫המזכירות‬ ‫קולטת‬ ‫מסמכים‬‫ באמצעות‬ ‫מערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬ ‫ש‬היא‬‫ מערכת‬ ‫ממוחשבת‬ ‫ו‬‫ע‬‫ל-פי‬‫ נהלי‬ ‫המזכירות;‬ ‫מדובר‬ ‫בפן‬ ‫טכני‪.‬‬‫ בית‬ ‫המשפט‬ ‫אמון‬ ‫על‬ ‫הפן‬ ‫המשפטי‬ ‫ולא‬ ‫על‬ ‫הפן‬ ‫הטכני‬ ‫‪.‬‬‫יוער‬ ‫כי‬ ‫מעיון‬ ‫בתיק‬ ‫אכן‬ ‫אין‬ ‫רצף‬ ‫מספרי‬‫ ובפניית‬ ‫המותב‬ ‫למזכירות‪,‬‬ ‫נמסר‬ ‫כי‬ ‫"‬ ‫לפעמים‬‫ זה‬ ‫קורה‬" ‬‫והדבר‬ ‫קשור‬ ‫למערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬ ‫ואינו‬‫ בשליטת‬ ‫המזכירות‬. ‬‬‫ודאי‬ ‫אין‬ ‫מדובר‬ ‫בשיבוש‬ ‫על-ידי‬ ‫המותב‪,‬‬ ‫ה‬‫נחיות‬‫ שניתנו‬ ‫על-ידי‬ ‫המותב‬ ‫או‬‫ מעורבות‬ ‫של‬ ‫המותב‬ ‫בעבודת‬ ‫המזכירות‪.‬‬ ‫אשר‬ ‫ל‬‫טענ‬‫ת ‬‫המבקש‬ ‫כי‬ ‫במזכירות‬ ‫קיימים‬ ‫שיבושים‬ ‫בקבלת ‬‫הגשות‬ ‫מטעמו‬ ‫–‬ ‫הטענה‬ ‫לא‬ ‫ברורה‬ ‫וממילא‬ ‫אין‬ ‫להפנותה‬ ‫למותב‪,‬‬ ‫המותב‬ ‫אינו‬ ‫מעורב‬ ‫בעבודת‬‫ המזכירות‬ ‫והמזכירות‬ ‫פועלת‬ ‫על־פי‬ ‫נהליה‪.‬‬ ‫אשר‬ ‫לעיון‬ ‫בהליך‬ ‫א"‬‫פ‬‫ שנדון‬ ‫ב‬‫פני ‬‫השופטת‬ ‫באום‪ ,‬‬‫הרי‬ ‫שמדובר‬ ‫בהליך‬ ‫א"פ‬ ‫שקשור‬ ‫להליכי‬ ‫א"פ‬ ‫שהתנהלו‬ ‫בפני‬ ‫השופטת‬ ‫באום‬ ‫‪ ,‬‬‫מאז‬ ‫פברואר‬ ‫‪ 2021‬‬‫(‬לפי ‬‫מערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬) ‪,‬‬‫משכך‬ ‫ההליך‬ ‫קשור‬ ‫במערכת‬ ‫להליכי‬ ‫א"פ‬ ‫הנ"ל‬ ‫בפני‬ ‫המותב‬ ‫שם‬".

מילא הניסיון לטעון שאין לשופטת כל קשר לתופעת המספרים הנעדרים. מילא ציטוט עדות מפי מומחית אלמונית "לפעמים זה קורה".

אבל מדוע היא חשה צורך להשתמש בשקרים בוטים???

1)  "המותב‬ ‫אינו‬ ‫מעורב‬ ‫בעבודת‬‫ המזכירות‬ ‫והמזכירות‬ ‫פועלת‬ ‫על־פי‬ ‫נהליה"‪.

אחת התופעות הפסולות הבולטות בהתנהלות השופטת הילה גורביץ הייתה המעורבות הבלתי פוסקת בעבודת המזכירות, כולל קביעת הכללים הבדויים באשר לאיסור הגשת פניות למזכירות ובקשות עיון בנט המשפט, ניסיון לכפות תשלום אגרות במקום שאינן נדרשות, וסילוק הגשות שהוגשו כדין בתואנות שווא. 

לדוגמה החלטה מיום 3.11.2024, 28#:

החלטה זו משלבת התערבות בוטה בעבודת המזכירות, בידוי כללים שקריים להתנהלות המזכירות ולשימוש בעל דין במערכת נט המשפט. במיוחד יש לשים לב, שהחלטה זו נוצרה בכדי להצדיק מחיקה שלא כדין של פנייה למזכירות מיום 2.11.2024 שהוגשה כדין. הפנייה עצמה היא בקשה לתקן שיבושים ברישום הגשות מבקש העיון, שיש לראות בהן פגיעה בזכות להליך ראוי. השופטת יצאה מגדרה למנוע את תיקון השיבושים באמצעות החלטה שבדתה כללים שקריים לעבודת המזכירות...

התופעה הזו חזרה על עצמה מספר פעמים - שימוש בתואנות שווא למחוק או לסלק הגשות שלא לטעמה של השופטת.

2) "אשר‬ ‫לעיון‬ ‫בהליך‬ ‫א"‬‫פ‬‫ שנדון‬ ‫ב‬‫פני ‬‫השופטת‬ ‫באום‪ ,‬‬‫הרי‬ ‫שמדובר‬ ‫בהליך‬ ‫א"פ‬ ‫שקשור‬ ‫להליכי‬ ‫א"פ‬ ‫שהתנהלו‬ ‫בפני‬ ‫השופטת‬ ‫באום‬ ‫‪ ,‬‬‫מאז‬ ‫פברואר‬ ‫‪ 2021‬‬‫(‬לפי ‬‫מערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬) ‪,‬‬‫משכך‬ ‫ההליך‬ ‫קשור‬ ‫במערכת‬ ‫להליכי‬ ‫א"פ‬ ‫הנ"ל‬ ‫בפני‬ ‫המותב‬ ‫שם‬".

בפסקה זו, השופטת הילה גורביץ עובדיה מכחישה כביכול שהיא החזיקה בתיק א”פ 1829-06-10 ודנה בו. בקשת הפסלות הזכירה עניין זה כיוון שגם בא”פ 1829-06-10 השופטת עסקה בשיבוש הליכים והסתרת כתבים ממבקש העיון. מבקש העיון מנוע מבדיקת הרישום בתיק, אבל יש להניח שהשופטת אמרה אמת כשכתבה שעל פי הרישום בתיק, א”פ 1829-06-10 היה מנותב לשופטת רויטל באום מפברואר 2021. אבל את העובדה שהשופטת הילה גורביץ עובדיה נתנה החלטות בתיק (החלטות פוגעניות) מ-10.7.2024 ועד 29.9.2024 אין ניתן להכחיש...

 

‬ולכן, השאלה המתבקשת היא: האם השופטת הילה גורביץ ישבה בדין בא”פ 1829-06-10 שלא כדין, בחוסר סמכות?

ובסוף ההחלטה השופטת הילה גורביץ עובדיה מתייחסת ל"חובה לשבת בדין... לא בנקל ישתחרר שופט מחובה זו": 

"‫בצד ‬‫הזכות‬ ‫לשבת‬ ‫בדין‬ ‫מוטלת‬ ‫על‬ ‫השופט‬ ‫החובה‬ ‫לשבת‬ ‫בדין‪.‬‬ ‫חובה‬‫ זו‬ ‫אינה‬ ‫מן‬ ‫הפה‬ ‫אל‬ ‫החוץ‬ ‫ו‬נועדה‬ ‫לשמור‬ ‫על‬ ‫הוגנות‬ ‫המשפט‬ ‫ואמון‬ ‫הציבור‬ ‫במערכת‬ המשפט. ‫‫חובתו‬‫ של‬ ‫השופט‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫רק‬ ‫זכותו‪,‬‬ ‫לשבת‬ ‫בדין‪.‬‬ ‫לא‬ ‫בנקל‬ ‫ישתחרר‬ ‫שופט‬ ‫מחובה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫ראו‪:‬‬ ‫שטרסברג‬ ‫‪-‬‬ ‫כהן‬‫ וסבוראי‬ ‫"איסור‬ ‫ניגוד‬ ‫עניינים‬ ‫ומשוא‬ ‫פנים‬ ‫במלאכת‬ ‫השיפוט"‬ ‫‪,‬‬‫ספר‬ ‫אור‬ ‫‪685‬‬ ‫‪,‬‬‫‪696‬‬ ‫(2013);‬ ‬‫יגאל‬ ‫מרזל‬‫ "פסלות‬ ‫שופט‪:‬‬ ‫האתגר‬ ‫של‬ ‫מראית‬ ‫פני‬ ‫הצדק‬ ‫למבחן‬ ‫החשש‬ ‫הממשי‬ ‫למשוא‬ ‫פנים"‬ ‫ס‬פר‬ שטרסברג-כהן 229, 251 (2017)".

אכן, לאחר 29.9.2024, משנעלמה השופטת הילה גורביץ עובדיה מא”פ 1829-06-10 והשופטת רויטל באום תפסה את מקומה ללא הסבר, הגיש מבקש העיון הגיש בקשה ביום 14.10.2024, 32#, להבהרה באשר לחוקיות העברת התיק מיד ליד:

"11. לפיכך, המגיש מבקש לקבל המצאה של כל כתב בתיק דנן המבהיר את הסיבה לפרישתה של כב’ השו’ ה’ גורביץ באמצע ההליך (פסלות עצמית?).

12. כמו כן המגיש מבקש לקבל המצאה של כל כתב המתעד את ניתוב התיק לכב’ השו’ ר’ באום".

בעת כתיבת הבקשה, 32#, המבקש הניח, ייתכן בטעות, שהתיק הוחזק ע"י השופטת הילה גורביץ כדין (הוא היה מנוע מעיון בפרטי התיק), וההעברה לשופטת רויטל באום הייתה מפוקפקת או חשודה. 

תגובת השופטת רויטל באום בהחלטה מיום 14.10.2024, 32#, הייתה סתמית: 

"התיק נותב לטיפולי לאחר שקושר עם הליכים קודמים שנוהלו בפניי. כב' השופטת גורביץ לא פסלה את עצמה, ומדובר בקשירה מנהלית בלבד".

אולם עתה, לאחר קריאה חוזרת של החלטת השופטת הילה גורביץ מיום 1.12.2024, ייתכן שהתיק אכן נותב כדין לשופטת רויטל באום כבר בפברואר 2021. אם כך, העברתו לידי השופטת הילה גורביץ ביולי 2024 חשודה כבלתי חוקית, אך כנראה נעשתה בשיתוף פעולה עם השופטת רויטל באום, שקיבלה את התיק בחזרה באוקטובר 2024, וניסתה לחפות על המעשים.

שקרנות שיפוטית בוטה - תופעה בלתי נסבלת; השתנה מהמקפצה

שני השקרים המתוארים לעיל (בקשר ל-1) נהלי מזכירות, 2) השופט שישב בדין בא”פ 1829-06-10) לא היו חיוניים להחלטה מיום מיום 1.12.2024, 30#. 

השאלה המתבקשת היא: מדוע שופטת כותבת בכוונה שקרים בוטים ומשבשת את החלטותיה?

  

בהגשות לבית המשפט כיניתי את ההרגל המגונה הזה של השופטת הילה גורביץ עובדיה, שבד"כ מלווה בהומור שיפוטי מעודן - "בדחנות שיפוטית נלוזה". בלשון עברית עממית ההתנהלות הזו נקראת "להשתין מהמקפצה". יש מי שהשתנה מהמקפצה היא עבורם דחף בלתי נשלט.

המצב בבתי המשפט לענייני משפחה

הסתרת כתבים בתיק בית המשפט? ענישה על הגשת בקשת עיון? זה נשמע כמו משהו מבית משפט של מדינת עולם שלישי, או ימי הביניים... כיצד ייתכן ששופטת בישראל תתנהג כמו השופטת הילה גורביץ?

תשובה חלקית ניתנה בדבריה של המומחית לדיני משפחה, פרופ' דפנה הקר (אוניברסיטת תל אביב): "יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט [לענייני משפחה]"

בשנת 2016 הודלפה תכתובת בין "משפטנים בכירים", בה תיארה פרופ' דפנה הקר את המצב בבתי המשפט לענייני משפחה כ"ג'ונגל טוטלי": 

"לפחות בתחום שלי [דיני משפחה - ח.מ], ואני שומעת שגם בתחומים אחרים, אנחנו בעידן ירידת הערכים ועליית הברדק. אם שופטים לא מצייתים לחוק ולא מכבדים תקדימים של ערכאות עליונות - למה זה ממשיך להיקרא 'משפט'? זה אפילו לא משפט כריזמטי א-לה-וובר - כי אנחנו לא הולכים לשופטים בגלל הכריזמה. גם לא מנהגי, כי אנחנו לא קהילה. אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה - אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט".

פרופ' דפנה הקר כתבה: "אז מה זה הדבר הזה"... "הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה"... 

בתגובה כתבתי לה והצעתי לה הנחת עבודה ושיטת מחקר: "הדבר הזה" -- שמו המפורש הוא שחיתות. והדרך היעילה ביותר לחקור את השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה היא באמצעות נט המשפט.

הסיבה הבסיסית יותר להתנהגות כמו של השופטת הילה גורביץ עובדיה היא באי-ענישה [impunity]. החסינות השיפוטית על פי דין (בין אם הנזיקית ובין אם הפלילית) אינה חלה על פעולה בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות. אולם בפועל, היועמ"שים לדורותיהם אינם אוכפים את החוק על השופטים הסורחים. זהו מתכון בדוק לשחיתות. אין אח ורע למדיניות אי ענישה כזאת - מארה"ב, דרך אירופה, רוסיה, איראן ועד לסין...

מערכת החוק והמשפט אינה אוכפת את החוק על השופטים, גם במקרים בהם נושא המשרה השיפוטית פעל בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות. כל רפורמה שאינה מתייחסת לבעייה מרכזית זו, אינה רפורמה אמתית של בתי המשפט.

זכות העיון של בעל דין - זכות חוקתית, תנאי הכרחי לניהול הליך ראוי והוגן - מופרת על ידי השופטים

דרך המלך לבדיקת תוכן תיק בית המשפט היא ביצוע עיון בתיק. זכות הציבור לעיון בתיקים נגזרת מעיקרון פומביות הדיון  -  "עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי" (הנשיאה ד' ביניש בפסקה 17 לפס"ד בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר המשפטים (8.10.2009)). זכות הציבור לעיון בתיקים גם קשורה בטבורה לחופש הביטוי ולחופש העיתונות והיא חיונית לשקיפות ההליך המשפטי ולאמון הציבור במערכת המשפט.

זכות העיון של בעל דין בתיקו היא זכות בסיסית עוד יותר. זכות זו היא תנאי הכרחי לניהול הליך ראוי והוגן, היא חלק מכללי הצדק הטבעי, והיא תנאי הכרחי לשוויון בפני החוק. מניעת העיון של בעל דין בתיק היא מצב חריג (לדוגמה - בענייני ביטחון המדינה או פשעי מין). 

רבים יראו ניהול הליכי משפט תוך הסתרת הכתבים מצד אחד כתופעה של בתי משפט בימי-הביניים. אולם בשנה האחרונה תיעד ד"ר יוסף צרניק את הסתרת הכתבים מצד אחד בהליכי משפט בשני תיקים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (א”פ 1829-06-10 ות"ע 11650-06-24). בשני המקרים השופטת הילה גורביץ עובדיה עמדה במרכז הפרשה.

בנוסף, בשנתיים האחרונות תיעד ד"ר צרניק הסתרה של נתונים בשני תיקים בהם הנתבע היה בנק הפועלים בע"מ. האחד בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (הרשמת הבכירה טל כהן אלימלך) והשני בבית משפט השלום בתל אביב (השופט עדי הדר).

בתיק האחד, בבית המשפט לתביעות קטנות הסתרת הנתונים הייתה קשורה לרישום אסור של עורך דין מטעם בנק הפועלים ללא בקשה וללא החלטה שיפוטית. מי ביצע את הרישום האסור? ומדוע? בית המשפט לתביעות קטנות והנהלת בתי המשפט מצופפים שורות בהגנה על העובדת החשודה במעשה...  

בתיק השני, בבית משפט השלום בתל אביב, הסתרת הנתונים קשורה אולי להגדרת הצד בנק הפועלים בע"מ.

נט המשפט היא מערכת שמאפשרת מעשים לא ראויים בבתי המשפט

הגשות שכתב ד"ר יוסף צרניק התקבלו ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם והפכו לחלק מהדוחות הרשמיים של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) וישראל (2012, 2018). ההגשה עבת הכרס לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל בשנת 2018 התרכזה בפברוקים בנט המשפט ושחיתות במערכת החוק והמשפט. ההגשה נבדקה ע"י הצוות המקצועי של המועצה, התקבלה ונכללה בדו"ח הסופי על ישראל כשהיא מסוכמת כדלהלן:

"24. יHRA-NGO הדגישה את ההדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מיישום של מערכות מידע ממשלתיות. היא מאשרת כי יש לראות את תקפותם ויושרתם של מסמכים חוקיים ומשפטיים מישראל כמפוקפקים במקרה הטוב.5"  

"24. HRA-NGO highlighted the serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems. It affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best.5"

הרקע לפרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה 

  

           עו"ד רחל בן-ארי                       השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד יואב סלומון               

 פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                      אבניאל, סלומון ושות'        

              "90 שנות מצוינות משפטית"                                                                              "רב מוניטין"                             

באוגוסט 2023, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון מונו, לבקשתם, נאמנים לביצוע הסכם חלוקת עיזבונה של רבקה שמי צרניק ז"ל, שנחתם בין היורשים... עו"ד רחל בן ארי ויואב סלומון גם ביקשו וקיבלו ייפויי כוח לבצע את הפעולות הנדרשות... 

תשעה חודשים אחר כך, ביוני 2024, פתחו עורכת הדין רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון בהליכים בבית המשפט בבקשה לקבל מינוי מבית המשפט כמנהלי עיזבון -- כביכול לקידום יישום הסכם החלוקה בין היורשים ולצורך קיום הסכמות היורשים... 

החל מדצמבר 2024, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון טוענים שהם מנהלי עיזבון מטעם בית המשפט והם פטורים מכל התחייבות לקיים את הסכם החלוקה... 

ההונאה באמצעות הליך בבית המשפט שנפתח בטענות בעניין חוזה אחד והסתיים בחוזה אחר, אינה מקורית. הפרשה מזכירה מעשי מרמה מפורסמים מימי הביניים, שהיו מבוססים על תביעות משפטיות בענייני חוזים - Statute of Frauds.

ההונאה בבית המשפט, המבוססת על הסתרת כתבים מבעל דין, גם היא אינה מקורית. הונאה מסוג זה נקראת "מרמת משחק הצדפות" [Shell Game Fraud], או "קונץ ביטחון" [Confidence Trick]. מרמת משחק הצדפות במערכת נט המשפט היא תוצר בית מדרשם של אהרן ברק ובעז אוקון.

להלן הבקשה לעיון 

בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות העיון ברשימות הכתבים בתיק דנן

המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 [להלן – "תקנות העיון"], ברשימות הכתבים בתיק דנן: 1. בקשות והוראות, 2. בקשות אחרי סגירה, 3. בקשות לסעד זמני, 4. החלטות, 5. תיק הנייר, 6. מסמכים נכנסים, 7. המצאות שבוצעו.

1. תקנה 134 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 [להלן – "תקסד"א 2018"], קובעת:

(ב) המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:

(1) העתק ההחלטה שעליה מערערים;

(2) העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו 

כדין בערכאה הקודמת.

2. במהלך עמ"ש 6657-12-24 (ערעור על פסק דין בתיק דנן) פנה המשיב 1 ביום 8.12.2024לבית המשפט שלערעור בבקשה (2#) להבהיר את הגדרת המסמכים "שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת", שכן, ריבוי רשימות המסמכים בתיק בית המשפט דנן (ראו כותרת בקשה זו) העלה ספק באשר לפרשנות הניסוח שבתקנות. ביום 12.12.2024 ניתנה החלטת בית המשפט שלערעור בעניין זה: "… יובהר למבקש כי כל מסמך שהוגש לתיק קמא והיה לעיני בית משפט קמא… נכלל בגדרי תקנה 134(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018".

3. ההחלטה הנ"ל לא הפכה את הסוגיה לפשוטה יותר. שכן, קרוב לוודאי שהוגשו לתיק קמא מסמכים רבים, שהיו לעיני בית משפט דנן, אך הם נסתרים מעיני המשיב 1. עניין זה מסתבר בצורה הפשוטה ביותר מתוך רשימת "בקשות והוראות" ו"בקשות אחרי סגירה".

ראיות למסמכים שהוגשו לתיק קמא והיו לעיני בית המשפט קמא, אך הם נסתרים מעיני המשיב 1

4. המספרים הסידוריים של הבקשות בתיקיית "בקשות והוראות" ובתיקיית "בקשות אחרי סגירה" אינם רציפים (תמונה 1). נכון ליום הגשת הבקשה דנן, מספרי הבקשות הם בין 1 ל-51. אולם בגישת המשיב 1 לתיק דנן, מופיעות רק 37 החלטות. כלומר, מתוך המספרים הסידוריים העוקבים, 14 מספרים או 28% מסך המספרים הסידוריים נעדרים מגישת המשיב 1. המספרים הנעדרים מגישת המשיב 1 הם: 3, 4, 5, 6, 12, 17, 22, 23, 29, 35, 39, 40, 41, 42. בפרט יש לציין את אשכול המספרים הנעדרים מיד עם תחילת ההליכים בפועל (16.6.2024) – 3, 4, 5, 6, ואשכול נוסף בתחילת דצמבר, בסמוך למועד מתן הפסיקתה (1.12.2024) – 39, 40, 41, 42.

.

..

.

.

.

תמונה 1 | מספרי הבקשות הרשומות בתיק דנן נכון ליום 19.1.2025.

----
5. ייתכן שבית המשפט יסתיר באופן זמני מאחד הצדדים (בד"כ הצד הנתבע) בקשות לסעדים זמניים שהתקבלו לרישום כבקשות להחלטות במעמד צד אחד. אולם לאור טיבה של התובענה קשה לראות כיצד נוצר הצורך בסעדים זמניים בתיק דנן. יתר על כן, תקנה 97(ד) לתקסד"א 2018 מחייבת את המצאת הצו שהוא הסעד הזמני "ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו", וברוב המקרים ייקבע דיון במעמד הצדדים "לא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן הסעד הזמני הארעי". אולם בתיק דנן נעדרים מעיני המשיב 1 חלק ממספרי הבקשות מעל לחצי שנה.

6. מידע נוסף בעניין זה התגלה בהליכי הודעות עיון לפי תקנה 3 לתקנות העיון (עיון בעל דין), שניהל המשיב 1 בתיקים הקשורים במקביל להליכים בתיק דנן, שכן נדרש למידע מתיקים אלה לצורך הגנתו בתיק דנן:

(א) בא”פ 1829-06-10 (בקשה למינוי אפוטרופוס, תיק בן 14 שנה) נמנעה גישת המשיב 1 לעיון. נמנעה ממשיב 1 אף הגישה לעיון בבקשות והחלטות במהלך הליך הודעת העיון בשנת 2024. הודעת העיון הוגשה ביום 8.7.2024 (22#), אולם השופטת הילה גורביץ עובדיה גילתה למשיב 1 רק בהחלטתה מיום 11.9.2024 (28#) את דבר קיומן של "החלטות חלוטות" שהן כביכול העילה למניעת גישת המשיב 1 לעיון בא”פ 1829-06-10. "החלטות חלוטות" אלה הן קרוב לוודאי בנות מעל ל-10 שנים, וקרוב לוודאי ניתנו ע"י השופטת אספרנצה אלון בשנת 2013. אז ביצעה השופטת אספרנצה אלון פעולות חריגות שונות בא”פ 1829-06-10 ובא"פ 25607-03-13 – שני תיקים אותם ניהלה במקביל בבקשה למינוי אפוטרופוס, למרות חוות דעת ב"כ היועמ"ש באשר לאי תקינות מצב זה. מכל מקום, המשיב 1 לא ידע על קיומן של "ההחלטות החלוטות". הן לא הומצאו לו בזמנו, והן לא הומצאו לו גם בשנת 2024, למרות בקשותיו החוזרות. בסמוך לאחר בקשותיו להמצאת "ההחלטות החלוטות" פרשה השופטת הילה גורביץ עובדיה משמיעת בא”פ 1829-06-10 בעילה לא ידועה, והתיק עבר לידיה של השופטת ר’ באום, שוב בהליך לא ברור. טיבו של ההליך שהביא למתן "ההחלטות החלוטות" נותר בגדר מסתורין.

(ב) בא"פ 52646-02-21 (בקשה לאישור בקשה כספית) הגיש המשיב 1 הודעת עיון ביום 16.1.2023 (6#), עוד קודם לפתיחת ההליכים בתיק דנן. הודעת העיון אושרה ע"י השופטת ר’ באום ביום 19.1.2023, אף מבלי לבקש את עמדות הצדדים, כראוי בהודעת עיון "בהיות המבקש אחד מיורשיה של האשל"א, מתירה עיון כמבוקש". לאחר ההחלטה מיום 19.1.2023, ניתנה למשיב 1 גישה ישירה לעיון בא"פ 52646-02-21 באמצעות נט המשפט. אולם במועד מאוחר יותר התברר, שלמרות שלא נמנעה גישת המשיב 1 לתיק, רוב הבקשות בתיק זה ומסמכים אחרים בתיק הפכו לנסתרים מגישת המשיב 1. כלומר, התבצעה חסימה בררנית של גישת המשיב 1 לכתבים בא"פ 52646-02-21. לפיכך הגיש המשיב 1 הודעת עיון חוזרת ביום 7.9.2024 (7#). ביום 8.9.2024 ניתנה החלטת השופטת ר’ באום: "החלטתי מיום 19.1.2023 ברורה ואין צורך לשוב על האמור בה. לטיפול המזכירות". מיד אח"כ חודשה גישת המשיב 1 לכלל הבקשות ושאר המסמכים בתיק. האירוע נחזה בעיני המשיב 1 כאירוע של מניעת הגישה לעיון בפעולה שרירותית וגחמנית, שהדגימה את היכולות של מערכת נט המשפט בתחום זה.

7. אין ספק שלפחות בחלק ממספרי הבקשות הנעדרים התבצעו פעולות רישומיות. לדוגמה, בקשה 6# היא בקשה נעדרת. אולם הודעת עו"ד רחל בן ארי מיום 24.6.2024 על תמיכתה בתוכניתו של עו"ד יואב סלומון ל"ביצוע בקירוב" של הסכם החלוקה, והשוואת מעמדו של המשיב 1 לזה של זוכה נעדר שאינו מיוצג כדין לפי סעיף 110(ג) לחוק הירושה, נרשמה תחילה כבקשה 6# (מספרי הבקשות אז היו רק 1# ו-2#). היום היא רשומה תחת בקשה 1#. דוגמה נוספת – פניית המשיב 1 למזכירות בעניין המצאות מיום 17.6.2024 נרשמה תחילה תחת בקשה 10# (מספרי הבקשות אז היו רק 1# ו-2#). בהמשך, הבקשה וההחלטה בעניינה מיום 25.6.2024 הפכו לחסרות מספר בקשה.

8. בנוסף, בקשות 19#, 24#, 25#, נעלמו מרשימת הבקשות בשבועיים שלאחר מתן פסק הדין. לאחר מחאה של המשיב 1, בקשות אלה שבו והופיעו ברשימת הבקשות.

9. בקשות אחרות שהוגשו והתקבלו לרישום כדין נותרו ברשימת "תיק הנייר", לא זכו לקבל מספר בקשה, ולא זכו לקבל כל החלטה.

10. בקשות אחרות לא קיבלו מספר בקשה, ואף קיבלו החלטה ללא מספר בקשה, כך שלא נרשמו ברשימת "בקשות והוראות" או "בקשות אחרי סגירה". לדוגמה – בקשה מיום 29.9.2024 והחלטה מיום 6.10.2024 – פטור לבאת כוח היועמ"ש מהתייצבות לדיון ביום 9.10.2024.

11. במהלך חיי התיק דנן, הגיש המשיב 1 בקשות עיון חוזרות בניסיון לקבל הסבר מניח את הדעת לתופעות המתוארת לעיל. כבר ביום 6.8.2024 הגיש המשיב 1 הודעת עיון (14#) של בעל דין הכוללת: 

(א) בקשה לעיון בכל הכתבים הנוגעים לקבלה לרישום של כתב הטענות הראשון בתיק זה, בדיקה ואישור ע"י המזכיר המשפטי (אם נערכו), 

(ב) ההיסטוריה הרישומית של כל מספרי הבקשות עד אותו יום. הבקשה לא זכתה להחלטה במשך כ-3 חודשים. בעקבות בקשה למתן החלטה ניתנה לבסוף ההחלטה (14#) מיום 30.10.2024, שקבעה (תמונה 2): “… לא קיימים כתבים/רישומים שמיועדים לבעלי דין שאינם ניתנים לצפייה…".

תמונה 2| החלטה מיום 30.10.2024 בבקשה 14#

האדם הסביר יסיק מתוך לשון החלטה זו, שקרוב לוודאי שתחת מספרי הבקשות הנעדרים מגישת  המשיב 1 נרשמו כתבים שאינם מיועדים לצפייה על ידיו… אך הם מצויים לעיני בית המשפט.

12. התופעות המתוארות לעיל מצביעות על המאפיינים המיוחדים לניהול התיקים האלקטרוניים בנט המשפט ואופן השימוש במאפיינים אלה ע”י בית המשפט. מובן מאליו שמאפיינים כאלה לא עלו על הדעת בניהול תיקי הנייר. וספק אם אופן השימוש במאפיינים אלה תואם בית משפט כשיר והליך ראוי והוגן.

 רשימות ללא מספרים סידוריים: תיק הנייר, מסמכים נכנסים, המצאות שבוצעו

13. רשימות קריטיות של מסמכים בתיק דנן – תיק הנייר, מסמכים נכנסים, וכו’,  אינן כוללות כל רישום של מספרים סידוריים לכתבים (כפי תפעולן בנט המשפט, לא רק בתיק דנן). מאפיין זה של נט המשפט הוא כשל קריטי, שכן הוא מאפשר הוצאה של מסמכים מהתיק בכלל, או העלמה סלקטיבית מעיני צד זה או אחר.

 הליך שיפוטי ראוי והוגן בתיק דנן בבית משפט זה, ובבית המשפט שלערעור

14. בית המשפט העליון פסק שוב ושוב בעניין "שקיפות ההליך השיפוטי" בהקשר של פומביות הדיון, ביחס לציבור הרחב. דוגמה אחת מיני רבות, פסקה 24 לפסק דינה של השופטת דפנה ברק-ארז בבש"פ 6988/19 בני פרץ נ’ הוצאת עיתון הארץ (26.11.2019):  "דומה כי אין צורך להכביר במילים על חשיבותו של עקרון פומביות הדיון, המבטיח את שקיפות ההליך השיפוטי, מאפשר קיום מנגנוני בקרה וביקורת ומהווה רכיב חיוני במשטר דמוקרטי שבליבו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת (ראו למשל: בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ''ד נח(6) ,658 662 (2004) (להלן: עניין תורג'מן); עניין חברה פלונית, בפסקה 10 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן; ע"א 5739/18 מפעילי האתר com.oligarchescorts.www נ' מדינת ישראל, פסקאות 30-29 (15.10.2018); בש"פ 1262/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.2.2019)) [קו תחתון הוסף  י’ צ’]. 

15. כאן אנו עוסקים ב"שקיפות ההליך השיפוטי" ברמה הבסיסית ביותר – שקיפות ההליך השיפוטי ביחס לבעלי הדין עצמם.

16. לא למותר לציין שמצב בו מסמכים בתיק הערכאה הדיונית מוסתרים באופן בררני מצד אחד או אחר, או אף משני הצדדים גם יחד, ובהיקף שהתופעה מתבצעת כנראה בתיק דנן, אינם עולים בקנה אחד עם התנהלות בית משפט כשיר והליך ראוי והוגן, מניעת שרירותיות, דיון לפי כללי הצדק הטבעי, ופסיקה באופן שוויוני, תום לב והגינות דיונית… 

17. בדומה, אין דרך לראות הליך ראוי והוגן בערכאת הערעור, כל זמן שהערכאה הדיונית מסתירה מפני בעל הדין את המסמכים שהיו לעיניה בתיק בית המשפט.

מימוש העיון

18. תקנה 1 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, הגדרות קובעת: 

“"עיון" – לרבות צפייה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו".

19. פסק הדין בבש"פ 5234-14 משה הלוי נ' מדינת ישראל (21.12.2014) קובע כי כל מידע במערכת נט המשפט הקשור לתיקים (לאו דווקא כתבי בית דין) כפוף לתקנות העיון.

20.  ביום 13.1.2025 הגיש המשיב 1 בקשה דומה (51#) – בקשה למתן החלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין  בנתוני החתימות של החלטות מרכזיות בתיק דנן. ביום 15.1.2025 ניתנה החלטה האומרת: "בקשה זו יש להפנות למזכירות שתפעל על פי נהליה". 

נוהלי המזכירות מורים על סודיות חסרת פשר ביחס למסכי נט המשפט ואיסור מוחלט של צפיית בעל דין במסכים, כל שכן צילום המסכים. לא למותר לציין שסודיות זו אינה עולה בקנה אחד עם "שקיפות ההליך השיפוטי" והתנהלות בית משפט כשיר והליך ראוי והוגן. לפיכך יש לראות החלטה מעין זו שבבקשה 51#, כדחיית הבקשה, אך ללא דיון בבקשה לגופה וללא הנמקה. 

סיכום

21.  לפיכך, המשיב 1 מגיש בזאת הודעת עיון של בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות העיון, ובקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר למשיב 1 לעיין ברשימות הכתבים בתיק דנן כפי שהן מופיעות בגישת מזכירות: 1. בקשות והוראות, 2. בקשות אחרי סגירה, 3. בקשות לסעד זמני, 4. החלטות, 5. תיק הנייר, 6. מסמכים נכנסים, 7. המצאות שבוצעו. 

22. המשיב 1 מבקש לממש את העיון על דרך של צפייה במסכים המתאימים בכדי לעיין ברשימות הכתבים המנויים לעיל, וצילום המסכים במצלמתו. בית המשפט מתבקש להורות למזכירות לקבוע מועד ומקום למימוש העיון.

__________________________

תאריך: 19 בינואר, 2025 ד"ר יוסף צרניק - המשיב 1