2016-03-11 Zadorov affair: Presiding Justice Naor is asked to establish procedure for inspection the court file... //
פרשת זדורוב: נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התבקשה להסדיר את העיון בהחלטות בתיק הנייר מנצרת
[עברית להלן]
English abstract
Inspection of the electronic court file in the Nazareth District Court, and the paper court file of the appeal in the Supreme Court, showed that there is and there was no authentic verdict or sentencing record for the conviction and life imprisonment of Roman Zadorov. The issue now is inspection of the original decision records in the paper court file from the Nazareth District Court, which is held today in the Supreme Court. Request was filed with Presiding Justice to set the procedure for the inspection: Israeli law prescribes that the presiding judge of each court establish such procedures, and it also prescribes that “every person” is permitted to inspect court decisions and judgments that are not lawfully sealed. However, the record shows that Presiding Justice of the Israeli Supreme Court Miriam Naor did not uphold the law in other cases, relative to exercising the right to inspect court records. Moreover, she refused to take action in cases, where falsification or fraud in judicial records was documented. The refusal to uphold the law, relative to inspection of judicial records, combined with the refusal to correct falsified/fraudulent records, are the hallmark of corrupt judiciary. The Zadorov court file holds historic significance. Not only because of the abuse of Roman Zadorov, the individual, but also because it documented the corruption of the justice system like never before, and led to collapse of public trust in the justice system and the judicial process.
LINKS:
[1] Roman Zadorov, Wikipedia
[2] 2016-03-10 State of Israel v Roman Zadorov (502/07) in the Nazareth District Court – Suprme Court Presiding Justice Miriam Naor is asked to establish procedure for inspection of decisions in the paper court file, now held by the Office of the Clerk of the Supreme Court//
מדינת ישראל נ רומן זדורוג (פ”ח502/07) בבית המשפט המחוזי נצרת - נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התבקשה להסדיר את העיון בהחלטות בתיק הנייר הנשמר עתה במזכירות בית המשפט העליון
העיון בתיק האלקטרוני בנצרת ובתיק הנייר (כתבי מקור) של הערעור בבית המשפט העליון העלו שאין בנמצא כתב "הכרעת דין" ו"גזר דין" של מותב בית המשפט המחוזי נצרת בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב. השאלה העומדת כרגע על הפרק היא אוסף ההחלטות בתיק הנייר (כתבי מקור) של השופט יצחק כהן מן התקופה שלפני הפעלת נט-המשפט בנצרת. החשד הברור הוא שכבר אז ניהל נשיא בית המשפט המחוזי נצרת יצחק כהן הליכים למראית עין/ישראבלופיים. שכן, השופט אברהם אברהם היה חשוף לסחטנות מצד הפרקליטות והמשטרה עקב התלונות שהוגשו נגדו עבירות מין חמורות. יש לקוות שנשיאת בית המשפט העליון תקיים את החוק בעניין הגישה לעיון בתיק זדורוב, שבית המשפט העליון עצמו הכריז עליה "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי", זכות "חוקתית, על-חוקית". אולם ניסיון העבר, לגבי התנהלותה לגבי עיון בתיקים ותיקון טעויות והונאות מראה, שהציון של מרים נאור בתחום היושרה הוא "נכשל".
סנגוריו של זדורוב עד היום עסקו בתקיפת הראיות הבלתי קיימות לאשמתו של זדורוב. אולם בפרשת עמוס ברנס - הדומה להפליא – הזיכוי הגיע לבסוף לאחר הגשת בקשה למשפט חוזר, שהתבססה על הטענה של הפרות חמורות של הזכות להליך ראוי. עו"ד דיוויד וינר תיאר אוסף של אנשי משטרה ותביעה, זוטרים ובכירים, ש"עמדו כחומה בצורה להסתיר את האמת" במשך יותר מעשרים שנה. ההבדל הוא, שבפרשת רומן זדורוב, האוסף הוא לא רק של אנשי משטרה ותביעה, אלא אנשי משטרה ותביעה ושופטים, העומדים כ"חומה בצורה להסתיר את האמת". אין הסבר הגיוני למניעת העיון בהחלטות ופסקי דין, העומד בקנה אחד עם ישרת השופטים... זכות העיון נחשבת גם חיונית לקיום אמון הציבור בשופטים. תיק רומן זדורוב הוא אבן דרך חשובה באבדן אמון הציבור במערכת המשפט וההליך השיפוטי.
תמונות: שלט תמיכה ברומן זדורוב במאהל המחאה ת”א. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התבקשה להסדיר את העיון בהחלטות הנייר (כתבי מקור) בתיק זדורוב מנצרת, הנשמר עתה בבית המשפט העליון. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת השופט יצחק כהן, שנאלץ לפרוש מתפקידו לאחר פרסום על תלונות נגדו על עבירות מין חמורות, ניהל את רובו של משפט זדורוב, בשעה שהיה חשוף לסחטנות מצד התביעה והמשטרה...
____
מאהל המחאה ת"א, 11 למרץ – נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התבקשה להסדיר את העיון בהחלטות בתיק הנייר (כתבי מקור) מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) מבית המשפט המחוזי נצרת, הנשמר כעת במזכירות בית המשפט העליון. [1]
הבקשה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הוגשה על פי תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), המורות שעל נשיא כל בית משפט להסדיר את העיון בתיקים בבית המשפט בו הוא מכהן. אותן תקנות גם אומרות שהזכות לעיין בהחלטות ובפסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין נתונה ל"כל אדם"... יתרה מזאת, הבקשה לנשיאה נאור מצטטת את פסק הדין של הנשיאה דורית בייניש משנת 2009 בעניין העיון בתיקים, שכלל הצהרות נשגבות: זכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי", וזכות "חוקתית, על חוקית"... [הבקשה שהוגשה לנשיאה נאור מועתקת במלואה להלן]
הבקשה לנשיאה נאור הוגשה לאחר מספר חודשים של ניסיונות לעיין בתיק בבית המשפט המחוזי נצרת, שבסופן הודיעה המזכירה הראשית בטלפון, שתיק הנייר אינו נמצא בבית המשפט המחוזי נצרת, כיוון שהועבר לבית המשפט העליון.
השופטת אסתר הלמן ונשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם הנפיקו החלטות למראית עין/ישראבלופיות בעניין העיון בתיק זדורוב.
למרות החוק הברור, המתיר ל"כל אדם" את העיון בהחלטות ובפסקי דין, שאינם חסויים, ולמרות הצהרות בית המשפט העליון בעניין זה, הניסיון מראה שהשופטים עוסקים באופן קבוע בהפרות בוטות של החוק בעניין זכות העיון. בתיק זדורוב בנצרת, התאפיינה התנהלותם של שופטת בית המשפט המחוזי אסתר הלמן ונשיא בית המשפט אברהם אברהם בהנפקת החלטות למראית עין/ישראבלופיות, שיש לראותן כהונאה.
תמונות: א. כתב החלטה למראית עין/ישראבלוף של השופטת אסתר הלמן מיום 27 לדצמבר, 2015, על בקשה לעיון בפסקי דין בתיק זדורוב בנצרת. ההחלטה היא כתב "סרוק" במערכת הכתבים האלקטרוניים נט-המשפט, ולכן חסרת כל תוקף. הכתב גם הונפק על נייר מכתבים של "בתי המשפט", ואינו כתב החלטה תקין של בית המשפט המחוזי נצרת כלל. יתרה מזאת, למרות שהחוק מקנה את הזכות לעיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים לפרסום ל"כל אדם", השופטת הלמן, החליטה כביכול "למען הזהירות, מתבקשת עמדת המאשימה"... אבל משום מה לא בקשה את עמדת הנאשם... התנהלותה של השופטת אסתר הלמן בעניין זה מראה שוב על שיתוף הפעולה בין התביעה והשופטים בנצרת בשיבוש ההליכים בתיק רומן זדורוב... על "בקשה לתיקון כתב בית דין משובש", שהוגשה בעקבות ההחלטה שבתמונה, הגיבה השופטת אסתר הלמן בטענה מופרכת של "בעיות טכניות". ב. "החלטה בפתקית" למראית עין/ישראבלופית של השופט אברהם אברהם מיום 3 לפברואר, 2016, המאיימת ב"השתת הוצאות... לטובת אוצר המדינה" על הגשת בקשות לעיון... הן השופטת אסתר הלמן והן נשיא בית המשפט המחוזי נצרת סירבו לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של החלטותיהם למראית עין/ישראבלופיות.
___
אין בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב כתבי "הכרעת דין" או "גזר דין" אמתיים כלל.
כבר עתה, העלה העיון בתיק האלקטרוני בנצרת ובתיק הערעור בבית המשפט העליון, שאין בנמצא בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" של מותב בית המשפט המחוזי נצרת.
"פסקי הדין" למראית עין/ישראבלופיים, שהתפרסמו בתקשורת, גם לא נרשמו בכרטיסיית "פסקי דין" במערכת נט המשפט בתיק זדורוב בנצרת.
תמונה: כרטיסיית "פסקי דין" מנט-המשפט בתיק זדורוב בנצרת אינה מראה את "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010. בה בשעה, "פסקי דין" אלה היו כביכול הבסיס לערעור שנמשך 5 שנים בבית המשפט העליון... ומכוחם כביכול יושב רומן זדורוב במאסר עולם...
_____
יחד עם זאת, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, המזכירה הראשית אשרת אביכזר והנהלת בתי המשפט מסרבים לענות:
א. מי מחזיק כדין בסמכות ועל מי מוטלת כדין החובה לרשום את פסקי הדין תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" בבית המשפט המחוזי נצרת?
ב. האם רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שהוא אכן פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
ג. האם אי רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שאינו פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
בית משפט שאין בו רישום תקין ואמין של פסקי הדין נחשב ללא כל ספק לבית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת!
תמונות: תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) במחוזי נצרת: א. "הכרעת דין"; ב. "גזר דין"; ג. "פסק דין משלים". הכתבים שהתגלו בשעת עיון במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016. אין אדם בר דעת שיוכל לראות בהם כתבי תקינים ותקפים. על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010 (שאינם מופיעים כלל בכרטיסיית "פסקי דין"), חסרה לחלוטין חתימתו של השופט חיים גלפז. "חתימות גראפיות" (חסרות תוקף על פי החלטת נציב תלונות השופטים בפרשת אלשייך) של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן מופיעות על כתבים אלה בתשליל (תופעה שלא נצפתה עד היום על אף כתב בית דין אחר באף בית משפט אחר).
____
לגבי כתבי החלטות, שאינם חתומים על ידי הגורמים השיפוטיים, הבהירה החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך, שיש לראותם כ"טיוטות" בלבד, והם חסרי כל תוקף. בעניין זה היו הנציב והשופטת ורדה אלשייך בהסכמה גמורה (זאת הייתה טענת ההגנה של אלשייך נגד טענת “השיפוץ” - הכתבים לא היו חתומים, הצדדים רק חשבו שהם היו חתומים, לכן היה מותר לה “לשפץ”...)
תמונות: עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב בסוף הליך הערעור בבית המשפט העליון, פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שאינו יכול למצוא את פסק הדין של זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "
______
ברור שהעובדה שבית המשפט העליון ניהל הליך ערעור למראית עין/ישראבלופי בתיק רומן זדורוב, לא נעלמה גם מעינו של עו"ד אביגדור פלדמן. יחד עם זאת, אפילו עו"ד אביגדור פלדמן לא העיז לקום לפני בית המשפט העליון ולומר בפרהסיה את הברור מאליו: התביעה הפלילית נגד רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל היא הונאה מחפירה של מערכת המשפט, ובראשה - השופטים!
המצב, בו רומן זדורוב מוחזק במאסר עולם על סמך משפט, בו אין קיימים כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" חתומים, הוא ללא כל ספק הפרה חמורה של הזכות ל"שימוע הוגן ופומבי".
אולם השאלה העומדת כרגע על הפרק היא אוסף ההחלטות של השופט יצחק כהן מן התקופה שלפני הפעלת נט-המשפט בנצרת. החשד הברור הוא שכבר אז ניהל יצחק כהן הליכים למראית עין/ישראבלופיים – ללא החלטות חתומות. שכן, השופט יצחק כהן היה חשוף לסחטנות של הפרקליטות עקב התלונות על עבירות מין.
\
\
הזכות להליך ראוי – זכות "חוקתית" ובסיס מתאים לבקשת משפט חוזר לרומן זדורוב
סנגוריו של זדורוב עסקו עד עכשיו בעיקר תקיפת הראיות הבלתי קיימות לאשמתו של זדורוב. כזכור, בפרשה זאת כתב פרופסור בעז סנג'רו "הרשעה ללא ראיות של ממש". ופרופ ' מוטה קרמניצר כתב "התנהלות התביעה מפחידה".
אולם בפרשה הדומה להפליא של עמוס ברנס – הזיכוי הגיע לבסוף לאחר הגשת בקשה למשפט חוזר, שהתבססה לא על הפרכת הראיות המופרכות, אלא על הטענה של הפרות חמורות של הזכות להליך ראוי. עו"ד דיוויד וינר תיאר אוסף של אנשי משטרה ותביעה, זוטרים ובכירים, ש"עמדו כחומה בצורה להסתיר את האמת" במשך יותר מעשרים שנה. ההבדל הוא, שבפרשת רומן זדורוב, האוסף הוא לא רק של אנשי משטרה ותביעה, אלא של אנשי משטרה, תביעה ושופטים, העומדים כ"חומה בצורה להסתיר את האמת".
מרים נאור, הפרקליטות, והרשעות שווא
ב"ראיון ראשון ובלעדי עם נשיאת העליון" ב"הפרקליטים" - מגזין לשכת עורכי הדין מחוז ת"א והמרכז באפריל 2015, סמוך לכניסתה לתפקיד, נשאלה הנשיאה מרים נאור לגבי שיעור ההרשעות המדהים בתביעות פליליות במדינת ישראל. הנשיאה השיבה "אחוז גבוה של הרשעה אינו מעיד כשלעצמו על טעות, משום שלפני כן יש מסננת של פרקליטות שבודקת, שלא בכל עניין מגישה כתב אישום". [2]
למרות שפחות משנה חלפה מאז פרסום זה, תגובתה של הנשיאה נאור נקראת היום כמגוחכת לאור חשיפת הפרשיות השונות הקשורות לפרקליטות, לרות דוד ולשי ניצן בכלל, ובפרט בפרשות הנגזרות מתיק רומן זדורוב – פרשת דר' מאיה פורמן ופרשת דר' חן קוגל, והחלטת הפרקליט הראשי שי ניצן בגיבויו של היועמ”ש יהודה וינשטיין, שמותר לפרקליטות להדיח עד מומחה על פי צרכיה...
מרים נאור, עיון בתיקים, ותיקון כתבים כוזבים/מזויפים – ציון “נכשל" ביושרה
ניסיון העבר לגבי התנהלותה של הנשיאה מרים נאור בעניין כתבים משובשים, מראה שאינה שאינה מקיימת את החוק בעניין העיון, וכן אינה מוכנה לתקן שיבושים והונאות של שופטים.
א. תיק אהוד אולמרט נ מדינת ישראל (4478/14) – ערעור בפרשת הולילנד:
עכשיו כבר ברור לחלוטין, שהשופט דוד רוזן עסק בניהול הליך למראית עין/ישראבלופי בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק זה. השופט דוד רוזן מעולם לא רשם בתיק פסקי דין לגבי אהוד אולמרט ושולה זקן. זאת למרות הפסטיבל התקשורתי בעניין פסקי דין למראית עין/ישראבלופיים אלה, שגזרו כביכול על אולמרט 6 שנות מאסר, וקבעו שהתנהלותו הייתה בבחינת "בגידה". גזר הדין למראית עין/ישראבלופי על אהוד אולמרט אכן לא מומש. בית המשפט העליון ניהל גם בתיק זה הליך ערעור למראית עין/ישראבלופי ללא כתבי פסק דין של בית המשפט המחוזי. בקשה להסדיר את העיון בכתבי ההחלטות ופסקי הדין בתיק הערעור הישראבלופי של אולמרט בבית המשפט העליון הוגשה לנשיאה מרים נאור. הבקשה לעיון שם, נבעה בין השאר מכך, שהשופט דוד רוזן העלה טענה מופרכת והזויה, שפסקי הדין האלקטרוניים הועברו "פיזית" לבית המשפט העליון... הנשיאה מרים נאור אינה עונה כלל.
תמונה: לאחר יותר מעשרים שנה, בהן עמדה קבוצה של שוטרים ואנשי תביעה "כחומה בצורה להסתיר את האמת", זוכה לבסוף מאשמת רצח. עיון בתיק האלקטרוני בבית המשפט העליון העלה חששות חמורים לשיבוש/זיוף ההחלטות. בדיקת תיק הנייר (כתבי מקור) העלתה שההחלטות החשודות נעלמו. הנשיאה מרים נאור אינה נותנת החלטה על בקשה להסרת הכתבים האלקטרוניים המשובשים מהמערכת.
בדיקת התיק האלקטרוני העלתה חששות חמורים לשיבוש/זיוף הכתבים האלקטרוניים. עיון בתיק הנייר (כתבי מקור) העלה שסדרת ההחלטות החשודות כמזויפות נעלמו מתיק הנייר. לפיכך, הוגשה בקשה לנשיאה נאור לפעול לתיקון המצב על ידי הסרת הכתבים האלקטרוניים החשודים כמזויפים, שאין להם כל גיבוי בכתבי הנייר (כתבי מקור). הנשיאה נאור אינה נותנת כל החלטה בעניין...
ג. תיק יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01) – ערעור אזרחי:
_____
הערעור נבע מדחיית בקשתם של קבוצת ניצולי שואה מבולגריה לקבלת פיצויים מקרן של ממשלת גרמניה, המנוהלת על ידי ממשלת ישראל. בדיקת התיק האלקטרוני העלתה חששות חמורים לשיבוש/זיוף הכתבים האלקטרוניים על ידי רשם בית המשפט העליון בעז אוקון. העיון בכתבי הנייר (כתבי מקור) נמנע תוך הפרה בוטה של החוק, ובית המשפט העליון טען שהתיק "נגרס". בקשה הוגשה לנשיאה מרים נאור למתן מראה המקום ברשומות של ההודעה הנדרשת בחוק על גריסת תיקים, ולקבלת העתק פרוטוקול הגריסה, הנדרש גם הוא בחוק... הנשיאה מרים נאור אינה עונה כלל.
החשיבות ההיסטורית של תיק רומן זדורוב – אבדן האמון במערכת המשפט והשופטים.
נותר לחכות ולראות האם הנשיאה מרים נאור תקיים את החוק לגבי העיון בהחלטות בתיק הנייר (כבתי מקור) מדינת ישראל נ רומן זדורוב מבית המשפט המחוזי נצרת, הנשמר כעת בבית המשפט העליון...
אולם כבר כעת, ברור שלתיק חשיבות החורגת מהפסקת ההתעללות בפרט רומן זדורוב. תיק זה יצר תיעוד חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק – המשטרה, התביעה, והשופטים. זאת גם הסיבה שפרשת רומן זדורוב זוכה לתמיכה ציבורית חסרת תקדים – אבדן מוחלט של האמון במערכת המשפט והשופטים.
יש לציין שבעתירת האגודה לזכויות האזרח בעניין העיון בתיקים, אחד הטיעונים המרכזיים של האגודה, שגם צוטט בפסק הדין, והוא עניין מובן מאליו ברחבי העולם: זכות העיון חיונית לקיום אמון הציבור בשופטים ובהליך השיפוטי. אין כל הסבר הגיוני להסתרת הכתבים על ידי שופטים ישרים... הסתרת הכתבים, וסירוב לתקן כתבים משובשים והונאתיים הם סימנים מובהקים של שופטים מושחתים.
קישורים
[1] 2016-03-10 State of Israel v Roman Zadorov (502/07) in the Nazareth District Court – Suprme Court Presiding Justice Miriam Naor is asked to establish procedure for inspection of decisions in the paper court file, now held by the Office of the Clerk of the Supreme Court//
מדינת ישראל נ רומן זדורוג (פ”ח502/07) בבית המשפט המחוזי נצרת - נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התבקשה להסדיר את העיון בהחלטות בתיק הנייר הנשמר עתה במזכירות בית המשפט העליון
[2]מרים נאור: בלעדי, "אני נטועה עמוק בחברה הישראלית על כל גווניה"_הפרקליטים
נוסח הבקשה שהוגשה לנשיאה מרים נאור, בית המשפט העליון
10 למרץ, 2016
השופטת מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון
רחוב שערי משפט, ירושלים
בדואר רשום עם אישור מסירה
בפקס: 02-6759648
הנידון: מדינת ישראל נ רומן זדורוג (פ”ח502/07) בבית המשפט המחוזי נצרת - הסדרת העיון בהחלטות בתיק הנייר הנשמר עתה במזכירות בית המשפט העליון
אבקש את תשובתך בתוך 45 יום על פי החוק לתיקון סדרי המינהל) החלטות והנמקות) ,תשי"ט1958.
לכבוד נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור,
הריני פונה אליך בזאת להסדרת העיון בהחלטות בתיק הנייר מדינת ישראל נ רומן זדורוג (פ”ח502/07) מבית המשפט המחוזי נצרת , הנשמר עתה בבית המשפט העליון. המדובר בתיק הנייר מן התקופה שלפני הפעלת מערכת נט-המשפט בבית המשפט המחוזי נצרת. בשיחת טלפון היום עם הגב' אשרת אביכזר, המזכירה הראשית בבית המשפט המחוזי נצרת, נמסר לי שתיק הנייר הועבר לבית המשפט העליון, ושמר דני לוי, ראש מדור פלילי בבית המשפט העליון אישר בדוא"ל שתיק הנייר הנ"ל אכן נמצא בידיו.
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, סעיף 2(ב) אומר:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.
החלטות בית המשפט המחוזי נצרת בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוג (פ”ח502/07)אינן אסורות בפרסום על פי דין.
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, סעיף 6(ב) אומר:
נשיא בית המשפט יקבע את סדרי העיון ומועדי העיון בתיקי בית המשפט שבו הוא מכהן.
בקשה שהפניתי אליך ביום 11 לאוקטובר, 2015, לפרסם סדרי עיון כלליים בהחלטות ופסקי דין בבית המשפט העליון, לא זכתה לתגובה עד היום. לפיכך הריני מבקש בזאת להסדיר את העיון בתיק שבנידון.
למותר להסביר את חשיבות העניין. פסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג"ץ 5917/97) הכריז על זכות העין "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי", וזכות "חוקתית, על חוקית"...
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
מאהל המחאה ת"א
העתקים:
פרופ עוזי אורנן, מדעי המחשב, הטכניון
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח
פרופ אסא כשר, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת ת"א וביה"ס למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית
עו"ד אביגדור פלדמן, ת"א
