Sunday, October 25, 2015

2015-20-36 Hello world!

 
Recent
10/26 @ 4:54 : Holon, IL
10/26 @ 4:32 : Saint Petersburg, RU
10/26 @ 12:13 : Tel Aviv, IL
10/25 @ 10:34 : Brooklyn, New York, US
10/25 @ 8:03 : Netanya, IL
10/25 @ 6:58 : Moscow, RU
10/25 @ 6:58 : Zheleznodorozhnyy, RU
10/25 @ 6:57 : Moscow, RU
10/25 @ 6:43 : Burlington, Vermont, US
10/25 @ 5:09 : Berlin, DE
10/25 @ 4:47 : Cupertino, California, US

2015-10-25 VERBOTEN: Removed by Google - the solution for judicial corruption - gag orders! // הפתרון לשחיתות השופטים? צווי איסור פרסום!

 הפוסט עלה לראשונה באוגוסט, אבל הוסר על ידי גוגל... לאחרונה נמצא מחדש...
The post was first uploaded in August, but was then removed by Google... Now found...
___________
The Israeli judiciary routinely issue "Publication Prohibtiion Decrees" on corruption scandals involving the judges themselves...
It is our civic duty to defy such gag orders, and publish the stories in full...
Here - a case involving Judge IRIT HARMEL.


2015-08-17 למצות את הדין עם השופטים העבריינים - המקרה המוזר של השופטת אירית הרמל וינברג...
 השופטת אירית הרמל וינברג - פרסומים בלתי מוסמכים מציעים הסבר לפרשה המוזרה ביחסיה הרומנטיים של השופטת אירית הרמל ויינברג עם השופט בדימוס משה גל...  וצווי איסור הפרסום להגנה על שופטים מושחתים - מקומם בדיקטטורה קיקיונית...  חובתנו האזרחית להפר אותם בכל דרך אפשרית!
________________
גל. בת טיפוחיו [צילום: פלאש 90] השופטת. איסור פרסום [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90] לדור. התעלם מהתלונה [צילום: יוסי זליגר]
מסמכים הנחשפים ב-News1 מלמדים:
שופטת שנחשדה בפלילים זכתה ליחס
מועדף מהנהלת בתיהמ"ש והפרקליטות
כל התמיהות
• מדוע נדרשו ליואב סגלוביץ וליהודה וינשטיין שמונה חודשים כדי לבקש ולתת אישור לחקור את השופטת?

• מדוע, בניגוד לכל המקרים האחרים, לא הושעתה השופטת לאחר שנחקרה באזהרה?

• מדוע הסכימה המשטרה לאיסור בלתי מוגבל בזמן על פרסום שמה של השופטת?

• מדוע ניתן צו איסור הפרסום במעמד צד אחד, למרות שהיה ידוע שיש אמצעי תקשורת ספציפי המבקש לפרסם את הפרשה? מדוע הוא הוארך ללא הגבלה בזמן?

• מדוע סגר משה לדור את התיק נגד השופטת מחוסר אשמה, למרות שקיימות לכאורה ראיות חפציות נגדה?

• מדוע לא התייחס משה לדור לכל החשדות האחרים שעלו נגד השופטת, למעט הטענה לפגיעה בפרטיות?

• מדוע זכתה השופטת לקידום כאשר עתירה נגדה תלויה ועומדת בבג"ץ?

• האם תיקים פליליים הם מטבע עובר לסוחר, והם נסגרים במסגרת עסקות קיזוז?
השופטת לא הושעתה למרות שנחקרה באזהרה לדור סגר את התיק בהתעלמו מרוב הטענות שהועלו נגד השופטת ומהראיות-לכאורה החפציות נגדה השופטת קיבלה קידום כאשר עתירה נגדה הייתה תלויה ועומדת בבג"ץ הפרקליטות הטעתה במכוון את בג"ץ בתשובתה לאותה עתירה
>


▪  ▪  ▪
שופטת המכהנת באחד מבתי המשפט במרכז הארץ, אשר נחקרה באזהרה כחשודה בביצוע עבירות פליליות במסגרת הליך גירושין כואב שעברה, זכתה ליחס מועדף מצד הנהלת בתי המשפט והמשטרה. כך מגלים מסמכים שהגיעו לידי News1. שמה של השופטת ופרטים מזהים שלה נאסרו לפרסום.

בשורות הבאות נתאר את מקבץ האירועים יוצאי הדופן שהתרחשו סביב עניינה של אותה שופטת. לפני כן, יש להדגיש שתי נקודות. האחת: הליכי גירושין עלולים להיות כואבים ביותר ולדחוק את הצדדים למעשים פסולים. השנייה: ההתנהלות בעניינה של השופטת לא הייתה בלתי חוקית, אך רצף האירועים מלמד שהיא נהנתה משורה של זכויות-יתר שלא היו ניתנות לחשוד מן השורה, ומקבלת החלטות תמוהה שעמדה בניגוד למקובל ולעובדות שהוצגו.

מסמך חסוי ומחיקה מגמתית

1.

השופטת בה מדובר עבדה בעבר בהנהלת בתי המשפט, תחת ניהולו דאז של משה גל. היא נחשבת לבת-טיפוחיו ומיודדת עד היום עם כמה מבכירי הנהלת בתי המשפט. ביוני 2012 היא מונתה לרשמת באחד מבתי המשפט במרכז הארץ, מספר שנים לאחר שהתגרשה מ-א"ו. (יודגש: שם משפחתה של השופטת כיום איננו שם נישואיה).

2.

חמותה לשעבר של השופטת, ח"ו, היא מתנדבת בארגון "ישפה" העוסק בשידוכים במגזר הדתי. השופטת פתחה בינואר 2012 כרטיס באותו ארגון. ח"ו, שנתקלה במקרה בכרטיס כעבור כחצי שנה, עשתה מעשה פסול ועיינה בו למרות שהוא אמור כמובן להיות חסוי. שם נתקלה במכתב ששלח בדצמבר 2010 האגף לשירותים חברתיים בעיר מגוריה של השופטת לבית המשפט למשפחה, בו מתנהל תיק הגירושין.

המכתב עסק בכך ש-א"ו מסרב לעמוד בכללים שנקבעו למפגשים עם בנו, ודיווח שהמפגשים יופסקו עד ש-א"ו יתעשת. לצד זאת נאמר בו: "בדרך כלל זמן המפגש עצמו התנהל כסדרו והאינטראקציה בינו ובין בנו מתנהלת בחיוב רב, בחום ובלבביות, בו ניכרת הנאה הדדית של האב והבן יחדיו". את המשפט הזה מחקה השופטת לפני שהכניסה את המכתב לכרטיס. המסקנה המתבקשת: מטרתה הייתה להראות שהיא אינה אחראית לגירושין ולמנוע אזכור חיובי של בעלה-לשעבר. בכרטיס אף הודגש: "חשוב היה לה לצרף את האישור גם מהעובדים הסוציאליים". דהיינו: השופטת היא שהכניסה את המכתב לכרטיס. מעבר לכך, ברור שאיש מלבדה לא יכול היה לעשות זאת.

3.

בא-כוחה של ח"ו, עו"ד אורי קינן, פנה ב-7.8.12 למפלג חקירות הונאה במשטרת מחוז תל אביב והגיש תלונה נגד השופטת. קינן טען, כי הכנסת המכתב לכרטיס הייתה עבירה של פגיעה בפרטיות והפרת החוק הקובע שהדיונים בבית המשפט למשפחה מתנהלים בדלתיים סגורות. עוד טען, כי מחיקת המשפט החיובי היוותה עבירה של מרמה, זיוף והפרת אמונים.

ח"ו העידה ב-26.8.12 וכעבור דקות אחדות מצאה את עצמה נחקרת באזהרה בחשד שדווקא היא הפרה את חוק הגנת הפרטיות בכך שעיינה בכרטיס של השופטת.

אין נימוק להימנעות מהשעיה

4.

המשטרה לא מיהרה לזמן את השופטת לחקירה. מפלג ההונאה פנה לראש אגף החקירות דאז, יואב סגלוביץ, בבקשה שיפנה כנדרש ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ויקבל את אישורו לחקור את השופטת. נדרשו לסגלוביץ שמונה חודשים עד שהשיג את האישור המבוקש.

הדבר צורם במיוחד לנוכח העובדה, שאחת העבירות-לכאורה שיוחסו לשופטת בתלונתו של קינן הייתה זיוף. כאשר קיים חשד שכזה, ההיגיון מחייב שהחקירה תתנהל במהירות כדי למנוע חזרה על העבירה הנטענת. עוד נזכיר, כי בניגוד לכך ח"ו נחקרה בחשד לעבירה אחת בלבד - פגיעה בפרטיות - מיד כאשר מסרה את עדותה.

5.

השופטת נחקרה באזהרה באפריל 2013. היא לא הושעתה ולא יצאה לחופשה אפילו ליום אחד. ככל הידוע, זהו המקרה היחיד בו שופט נחקר באזהרה - והמשיך לכהן כאילו לא אירע דבר. המקרה של השופטת הפוך מזה של שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר; של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, משה גלעד; ושל השופט לגביו נטען שהיכה את ילדיו. כל השלושה - ואלו רק דוגמאות מהשנים האחרונות - יצאו לחופשה מיד לאחר שאושר לחקור אותם באזהרה (התיקים נגד דנציגר והשופט השלישי נסגרו מחוסר אשמה, התיק נגד גלעד נסגר מחוסר ראיות והוא התפטר).

הנהלת בתי המשפט נשאלה בזמן אמת מדוע השופטת ממשיכה לכהן. תשובתה אז: "בנסיבות העניין אין מניעה שהרשמת תמשיך בעבודתה כסדרה". לא ניתן כל נימוק נוסף. בשבוע שעבר סירבה ההנהלה לענות על שאלת News1 בנושא זה.


6.

באפריל 2013 הגיע דבר החקירה לאוזניו של אלי סניור, כתב ynet, והוא פנה להנהלת בתי המשפט בבקשה לתגובה. כמקובל פנתה דוברות בתי המשפט לשופטת כדי לקבל את עמדתה. בא-כוחה של השופטת, עו"ד אלעד רט, מיהר לבית משפט השלום בתל אביב וביקש בבהילות (בכתב-יד!) לאסור על פרסום שמה. הבקשה הוגשה בהסכמת המשטרה, בלא ליידע את ynet. השופטת מעין בן-ארי נענתה לה בו במקום והוציאה צו למשך חודש.

כאשר עבר אותו חודש, שב רט ופנה לבן-ארי בבקשה להאריך את הצו ללא הגבלת זמן. בקשה זו הוגשה בהסכמתו של סגן-ניצב יצחק גטניו, ראש מפלג ההונאות במשטרת מחוז תל אביב. שוב התנהל הדיון במעמד צד אחד, ושוב נתנה בן-ארי לרט את מלוא מבוקשו. הצו עומד בתוקפו עד היום, ולכן איננו יכולים לפרסם את שמה של השופטת.

בלגן בהודעות של המשטרה

7.

באוגוסט 2013 נסגרו התיקים נגד השופטת ונגד ח"ו. נימוק הסגירה בעניינה של השופטת: העדר אשמה - היא לא ביצעה את העבירות שיוחסו לה. הנימוק בעניינה של ח"ו: נסיבות העניין אינן מצדיקות את העמדתה לדין. המשטרה הצליחה ליצור בלגן בהודעות הללו: היא הודיעה לאורי קינן שהיא סוגרת את התיק בתלונה שהגיש נגד ח"ו על קבלת דבר במרמה; והיא שלחה הודעה זהה ל-א"ו, כאילו הוא התלונן נגד אמו.

אבל לא זה היה העיקר. קינן תהה כיצד נסגר התיק נגד השופטת, כאשר קיימות ראיות מוחשיות בדמות המסמך שצירפה לכרטיס והמחיקות שביצעה בו. ואנו נוסיף, שגם עילת הסגירה - "העדר אשמה" - מעוררת תמיהה. סביר יותר היה אילו העילה הייתה "חוסר עניין לציבור"; ככלות הכל, מדובר בספיח של מאבק גירושין, שמוטב שלא לגרור אותו למחוזות פליליים. אבל עילה כזאת (או עילת "העדר ראיות") הייתה מונעת מהשופטת להתקדם, וקרוב לוודאי שגם הייתה מאלצת אותה להתפטר, שכן היה בכך כדי לקבוע שאכן ביצעה עבירות.

8.

קינן תכנן לממש את זכותה של ח"ו ולערער על סגירת התיק נגד השופטת, ולצורך כך ביקש לקבל את חומר החקירה. המשטרה דחתה את בקשתו, בטענה שקיים חשש שכשם ש-ח"ו חדרה לכרטיס של השופטת - היא תעשה שימוש לרעה בחומר החקירה. נגד החלטה זו הגיש קינן עתירה לבג"ץ.

הנימוקים הבעייתיים של לדור


9.

תשובתה של המדינה לעתירה חשפה את הבעייתיות שבסגירת התיק נגד השופטת. עו"ד יונתן ציון-מוזס, עוזר ראשי לפרקליט המדינה, הסביר מדוע החליט פרקליט המדינה הקודם, משה לדור, לסגור את התיק:

"פרקליט המדינה החליט על סגירת תיק החקירה כנגד המשיבה מחוסר אשמה. זאת, לאחר הגעה למסקנה, כי אפילו היה מוכח כי המסמך האמור לעיל צורף על-ידי המשיבה לתיק העמותה בעניינה, הרי שהמסמך לא נסרק לתיקה האלקטרוני של המשיבה, אלא אך ורק לתיק הפיזי, אשר לשם עיון בו נדרשת גישה פיזית למשרדי העמותה בירושלים. משכך, מעגל האנשים אשר יכלו, באופן פוטנציאלי, להיחשף לתוכן המסמך הינו קטן ביותר.

"ככל שמדובר בגורמי עמותה ספורים שנחשפו, אם בכלל, למסמך, הרי שמבחינתם זהות העותר הינה אנונימית, ומשכך אזכור שמם או עניינם במסמך הוא נעדר משמעות, וניתן אף לומר שבנסיבות כאלה לא נכון לזהות את המעשה כ'פגיעה בפרטיות' כמובנה של זו בחוק הגנת הפרטיות, וככל שפגיעה כאמור אכן קיימת, הרי שהיא נכללת בגדרי החריג שבסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות, בדבר 'פגיעה שאין בה ממש'".

על הנמקה זו נעיר:
  • אין כל ספק שהשופטת צירפה את המסמך לתיק. זה נאמר בו במפורש, כפי שצוטט לעיל.
  • איש לא בדק האם מי שקרא את המסמך מכיר או אינו מכיר את א"ו, כך שמדובר בקביעה תיאורטית - לפיה פרטיותו לא נפגעה - בלא עיגון עובדתי.
  • השופטת לא צירפה את המסמך סתם כך. הייתה לה מטרה - להראות למי שיקראו את הכרטיס (מעטים ככל שיהיו) שבעלה-לשעבר הוא שמתנהג בצורה פסולה. כלומר: היא יכלה לצפות שהגיש למסמך תהיה מועטה, ובכל זאת חשפה אותו - מה שמלמד שמבחינתה, הכמות לא עשתה את האיכות.
  • לדור התעלם לחלוטין מהעילות האחרות שמנה קינן בתלונתו: הפרת חוק בתי המשפט בשל השימוש במסמך, והעבירות לכאורה הנובעות מהמחיקות שנעשו בו - זיוף, מרמה והפרת אמונים. הראיות-לכאורה לגבי עבירות אלו - ולכל הפחות לגבי חוק בתי המשפט והזיוף - נראות על פניהן מוצקות: עצם הוצאת המסמך מהתיק היא העבירה הראשונה, ועצם המחיקה בו היא העבירה השנייה.
  • העובדה שהפרקליטות (כעת בראשותו של שי ניצן, הבוס הישיר של ציון-מוזס) העלימה מבג"ץ את העובדה שהתלונה נגד השופטת כללה עוד ארבע עבירות לכאורה, מהווה לכל הפחות הטעיה מכוונת, אם לא הולכת שולל שעל גבול התרמית.
סגירה הדדית של התיקים
10.

בדצמבר 2014, בעוד העתירה תלויה ועומדת, החליטה הוועדה למינוי שופטים לקדם את השופטת מתפקיד של רשמת לתפקיד של שופטת באותו בית משפט. הנהלת בתי המשפט סירבה להשיב לשאלת News1 האם הוועדה ידעה על העתירה, ואם כן - מדוע התעלמה ממנה. אנחנו נציין, כי כאשר תלוי ועומד הליך משמעתי נגד עורך דין, לא ניתן למנותו לשופט. כאן הייתה עתירה לבג"ץ בעקבות חקירה פלילית נגד שופטת, ובכל זאת היא זכתה לקידום.

11.

הדיון בעתירה התקיים ב-2.2.15 בפני הנשיאה מרים נאור והשופטים נעם סולברג וניל הנדל. בג"ץ הבהיר לקינן, כי למרשתו אין זכות קנויה לקבל את חומר החקירה. השופטים הציעו פשרה: השופטת תחזור בה מהתלונה נגד א"ו, וכך יימחק כתב האישום שהוגש בנפרד נגדו, והוא יחזור בו מהערר על סגירת התיק נגדה. הצדדים הסכימו והעתירה נמחקה.
תאריך:  17/08/2015   |   עודכן: 

סקופ: שופטת בית הדין לעבודה אירית הרמל וינברג הפילגש של משה גל התעללה בגרוש שלה נחקרה במשטרה על זיוף דוחות פקידות סעד – משה לדור טייח ונתן לה יחס מועדף

סקופ מדהים: עורכת דין גרושה אירית הרמל וינברג התחילה לעבוד בהנהלת בתי המשפט בימים שמשה גל עמד בראשה, והפכה הפילגש שלו. כפרס על יחסי המין הוא דאג למנות אותה רשמת בבית הדין לעבודה בתל אביב מבלי שתעבור דרך הוועדה למינוי שופטים. שמה אירית הרמל וינברג. בינתיים ניהלה שופטת זו מאבק איתנים בבית המשפט למשפחה ברמת גן, אצל השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר, שם העלילה עלילות זדוניות ביותר על הגרוש שלה, ומנעה ממנו קשר עם ילדיו, וכל זאת בעידודה המלא של חברתה הטובה, השופטית הדוסית ממשפחת האצולה רקובר, אסתר ז'יטניצקי רקובר, שגם בעלה של ז'יטנצקי (רו"ח) מסובך בעבירות מרמה פליליות. ז'יטניצקי לקחה על עצמה לנהל מסע צלב נגד הבעל לשעבר של אירית הרמל ועשתה כל שביכולתה לגרום לו להתאבד או למות, ע"י סילופי פרוטוקולים, פסקי דין שערורייתיים, שקרים שיפוטיים למהדרין, ומעשי נוכלות שצריך אנציקלופדיה שלמה לתאר אותם.
בינתיים אירית הרמל כבר התקדמה למשרה שיפוטית. קידמו אותה ממעמד של רשמת למעמד של שופטת עבודה בת"א בשוקן, תוך שמידי פעם היא עוזבת את עבודתה, מתייצבת אצל שופטת המשפחה אסתר ז'יטניצקי רקובר, ומעלילה עלילות דם של ממש נגד הגרוש. כל צמרת המשפט ידעה והבליגה מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא העיז להתעסק עם הפילגש של משה גל, שלמרות שהועף בנסיבות מחשידות עם קלון מתפקידו, הוא עדיין יקיר המערכת.
אין זה מפליא שאת הגירושין שלה ניהלה אירית הרמל בצורה מחליאה ומבזה לרבות תלונות שווא, עדויות שקר, טענות היסטריות של חשש לחייה, הטלת רפש בבן זוגה לשעבר, ניכור האבא מילדיו, ומה לא. את כל זה למדה אירית הרמל בהיותה מתמחה אצל השופטת הפמינאצית שפרשה יהודית שטופמן (עוד דוסית פדלחושית מהזן המיזנדרי-אקוטי), אשר ידועה בשנאתה היוקדת כלפי גברים, ובהיותה שופטת משפחה גרמה למספר לא מועט של התאבדויות גברים.
אירית הרמל ויינברג, תמונה מטקס השבעת שופטים בבית הנשיא 1.12.2014
אירית הרמל ויינברג, תמונה מטקס השבעת שופטים בבית הנשיא 1.12.2014
הרמל זומנה לחקירה במשטרה. רצף האירועים מלמד שהיא נהנתה משורה של זכויות יתר שלא היו ניתנות לחשוד מן השורה, ומקבלת החלטות תמוהה שעמדה בניגוד למקובל ולעובדות שהוצגו. אירית הרמל פתחה לעצמה כרטיס שידוכים כדי להכיר גברים דתיים שינענעו אותה בארגון ישפה. בארגון זה נאסף חומר על הכלה המיועדת, לרבות חומרים ממשרדי הרווחה, כדי שהגברים לא ירכשו חתולות בשק. הרי לא נותנים כתובה לבהמה, ולא דר אדם עם נחש… מסתבר שאירית הרמל זייפה דו"חות של פקידות סעד, והעלתה אותם לכרטיס השידוכים שלה בישפה, כדי לתאר עצמה כטלית שכולה תכלת. חחח. לא ברור מדוע הייתה זקוקה למצוא חתן, כאשר כבר יש לה את משה גל שעושה אצלה ביקורי לילה. אולי נבל לו הזלזל.
המערכת ממליצה לחקור גם את השופטת אסתר ז'יטניצקי (רקובר) באזהרה עקב משוא פנים, נוכלויות ורמאויות והטיית הדין, לא רק כלפי בעלה לשעבר של אירית הרמל, אלא גם כלפי כל הגברים המופיעים באולמה. הגרוטאה אסתר ז'יטניצקי רקובר (ר"ג) נשואה לגנב רו"ח שמעון ז'יטניצקיהודעה חשובה לציבור האבות המתדיינים אצל השופטת ז'יטניצקי. השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר הרחיקה אבא שהתלונן כי הבן של… קיראו גם פה:  אסתר ז'יטניצקי רקובר (ר"ג): הידועה בציבור שקיבלה יהלומים, רולקס על מעלליה.
כתבה קודמת על אירית הרמל נמחקה ע"י גוגל בעקבות תלונה שהגישה אירית הרמל לגוגל.  https://chillingeffects.org/notices/1633053#  אירית הרמל התלוננה על הכתבה בקישור זה, שנמחק ממנוע החיפושים של גוגל:

2015-10-25 ISRAEL: Fake service of Supreme Court Presiding Justice fake decision in the Zadorov case // תיק רומן זדורוב – המצאה למראית עין של החלטה למראית עין של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור



2015-10-25 ISRAEL: Fake service of Supreme Court Presiding Justice fake decision in the Zadorov case //

תיק רומן זדורוב – המצאה למראית עין של החלטה למראית עין של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור

The incident provides clear evidence of direct involvement of Supreme Court Presiding Justice Miriam Naor in Fraud Upon the Court in the criminal appeal of falsely convicted Roman Zadorov. Regarding this murder conviction, Prof Kremnitzer wrote: “Conduct of the Prosecution is scary”. And Prof Sangero wrote: “Conviction with no real evidence”. But the Supreme Court continues to conduct its Fraud Upon the Court nevertheless...
  
 
Pics: Supreme Court Presiding Justice Miriam Naor is an active player in the Fraud Upon the Court in the Supreme Court case Zadorov v State of Israel (7939/10) - criminal appeal of Roman Zadorov - falsely prosecuted, falsely convicted, falsely sentenced and falsely imprisoned for some 10 years... Judicial corruption corner in the OccupyTLV camp.
____
OccupyTLV, October 25 – simulated service today of a simulated decision by Supreme Court Presiding Justice Miriam Naor in Zadorov's criminal appeal documents again the routine fraud in Supreme Court's records, the overall Fraud Upon the Court in Zadorov's appeal, and direct involvement of Presiding Justice Miriam Naor in both.
a. Simulated service of Presiding Justice Naor October 12, 2015 decision
A court certified letter (not the regular certified mail) was received today from the Supreme Court. [1] The letter contains a printout from the Supreme Court's IT system of Presiding Justice Naor October 12, 2015 decision. The printout is unsigned, unauthenticated (no accompanying letter by the office of the clerk, no stamp, no signature, no seal of the court). The printout also bears a disclaimer - “subject to editing and phrasing changes”. No reasonable person (except for Israeli attorneys) could accept such document as a valid and effectual court record.
However, this is the manner in which the Supreme Court purports to serve its decisions since 2002.




 

Pics: A court certified letter (not the regular certified mail), received today from the Supreme Court, containing a printout from the Supreme Court's IT system of Presiding Justice Naor October 12, 2015 decision.
______
b. Due service is one of the foundations of “fair, public hearing”, and its perversion – a cornerstone in the conduct of simulated court process.
Regarding due service of court decisions, and its significance in due process, late Presiding Justice of the Israeli Supreme Court Yoel Susman elaborated in his book “Civil Court Procedures”, chapter of “Document Service”.
Due service is also a cornerstone of “fair public hearing” - Article 10 of the Universal Declaration of Human Rights.
On the other hand, simulated service of simulated court records is a cornerstone of the conduct of simulated court process – a well-known fraud upon the court. Below [2] is the definition of simulated court process from the Texas Penal Code. Similar criminal offenses are enacted in various other jurisdictions.
In Israel, the legal profession refuses to acknowledge the existence of simulated court process. However, I have repeatedly documented the conduct of “informal”, “off the record” procedures in the Israeli courts, without the knowledge of the parties or those present in the courtroom – classic simulated proceedings.
c. Publication of Presiding Justice Naor's October 12, 2015 decision in the Supreme Court's IT system.
Presiding Justice Naor's October 12, 2015 decision was also published in the Supreme Court's IT system. The public at large and legal professionals in Israel take such publication as reliable, although the Supreme Court holds only its paper records in the paper court files as valid court records. Below is the link to the decision, as published in the Supreme Court's IT system. [3]
d. The October 12, 2015 in the Supreme Court's paper court file is unsigned – therefore – an invalid court record on its face.
Inspection of the paper court file – Zadorov v State of Israel – in the Supreme Court last week showed that Justice Naor's October 12, 2015 decision was never signed, like the vast majority of judicial records in this court file. The unsigned decision record, as discovered in the paper court file is shown in page 4 of the link below. [4] Based on my experience in inspecting numerous Supreme Court paper court files, Zadorov v State of Israel – is unique in its perversion.
e. Content of the decision is dubious.
Justice Naor's October 12, 2015 simulated decision is in response on my request for appointment of a new panel. The foundation for my request was the refusal of the current panel to duly serve signed and certified copies of its own decisions, including the refusal to provide a signed and certified copy of its simulated decision on Disqualification for a Cause. The panel's decision was also unreasoned, out of compliance with the Israeli law, which requires reasoned decision by judges, when they deny Disqualification for a cause.
The request for appointment of a new panel explicitly stated that there was no way to appeal an unsigned, uncertified decision, and therefore, there was no way to appeal the current panel's simulated decision, purporting to deny its own disqualification.
However, Justice Naor's October 12, 2015 simulated decision says that an appeal had to be filed, and fails to refer in any manner to the facts – the refusal of the Supreme Court to sign its own decisions in the Zadorov appeal.
f. Perversion of process in Disqualification for a Cause is particularly serious
Given the nature of Disqualification for a Cause in general – attack on the integrity and honesty of the judges, any perversion in the disqualification procedure should be viewed as particularly serious. Such perversion undermines the integrity of the entire appeal process. According to the law in the State of Israel, and likewise in other jurisdiction, a judge who fails to duly answer on Disqualification for a Cause is prohibited from rendering additional decisions in the case.
LINKS:
Below

תיק רומן זדורוב – המצאה למראית עין של החלטה למראית עין של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור

אירוע זה מראה בבירור על מעורבותה הישירה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, בהונאה על בית המשפט בהליך הערעור של רומן זדורוב. לגבי מקרה זה כתב פרופ קרמניצר: “התנהלות התביעה מפחידה", ופרופ סנג'רו כתב: “הרשעה ללא ראיות של ממש". אבל בית המשפט העליון ממשיך בניהול הונאה בבית המשפט...
\
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור מעורבת ישירות בהונאה בבית המשפט העליון בעירעור זדורוב!

______
מאהל המחאה ת"א, 25 לאוקטובר - המצאה למראית עין, שנמסרה היום, של החלטה למראית עין של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בתיק הערעור זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) יוצר ראיות נוספות להונאה השגרתית בכתבי בית המשפט העליון בכלל, להונאה בערעור זדורוב בפרט, ולמעורבותה הישירה של הנשיאה מרים נאור בהתנהלות זאת.
א. המצאה כביכול של החלטת הנשיאה נאור בתיק זדורוב מיום 12 לאוקטובר.
היום התקבל בדואר רשום משפטי (לא דואר רשום רגיל) מכתב מבית המשפט העליון. [1] המכתב כולל תדפיס ממערכת המידע של בית המשפט העליון, בלתי חתום ובלתי מאומת (ללא מכתב מלווה, ללא כל חותמת או חתימה של המזכירותללא חותם בית המשפט (ללא אותנטיקציה). תדפיס זה גם נושא תניית פטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  אדם בר-דעת (שאינו עורך דין ישראלי) לא יוכל לקבל מסמך זה ככתב בית דין בר תוקף
אולם כך מתבצעות המצאות כביכול של בית המשפט העליון מאז 2002. 
 

תמונות: מכתב שנמסר בדואר רשום משפטי היום, ובו תדפיס החלטה בלתי חתומה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור מיום 12 לאוקטובר, 2015, בתיק זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10)
____
ב. המצאה כדין היא מיסודות הליך הוגן ופומבי, ושיבושה - אבן יסוד בניהול הליכים למראית עין
לגבי סדר המצאה כדין של החלטות בית משפט, וחשיבות ההמצאה כדין בניהול הליך משפטי תקין, כתב במפורש הנשיא יואל זוסמן ז"ל בספרו "סדרי הדין האזרחי" בפרק "המצאת מסמכים".
המצאה כדין של החלטות בית המשפט גם נחשבת אבן יסוד ב"הליך הוגן ופומבי".
לעומת זאת, המצאה של כתבי בית דין פסולים או חסרי תוקף נחשבת לאבן יסוד בניהול הליכים למראית עין - הונאה ידועה בבתי המשפט ברחבי העולם מזה דורות רבים... 
להלן [2] הגדרת הליך למראית עין בהחוק הפלילי של טקסססעיפים דומים קיימים בחוקיהן של אומות ומדינות רבות. אולם בישראל, מסרבים אנשי המשפט להודות באפשרות של קיום מצב של "הליך למראית עין".  יחד עם זאת, תיעדתי במקרים מסויימים ששופטים ניהלו "הליך בלתי פורמלי", "מחוץ לפרוטוקול" -  ללא ידיעת הצדדים והציבור שהוא הליך למראית עין לכל דבר.
ג. פרסום ההחלטה בתיק זדורוב מיום 12 לאוקטובר במערכת המידע של בית המשפט העליון
החלטתה זאת של הנשיאה מרים נאור גם התפרסמה במערכת המידע של בית המשפט העליוןהציבור ועורכי דין מקבלים פרסום מעין זה כאמיןלהלן קישור לפרסום במערכת המידע של בית המשפט העליון. [3]
ד. ההחלטה לא נחתמה בתיק הנייר על ידי הנשיאה נאור - ולכן ברור שאינה החלטה בת תוקף.
בעת העיון בתיק הנייר זדורוב נ מדינת ישראל בשבוע שעבר, התברר שהחלטתה זאת של הנשיאה נאור מעולם לא נחתמה על ידיה, כמו כמעט כל ההחלטות בתיק זדורוב... מתוך ניסיוני לאחר עיון בתיקים רבים של בית המשפט העליון, ברור שהשיבוש בתיק זדורוב - בו הרוב המוחלט של ההחלטות בלתי חתומות (והחתומות אינן לעניינים מהותיים) - הוא חריג לחלוטין.
ההעתק הבלתי חתום מתיק הנייר מופיע בעמוד 4 בקישור להלן. [4]
התוכן ההחלטה תמוה למועט...
החלטה זאת היא תגובתה כביכול של הנשיאה נאור על בקשתי למינוי מותב חדש בתיק זדורובהבסיס לבקשתי - המותב הקיים מסרב לספק העתקים חתומים של החלטותיו, כולל סירוב לספק החלטה חתומה ומאושרת על בקשה לפסלות המותב עצמו (ההחלטה הדוחה את פסלותם גם לא הייתה מנומקת, בניגוד לחוק, הדורש הנמקה על ידי שופטים הדוחים בקשה לפסלותם).
הבקשה למינוי מותב חדש ציינה בפירוש שאין אפשרות לערער על החלטה בלתי חתומה ובלתי מאושרת, ולכן אין אפשרות לערער על החלטת המותב הדוחה את פסלותו.
אבל תוכן ההחלטה של נאור מדבר על כך שהייתי צריך להגיש ערעור על החלטת המותב, ואינו מתייחס ולו במילה אחת לסירובו של בית המשפט העליון לספק החלטות חתומות ומאושרות בתיק זדורוב...
ו. שיבוש ההליך בבקשת פסלות הוא חמור במיוחד
לאור טיבה של בקשת פסלות בכלל- התוקפת את ישרתם ותום ליבם של השופטים, יש לראות כל שיבוש בהליך זה חמור במיוחד. מצב זה מערער את תוקף ההליך כולו מיסודועל פי החוק בישראל, וכך גם באומות אחרות, שופט שלא ענה כדין על בקשת פסלות, מנוע מלתת כל החלטה נוספת בתיק.

קישורים:
[1] 2015-10-25 Roman Zadorov v State of Israel (7939/10) in the Supreme Court – simulated service of Presiding Justice Miriam Naor October 12, 2015 simulated decision //
רומן זדורוב נ מדינת ישראל (ע”פ7939/10) בבית המשפט העליון – המצאה למראית עין של החלטתה למראית עין של נשיאת בית המשפט העליון מיום 12 לאוקטובר, 2015
[2] TEXAX CRIMINAL CODE § 32.48. SIMULATING LEGAL PROCESS.
הגדרת הליך למראית עין בחוק הפלילי של טקסס
(a) A person commits an offense if the person recklessly causes to be delivered to
another any document that simulates a summons, complaint, judgment, or other court process with the intent to:
        (1)  induce payment of a claim from another person;  or                     
        (2)  cause another to:                                                      
            (A)  submit to the putative authority of the document;  or               
            (B)  take any action or refrain from taking any action in response to the document, in compliance with the document, or on the basis of the document.
    (b)  Proof that the document was mailed to any person with the intent that it be forwarded to the intended recipient is a sufficient showing that the document was delivered.
    (c)  It is not a defense to prosecution under this section that the simulating document:
        (1)  states that it is not legal process;  or                               
        (2)  purports to have been issued or authorized by a person or entity who did not have lawful authority to issue or authorize the document.
    (d)  If it is shown on the trial of an offense under this section that the simulating document was filed with, presented to, or delivered to a clerk of a court or an employee of a clerk of a
court created or established under the constitution or laws of this state, there is a rebuttable presumption that the document was delivered with the intent described by Subsection (a).
    (e)  Except as provided by Subsection (f), an offense under this section is a Class A misdemeanor.
    (f)  If it is shown on the trial of an offense under this section that the defendant has previously been convicted of a violation of this section, the offense is a state jail felony.
[3] 2015-10-12 Roman Zadorov v State of Israel (7939/10) in the Supreme Court – Presiding Justice Miriam Naor October 12, 2015 simulated decision – on the Supreme Court's web site//
רומן זדורוב נ מדינת ישראל (ע”פ7939/10) בבית המשפט העליון – החלטתה למראית עין של נשיאת בית המשפט העליון מיום 12 לאוקטובר, 2015 באתר בית המשפט העליון.
[4] 2015-10-20 Roman Zadorov v State of Israel (7939/10) in the Supreme Court – Presiding Justice Miriam Naor October 12, 2015 simulated, unsigned decision – as discovered upon inspection of the Supreme Court's paper court file (p4)//
רומן זדורוב נ מדינת ישראל (ע”פ7939/10) בבית המשפט העליון – החלטתה למראית עין של נשיאת בית המשפט העליון מיום 12 לאוקטובר, 2015, כפי שהתגלתה בעת עיון בתיק הנייר בבית המשפט העליון. (עמ 4)

2015-10-25 PALESTINE: Routines of the occupation...

2015-10-25 PALESTINE: Routines of the occupation...
============
Rabbis for Human Rights protest a perverted press release by Israel Police, which claims that the knife-wielding assault on Rabbi Eric Asherman was the outcome of "provocation" by Rabbi Asherman against the ski -masked settler, who was engaged in setting fire to Palestinian olive grove ...
צפו בסרטון של פעיל ימין קיצוני חמוש בסכין תוקף את הרב אריק אשרמן, נשיא רבנים…
rhr.org.il

2015-10-25 ISRAEL: Supreme Court Presiding Justice Naor is aksed to explain peversion/forgery in Supreme Court records // נשיאת בית המשפט העליון נאור מתבקשת להסביר שיבוושים/זיופים בכתבי בית המשפט העלין - פרנקו-סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים

2015-10-25 ISRAEL: Supreme Court Presiding Justice Naor is asked to explain perversion/forgery in Supreme Court records in Franco-Sidi et al v Authority pursuant to Nazi Persecutions Victims //
The evidence in this court file shows forgery/perversion of Supreme Court electronic records, and dishonest conduct of the Office of the Clerk, in effort to prevent inspection of the original paper records.
נשיאת בית המשפט העליון נאור מתבקשת להסביר שיבוושים/זיופים בכתבי בית המשפט העליון - פרנקו-סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים
[עברית להלן]

   תוצאת תמונה עבור בועז אוקון   
Presiding Justice Miriam Naor is asked to explain perversions/forgeries of Supreme Court record.  The main suspect in this case is form Supreme Court Magistrate Boaz Okon.
_____
OccupyTLV, October 25 - Supreme Court Presiding Justice Miriam Naor is asked to explain perversions/forgeries in Supreme Court records in Franco-Sidi et al v Authority pursuant to the Victims of Nazi Persecutions Act (‫‪1582/02‬‬). (The letter is copied and linked below) [1]
In this case, the Supreme Court denied an appeal by Judith Franco-Sidi and a group of Nazi persecutions survivors from Bulgaria, who sued in an effort to be paid by a fund, created by the German government and administered by the Israeli government.
The Israeli Supreme Court is administered based on paper court files, which are the authoritative, valid court records.  However, the Supreme Court also maintains an IT system, where unsigned, unauthenticated, "subject to editing and phrasing changes"  electronic copies of decision records are displayed.  The records in IT system are perceived by the public at large and by attorneys as reliable copies of the valid, authentic paper court  records.  The records in IT system of the Supreme Court are also copied and distributed by various commercial legal databases.
However, the case here, and numerous other cases demonstrate that starting in 2002, IT system of the Supreme Court is routinely plagued by perversion/forgery of records.
The request, addressed to Presiding Justice Miriam Naor, copied below demonstrates:
a) Clear evidence of perversion/forgery in decision records and docket entries in this case, and
b) Evidence of dishonest conduct of the Supreme Court's Office of the Clerk, relative to attempt to inspect the original paper court records of the same file.  Conduct of the Office of the Clerk appears on its face as an attempt to cover-up additional evidence of the perversion/forgery of records in this case.
The abject poverty of the elderly holocaust survivors in Israel has been repeatedly recognized as a major disgrace.
Supreme Court Presiding Justice Naor is yet to answer on similar requests, relative to court files of former PM Ehud Olmert Holyland bribing case, and false murder conviction of Roman Zadorov.
The full letter today to Presiding Justice Miriam Naor is copied below.
LINK:

[1] 2015-10-25 ISRAEL: Request for clarifications by Supreme Court Presiding Justice Naor in re: perversion/forgery in Supreme Court records - Franko-Sidi Judith v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02) //

בקשה להבהרות נשיאת בית המשפט העליון נאור לגבי שיבושים/זיופים בכתבי בית המשפט העלין - פרנקו-סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים

 
נשיאת בית המשפט העליון נאור מתבקשת להסביר שיבוושים/זיופים בכתבי בית המשפט העליון - פרנקו-סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים

   תוצאת תמונה עבור בועז אוקון   
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התבקשה להסביר שיבושים/זיופים בכתבי בית המשפט העליון.  החשוד המרכזי במקרה זה הוא רשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון.   
_____
מאהל המחאה ת"א, 25 לאוקטובר - נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התבקשה להסביר שיבושים/זיופים בכתבי בית המשפט העליון בתיק יהודית סידי-פרנקו ואח' נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (‫‪1582/02‬‬) . (המכתב במלואו מועתק ומקושר להלן). [1]
בתיק זה דחה בית המשפט העליון ערעור של יהודית פרנקו-סידי וקבוצת ניצולי רדיפות הנאצים בבולגריה, שתבעו במטרה לקבל כספים מקרן פיצויים שהוקמה על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלת על ידי ממשלת ישראל.
בית המשפט העליון של מדינת ישראל מתנהל בתיקי נייר, שהם הכתבים הקובעים והתקפים.  אולם בית המשפט העליון גם מקיים מערכת מידע, בה מתפרסמים העתקים אלקטרוניים של כתבים בלתי חתומים, בלתי מאומתים, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  יחד עם זאת, הכתבים במערכת המידע מתקבלים על ידי הקהל הרחב ועל ידי עורכי דין כהעתקים אמינים של כתבי נייר בני תוקף ואמיתיים (אותנטיים) של החלטות בית המשפט העליון.  הכתבים ממערכת המידע הם גם אלה המתפרסמים במאגרי המידע המשפטיים המסחריים.
אולם המקרה כאן, ומקרים רבים אחרים מראים שהחל בשנת 2002, מערכת המידע של בית המשפט העליון סובלת בשגרה משיבושים/זיופים של הכתבים.
הבקשה שהופנתה לנשיאת בית המשפט העליון היום מראה:
א) ראיות ברורות לשיבושים/זיופים של כתבי החלטות ורישומים (docket entries) בתיק זה.
ב) ראיות להתנהלות בלתי ראויה של מזכירות בית המשפט העליון לגבי ניסיון לעיין בכתבי הנייר המקוריים בתיק זה.  התנהלות המזכירות נראית על פניה כניסיון למנוע גילוי ראיות נוספות לשיבושים/זיופים בתיק זה.
נשיאת בית המשפט העליון עדיין לא ענתה על בקשות דומות לגבי תיק אהוד אולמרט-הולילנד ותיק רומן זדורוב בבית המשפט העליון.
המכתב לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור מועתק במלואו להלן.
קישור

[1] 2015-10-25 ISRAEL: Request for clarifications by Supreme Court Presiding Justice Naor in re: perversion/forgery in Supreme Court records - Franko-Sidi Judith v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02) //

בקשה להבהרות נשיאת בית המשפט העליון נאור לגבי שיבושים/זיופים בכתבי בית המשפט העלין - פרנקו-סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים

 
_____.
[עברית להלן]
October 25, 2015
Presiding Justice Miriam Naor
Supreme Court of the State of Israel
Shaarey Mishpat Street, Jerusalem
By certified mail
RE: Request for clarifications, in re: a) Office of the Clerk registration and docketing procedures, b) Procedures for shredding court files in general, and documentation of shredding court file Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02) in particular, and c) Integrity of the Supreme Court's electronic records in the same court file.
Dear Presiding Justice Naor:
I herein request your clarifications regarding: a) Office of the Clerk registration procedures, b) Supreme Court's procedures for shredding court files, in general, and shredding court file Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02), in particular, and c) Integrity of the electronic records in the same court file.
As part of an academic study, I have conducted in recent years a survey regarding exercising the right to inspect court records and integrity of the electronic records of the courts of the State of Israel, following sweeping changes in administration of the courts over the past decade. The following questions arose during conduct of the survey.
1) Filing of Request to Inspect in Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02) and its retroactive rejection from filing
On October 7, 2015, I filed a routine Request to Inspect in Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02). [1] [Attachment A]
Initially, I tried to file it as a “Notice of Inspection”, since it pertained only to inspection of court decisions, which according to the Regulations of the Courts (Inspection of Court Files) is a right that does not require judicial permission.
However, the “Pro Se Section” of the Office of the Clerk refused to accept such filing, and I was instructed to file it as “Request to Inspect” instead.
The filing was stamped “Received” and was entered in the docket of the court file in the Supreme Court's IT system in my presence.


 Figure 1. Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02): “Requests” Docket in the Supreme Court's IT system showing on October 07, 2015 “The Request was not filed” (downloaded on October 24).
_____
On October 20, 2015, on my next visit to the Office of the Clerk, the “Request to Inspect” paper was returned to me, and I was told that it was “Rejected from Filing”. The explanation was that the court file was shredded. [2] [Attachment B] My paper had some handwritten, unsigned comments on it, but it was not stamped “Rejected from Filing”. I was further instructed that I wouldn't be permitted to file any other requests in the same court file.
In parallel, the docket of the same court file in the Supreme Court's IT system was retroactively altered: The original entry of filing of the Request to Inspect was eliminated, and an entry was added, “The Request [unspecified - jz] was not filed”. However, the docket entry provides no information regarding secretarial or judicial authority for such action. (Figure 1)
The actions regarding this filing raise the following questions:
a) Under whose authority was the Request to Inspect rejected from filing, after it had already been filed and docketed?
b) Why and how was the original docket entry eliminated and replaced by the new entry, indicating “The Request was not filed”? A valid docket system should have maintained the original entry and added, if necessary, a second entry regarding the purported rejection of the Request to Inspect from filing. Therefore, the actions in this docket raise concerns regarding integrity of the docket system of the Supreme Court's IT system.
2) Purported shredding of Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02), while refusing to provide documentation of the shredding.
When I sought explanation for conduct of the Court regarding my Request to Inspect in this court file, I was referred to Head of the Civil Division in the Office of the Clerk. He claimed that the court was had been shredded, but refused to provide any documentation to such effect, or explain the Supreme Court's procedures regarding shredding of court files.
In contrast, Regulations of the Archives (Maintenance and Shredding Court Files) 1986, Regulations 3, 4 and 8 say:
3. (a) When a court wishes to shred files, as stated in Regulation 2, the court shall notify the Archivist.
(b) The Notice shall be accompanied by a list of the files to be shredded, organized by types, as detailed in the appendix.
4. Notice of the intent to shred the files shall be published in the State Registry (Herein – “Notice of Shredding”).
8. Protocol of the shredding shall be conducted at the time of shredding, signed by a representative of the court, and forwarded to the Archivist within 15 days from it writing.
The actions regarding this court file raise the following questions:
a) Does the Supreme Court comply with the Regulations of the Archives (Maintenance and Shredding Court Files) 1986?
b) Would I be able to receive a specific reference to the published notice in the State Registry, regarding the intent to shred Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02), and a copy of the protocol of shredding of the same court file?
3) Concerns regarding perversion/forgery of records in Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02), and an attempt to eliminate the evidence.
Events surrounding my Request to Inspect in Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02) are particularly alarming. The reason that I sought to inspect this court file was that inspection of the records in the Supreme Court's IT system raised serious concerns of perversion and/or forgery of records in this case.

a.

b.
Figure 2. Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02): a) Two similar but different judgments were docketed on November 13, 2003 in this case, b) The second Judgment record was purportedly docketed four (4) days prior to its signing.
____
The “Decisions” docket in this court file lists two (2) Judgment records, similar but different in the same case, both purportedly docketed on the same date – November 13, 2003. The mere existence of two judgments in the appeal is perplexing... Moreover, the second of the two judgment records was docketed on November 13, 2003, while it was purportedly signed on November 17, 2003... (Figure 2)

Figure 3. Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02): Decision by Magisrate Boaz Okon, which was purportedly docketed on February 28, 2002, was purportedly signed on February 14, 2007, years after Okon left the Supreme Court. It was also purportedly certified by Chief Clerk Shmaryahu Cohen some 5 years after his death, and it fails to include any reference to an electronic file, as was customary during Cohen's lifetime.
____
Moreover, decision by Magistrate Boaz Okon, which was purportedly docketed on February 28, 2002, was purportedly signed on February 14, 2007, years after Okon left the Supreme Court. It was also purportedly certified by Chief Clerk Shmaryahu Cohen some 5 years after his death, and it fails to include any reference to an electronic file, as was customary during Cohen's lifetime. (Figure 3)
Overall, the situation in Franco-Sidi v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02) is eerily similar to that found in Baranes v State of Israel (3032/99). In the latter file, inspection revealed that a series of decisions, which were suspected perversion and/or forgery, based on inspection of the electronic records, were missing from the paper court file.
The findings in the electronic records in this file raise the following questions:
a) What is the explanation for docketing two similar but different judgment records in this court file, purportedly on the same date? Can the second judgment records, which was purportedly docketed four days prior to its signing, by reasonably deemed an authentic court record?
b) Can Magistrate Boaz Okon's decision, purportedly docketed on February 28, 2002, and purportedly signed on February 14, 2007, be reasonably deemed an authentic court record?
Surely, your recognize the importance of maintaining public trust in integrity of the Supreme Court's Office of the Clerk and integrity of the Supreme Court's records. Therefore, I look forward to reasonable clarifications regarding the above stated questions.
Truly,
_____________
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert (NGO)OccupyTLV
LINKS:
[1] 2015-10-07 Franko-Sidi Judith v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02) - Request to Inspect - stamped "Received" //
פרנקו-סידי יהודית נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02) - בקשה לעיון שהוחתמה "התקבל"
https://www.scribd.com/doc/286688922/
[2] 2015-10-20 Franko-Sidi Judith v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecutions Act (1582/02) - Request to Inspect - returned by Office of teh Clerk of Supreme Court - claiming "Denied filing"" //
פרנקו-סידי יהודית נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02) - בקשה לעיון שהוחזרה על ידי מזכירות בית המשפט העליון בטענה "נדחה מרישום".
https://www.scribd.com/doc/286689506/
CC:
Prof Uzi Ornan, Computer Science, Technion
Prof Michal Irani, Computer Science, Weizmann Institute
Prof Abraham Bell, Law Faculty, Bar Ilan University
Prof Ariel Bendor, Law Faculty, Bar Ilan University
Prof Gad Barlzilai, Law Faculty, Haifa University
Prof Yoram Baram, Computer Science, Technion
Prof Oren Gazal, Law Faculty, Haifa University
Attorney Einat Hurvitz, CEO, Freedom of Information Movement
Prof Shmuel Zaks, Computer Science, Technion
Prof Irad Yavneh, Computer Science, Technion
Attorney Dan Yakir, Legal Counsel, Association for Civil Rights in Israel
Prof Asa Kasher, Philosophy Dept, Tel-Aviv University, School of Public Policy and Administration, Hebrew University
Prof Eliezer Lederman, Law Faculty, Tel-Aviv University
Prof Ami Litman, Computer Science, Technion
Prof Yehuda Lindell, Computer Science, Bar-Ilan University
Prof Menahem Mautner, Law Faculty, Tel-Aviv University
Prof Barak Medina, Law Faculty, Hebrew University
Prof Doron Navot, Law Faculty, Haifa University
Prof Boaz Sangero, Criminal Law and Criminology, Law and Business Academic Center (Ramat Gan)
Prof Daniel Friedman, Law Faculty, Tel-Aviv University
Prof Nir Kedar, Law School, Sapir Academy
Prof Mota Kermnitzer, Law Faculty, Hebrew University
Prof Amnon Rubinstein, Law School, Herzlia IDC
Prof Omer Reingold, Computer Science, Weizmann Institute
Prof Assaf Schuster, Computer Science, Technion
Prof Gabriela Shalev, Ono Academic Center
Prof Yedidya Stern, Law Faculty, Bar-Ilan University
Prof Eli Shamir, Hebrew University
Attorney Elad Shraga, Chairman and Founder, Quality Government Movement
____
13 לאוקטובר, 2015
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור
בית המשפט העליון
רח' שערי משפט, ירושלים
בדואר רשום
הנידון: בקשה להבהרות - א) סדרי רישום במערכת המידע על ידי מזכירות בית המשפט, ב) סדרי ביעור התיקים בכלל, ובתיק פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02) בפרט, ג) ישרת הכתבים האלקטרוניים באותו תיק.
לכבוד נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור,
הריני מבקשה בזאת את הבהרותיך לגבי: א) סדרי רישום במערכת המידע על ידי מזכירות בית המשפט, ב) סדרי ביעור התיקים בבית המשפט העליון בכלל, ובתיק פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02) בפרט, ג) ישרת הכתבים האלקטרוניים באותו תיק.
כחלק ממחקר אקדמי, אני מנהל בשנים האחרונות סקר על מימוש זכות העיון בכתבי בתי המשפט בישראל וישרת הכתבים האלקטרוניים, בעקבות השינויים המפליגים בהנהלת בתי המשפט בעשור האחרון. השאלות שלהלן התעוררו במהלך סקר זה.
1) הגשה לרישום של בקשה לעיון בתיק פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02) והסרתה מרישום בדיעבד.
ביום 7 לאוקטובר, 2015, הגשתי לרישום בקשה לעיון בתיק פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02). [1] [נספח א'] תחילה, נסיתי להגיש "הודעה על עיון", כיוון שכוונתי הייתה לעיין רק בכתבי ההחלטות בתיק זה, שעל פי תקנות בתי המשפט (עיון בתיקים) 2003, היא זכות שאינה נזקקת להיתר שיפוטי.
אולם "מדור בלתי מיוצגים" של מזכירות בית המשפט העליון סירב לקבל הגשה זאת, והנחה אותי להגיש במקום זאת "בקשה לעיון".
ה"בקשה לעיון" הוחתמה "התקבל/נבדק" והוזנה למערכת המידע של בית המשפט העליון בנוכחותי.

תמונה 1. פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02): רשימת "בקשות" במערכת המידע של בית המשפט העליון, המראה שביום 7 לאוקטובר, 2015, “הבקשה לא התקבלה לרישום". (הורד ביום 24 לאוקטובר, 2015)
_____
ביום 20 לאוקטובר, 2015, בביקורי הבא במזכירות בית המשפט העליון, הוחזר לי כתב ה”בקשה לעיון” הנ”ל, ונאמר לי ש”נדחתה מרישום”. ההסבר היה שתיק בית המשפט שבנידון "נגרס”. [2] [נספח ב'] כתב הבקשה שהוחזר לי כלל הערות בכתב יד, בלתי חתומות, ולא הוחתם "נדחה מרישום". יתרה מזאת, נאמר לי שלא אורשה להגיש לרישום כל בקשה נוספת בתיק זה.
במקביל, שונה בדיעבד הרישום במערכת המידע של בית המשפט העליון: הרישום המקורי של הגשת ה"בקשה לעיון" נמחק, ובמקומו הוסף רישום "הבקשה [ללא פירוט מהי – יצ] לא התקבלה לרישום". אולם רישום חדש זה אינו מספק כל מידע לגבי הסמכות השיפוטית או המזכירותית שהביאה לשינוי זה ברישום. (תמונה 1)
הפעולות לגבי הגשת הבקשה לעיון מעלים את השאלות הבאות:
א) תחת סמכותו של מי נדחתה הבקשה לעיון לאחר שכבר נרשמה ברשימת הבקשות בתיק זה?
ב) כיצד ומדוע נמחק הרישום המקורי של קבלת הבקשה לעיון לרישום? מערכת רישום תקינה הייתה אמורה לשמור על הרישום המקורי, ולהוסיף, במידת הצורך, רישום שני המתעד אח"כ את הדחייה מרישום כביכול. לפיכך, הפעולות במערכת המידע בעניין זה מעלות חששות לגבי ישרת מערכת המידע של בית המשפט העליון וסדרי רישום הכתבים.
2) גריסה כביכול של תיק פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02), תוך סירוב לספק תיעוד של הגריסה.
כשביקשתי הסברים לגבי התנהלות בית המשפט לגבי הבקשה לעיון בתיק זה, הופניתי לראש מדור אזרחי במזכירות בית המשפט העליון. הוא טען שוב, שתיק בית המשפט הנ"ל "נגרס”, אך סירב לספק תיעוד של הגריסה, או להסביר את סדרי הגריסה בבית המשפט העליון.
לעומת זאת, תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי-דין דתיים), תשמ"ו-1986, תקנות 3, 4 ו-8 אומרות:
3. (א) רצה בית משפט לבער תיקים, כאמור בתקנה 2, יודיע על כך לגנז.
(ב) להודעה תצורף רשימת התיקים המיועדים לביעור, מסודרת לפי הסוגים המפורטים בתוספת (להלן - רשימת התיקים).
4. הודעה על כוונה לבער תיקים יפרסם הגנז ברשומות (להלן - הודעת ביעור).
8. פרוטוקול על הביעור ייערך במעמד הביעור, ייחתם על-ידי נציג בית המשפט ויימסר לגנז תוך 15 ימים מיום עריכתו.
פעולות בית המשפט העליון לגבי התיק שבנידון מעלות את השאלות הבאות:
א) האם בית המשפט העליון מקיים את תקנות 3, 4 ו-8 הנ"ל מתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי-דין דתיים), תשמ"ו-1986?
ב) האם אוכל לקבל מראה מקום מדויק ברשומות להודעת הביעור לגבי התיק שבנידון, וכן את העתק פרוטוקול הביעור של תיק זה?
3) חששות לגבי שיבוש ו/או זיוף ההחלטות בתיק פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02), וניסיון להעלים ראיות לכך.
האירועים הסובבים את הבקשה לעיון בתיק פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02) מעוררים דאגה. הסיבה להגשת הבקשה לעיון בתיק זה, מלכתחילה, הייתה חששות חמורים לשיבוש ו/או זיוף כתבי החלטות בתיק זה, על סמך העיון בכתבים האלקטרוניים במערכת המידע של בית המשפט העליון.

א.

ב.
תמונה 2. פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02): א. שני כתבי פסק דין דומים אך שונים נרשמו בתיק זה ביום 13 לנובמבר, 2003, ב. השני מבין כתבים אלה נרשם כביכול ארבעה (4) ימים לפני חתימתו.
____
רשימת "החלטות" בתיק זה במערכת המידע מראה שני (2) כתבי "פסק דין", דומים אך שונים באותו תיק. שניהם נרשמו כביכול באותו היום – 13 לנובמבר, 2003. עצם קיומם של שני פסקי דין בתיק הערעור תמוה. יתרה מזאת, השני מבין פסקי דין אלה, נרשם כביכול ביום 13 לנובמבר, 2003, למרות שנחתם רק ביום 17 לנובמבר, 2003... (תמונה 2)
 
תמונה 3. פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02): החלטה מאת הרשם בועז אוקון, שנרשמה כביכול ביום 28 לפברואר, 2002, נחתמה כביכול ביום 14 לפברואר, 2007, שנים לאחר שאוקון עזב את בית המשפט העליון. החלטה זאת אושרה כביכול על ידי המזכיר הראשי שמריהו כהן כחמש שנים לאחר מותו, ואינה כוללת כל סימוכין לקובץ אלקטרוני, כפי שהיה נהוג בימי חיו של כהן.
____
זאת ועוד, החלטה מאת הרשם בועז אוקון, שנרשמה כביכול ביום 28 לפברואר, 2002, נחתמה כביכול ביום 14 לפברואר, 2007, שנים לאחר שאוקון עזב את בית המשפט העליון. כתב זה אושר כביכול על ידי המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל כחמש שנים לאחר מותו, וכן אינו כולל כל סימוכין לתיק אלקטרוני, כפי שהיה נהוג בימי חיו של כהן. (תמונה 3)
בכללם, המצב בתיק פרנקו סידי יהודית נ הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (רע"א 1582/02) דומה באופן מוזר למה שהתרחש בתיק עמוס ברנס נ מדינת ישראל (3032/99). בתיק האחרון, עיון הראה שסדרה של כתבי החלטות, שהיו חשודות כשיבושים ו/או זיופים, על פי עיון בכתבים האלקטרוניים, נעלמו מתיק הנייר.
הממצאים לגבי הכתבים האלקטרוניים בתיק זה מעלים את השאלות הבאות:
א) מה ההסבר לרישום שני כתבי פסק דין דומים אך שונים בתיק זה, כביכול באותו היום? האם השני מבין כתבים אלה, שנרשם כביכול ארבעה ימים לפני חתימתו יכול להיחשב ככתב בית דין אמתי (אותנטי)?
ב) האם החלטתו של הרשם בועז אוקון, שנרשמה כביכול ביום 28 לפברואר, 2002, אך נחתמה כביכול ביום 14 לפברואר, 2007, יכולה להיחשב ככתב בית דין אמתי (אותנטי)?
בוודאי את מכירה בחשיבות קיום אמון הציבור במזכירות בית המשפט העליון וכתבי בית המשפט העליון. לפיכך, אצפה להבהרות מתאימות לגבי שאלות שלעיל.
בברכה,
___________________
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה ת"א
קישורים
לעיל
העתקים
פרופ עוזי אורנן, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ מיכל אירני, מדעי המחשב, מכון וייצמן
פרופ אבי בל, הפקולטה למשפטים, בר-אילן
פרופ אריאל בנדור, הפקולטה למשפטים, בר-אילן
פרופ גד ברזילי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ יורם ברעם, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ אורן גזל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
עו"ד עינת הורביץ, מנכ"לית, התנועה לחופש המידע
פרופ שמואל זקס, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ עירד יבנה, מדעי המחשב, הטכניון
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח
פרופ אסא כשר, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת ת"א
פרופ אליעזר לדרמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א
פרופ עמי ליטמן, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ יהודה לינדל, מדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ ברק מדינה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרופ דורון נבות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ בועז סנג'רו, החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה, המרכז האקדמי למשפט
פרופ דניאל פרידמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א
פרופ ניר קידר, ביה"ס למשפטים, מכללת ספיר
פרופ מוטה קרמניצר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרופ אמנון רובינשטיין, ביה"ס למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
פרופ עומר ריינגולד, מדעי המחשב, מכון וייצמן
פרופ אסף שוסטר, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ גבריאלה שלו, הפקולטה למשפטים, המרכז האקדמי אונו
פרופ ידידיה שטרן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ אליהו שמיר, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית
עו"ד אלעד שרגא, יו"ר ומייסד, התנועה לאיכות השלטון